תשובת רשות הטבע והגנים

בעקבות הפניות לרשות הטבע והגנים, רבים מאיתנו קיבלו תשובה מיוסי ורצברגר שהוא היועץ למנכ"ל. אנו יודעים שגם בלשכת שר הביטחון בודקים איך להגיב לפניות ששלחנו יחד איתכם ומחכים לקבל את תשובתם.

כל הכבוד שנרתמתם למשימה הזו. הפניות המרובות עשו כנראה רושם ועל כך תעיד הן המהירות שבה התקבלה התשובה של רט"ג והן הניסיון הכן שלהם לשכנע אותנו שהם פועלים כשורה. מגיעה גם מילה טובה לרשות הטבע והגנים על התשובה המהירה והמפורטת.

אלא שלא רק שלא שוכנענו מתשובתם, התשובה שקיבלנו רק חיזקה אותנו בדעתנו שההחלטה לעקור את העצים איננה מוצדקת והתקבלה ממניעים לא נכונים.

למי שלא ראה את מכתב התשובה של רט"ג, הנה הוא כאן.

בפניה שלנו נמנענו בכוונה מלהכנס להיבט של השלטון הצבאי הישראלי והאם קיימת בכלל לגיטימיות לשלטון כזה לשנות יעוד של קרקעות. התגובה של רט"ג מזמינה שכן נתייחס להיבטים הללו אבל בכל זאת נשתדל לא לעשות כן כי לטעמנו הטיעונים הללו מדברים רק אל המשוכנעים מראש. לדעתנו, הדברים שנכתוב להלן משכנעים יותר ואף מבהירים מדוע "שלטון החוק" הצבאי אינו לגיטימי.

בהחלט ניכר שתגובת רט"ג היא רצינית ולשיטתם הגונה. אולם תגובה זו רחוקה מלהניח את הדעת.

נתחיל ממה שאין בתשובה של רט"ג: אין שום הסבר מדוע העצים צריכים להיעקר בשעה שמאחז – על כלי הרכב, ישור השטח, עקירת הצמחיה, הביוב והרחקת החיות שבו – יכול להישאר. אין גם התייחסות רצינית לעובדה שלצד הערך של שמירת טבע, חשוב ככל שיהיה, ישנו גם ערך הפרנסה והרכוש הפרטי של החקלאים הפלסטינים. הטענה המרכזית שלנו היא שישראל לא טרחה לאזן בין שני הערכים הללו. השרירותיות שבה "צו אלוף" – בניגוד להליך תכנוני אזרחי במדינה דמוקרטית – יכול להתעלם מצרכיהם של החקלאים הפלסטינים היא אחד הדברים שבגינם מדובר בשלטון לא לגיטימי. תשובת רט"ג גם מתעלמת מהטענה שלנו שמדובר בנטיעות שאינן חדשות. העצים הצעירים ביותר ניטעו לפני כשנתיים וצווי עקירה הוצאו גם לעצים בני 7. זו נקודה חשובה ונתייחס לה לקראת סיום הדברים.

במכתב התשובה יש פירוט רב של "עבירות" הפלסטינים: הם סירבו להתחבר לביוב, סללו כביש, ביצעו חציבות, יצרו שפוכות עפר ואפילו העמידו תחנת אוטובוס שאין בה צורך. אם לא די בכך הם עשו כל זאת "מסיבות פוליטיות". אכן, כל הפעולות הללו אסורות בשמורת טבע (דרך אגב, מאז שנות ה-80 ועד 2006 זרם הביוב של התנחלויות האזור אל תוך השמורה. הביוב של גינות שומרון ממשיך כנראה לזרום אליה. כמו כן נפרצה דרך מהתנחלות קרני שומרון אל לב השמורה). אבל מה הקשר בין פעולות אלו לבין גידול זיתים?
יתר על כן, הטענות פשוט אינן נכונות: הכביש המדובר שסלאם פיאד חנך והמנהל האזרחי נאלץ להרוס כלל לא נסלל בשטח השמורה אלא ליד הכפר קרוואת בני סחנין שמרוחק ממנה מספר קילומטרים.

בעצם מה שרט"ג אומרת לנו הוא שמתחולל כאן קרב על האדמות. הפלסטינים פועלים ממניעים "אינטרסנטים" ואילו רשות הטבע והגנים מנסה לעצור אותם. מעניין השימוש במילה הזו "אינטרסנטים": מי אם לא הרשויות הישראליות אמורות להבין ש"אינטרסים" לאומיים אינם פסולים (כל עוד הם לא מעפילים על כל שיקול אחר). אבל גם אם נקבל את הטענה של רט"ג הרי שהיא מוכיחה את הטענה שלנו: הכוונה לעקור את העצים אינה קשורה להגנה על הטבע אלא על מנת למנוע מהפלסטינים לחזק את הנוכחות שלהם באזור, אזור שעל פי פתרון שתי המדינות ("הצענו להם הכל") ממילא אמור להיות בשליטתם ושבכל מקרה נמצא בבעלותם הפרטית. רט"ג היא בעצם כלי של השלטון הישראלי להצר את רגליהם של הפלסטינים בתואנה של שמירה על הטבע.

למקרה שאנחנו נחשדים בחוסר אובייקטיביות, אתם מוזמנים להסתכל במצגת הזו שמצאנו בחיפוש באינטרנט. המצגת מפרטת שורה של מפגעים סביבתיים המסכנים את ואדי קנה. כפי שאפשר לראות מהמצגת מקור הסיכונים מתחלק בין פלסטינים לישראלים. מה שיותר חשוב לענייננו, הפגיעות העיקריות שהמצגת מונה כלל אינן קשורות לאנשי דיר איסתיה ולשטחים שהם מעבדים. כך שהחלק הזה בתשובת רט"ג אינו יכול להוות סיבה לגיטימית לעקירת העצים.

בכל זאת, רט"ג מציינת כמה דברים שבהם נטיעת הזיתים מהווה פגיעה ישירה בשמורה: עקירת צמחיה טבעית, ישור הקרקע, שאיבת מים וזיהום הנגרם מהסולר שמשמש להפעלת המשאבות. הפיתרון לחלק מהבעיות הללו הוא באחריות ישראלית: אם רוצים שהחקלאים יחדלו להשתמש במשאבות סולר ובכלל יפסיקו לשאוב את מי הנחל, מדוע שישראל לא תקים בואדי תשתית להשקיה? הרי להתנחלויות הסמוכות היא כן מספקת מים.

וכן, ישור השטח ועקירת הצמחיה הטבעית מהווים פגיעה סביבתית.
אלא שמתברר שפקח של רט"ג, אותו פקח שחתם על צווי העקירה אמר לחקלאים שאסור להם לשתול את עצי הזית אבל הם יכולים במקום זאת לזרוע חיטה. מידע זה, שומט לחלוטין את הקרקע מתחת לטענות רט"ג. שהרי גם לצורך זריעת חיטה יש צורך לעקור צמחיה, ליישר שטח, לשאוב מים וכו'. יתר על כן, בבירור שערכנו עם רכז של הקרן הקיימת לישראל, גוף שכלל לא נחשד באהדה לפלסטינים, התשובה היתה נחרצת: הרכז אמר שגידולי חיטה על החריש וההשקיה הכרוכה בהם יהוו פגיעה הרבה יותר רצינית מאשר נטיעת עצי זית. עוד הוא אמר, שמקובל שנטיעת עצים מחזקת את הבעלות על הקרקע. זאת בניגוד לגידול חיטה שאחרי הקציר נעלמת מהשטח. לאותו רכז לא היה ספק – הסיבה האמיתית לאיסור על נטיעת הזיתים, היא חיזוק הבעלות שנובע מהנטיעות.

נקודה אחרונה וחשובה: המכתב של רט"ג מסביר שצווי העקירה ניתנו לעצים שניטעו כחלק מ"פעילות אינטרסנטית" שמתקיימת בשנתיים האחרונות. לדברי המכתב מדובר על עצים שניטעו מאז "סילוק הפלישות הקודמות". "הסילוק" האחרון בשמורה התבצע בסתיו האחרון, לפני כ-7 חודשים. אלא שחלק מהעצים המדוברים ניטעו לפני 7 שנים. הצעירים שבהם ניטעו לפני שנתיים. למרות שכתבנו זאת במפורש במכתב שלנו, רשות הטבע והגנים בחרה להתעלם מכך לחלוטין. כפי שציינו במכתב שלנו גם תצלומי האוויר וגם גודל העצים מעיד על עובדות אלו.

לסיום, ראוי לציין שבקרב קבוצת הפעילים שלנו נשמעו גם קולות שמצרים על הפעילות החקלאית האינטנסיבית בואדי קנה והיו מעדיפים שהפעילות החקלאית בו תוגבל תוך כדי מציאת פתרון הוגן עבור בעלי האדמות. נכון להיום, הפגיעה בטבע מתווספת למחירים של הסכסוך שלנו עם הפלסטינים. סדר העדיפויות שבו אינטרסים ישראלים נמצאים גבוה למעלה, אחריהם מופיעה החשיבות של שמירה על הטבע והרחק מאחור נותרים הזכויות והצרכים של הפלסטינים הוא סדר עדיפויות מעוות. מה גם שישראל הופכת את ההגנה על הטבע מערך חשוב למכשיר לשליטה בפלסטינים.

ברור לנו שבמצב הנוכחי כשמצד אחד ישראל מבקשת לדחוק את רגלי הפלסטינים ומצד שני האבטלה בשטחים הפלסטינים הופכת את שיקולי הפרנסה לעדיפים על פני שיקולים אחרים, אי אפשר לצפות שחקלאים פלסטינים ימנעו מפעילות חקלאית. חשוב שנבין שלא מעט פעמים הפגיעה הסביבתית הנגרמת על ידי חקלאות פלסטינית היא גם תוצאה של מדיניות ישראלית. למשל, אחד החקלאים שקיבל צו לעקור את עציו הוא אדם שעבד בעבר אצל מעסיקים ישראלים עד שאישור העבודה שלו נלקח ממנו. כשניסה לברר למה האישור בוטל הוא לא קיבל תשובה ובמקום זאת הציעו לו בשב"כ "תעבוד בשבילנו", כלומר שיהיה משת"פ של השב"כ. הוא היה מעדיף לחזור לעבוד אצל ישראלים אבל מכיוון שזה לא אפשרי ומכיוון שיש לו ילדים שהוא צריך לפרנס הוא שתל לפני 3.5 שנים עצי זית.

אנחנו מבררים מה הדרך המוצלחת להתמודד עם הפער בין טענות רט"ג לבין המידע שהבאנו כאן. עדכונים בהמשך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s