השפע של האדמה – יום המסיק שהיה והימים הבאים אלינו לטובה

ביום ששי הקרוב אנו מקיימים יום התבוננות לפעילים חברתיים – מוזמנים מאוד להצטרף נשמח שתגיעו. פרטים כאן.
וימי המסיק הקרובים שלנו בדיר איסתיא הם שבת 12/10 וששי 18/10 מוזמנים מאוד להצטרף – כיתבו לנו לקבלת פרטים נוספים.

לבינתיים, דיווח קצרצר מהמסיק בדיר איסתיא ביום שני.

התחלקנו ל-3 קבוצות שהצטרפו לחקלאים שונים. קבוצה אחת מסקה קרוב להתנחלות רבבה. אחד החברים סיפר בסוף היום על התחושה הלא פשוטה לראות את הבניה שמרחיבה את ההתנחלות בעוד שבכפר הפלסטיני הסמוך המנהל האזרחי הורס בתים "שנבנו שלא כחוק". רבבה מתרחבת לכיוון הכביש המוביל מדיר איסתיא וחארס אל העיירה הסמוכה בידיה. כך, הבניה הישראלית משיגה את "המטרה האסטרטגית" של ניתוק הישובים הפלסטינים למובלעות.

קבוצה שניה מסקה קרוב לכביש הראשי היכן שמתנחלים הנוסעים בו מתנכלים לעתים למוסקים.

הקבוצה השלישית מסקה במטע במקום בטוח יחסית, רחוק מההתנחלויות.

עבר עלינו יום נעים מאוד ונטול מפגשים לא נעימים. השנה עצי הזית לא הניבו פרי רב. בכל זאת, כשעמדתי מול עץ שהתכוונתי להתחיל למסוק נפתח בי משהו ולפתע חשתי באופן ישיר את השפע שהאדמה מעניקה בדמות פירות הזית שמשקלם מושך את הענפים כלפי מטה. הרגשתי את השפע, הרגשתי את הנתינה והרגשתי כיצד השפע הזה ניתן לי ללא שום בקשה, דרישה או ציפייה. לפתע חשתי געגוע אז לתקופה שמעולם לא הכרתי – תקופה שבה בני האדם קיבלו את שהאדמה העניקה להם והיו משוחררים ממושגים כמו כסף, עלות, יעילות, רווחים וכו'. עצי הזית, שמהגיעם לגיל של מספר שנים מצריכים טיפול מועט ואינם דורשים השקיה העצימו עוד יותר את החוויה הזו – האדמה נותנת לנו מעצמה. הרגשתי איך הנתינה נטולת הציפיות של האדמה יכולה לפעום בתוכנו, לעצב יחסים אנושיים וחברה אנושית המבוססים על שיתוף ולא על התחשבנות.

לצד העבודה המהנה גם החברותא הישראלית והפלסטינית היתה נעימה.

בסוף היום התכנסנו כולנו כדי להרגיש יחד את שחלף עלינו ולשתף אחד את השניה.

מישהי סיפרה איך שציפתה ל"אקשן" במהלך היום אבל שבפועל עבר אליה יום שליו והיא מרגישה שליוה – peaceful – כמו שלא הרגישה הרבה זמן.

נפרדנו לשלום.

בכניסה לירושלים האוטו נעצר בפקקים של הלוויית הרב עובדיה יוסף. הנייד שלי צלצל ועניתי לאחד מתושבי דיר איסתיא. לפני כחודשיים הסעתי את אנאס, אחיינו בן ה-10, לבדיקות בבית החולים בירושלים המזרחית. "הייתי היום אצלכם בכפר" , אני אומר לו. "כן, אני יודע", הוא עונה. "אנאס ראה את האוטו שלך". "מה, הוא זכר את האוטו שלי?!" – החמימות מתפשטת בלב, סיום נהדר ליום.

3 תגובות ל-“השפע של האדמה – יום המסיק שהיה והימים הבאים אלינו לטובה

  1. מרגש ומקסים אביב.
    מקווה להגיע למסיק הבא….

  2. נגעה בי מתיקות התמימות הזו… כשחוזר אליך הד קולו של חבר.., בגובה לבבך…

  3. רני, אפרת – תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s