רשמים מביקור בג'אלוד

דיווח של ענת מביקור הכנה שקיימנו בג'אלוד שלשום.

הוזמנו לנטיעת עצי זית, בכפר ג'אלוד, כפר שקט ופסטוראלי באזור שכם. התנחלות שילה סמוכה לכפר כמו גם 7 מאחזים הסובבים אותו בקשת. הכפר קיים 300 שנה על האדמה הזאת, שרידיו העתיקים, חציים הרוסים, נראים בינות לבניה החדשה.

הנטיעות התקיימו בקצה השטח החקלאי של הכפר, בטווח ראיה מאחד המאחזים (אולי קידה, אולי אחיה). נאמר לנו שחקלאי הכפר מנועים מלעבד את האדמה הזו כ-10 שנים. בחלק מהשטח השייך להם זרעו לאחרונה המתנחלים חיטה. 19000 דונם מאדמותיהם הופקעו על ידי המינהל, למרות שלטענתם יש להם שטר טאבו ירדני והנושא נתון כעת לטפולם של אנשי ארגון"יש דין".

אותנו , ועוד כמה פעילים בינלאומיים , הזמינו אנשי הכפר כדי למתן את המפגש הצפוי בזמן הנטיעות עם המתנחלים והצבא.

יופיו של האיזור מכה בכל החושים.. גן עדן .. שקדיות, רקפות, כלניות, סביונים, נוף פתוח , משחקים של אור וצל , שמש ועננים..

ועדיין, כמעט בכל נקודה בדרך, אי אפשר שלא לראות בכל כיוון בתים לבנים, גגות אדומים, התנחלויות.. סוגרות מכל הכיוונים..

את פנינו בכיכר הכפר הקטנה, קיבלו אנשי הכפר והרבה ילדים נרגשים, נושאי דגלים וכרזות.

יצאנו רגלית מהכפר והלכנו בין שדות ירוקים שגידולי אפונה ופול צומחים בהם. שתלנו ללא הפרעה את הזיתים. כשסיימנו בחלקה הראשונה עברנו לחלקה אחרת להמשך הנטיעות ולא עבר זמן רב והגיע מתנחל – רכז הביטחון כנראה – מברך לשלום את ,"הפלשתינאים ואת השמאלנים", מזעיק את הצבא, ומעביר את הזמן עד שיגיעו החיילים , בויכוחים..

זה הרגע, שגן העדן הקטן, משתנה.. ג'יפ חותך את השדות השלווים, עוצר בחריקת בלמים, מתוכו יורדים מגבניקים , אלות, קסדות, נפרשים בשורה.המפקד קורא לפזר את ההתקהלות. טוען שזאת הפגנה לא חוקית. האווירה מתלהטת.. אנחנו (פלסטינים ויהודים) ספק מתווכחים ספק מדברים על ליבו של מפקד הכוח. שיתן לנו עוד 10 דקות ונגמור את הסיפור בשקט. מה יצא לו מלפזר אותנו באלימות וליצור תקרית מיותרת?

הוא מתרצה: 5 אנשים ישארו לסיים את הנטיעה והאחרים צריכים להסתלק.  שורת המגבניקים המאיימת מלווה אותנו לכוון הציר המרכזי, דוחקת בנו כל פעם שאנחנו מתמהמהים. עוד ג'יפים מופיעים ועכשיו מספר החיילים שווה כמעט למספר המבוגרים האזרחים שבמקום.

שתילת הזיתים הושלמה. אבל אנחנו תוהים כמה זמן יישארו נטועים, עד שייעקרו בידי המתנחלים. אותו "רכז ביטחון" חצי הזהיר, חצי איים ש"יהיה בלאגן".

תוך כדי הנטיעות ובדרך חזרה אל הכפר, מתמוססות חומות הזרות. אמנם אנחנו לא מדברים ערבית וכמעט כול אנשי הכפר אינם דוברים עברית אבל בשברי אנגלית ושפת גוף אנחנו מצליחים לפטפט. השמיים אפורים והאוויר קפוא אבל הלבבות חמים. אנשי הכפר מודים לנו על נוכחותנו. כולנו מאמינים שלולא היינו שם, המפגש היה כנראה הרבה יותר כוחני ואלים.

———————————————-

עדכון 16/2: אתמול בצהרים נורה על ידי מתנחלים נער מג'אלוד בעת שעבד בשדה של משפחתו. הוא נפצע בבטנו ונותח בבית חולים בשכם להוצאת הכדור.


2 תגובות ל-“רשמים מביקור בג'אלוד

  1. תודה על התיאור ענת.

    כשסיימנו את הביקור בכפר עשינו מעגל שבו חלקנו במה שהתחולל בתוכנו במשך היום: ההתפעלות מיופיו של המקום ומהאנשים, התערובת של מתח, פחד, כעס נוכח התנהגות המתנחל והחיילים והספקות האם פעלנו כשורה, האם אנחנו מצליחים להתמודד עם האתגרים של הסיטואציה הזו.
    אני חושב שהשיחה וההקשבה עזרה לנו לפרום את החוטים השונים של המחשבות והרגשות הללו. זה היה שיתוף שבו יכולנו לשחרר, להבהיר דברים ולקבל תמיכה אחד מהשני.

    אביב

  2. חשוב מאוד שאתה מעלה את זה אביב. הייתי בסיטואציה דומה בכפר לפני כ-5 שנים. תקפו אותנו חיילים ומתנחלים מעדי עד. זו הייתה אחת החוויות שעיצבה את השקפת עולמי. האיומים בנשק של החיילים והמתנחלים על אנשים שבאו למסוק את המטע שלהם. גזל האדמות בשידור חי. לא צריך יותר מזה בשביל להבין מה קורה כאן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s