הבלוג הזה נועד להיות מקור מידע אודות דהארמה מעורבת חברתית או באנגלית Engaged Dharma. הבודהה, לא פחות משהיה מורה רוחני גדול, היה גם רפורמטור חברתי שפעל למען החברה שפעל בתוכה. 2500 שנה אחרי חייו של הבודהה ממשיכה המסורת הזו, בה הדרך הרוחנית ותיקון החברה משולבים זו בזה.
כאן תוכלו למצוא סקירה קצרה – וכלל לא ממצה – של אנשים וארגונים הפעילים בתחום.
כאן תוכלו לקרוא מה זה בכלל דהרמה מעורבת חברתית.
וכאן יש מידע על פעילויות קרובות.
אני פותח את הבלוג הזה כחלק מהפעילות שלי ב"הפסקת האש שבלב" שמתמקדת בהיבטים הפסיכולוגים של של הסכסוך היהודי-פלסטיני ומפתחת דרכים לשנות את תודעת הסכסוך של האנשים שחיים כאן. לעת עתה, הבלוג ירכז מידע שאמצא לנכון להביא לגבי פעילות המתרחשת בארץ ובעולם. מדובר בתחום עצום. אין לי את הפנאי וגם איני מכיר מספיק על מנת להציג אותו במלואו. לעת עתה יהיו פה חורים גדולים הן מבחינת התחומים שזוכים להתייחסות (כאמור, העניין האישי שלי הוא הסכסוך היהודי-פלסטיני) והן מבחינת הנושאים שאכתוב עליהם.
היום פועלים בארץ מספיק אנשים וארגונים תחת הכותרת של דהארמה מעורבת חברתית כך שקיומו של אתר שמרכז מידע על הפעילויות הללו מתבקש מאוד. מטרת הבלוג היא:
- העלאת המודעות לדבר הזה שנקרא דהארמה מעורבת חברתית
- ניסוח והבהרת החזון והמאפיינים של דהארמה מעורבת חברתית
- תיעוד כלים וגישות של אקטיביזם ברוח הדהארמה
- מתן במה לפעילויות וקבוצות (בעיקר בארץ אך מדי פעם גם בעולם)
- יצירת חיבור והתרשתות בין קבוצות שונות של דהארמה מעורבת חברתית ובינן לבין ארגונים אחרים
פרט לתכנים ולקישורים המובנים מאליהם יפורסמו כאן גם פעילויות שונות של עשייה חברתית ואקטיביזם ברוח הדהארמה שודאי יעניינו אתכם.
רוצים לדעת על כל הדברים הללו? כדאי להירשם כמנויים ולקבל מידע כשמשהו חדש מתפרסם כאן.
אשמח אם האתר הזה יהיה במה שתעניין אנשים רבים – מתרגלי דהארמה מזה ופעילים חברתיים מזה. אתם מוזמנים לשלוח לי חומר שנראה לכם ראוי לפרסום – מאמרים, מידע על אתרים, אנשים וכמובן פעילויות. אני גם מקווה שהבלוג הזה לא ישאר "שלי" ויתרם מכתיבתם של מספר כותבים קבועים (כן, זו הזמנה!). החלום שלי הוא לראות תנועה של דהארמה אקטיביסטית ישראלית מתגבשת לכדי פעילות משמעותית. אני מקוה שהבלוג הזה יתרום לכך.
שלום אביב
תודה על הבלוג האחרון על וולאג'ה. דבריך הכנים, הפשוטים והעמוקים חדרו ישר לנפש. ראיתי את היופי והפשטות של הכפר, הרחתי את התאנים נתקלתי אתך בענבים, ראיתי את המרחב הפתוח. ואז נתקלתי בקלגסים. ניסיתי לא לכעוס, ניסיתי לא לזעום, אבל המהתסכול העמוק לא הצלחתי להשתחרר ביחוד נוכח הידיעה שעוד יום , עוד שבוע, העצים יעקרו וחומה ארורה תיבנה .
אנו בפאזה של אופטימיות בימים אלה. גם ברוטשילד יש גילויי אלימות ביחוד מצידם של אנשים מתוסכלים ממצבם .
כן יש עבודה רבה פנימה והחוצה כאחד.
על ידי שולי הרטמן ב13 באוגוסט 2011
ב 18:18