באמצע הלילה של ה-12 לפברואר התעוררו תושבי דיר איסטיה למשמע ג'יפים שועטים וצעקות של חיילים. פעולה חשובה ללכידת אנשים מסוכנים? לא ממש. מתברר שצה"ל החליט להפוך את הכפר לשדה אימונים.
שוחחתי עם אחד התושבים וזה מה שהוא מספר.
אני: מה קרה אצלכם ב 12/2?
ג': ב 22:30 בלילה נכנסו חיילים לכפר. הם זרקו רימונים ברחובות, עלו על הגגות של הבתים, דפקו על דלתות וצעקו. יש בית קפה באמצע הכפר, הוציאו משם את האנשים ואמרו להם שירוצו הביתה. הם נשארו בכפר עד 3:30 לפנות בוקר.
אני: למה הם באו? הם חיפשו מישהו?
ג': הם לא חיפשו אף אחד, באו להתאמן.
אני: מה זאת אומרת להתאמן?
ג': להתאמן, לדעת מה לעשות בפעולה אמיתית.
אני: כמה חיילים היו?
ג': לא יכולתי לצאת מהבית. נראה לי שהיו פחות מ-20.
אני: זה קרה כבר בדיר איסטיה?
ג': החודש עשו אצלנו שני תרגילים.
אני: הילדים כבר ישנו?
ג': הם ישנו והתעוררו מהרעש. עכשיו, כשהילדה הקטנה שלי שומעת רעש היא נבהלת. כל פעם שהיא רואה ג'יפ היא מתחילה לצעוק "איפה תעודת הזהות שלי?"
רימונים ומיכלים שחיילי צה"ל השאירו למזכרת בדיר איסטיה
נזמי סלמאן, ראש המועצה של דיר איסטיה מאשר שהאירוע האלים הזה היה במסגרת תרגיל של הצבא: "החיילים הסתובבו בכל הכפר ולא חיפשו אף אחד. אחר כך נאמר לי שזה היה תרגיל צבאי". הוא מוסיף עוד כמה פרטים:
בערך בחצות הגיעו חיילים לאזור של המרפאה והתחילו לזרוק גז מדמיע ופצצות רעש. כמובן שכל הכפר התעורר כולל ילדים וזקנים. הילדים שלי בכו והיו מאוד מפוחדים. היו לפחות 3 כלי רכב צבאיים וחיילים שהתנהלו רגלית. הם התפרסו בכמה מקומות – ליד המסגד החדש, ליד המרפאה ובקצה הרחוק של הכפר. התקשרתי למת"ק הפלסטיני (מנהלת התיאום והקישור בין ישראל לרשות הפלסטינית – א.ט.) כדי לדווח. הם חזרו אלי ואמרו שצה"ל מכחיש שנעשה שימוש בגז. בבוקר היו ברחוב רימוני הלם ומיכלים של גז מדמיע, כולל רימון הלם שלא התפוצץ. לפני יומיים נכנסו שוב 3 ג'יפים יחד עם מישהו מהשב"כ. הם באו לבית הקפה בכפר והתחילו לחקור 10 אנשים שישבו שם. אחרי זה הם פלשו לבית של אסיר משוחרר. הם עזבו את דיר איסטיה ועברו לכפר השכן כיף אל-חארס ועשו שם אותו דבר.
——————-
לפני כחודש, רוססו על מסגד בדיר איסטיה כתובות "תג מחיר" ושלוש מכוניות הוצתו. רבים בישראל מזדעזעים מפעולות תג מחיר ומייחסים אותן למתנחלים הזויים או נוער גבעות קיצוני. אבל צה"ל – הלב של המיינסטרים – פוגע בפלסטינים ומשבש את חייהם הרבה יותר ממה שמשחיתי המסגדים ועוקרי העצים מעוללים.
איך המידע שמובא כאן פוגש אותך? האם את/ה מקלל בליבך את צבא הכיבוש? או אולי את/ה מנסה למצוא הצדקות כלשהן לאירוע הזה שבו כוח צבאי הפך כפר של 3,000 תושבים לשטח אימונים? אילו דפוסים מופעלים בך כעת?
האם יש ברירה אחרת זולת ניכור או הדחקה?
לקראת סוף מרץ נארגן קבוצה שתצטרף לחקלאים של דיר איסטיה בעבודה במטעי הזיתים. מידע יופיע כאן בשבועות הבאים ותוכל/י להצטרף אלינו.
——————–
באמצע מרץ נקיים שני אירועים מומלצים מאוד.
ב 12/3 מתקיים אירוע בכותרת "ההיבט הרוחני של מאבקים" בו דוברים ודוברות שונים יספרו על תנועות של דהרמה מעורבת חברתית במזרח ולאחר מכן תהיה בחינה של הרלבנטיות של הדהרמה למאבקים החברתיים בארץ. מדובר באירוע משותף לנו ולקבוצות דהרמה אחרות. נראה שהולך להיות מאוד מעניין. יש צורך להירשם מראש. פרטים נוספים והרשמה כאן.
ב 15-17/3 אנו מקיימים סוף שבוע נוסף של דהרמה מעורבת חברתית. כמו בעבר, מדובר על תהליך שמשלב בין תרגול מדיטציה לתרגילים חווייתיים שעוזרים להרחיב את המבט שלנו על עשייה לשינוי חברתי. התהליך הזה מיוחד בכך שהוא מאפשר התבוננות בו-זמנית פנימה והחוצה. לטעמנו החיבור הזה שמשאיר אותנו קשובים לעצמנו תוך שאנו מתבוננים אל העולם והחברה מאפשר פעולה נכונה ומיטיבה מאין כמותה. פרטים נוספים והרשמה כאן
מאז פרסמנו את הרשימה הזו למדנו על לא מעט מקרים דומים. לאחרונה, הפרקליטות הצבאית הצהירה שאימונים צבאיים בתוך הכפרים הפלסטינים הינם מעשה חוקי וראוי.
הנה כתבה על הודעת הפרקליטות
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2155918
וזו תגובה של פעיל בשוברים שתיקה
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2162720