בית ספר שיח – מאבק על חינוך אחר

מאת ערן הרפז

"שיח" הינו יוזמה של אנשי חינוך והורים (בהשראתו של דני לסרי – איש חינוך והוגה דעות) המבקשים לאפשר לילדיהם לגדול באווירה של שמחה, יצירה ואהבה מתוך כבוד לחייהם בהווה. זוהי מסגרת משפחתית השונה באופייה מבית הספר המוכר הן בצורתה החיצונית והן בדרכי פעולתה. "שיח" הוקם בישוב כליל שבגליל בשנת 2007 ופועל כמסגרת צומחת לילדים מגיל 5 עד 14 בני משפחות מכל האיזור.
לפני מספר חודשים – אחרי ששנת הלימודים הנוכחית כבר החלה – הורה משרד החינוך על סגירת בית הספר. לפני כשבועיים נחקרה במשטרה מיכל, המנהלת הפדגוגית של ביה"ס "שיח" ונפתח נגדה תיק פלילי . כל זאת למרות התמיכה המפורשת של המועצה האזורית מטה אשר בקיומו של בית הספר.

ה"סיפור" הזה, שלמרות שאין בו את המילה: "דהרמה", הוא סיפור של דהרמה בחברה ודהרמה בחינוך.
מיכל, המנהלת הפדגוגית, איריס, חברת הועד המנהל, אני, וגם אחרים, מודים כל-כך בימים אלה על כל הרגעים שלנו על הכרית…

ביום שלישי ביקרו בבית הספר שוטרת במדים ושוטר בלבוש אזרחי . הם סיירו במקום, וערכו חקירה לתמי, יו"ר עמותת ההורים. גם נגדה נפתח תיק פלילי.

הילדים כמובן היו נרגשים ומבולבלים. מובן שהאירוע הותיר בהם רשמים לא קלים.

אחד מהם, עיניו דומעות, אמר לשוטרת: "אתם לא תסגרו את "שיח", נכון?

ליבי יצא אליו. וגם אליה, השוטרת. בכלל, הם היו חביבים ואדיבים, ונראו מאד, מאד נבוכים, כמעט מתביישים, במצב אליו נקלעו. גם אנחנו.

מאוחר יותר קיבלו מיכל ותמי הודעה מהמשטרה:"אם בית הספר יפעל מחר, שתיכן נעצרות!"

לא נראה לכם שמישהו מתבלבל פה? סכנה לחינוך? אנחנו? אוייבי המדינה?

אנחנו שבים ואומרים: אין לנו כל רצון לפעול בניגוד לחוק. המצב שנוצר הוא תולדה של תסבוכת בירוקרטית .

נכון, לבית הספר "שיח" אין רישיון, כנדרש בחוק. נכון, גם לנו יש אחריות לכך. כל שאנחנו רוצים זה לחנך את ילדינו ע"פ אמונתנו. זו זכותנו הטבעית והחוקית.

גם יהודה שביט, ראש המועצה האזורית מטה אשר, אומר זאת. גם הוא קורא, יחד איתנו, למשרד החינוך למצוא פיתרון זמני שיאפשר לנו, במסגרת החוק, להגיש בקשה מסודרת לרישיון במועדים הקרובים בהם מעניק החוק הזדמנות לעשות זאת. משרד החינוך מסרב. שולח משטרה ואיומים במעצר.

ואנא- הפיצו, שילחו מייליים, פייסבוק, דברו עם אנשים – אנחנו צריכים עזרה ותמיכה על מנת שבית הספר ימשיך לפעול.

סרטון על "שיח"

הדף שלנו בפייסבוק

העצומה

"יהיה בסדר" בגלי-צה"ל, אביב לביא ואסף ליברמן חוקרים את הסיפור. מומלץ. – ליחצו PLAY ב-14/12

כתבה בערוץ 10 על בית הספר וההחלטה לסגור אותו

הדהרמה בכלל, והויפסאנה בפרט, מציעות לנו מצע שמאפשר לראות את המציאות נכוחה.

בלא להישבות בקסמם של הפילטרים של החמדנות והסלידה.

ראייה נכוחה טומנת בחובה זיכרון (לא אינטלקטואלי) כי כל דבר, שאנו מתסכלים עליו, חושבים אותו, נוגעים בו או חוששים ממנו,

כל דבר בעולמנו, הפנימי או החיצוני נתון לאי-קביעות, אי-נחת ואי-מהות.

הדהרמה מלמדת אותנו סבלנות והכלה. הדהרמה מלמדת אותנו פיוס, ודרך לא אלימה.

לעתים, לעתים מפגישים אותנו החיים עם מצבים בהם העמידה על האמת שלנו מצריכה מפגש עם כוחניות.

מה זה אומר להיות מפויס וסובלני מול כוח שמופעל כלפינו?

אנחנו הרי יודעים, שאין משמעו פשוט לוותר על האמת שלנו אבל איך עושים את זה? במפגש הזה הרי יש ניצוצות…

כיצד אנחנו מתנגדים לפעולות כוחניות שננקטות כלפינו, מבלי להתנגד לעושה הפעולה "עצמו"?

כיצד אנו יודעים כי "האמת שלנו" איננה סתם התעקשות של האגו…?

הרגעים האלה, של המפגשים הטעונים האלה, הם רגעים מאתגרים ביותר.

התשובות לכל השאלות הנ"ל נתונות לחיים עצמם.

עדיין, תרגול, למידה והתכוונות יוצרים את המצע שמאפשר הקשבה לקולם של החיים.

בימים אלו אנו פועלים במישור המשפטי והציבורי על מנת לשמור את המקום המיוחד שהקמנו חי. אנו זקוקים לעזרתכם – א/נשי תקשורת, חינוך ומשפטנים וגם של הציבור הרחב. ליצירת קשר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s