ביום ששי הבא 7/12 יתקיים בתל אביב מצעד זכויות האדם. אנחנו נשתתף במצעד ולאחר מכן, ניסע לביקור הזדהות בכפר חארס שם נהרסו לפני 4 שבועות 2 בתים. כמובן שאפשר להגיע לשני האירועים או רק לאחד מהם. מאיר זוהר שהיה נזיר במסורת של טיך נהאת האן יצטרף אלינו וינחה חלקים מהיום. יתכן שמורים נוספים יצטרפו אף הם.
שאר הפרטים למטה:
מצעד זכויות האדם
השתתפנו במצעדים של השנתיים הקודמות. מדובר באירוע מרשים וחגיגי שהוא הזדמנות לראות כמה הרבה אנשים וארגונים פועלים למען חברה סולידרית שבה הרווחה והצרכים של כולנו יהיו ממומשים.
ניפגש בשעה 9:45 בגינה ברח' ביל"ו פינת החשמונאים. כמו בשנה שעברה נתחיל במדיטציה ואחריה מעגל התכווננות קצר. לאחר מכן נצטרף למצעד שאמור לצאת בשעה 10:30 מרחבת הבימה. בשעה 12:00 ניפרד מהמצעד ונמשיך לפארק הירקון לקראת הנסיעה לחארס.
הוראות הגעה מופיע בתחתית הרשימה.
כאן תמצאו את אתר המצעד. שווה להיכנס כדי להינות משלל הארגונים המשתתפים וגם מהסרטונים והחומרים הכתובים שיש שם.
ביקור של לימוד והזדהות עם הכפר חארס
ביום רביעי 7/11 הרסו אנשי המינהל האזרחי, מלווים בעשרות חיילים, 2 בתים בכפר חארס. חארס הוא הכפר השכן לדיר איסתיה שם אנחנו פעילים מזה מספר שנים.
אחרי שנשתתף במצעד זכויות האדם נמשיך לביקור הזדהות בחארס. נלמד למה בניה חדשה בכפרים פלסטינית עלולה להיות "לא חוקית", נפגוש את המשפחות שבתיהן נהרסו, ונשמע מהם איך זה לאבד את הבית.
איך הוא היה מגיב להריסת בתים?
איש הקשר שלנו לכפר שהה בעבר במרכז המדיטציה של טיך נהאת האן בכפר שיזף שבצרפת. הוא שמח מאוד לדעת שיש קבוצה של מתרגלי דהרמה ישראלים אשר פועלת לסולידריות ישראלית-פלסטינית. הוא העביר לנו מסר ברור – "יותר מדי ישראלים לא יודעים איך נראית המציאות של הכיבוש. חשוב שישראלים יבואו ויראו מה קורה כאן".
ניפגש בשעה 12:30 בפארק הירקון ברחוב קוסובסקי 58. מי שלא יכול/ה להגיע למצעד בבוקר מוזמן להצטרף אלינו שם. נקיים מעגל של כוונה נכונה ליום וניסע יחד לחארס (כ-30 דקות נסיעה). בחארס נראה את הבתים שנהרסו ונשוחח עם המשפחות. נסיים את היום בהתבוננות ושיתוף. הוראות הגעה לקוסובסקי 58 בסיום הרשימה.
אנו מודעים לכך שלבקר בחארס יהיה חוויה מאתגרת. בית הרוס הוא מראה קשה, לעמוד מול מי שביתו חרב זה דבר לא פשוט והידיעה שהמדינה שלך היא זו שהורסת את הבתים הללו יכולה להיות מאוד מטלטלת. בכל זאת אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולקבל תמיכה מהדהרמה ואלו מאלו כדי לפגוש את המציאות הזו כמו שהיא: ללא הדחקה, ללא התלהמות, עם הרבה כאב.
מתוך נשיאת עדות למציאות הזו, נמצא אולי איך להגיב, נדע אולי מה הפעולה הנכונה שמתבקשת מאיתנו.
כיתבו לנו אם בכוונתכם להגיע.
זה דיווח קצר שכתבתי אחרי שביקרתי בחארס לראות את הבתים שנהרסו:
ביום רביעי האחרון הצבא הרס 2 בתים בכפר חארס ממש ליד דיר איסתיה. כבר כמה זמן שאני רוצה להכיר כפרים נוספים באזור – חבל שזה קורה על רקע אירוע קשה כל כך. פגש אותנו אדם בשם עיסא. איש רך דיבור ובעל נוכחות מרשימה, משותק בפלג גוף תחתון ומתנייד בכסא גלגלים. לא שאלנו אותו מה הגורם לנכות שלו.
עיסא הסיע אותנו לפאתי הכפר, לשכונה שנבנתה בשטח C. עוד לפני שהמכונית נעצרה נאספו סביבנו כמה עשרות אנשים ולקחו אותנו לראות את ההריסות. בית אחד עמד חצי הרוס וזה היה נורא לראות את זה. מהבית השני נותרה רק ערימה של לבנים וברזלים מעוקמים ובאופן מוזר זה היה מראה פחות כואב. היה נורא להיות שם, לשמוע את הכאב והכעס של האנשים ולהסתכל בעיניים לבעלי הבתים: אבא לעשרה ילדים, ובחור צעיר נשוי – שמו חמאם – שנאלץ לגור עם אשתו בחדר אחד בבית הוריו וימשיך להחזיר את החוב על בניית הבית עוד שנתיים.
פורסם על ידי