הצהרת מורי ומורות דהרמה בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני

מורים ומורות בקהילת הדהרמה בישראל ניסחו את הטקסט שלהלן. אנחנו שמחים לפרסם אותו כאן.
Israeli Dharma Teachers have published a statement on the Israeli-Palestinian conflict. The English translation is in this link)

לגשר על הפער
הצהרת מורי ומורות הדהרמה בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני

מטרתה של הדהרמה היא להביא קץ לסבל. כמתרגלי דהרמה אנו שואפים להבין את הסבל טוב יותר; להתוודע לסיבות לסבל ולפעול להביא לסיומו – בתוכנו ובעולם הסובב אותנו.

כישראלים וישראליות, זוהי הזמנה עבורנו להיפתח ולהכיר בסבל שנגרם מהסכסוך הפלסטיני-ישראלי. כמתרגלים ומתרגלות המסורים לטיפוח של ראייה צלולה ולב פתוח, אנחנו נושאים ביכולת ובאחריות להכיר במצב של הסבל המתמשך שבו חיים ישראלים ופלסטינים.

להיפתח לסבלם של הפלסטינים אינו אקט פוליטי אלא מעשה אנושי. ראייה צלולה של מציאות חייהם כוללת הכרה וחמלה כלפי הפגיעה המתמשכת  בזכויות האדם הבסיסיות שלהם, זכויות שכולנו מצפים לקבל בעצמנו, ואנו מאחלים לכל בני האדם. זכויות כמו חופש תנועה, ביטחון, טיפול רפואי הולם, חינוך וזכויות משפטיות.

להיפתח לסבל שלנו כישראלים זה להכיר באלימות המופנית כלפי ישראלים וישראליות, ובמחירים שאנו משלמים כחברה על התמשכות הסכסוך. זה לחוש את הכאב של השסעים שבתוך החברה הישראלית ואת חוסר הביטחון שהם יוצרים.

הסנגהה שלנו מורכבת מאנשים ונשים עם מגוון של דעות פוליטיות. תרגול הדהרמה מספק בית לכל אחד/ת מאיתנו. ברצוננו להתייחס אל זכויות אדם, שלום וחירות מההיבט הדהרמי שלהם, מהמקום של חמלה וחוכמה, כך שאף אחד/ת אינו מחוץ למעגל של הלב שלנו. כך שנוכל לפעול בהתאמה עם החוכמה והחמלה העמוקות שהן טבענו האמיתי.

מתוך נאמנות למחויבות של אי-פגיעה, אי-תגובתיות והכרה בתלות ההדדית של כל הדברים, אנו יכולות לראות נכוחה ולהכיר:

רבים מאיתנו סובלים בצורה ישירה ממעגל האלימות הזה,
כולנו סובלות באופן לא ישיר ממעגל האלימות הזה,
ורובנו, במודע או שלא במודע, במישרין או בעקיפין, תורמים למעגל זה.

כסנגהה, אנו יכולות לתמוך זו בזו בתהליך של היפתחות למציאות זו, ובעבודה עם הכאב שעולה ממנה. אנחנו יכולים לתמוך זה בזה במאמץ לעקור את הפחד והבורות הנמצאים בשורשיו של הכיבוש, הן בתוכנו והן בחברה שלנו. אנחנו יכולות לעבוד יחד כדי להקל על חלק מהסבל שהוא תוצאה של הכיבוש, ולהביא הקלה וידידות למציאות קשה זו. ואנחנו יכולים לבטא קול חיובי של חמלה, אמון, הבנה וקבלה כדי להתמודד עם קולות של עוינות, חוסר אמון, פחד ותוקפנות.

לקהילת הדהרמה יש הרבה מה להציע בשינוי האווירה הנוכחית, המושרשת בפחד, נפרדוּת ובורות. יש לנו הרבה מה להציע ביצירת אווירה של פיוס, סובלנות ואמפתיה. הערכים האתיים והראייה הצלולה, המתפתחים עם התרגול, חיוניים בטיפוח מציאות המושרשת בחמלה וחופש.

אנו מוזמנים/ות לקחת על עצמנו בתרגול שלנו כיחידים וכסנגהה:

להתוודע לאלימות ולאי-הצדק המתרחשים בשטחים הכבושים ולסבל הנובע מהם,
לחקור את שורשי הפחד והאלימות בתוכנו ולטפח חמלה ובהירות,
לתמוך בפעולות העוצרות את האלימות, ולהזין פיוס,
לעורר מודעות ודיאלוג בתוך קהילות הדהרמה שלנו כדי לתמוך במה שנאמר כאן.

מי ייתן וכל היצורים יחיו בשלום ובבטחה,
מי ייתן וכל היצורים יחיו בכבוד ובצדק,
מי ייתן וכל היצורים יהיו חופשיים.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

תרגום של ההצהרה לאנגלית נמצא כאן:
Bridging the Divide – Israeli Dharma Teachers on the Israeli-Palestinian Conflict

מוזמנים ומוזמנות להוסיף את חתימותיכם דרך הקישור הזה (רשימת החותמים מתעדכנת אחת לכמה שעות)

רשימת מורות

 

 

חתימות של חברי וחברות קהילות הדהרמה בישראל

רשימה1ארשימה2ארשימה3א

 

 

רשימה6רשימה7

11 תגובות ל-“הצהרת מורי ומורות דהרמה בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני

  1. איני מורה אבל אני תומך בהצהרה

  2. פינגבק: הצהרת מורי ומורות הדהרמה בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני | דרך הדהרמה: דרך הלב והתבונה

  3. תודה יובל,
    כל מי שתומך/ת מוזמן לחתום. אפשר להוסיף את החתימה דרך כאן:
    https://docs.google.com/forms/d/10WtvwbKhlAMI-Na4vKWTHU77Ya-v9ZQsaO9IlQADinI/viewform

  4. אכן יובב,
    כולנו יצורים.
    מתוקף כך יש לנו את היכולת לפגוע באחרים ולדמיין שהיינו שנונים.
    ולא פחות מכך אנחנו פגיעים.
    לתשומת ליבך
    אביב

  5. כוונת המכתב טובה אך הוא סובל ממספר בעיות. מי שלא מכיר את הדהרמה עלול לפרש אותה כבעלת טענה מאוד מסוימת כלפי המצב הפוליטי בארץ. כמתרגלים אנו לא נושאים באחריות להכיר בדבר. כמתרגלים יש לנו האפשרות להכיר במציאות כפי שהיא ובכללה שורשי הסבל. כמו כן, יש פה התייחסות לכיבוש כגורם סבל. בכלל לא ברור שיש כיבוש. "הכיבוש" הוא מושג יחסי שהשרישו הפלסטינאים שמנסים לקבע את גבולות 67 כגבולות "הנכונים" ויש עוד כאלה שטוענים שיפו גם היא כבושה. יש כמובן כאלה בצד הישראלי שטענותיהם הפוכות. אימצתם פה השקפה מאוד מסוימת וגם מאוד פוליטית שדבר מסוים "הכיבוש" הוא גורם לסבל לשני הצדדים. זה כמובן לא נכון כשלעצמו. אם כבר גורם הסבל הבסיסי יותר היא תפיסת הכיבוש שיוצרת שרשרת של תגובתיות, סיכסוך, אי יכולת להגיע להסכמה וכולי. מהבחינה הסגנונית המעבר המתמיד בין זכר לנקבה פוגם באסתטיקה של המסמך ומעט מייגע.
    בהצלחה

  6. אמיר,
    אתה מדגים יפה כיצד עלולים להשתמש ב"אמיתות" של הדהרמה כדי להכחיש ולעקוף את הצורך להתמודד עם המציאות: לטענתך התגובתיות למציאות ולא המציאות עצמה היא הגורם לסבל. לכאורה זה נראה תואם את דברי הבודהה ואת מה שהדהרמה מנחה אותנו ליישם בחיי היומיום. אבל הבודהה לא לימד השלמה עם מציאות של עוול ואלימות והדהרמה מלמדת אותנו לפעול כדי להביא שינוי.
    אנחנו לא נתווכח האם יהודה ושומרון הוא שטח כבוש או לא. אבל הפלסטינים חיים שם תחת שלטון כיבוש. אתה מוזמן להצטרף אלינו בנסיעות שלנו לשם כדי לראות מה זה אומר מבחינת חיי היומיום ולאחר מכן תחליט האם הסבל הנובע מהכיבוש הוא ענין של תפיסות.

  7. הי אביב, אין בכוונתי לפתח דיון אך רק להבהיר את כוונתי. אינני טוען שהמצב הנוכחי הוא מיטבי, אך מאמירתכם עולה שאם רק נפסיק את הכיבוש ייפסק הסבל הקשור בו. למעשה המצב מורכב הרבה יותר (למשל אם תשאל את השייח ראאד סאלח, לדעתו כל הגליל ואולי רוב חלקי ארץ ישראל הם תחת כיבוש, את הסבל שלו כנראה שלא תוכל לפתור, ובניגוד לו, את סבלו של בחור מהתנחלות כזו או אחרת לא תפתור ע"י כך שתפסיק את הכיבוש ותיישב אותו מחדש בתחומי הקו הירוק). את המצב בשטחים אני מכיר היטב ואין ספק שהאוכלוסיה שם סובלת מהמצב. אך אם תסתכל על התהליך כולו (נניח שלא היית ישראלי אלא אסקימוסי) תשים לב שלא הכובש בלבד (או "הכיבוש" כאובייקט) אלא גם הנכבש תורם חלק נכבד למצבו. גם הוא לא מוותר על סטטוס הכבוש כי אחרת יצטרך לוותר על חלק מטענותיו והוא נאחז בהן. שניהם למעשה מחזיקים זה את זה במעגל הבורות. הרי אם היתה פעולה חד צדדית שהייתה פותרת את הדבר, חיינו היו קלים. ולנקודה שלי – הצגת הכיבוש כגורם לסבל היא אמירה פוליטית ברורה. למיטב ידיעתי הדהרמה היא הנחייה אישית ולא קולקטיבית וגם בתקופתו הבודהה לא נתן הנחיות ברורות לבעיות קולקטיביות מעין אלה בצורת "הוא אשם". הוא בד"כ כיוון לגורם הפסיכולוגי או האנושי שהוא הגורם לסבל והפיתרון הוא במהותו או לפעולה הנובעת מאי ראייה בהירה של המציאות. האם אתה בטוח שמשתמע מהדהרמה שצריך לחזור לקווי 67 ("ייגמר הכיבוש") ואז ייגמר הסיכסוך? אני בטוח שלא. הדהרמה אולי הייתה קוראת לכל המעורבים להבין את המניעים שבבסיס פעולותיהם וע"י כך את התוצאות הנובעות מכך, אז היה אפשר להגיע לפשרה שהיא הגיונית מבחינת שני הצדדים, ולא בבחינת "הכובש" עשה משהו רע ל"נכבש". אני מקווה שהסברתי.

  8. הי אמיר,
    "הבודהה לא נתן הנחיות .. בצורת ,הוא אשם,"
    גם הטקסט שלמעלה לא מצביע על אשמים ובכל הבלוג הזה לא תמצא התייחסות אחת לאשמה. אנחנו מדברים על אחריות.
    שחרר את הפחד שלך מלהיות אשם וקח אחריות על התרומה שלך – שלנו – למצב הבלתי נסבל כאן. באמת, נסה לקרוא את הטקסט בלי להרגיש שמאשימים אותך, את המחנה הפוליטי שלך או את העם שלך. הטקסט הזה נכתב מתוך אכפתיות ולא מתוך ביקורת. הוא נכתב כדי להניע לחשיבה ופעולה ולא כדי לקבוע מי אשם.

    לפלסטינים יש אחריות? בטח. איך זה מצדיק את אי לקיחת האחריות שלך?

    אני מבין שאתה לא אוהב את המילה כיבוש. בטכסט הזה המילה כיבוש מתייחסת להחזקה של הפלסטינים תחת שלטון צבאי כשהתוצאות של הדבר הן: עוני, מערכת בריאות בתת תפקוד, הגבלות חמורות על חופש התנועה, גזל של רכוש, פגיעה בביטחון האישי ועוד.
    דרך אגב, גם ישראלים סובלים מהכיבוש.

    אין בטקסט הזה שום התייחסות לגבולות 67 – הכיבוש (כלומר המצב המתואר בפסקה הקודמת) צריך להיגמר. זה לא יהיה פשוט (גם בגלל ההתנחלויות) זה בוודאי לא יהיה הסוף של הסכסוך. אבל זו הדרך היחידה.

    לגבי ההפרדה שאתה יוצר בין תודעה, התנהגות ותנאי חיים – זו הפרדה שגויה. הבודהה מעולם לא עשה אותה. הוא בהחלט נתן הנחיות ברורות לגבי התנהגות ו"אפילו" התערב בנושאים פוליטים. וכך גם מורי וקהילות דהרמה רבים לאורך ההיסטוריה
    הדהרמה היא דרך חיים והחיים מתרחשים ברחוב. הרחוב הזה הוא מאוד קולקטיבי ופוליטי.

    הסימטריה שאתה עושה בין האחריות של הכובשים לאחריות של נכבשים לסבל שלהם היא מבישה. אולי אסקימואי באלסקה שלא יודע מה קורה פה יכול לעשות אותה אבל אתה חי פה ואמור לדעת יותר. אולי בכל זאת כדאי לך להגיע איתנו פעם לביקור באחד הכפרים שבהם אנו פעילים.

  9. אביב היקר
    הנקודה המהותית שלי הייתה העמדת הדהרמה באור פוליטי, בעיקר לכאלה שאינם מכירים את הלימוד והצביעה שלה ככזו אינה נכונה, מטעה וחבל.
    הבודהה לימד דרך לשיחרור מסבל. הסבל (לפי הבודהה) הוא אישי ונובע ממצב תודעתי (השתוקקות, היאחזות), לא מכיבוש או כל מצב חיים אחר. יתירה מזאת הדרך לשיחרור מסבל גם היא אישית. אין אדם יכול לשחרר את זולתו מסבל, אולי להראות לו דרך. אחריותו של אדם היא על עצמו בלבד. אין אדם יכול לקחת אחריות על מעשיו של אדם אחר. משתי סיבות אלה הדהרמה לא מדברת על אחריות קולקטיבית או על מצבים חברתיים כנכונים או לא. רק על מצבים תודעתיים ופעולות אישיות מועילות ולא מועילות למטרת השיחרור מסבל. ההפרדה בין מצב תודעה לתנאי חיים היא מהותית והיא לב העניין כי אחרת לא היה אפשרי שיחרור מסבל – הוא היה מותנה בתנאי החיים. התנהגות היא פעולה אישית ולכן משפיעה על התפתחותו של אדם ולכן ממליץ הבודהה לזה שרוצה להשתחרר לעשות פעולות מועילות. הוא מציין שלפעולות שאינן מועילות ישנן תוצאות לא מועילות, קרי סבל. כשכתבתי שהבודהה לא הצביע על דבר כ"הוא האשם" לא דיברתי על עצמי כאשם, דיברתי על הכיבוש. הכיבוש אינו אשם בסבל (לפחות לא מבחינת השיחרור מסבל). אין זה אומר שה"כיבוש" מיטיב עם תנאי החיים של הפלסטינים בשטחים. אני לא בורח מאחריות ולא מרגיש אשם לגבי המצב בשטחים כי אין לי שום תרומה לעניין, בטח שלא אחריות. דעתך בנושא היא זכותך אבל היא שלך ותו לא. לא טענתי לסימטריה בין הפלסטינים לישראל אלא לכך שהבורות של שני הצדדים ובתוך כך גם של הצד "הנכבש" מובילה לפעולות שגורמות להימשכות המצב ולסבל של כל הסובבים. אתה כנראה לא מסכים אך אלו סך הכל הדעות של שנינו, והן רק דעות, לא אמיתות ולא קשורות לדהרמה. כמו גם הקביעה שלך שהכיבוש צריך להיגמר. אולי הוא ייגמר ואולי לא. האם אנו צריכים לחכות לו על מנת להשתחרר מסבל? אתה כמתרגל פשוט צריך לעשות מה שנראה לך לנכון לעצמך ולא לקבוע לאחרים מה נכון או לא. גם ההגדרה שלך לכיבוש – "החזקה של הפלסטינים תחת שילטון צבאי" אינה דבר מסוים ויש בו הרבה אלמנטים ורמות והינו בעצם אוסף של פעולות – החל מהצורה שבו הוא מתקיים בעזה – אין שילטון צבאי אלא הגבלות מסוימות, דרך השטחים השונים בגדה. חלק מהפעולות יכולות להיות מועילות ואין מטרתן לפגוע, למשל עצירה של מחבל מתאבד בדרכו לפיגוע וכלה בהתעמרות של חייל לא מודע במחסום שאין בה תועלת ורק מסבה סבל ונזק. המציאות היא מורכבת ואין פיתרון אחד שיפתור לכולם את הבעיות כי זהו אוסף של אנשים שכל אחד רואה את המציאות אחרת – למעשה כל אחד הוא במקום אחר על הדרך לשיחרור מסבל. המטרה של הדהרמה היא להוביל את המתרגל לראייה בהירה של המציאות ולא של מצב חברתי כזה או אחר. הנטייה לערבב השקפות פוליטיות ודעות עם הדהרמה ולהציג אותן כהולכות יד ביד או נובעות ממנה היא בעייתית. ובנוגע להשקפותיו הפוליטיות / חברתיות של הבודהה בהן הוא נקט עמדה, אשמח אם תוכל לשלוח לי סימוכין מהכתובים אם אתה מכיר כאלה.
    האמת שקצת נסחפתי בהסברים. אני מבין כעת שאתה כלל לא מכותבי הטקסט והופניתי לבלוג שלך במקרה, אבל הדיון בכל זאת היה מעניין. משוטטות קלה באתר אני מברך אותך על פעילותך למען הזולת. זה באמת מרשים מאוד.
    מי ייתן וכל היצורים החיים ישתחררו מסבל.

  10. אמיר,
    מתנצל על העיכוב בתגובה.
    אתה נסחף קצת בדיון הפילוסופי.
    השאלה אינה פילוסופית והשאלה אינה גם כיצד פלסטינים אמורים להתמודד עם תנאי החיים של הכיבוש.
    נושא המכתב הוא המעשים שלנו ומה שנובע מהם.
    אם להרגשתך אין לך תרומה ואחריות לכיבוש אז הנח לעניין, המכתב לא נועד אליך.
    אבל אם יום אחד תפנה את מבטך לכיוון הנכון ויתחוור לך שהחיים שלך והכיבוש ארוגים היטב זה בזה אתה מוזמן להצטרף לפעילות שתשנה את המצב.

    לגבי מעשיו של הבודהה – חפש את המקרים שבהם התערב כדי למנוע מלחמה, את קריאת התיגר שלו על שיטת הקאסטות ואת כלל האינטראקציות שלו עם מלכים ובעלי הון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s