1,400 עצי זית של חקלאי דיר איסתיה בסכנת עקירה

לו הייתי חיה או פרח אז היה מצבי אחר

ביום רביעי בערב קיבלתי את ההודעה: 9 חקלאים מדיר איסתיה קיבלו צווים המורים להם לעקור 1,400 עצי זית. אם לא יעקרו את העצים עד ה- 1/5 הם צפויים לקנסות ולמעצרים. מדובר בעצים – רובם נשתלו לפני 5 שנים – על אדמות פרטיות של החקלאים בואדי קנה. לפני כ-30 שנה הכריזה ישראל על ואדי קנה כשמורת טבע ומאז מוגבלת מאוד היכולת לקיים שם פעילות חקלאית. בין השאר, אסור לנטוע עצים בחלקות שלא היו מעובדות בעבר. באופן אבסורדי – אבל שגרתי לגמרי במציאות של השלטון הישראלי – הצו שמורה על החתימה הוצא מטעם קמ"ט הרשות לשמירה על הטבע. עוד התייחסות לעניין שמורות הטבע והאופן שבו הן משמשות את ישראל כדי לפגוע בצרכים האנושיים הבסיסיים של פלסטינים לקראת סוף הרשימה הזו.

המידע היכה בי – 1,400 עצים, איזו זוועה! כמה קטסטרופות מיותרות אנחנו מרשים לעצמנו ליצור? ועוד קוראים לזה שמירה על החוק או הגנה על הטבע …

להלן דיווח על הביקור שקיימנו שם ביום ששי. ולמי שרוצה להגיע ולתמוך – בסוף השבוע הקרוב נהיה בכפר יחד עם זוהר וניית'ן מסנגהה-סווה. פרטים והרשמה באתר שלהם.

מיהרתי לספר לכמה חברים מהקבוצה וסיכמנו שניסע לכפר ביום ששי. ביום חמישי התברר שאנשי הכפר יקיימו עצרת ותפילה ליד המטעים ואנו מוזמנים להצטרף. יהיה צבא? יהיה בלאגן? רוב הסיכויים שלא. אבל גם אם כן, ידעתי שאני אהיה שם.

דיר איסתיה הוא כפר לא מפורסם. הוא ידוע יותר בשל המרכז העתיק והיפה שלו – מהמאה ה-13 לספירה – מאשר בשל האלימות ממנה סובלים תושביו תחת שלטון ישראלי. כן, היתה שם התקפה של תג מחיר. כן, הצבא השתולל שם לא מזמן בצורה שערורייתית. כן, כשמרחיבים את אחת ההתנחלויות הסמוכות, מוגבלת הגישה לעוד כמה מטעי זיתים. כן, יש שם עוני, מערכת בריאות הרוסה והרבה קשיים. אבל אין מתנחלים אלימים, חומת ההפרדה לא עוברת שם, בתים אינם נהרסים ואנשים אינם נהרגים. כפר אלמוני, ממוצע. 1,400 עצים שיעקרו – זו פניה של ה"ממוצעות" הפלסטינית תחת שלטון ישראלי.

הידיעה על העצים שיעקרו הגיעה אלי בערב יום העצמאות שלנו הוא יום הנכבה של הפלסטינים. הממוצע הישראלי כל כך נעלב מאשמת הנכבה, היא כל כך פוגעת בדימוי העצמי המוסרי שלנו. ובכל זאת אנחנו מרשים לעצמנו לחולל מעשי זוועה ולקרוא לזה שמירה על הטבע.

אני כותב את הדברים הללו עכשיו ולא מרגיש יותר מדי. אחרי כמה ימים אינטנסיביים של שהיה עם האינפורמציה והתרוצצות בפעילות, מה שנשאר בתוכי זה בעיקר מידע. חשוב לי שהמידע הזה יופץ ושהוא יצליח לחדור את המעטפת המגנה שכה רבים מאיתנו שמים בינם לבין המציאות. אני יודע שמידע לבדו לא ממש יכול לחדור את המעטפת הזו. היא לא מורכבת מעובדות אלא מרגש. רגש לא מתמירים בעובדות. מתמירים אותו בעזרת רגש או תוך מפגש ישיר עם המציאות. אבל זה מה שיש לי לתת עכשיו…

הגענו לכפר ביום ששי בצהרים – ג'יפ צבאי בכניסה לכפר סימן שהצבא יודע על האירוע. פנינו אל ביתם של חברים טובים בכפר – הנשיקות והחיבוק של אבי

מתכנסים בעצרת בואדי קנה

מתכנסים בעצרת בואדי קנה

המשפחה היו נרגשות מכרגיל. בבנם הבכור – נער צעיר – מצטרף אלינו והם מספרים שתחילה האבא אסר עליו להשתתף. הוא שהיה פעיל מרכזי בהפגנות נגד ישראל בשנות ה-80 חושש לשלום הבן שלו. אבל האמא אמרה שזו המציאות ואלו החיים שלו ואם הוא רוצה להשתתף אז לא צריך למנוע זאת ממנו. ודעתה התקבלה. רק ביקשו שישאר לידנו, הישראלים, כי לידנו יהיה יותר בטוח.

בכניסה לואדי מחכה עוד ג'יפ צבאי. אבל זהו. הצבא לא מנסה למנוע את האירוע וכך נחסך מאיתנו עימות לא נעים. כשאנחנו מגיעים כבר נמצאים במקום כ-200 פלסטינים, קומץ פעילים בין לאומיים ועוד מספר קטן של ישראלים. אנחנו מנצלים את הזמן כדי לדבר עם אנשים, לקבל עוד מידע , ליצור קשרים ולראות את המטעים המדוברים. אפילו יש זמן בשביל להתעדכן – הם שואלים על חברים משותפים שמזמן לא ראו, אני מתעניין איך מתקדמת בניית הבית שלהם ועל עוד כמה עניינים משפחתיים.

כמה מאנשי הכפר ישארו לישון ליד העצים שלהם עד ה 1/5 – אקט סימבולי של מחויבות ומחאה. בנוסף הם מכינים עתירה לבית המשפט. אנחנו נוכל לתמוך בהם הן על בהמשך ההגעה לכפר והן על ידי פרסום הסיפור. יתכן שבימים הקרובים נפרסם כאן מכתב אותו תוכלו לשלוח למינהל האזרחי בדרישה להימנע מהעקירה.

אבל זו שמורת טבע

שמירה על הטבע היא דבר חשוב וזה בהחלט תפקידו של השלטון להגן על הטבע, לעתים על חשבונן של קהילות מקומיות. נתעלם אפילו מהעובדה שלשלטון הישראלי אין לגיטימיות להכריז על שמורות טבע בשטחים שהוא מחזיק ככבושים.

אלא שההחלטות הישראליות לא רק שאינן לוקחות בחשבון את הצרכים של החקלאים בדיר איסתיה . נראה שההכרזה על ואדי קנה כשמורת טבע נועדה בדיוק על מנת להגביל את הנוכחות של פלסטינים במקום היפה הזו ואת היכולת שלהם להתפרנס.

נכון, זו טענה שלא נעים לשמוע. חלק מהקוראים עשויים להרגיש שאני אוטומטית בעד הפלסטינים, או אוטומטית נגד הממשלה. אני מכבד את ההרגשה הזו ולא מעוניין להטיח בה את העובדות שיש לי. לכן אני רוצה להתעכב קצת ולהרהר אודות העניינים הללו של "חוק" ו"שמורת טבע". אנחנו הרי חונכנו לכבד את החוק ולהאמין לנציגיו. לא משנה כמה אנחנו מקטרים אודות "המדינה" ו"השלטון", רובנו עדיין מאמינים שחוקים ותקנות הם דברים צודקים. לא משנה כמה שמענו וקראנו על לוביסטים, על שחיתויות, על אלימות של המשטרה ועל אג'נדות פוליטיות ששוב ושוב מכופפות את החוק, האינסטינקט של רובנו הוא להגיד – "אבל זו שמורת טבע. אסור לנטוע שם עצים".
הרי כשהממשלה רוצה היא מרשה לבנות בתי מלון באמצע שמורות טבע ולא פועלת למניעת כריה של חול גם כשמציעים לה חלופות שימנעו את הפגיעה החריפה במיני החיים שם. דווקא עצי זית הם פגיעה בטבע שהשלטון אינו יכול לקבל?

העצים בסכנת עקירה

העצים בסכנת עקירה

לגבי ואדי קנה העובדות מדברות בעד עצמן: את הואדי מקיפות מספר התנחלויות – קרני שומרון, נופים, יקיר ועמנואל – כולן חודרות אל תוך השמורה. בסה"כ 123 מבנים של ההתנחלויות הללו נמצאים על אדמת השמורה. במשך עשרות שנים זיהם הביוב של ההתנחלויות הללו את הואדי וגם היום ממשיך הביוב של גינות שומרון לזרום אל השמורה.

אם לא די בכך, ממש בלב השמורה שוכן מאחז אלוני שילה – עשרות משפחות עושות שימוש ב-44 מבנים על פני 21 דונם. כבר 13 שנה שהמאחז "הלא חוקי" נמצא שם ואותו המינהל האזרחי לא מפנה. אבל עצי הזית של פלסטינים שמעבדים את האזור מזה דורות מהווים סכנה לסביבה.

ועוד פרט טריוויה שממחיש איך מתנהלים הדברים. לפני כשנתיים חפרו החקלאים תעלה שהטתה מי מעיינות אל השדות שלהם. ההטיה יבשה את אפיק הנחל ורשות הטבע והגנים הרסה את התעלה. לכאורה, הרשות פעלה ללא משוא פנים למנוע פגיעה בחיים שלאורך הנחל. אלא שנחל קנה היה בעבר נחל איתן שופע מים. שאיבה ישראלית במעלה הנחל דלדלה מאוד את המים הזורמים בו. כלומר, לישראל מותר לשאוב את המים ולפלסטינים אסור. וכך שמירה על הטבע הופכת להיות שמירה על משאבי טבע כדי שרק ישראלים יהנו מהם.

כאמור, אנחנו נהיה בדיר איסתיה בסוף השבוע הקרוב לתמוך בתושבי הכפר. מן הסתם נקיים פעילות כלשהי בואדי קנה. כמו כן יוקדש זמן למדיטציה, התבוננות ושיחות משותפות. מוזמנים ומוזמנות מאוד להצטרף. ההרשמה דרך סנגהה-סווה.

נמשיך גם לעדכן לגבי המתרחש ומה אנו יכולים לעשות על מנת לתמוך במאבק של הכפר.

20 תגובות ל-“1,400 עצי זית של חקלאי דיר איסתיה בסכנת עקירה

  1. אני ישמח לשמוע איך ומתי אפשר להגיע לתמוך!

  2. אבל הממשלה, מחליטה לפעמים, להקים מלונות או בניה אחרת בשטחים, מסיבותיה הלא ברורות וזה לא קשור לשטחים של פלשתינאים לבין שטחים ישראליים. אז למה אתם עושים את ההבחנה הזו? למה אתם מלבים אש? ההתנהגות של הממשלה לא תקינה, לדעתי, אבל היא שווה בין הפלשתינאים לבין היהודים. אתם אלו שמחפשים להצדיק ולהבין את הפלשתינאים , שמודים בפה מלא, אינם רוצים לראות אותנו כאן. מצידם שנעוף לים. ואתם הולכים ומגינים עליהם? רוצים לפעול ביעילות? – תפנו לבג"צ שיבדוק אם פעילות הממשלה תקינה. אם מותר להם לעקור את העצים. זאת דרך יעילה. מה לכם ולהפגנות למען הפלשתינים,? מה עם "עניי עירך קודם"?. כל החברה הישראלית, חיה טוב?, מתפרנסת טוב?, חיה ללא בעיות? רוצים להיות הומאניים – לכו חפשו את הישראלים העשוקים (גם על-ידי הממשלה), את הישראלים הסובלים (ניצולי שואה למשל) ותעזרו להם. הם האחים שלהם. הם לא רוצים לזרוק אתכם לים!!!!!!

    • שלום בתיה,
      במשך הרבה שנים אני פעלתי למען "עניי עירי". היום אני עושה דברים אחרים.
      אבל המוטיבציה היא אותה מוטיבציה.
      האמת היא שאני/אנחנו בכלל לא "מגנים על הפלסטינים" – הם יודעים יפה מאוד לדאוג לעצמם. אני שם כי חשובה לי השותפות עם האנשים הללו. מדובר בידידים שאני אוהב ומעריך. בעצם, הם לגמרי חלק מהעיר שלי.

  3. תודה רבה על פוסט (כולל התגובות!), ובהצלחה במאבק. אני אצטרף כשאוכל. אני מכירה את דיר-איסתיא: כבר ב- 2004 עקרו שם עצי זית כדי לפנות מקום לדרך לג'יפים לצד הכביש הרגיל (יתכן מאוד שזו לא הייתה הפעם הראשונה, רק הפעם הראשונה שאני שמעתי על הפרקטיקה); והתושבים ערכו תפילה מול הבולדוזרים.
    אני לא יודעת אם החקלאות שם היא חקלאית מסורתית או מודרנית, אבל הנה לינק למאמר מעניין בנושא, שהתפרסם לא מזמן ב"הארץ":
    http://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/1.1664125
    יישר כח,
    שלי.

  4. אשמח לדעת מתי אמורים לעקור את העצים במידה ואכן החליטו לבצע. תודה

    • את זה קשה לדעת מראש – לא נקבע תאריך.
      אם נגיע לזה שעוקרים נעדכן מיד – אתה יכול לשלוח לנו מספר טלפון (דרך "צרו קשר") אם אתה רוצה עדכון בסמס

  5. תושבי הכפר הנ"ל יחד עם כל הציבור המכונה "פלשתינאים" מהווים סכנה ברורה לעם ישראל ולמדינת ישראל. וגם לך שכתבת כתבה זו, תתעורר תפתח רדיו תקרא עיתונים, הם הורגים ומנסים להרוג אותנו יום-יום,שעה-שעה תתבייש לך!!!!

    • אהוד,
      הייתי בכפר הזה שעות רבות וימים רבים. אני ישן שם, אוכל את האוכל שמכינים לי, מתחבק עם האנשים – אפילו מפנה אליהם את הגב. בינתיים לא ניסו להרוג אותי.
      סכנות יש הרבה. עצי זית וחקלאים שמנסים להתפרנס מהם אינם דבר כל כך מסוכן.
      אנו חולקים עם הפלסטינים היסטוריה אומללה של אלימות, הרס ומוות. האם לא הגיע הזמן לעשות היסטוריה אחרת?

  6. תאמין לי שאני הראשון לצאת איתך נגד אלימות וחוקים מטופשים של מדינת ישראל ובפרט של רשעות הטבע והגנים…. אך נראה שבכתבה זו פחות ניסתה להראות את אטימות החוק ויותר ניסתה להגן על הפלשתינאים ולצאת נגד השאר (מדינת-ישראל, צה"ל והמתנחלים) אני לא מכיר ת'כפר הזה אבל הכרתי כמה וכמה אנשים שאינם איתנו עוד כי קרובי משפחה של אנשי הכפר החליטו לפוצץ אוטובוס,להתפוצץ ברחובה של עיר או להיכנס אליהם הביתה ולרצוח ילדים ישנים…… "המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים"

    • הי אהוד – תודה על התגובה,
      גם לי היו מכרים שנרצחו על ידי פלסטינים – למזלי, אף אחד מהקרובים לי מעולם לא נפגע. אני לא חושב שיש מישהו שנולד כאן ולא איבד אנשים יקרים לליבו. אני חי בירושלים, בשנות האינתיפאדה הייתי נוסע יומיום באוטובוסים ומסתובב ברחובות שבהם ארעו פיגועים קשים.
      אף פעם לא הרגשתי שזו סיבה להפסיק לפעול למען פיוס ולמען צדק – להיפך.

      אני לא חושב שברשימה הזו תקפתי את הצבא – שיתפתי בחשש שלי מפני מה שיקרה אם הצבא ינסה למנוע את העצרת.
      ואם אתה חושב שתקפתי כאן מתנחלים אשמח שתסביר לי איפה עשיתי זאת.בעיני, האחריות לכיבוש היא של השלטון ושל כל החברה הישראלית. איני מאלו שמפיל את כל האשמה על המתנחלים.

  7. כשמדובר במלחמת הקודש נגד מדינת ישראל ונגד ההתישבות היהודית , מותר וגם מומלץ להגיד דברים והיפוכם.
    מצד אחד העצים ניטעו לפני חמש שנים , מצד שני "מעובדים מזה דורות"

    מה, איש לא שם לב לתעשיית השקרים?
    העיקר לשדוד קרקע , העיקר לזהם , העיקר לחבל בערכי נוף וטבע , כדי להוכיח את נצחונו של הג'יהאד.

    • דרול,
      השדות בואדי קנה מעובדים מזה דורות. אם תבוא איתי למקום תוכל לראות פרדסים ומטעים שהעצים בהם בני עשרות שנים וניטעו עוד מלפני ההכרזה על השמורה. המקום הוכרז בשמורה בלי להתחשב בכלל בעבודה שמדובר באדמה חקלאית פרטית – או, כפי שקורה במקומות רבים, דווקא משום שמדובר באדמה של חקלאים פלסטינים הוא הוכרז כשמורה.
      וכן, יש נטיעות חדשות כמו בכל אזור חקלאי. סתירה אין כאן.

      באשר לזיהום: לאור המאמץ שלך למצוא סתירות אני מופתע שלא הפנמת את מה שכתוב בדיווח – אחרי הכרזת השמורה הוקמו ההתנחלויות שהזכרתי שחודרות אל שטח השמורה. במשך עשרות שנים הביוב שלהם זרם אל תוך השמורה וגם היום גינות שומרון ממשיכה להזרים את הביוב שלה לואדי.

      אני מציע שבמקום להשתמש בסיסמאות מופרכות אודות ג'יהאד, שוד ושקרים תתן לעובדות לחדור מבעד לדיעות הקדומות שלך.

      • הצחקתני.
        קודם כל יש לי ניסיון בעבודה עם רשות הטבע והגנים הלאומיים בשטחים ויש להם מדיניות קבועה שהם מתירים עיבוד חלקות קיימות בתוך שטח השמורה ולא מתירים עיבוד חלקות חדשות.

        לכן, אם כטענתך העצים ניטעו חמש עשרה שנה אחרי הכרזת השנה , יש לעקור אותם בהקדם האפשרי וגם להעניש את הנוטעים.

        חוץ מזה , אתה טוען שאת קרני שומרון ויקיר ונופים בנו בעשרים השנים האחרונות , איזו שטויות מצוצות מהאצבע. האחרונה מתוכן הוקמה ב1986.

        או שאתה נבער לחלוטין , או שאתה משקר במצח נחושה.

        • דרול,
          אתה מוציא שם רע לימין. הקוראים כאן עוד יחשבו שכל אנשי הימין הם גסי רוח כמוך.
          תפסת אותי בטעותאבל מבחינה מהותית אני צודק – השמורה הוכרזה ב-1982 לפני 30 שנה ולא כפי שהקלדתי בטעות 20 שנה. חלק מההתנחלויות הנ"ל הוקמו לפני ההכרזה וכולן הזרימו ביוב שנים רבות אחרי ההכרזה על השמורה. מיד אתקן. ולגבי עניין המדיניות של רשות הטבע והגנים. התייחסתי לזה בהרחבה ברשימה.
          לתשומת ליבך: אתה גם מגדף וגם מעלה טענות שקיבלו תשובה ברשימה. האם זה תמיד מאפיין את האופן שבו אתה מתקשר עם העולם? האם כל התפיסה הפוליטית שלך חסרת בסיס עובדתי כמו שמדגימה הכתיבה האגרסיבית שלך כאן?

  8. דרול – התגובה האחרונה שלך נמחקה. א. בלי גידופים. ב. תגובות ענייניות

  9. תודה על פרסום הפוסט הזה.
    מאוד חשוב בעיני לחשוף את האמת, ולהפיץ את המידע הזה. יישר כח!

  10. תודה אביב
    ברור כשמש מכתיבתך שהנושא אינו עצי הזית הצעירים
    אלא עצם זכות החיים האזרחיים של אנשי הכפר במדינת ישראל.
    האחרון הינו נושא שאשמח לגבות
    הראשון קורה גם ליהודים במדינה הזו.. עוקרים עצים, מפקיעים קרקעות, מפקיעים את הים וכיוצב' גם ליהודים כל הזמן.
    יש הרגשה שלאנשי הכפר אין זכות ערעור… האמנם? אשמח לשמוע.

    • שלום ג'ודיתה,
      קצת קשה לעשות את ההפרדה בין "עצי הזית הצעירים" ל"זכות החיים האזרחיים של אנשי הכפר". העקירה הצפויה של עצי הזית היא ביטוי לרמיסת הזכויות של הפלסטינים.
      ליהודים עוקרים עצים לעתים נדירות בהרבה ולא בגלל היותם יהודים.
      האם לאנשי הכפר יש זכות לערער? כן. אבל ערכו של הערעור אינו רב: אותה מערכת שמרשה לעצמה להכריז על שמורות טבע היכן שקיימות אדמות חקלאיות ולעקור עצי זיתים בלי להניד עפעף היא גם זו שתשקול ותחליט בעניין הערעור.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s