גם אחרי תוצאות הבחירות – אי אפשר לקחת את הכוח שלנו

מן הסתם תוצאות הבחירות הסבו מפח נפש למרבית קוראי וקוראות הבלוג הזה. פוליטיקה מפלגתית היא לא דבר שהקבוצה שלנו עוסקת בו ואכן כלל לא כתבנו על מערכת הבחירות. אבל מפח הנפש הוא בהחלט משהו להתעכב עליו. אולי נלמד מכך משהו. האם ההתבוננות הזו היא פוליטית? פנימית? אתם תגידו…

מה יש להתעכב על מפח הנפש? הרי זו התגובה הכי טבעית בעולם: רציתם שהרצוג ינצח או שנתניהו יפסיד (עוד נחזור לנקודה הזו) וההיפך קרה. אתם מאוכזבים, מה לא בסדר עם זה?

להתאכזב זה בסדר גמור (אם מישהו צריך אישור ממני). אבל הא"ב של הדהרמה הוא ההפנמה שאכזבה היא תוצאה של ציפיה (שלא התממשה). וכשמנסחים זאת כך אמורה להבהב בתודעה נורית קטנה של סקרנות. כי הניסוח הזה מעביר את הדגש מתופעה כלשהי בעולם החיצוני (איך לעזאזל כל כך הרבה אנשים הצביעו לשמוק הזה?) אלי: למה טעיתי כל כך בהערכת המציאות?

יש כמה תשובות ברורות לכך: בגלל פיד הפייסבוק שלי, בגלל הסקרים, בגלל מה שאמרו בתקשורת, בגלל ההייפ של של וי-15…

אלא שחייב להיות ברור שמקורות האינפורמציה הללו הם בעייתיים ביותר: חברי הפייסבוק שלי –כנראה – יותר מדי דומים לי ואינם מייצגים את כלל האוכלוסייה. ואילו עורכי הסקרים, התקשורת, וי-15 כולם גורמים אינטרסנטיים שמציגים בפני לא את המציאות אלא את מה שהם רוצים שאני אחשוב עליה…

מדוע כל כך בקלות אתם מאמינים לתעמולה שמזינים אתכם בה ושוכחים שהיא לא יותר מזה: תעמולה מניפולטיבית. מדוע אינכם יודעים להבדיל בין מידע עובדתי שמופיע בתקשורת לפרשנויות וסתם אי אמיתות? זה באמת לא כל כך קשה.

עד כאן לגבי האכזבה. וזה לא שאסור להתאכזב. אין כאן הטפה ל"השתוות הנפש". להתאכזב זה בסדר גמור. אבל אפילו תוך כדי שמתאכזבים כדאי לזכור: 1) אכזבה היא תוצאה של תפיסת מציאות שגויה 2) כמו כל תופעה גם תחושת האכזבה תחלוף, העולם (ישראל) הוא קצת פחות שחור ממה שנראה לכם כרגע…

אבל אתם חשתם יותר מסתם אכזבה: מפח נפש, תדהמה ויאוש, זה מה שחשתם לא? מה בתוככם מעצים את האכזבה לרמות כאלו? אל מה אתם נצמדים? האם אתם מצליחים להבחין באופן בו אתם מעצימים את תחושת האכזבה או שהיא מרגישה לכם "טבעית"?

כי הרי אם מסתכלים על הדברים בצורה קרה תוצאות ההצבעה אינן גרועות יותר ממה שכבר היה בכנסת הקודמת: לליכוד+בית יהודי+ישראל ביתינו יש את אותו מספר מנדטים כמו שהיה להם קודם. נכון, כואב הלב על מרץ אבל הגוש מרץ+מחנה ציוני דווקא התחזק. שלא לדבר על הרשימה המשותפת. הכהניסטים נפלו, ישראל ביתינו והבית היהודי נחלשו מאוד…

אבל ההסתכלות הקרה הזו לא ממש משנה את ההרגשה. למה?

אולי כי נורא נורא רציתם לנצח. והיה נדמה לכם שזה בקצות האצבעות שלכם. והנה לא. בעסה להפסיד.

וכאן אולי המקום להעיר הערה קטנה לגבי מהותו של הנצחון המיוחל. למה כמהתם יותר? לניצחון של הרצוג או לתבוסה של נתניהו? אני מנחש שהתשובה היא תבוסה לנתניהו. וזה אולי כל הסיפור כולו. מירמור, זעם ותיעוב הם משאבים דלים מכדי להביא ניצחון פוליטי. מה עם חזון? מה עם צדק? מה עם תכנית פעולה מעשית? הן בימין והן בשמאל מערכת הבחירות הזו היתה דמוניזציה אחת גדולה.

בעסה להפסיד אבל בניגוד למשחק כדורגל, המשחק הפוליטי הוא לא ענין של הכל או כלום. יש לנו כוח ואף אחד לא יכול לקחת אותו מאיתנו. זו לגמרי הבחירה שלנו האם אנחנו רוצים להשתמש בכוח שלנו כדי ליצור כאן מציאות טובה יותר. עוד מנדט או פחות מנדט לא באמת משנה את האמת הזו. גם השבוע הפעילים שלנו ממשיכים להיות מוצפים בשלל עניינים דוחקים: הסעה של ילדה לבית חולים, מכירת שמן זית, סיוע לפועלים פלסטינים שאישור העבודה שלהם נשלל, מחאה נגד סגירתו של ואדי קנה בפני פלסטינים, הערכות למנוע עקירה נוספת של עצי זית שם, קידום פרויקטים כלכליים-פוליטיים ועוד.

אנחנו צריכים את עזרתכם ויכולים להבטיח שפעולה ישירה למען הטוב היא התרופה הכי טובה לדכדוך.

ובאותו אופן, מי שבאמת רוצה לראות כאן שינוי פוליטי, מוטב שלא יסתפק בהצבעה בקלפי מתוך תקוות שווא שדי בכך כדי להביא תיקון לחברה הישראלית. הממשלה שתקום תקדם ודאי מדיניות רעה בעינינו. הבחירה היא שלנו האם להסתלק מהמערכה או לצאת לרחובות, לשבש  מהלכים רעים ולקדם פעולות ישירות לטוב. יש לנו כוח וההחלטה האם להתנגד למעשי עוול ולפעול באופן מיטיב היא לגמרי שלנו.

6 תגובות ל-“גם אחרי תוצאות הבחירות – אי אפשר לקחת את הכוח שלנו

  1. אביב, כל כך טוב שכתבת את הרשימה הזו. תודה

  2. תודה גם ממני, אני עוקבת אחריכם בהשתאות, ומנסה ליישם בסביבתי הקרובה.

  3. אביב יקר ,
    ואם בדהרמה עוסקים אנו, הרי כל המציאות החיצונית מהווה לגמרי השתקפות התודעה שלנו.
    אין לה ולו שמץ קיום עצמי שם בחוץ. היא תשתנה בעקבות השינוי הפנימי של כל אחד שרוצה שינוי. הווה אומר ,שינוי התודעה הוא מסע פנימי עמוק ואמיץ של טיהור הנגעים הרוחניים ושל איסוף חסד. כך, עם התעצמות המסע הפנימי נוכל לחוות את אותם אנשים מדברים/עושים את הדברים שאנו מייחלים להם. בהצלחה לכולנו!!!!!
    כאן המקום להוקיר את פעילותכם לקידום האחווה והחמלה. תודה

  4. אביב יקר, כל מילה שלך מדוייקת ומאירת עינים. אני משתדלת ליישם את הדהרמה ואת קידום החיבור בין אוכלוסיות שונות מתוך תנועת
    "נשים עושות שלום". עוד ניפגש כי כל הדרכים לשלום מצטלבות. בהצלחה לכולנו ותודה

  5. רויטל, תמי, עינת, ניבה – תודה
    רויטל, בעיניי זו טעות להתת יתר חשיבות לתודעה על חשבון המציאות החיצונית. שתיהן ממשיות, מעצבות זו את זו בשרשרת של השפעות גומלין. חשוב לפעול בשני המישורים.
    דווקא על רקע הבחירות והקושי של השמאל לשכנע ציבור חדש, ההמלצה שלך עלולה לחזק את הנטיה לבועתיות והפניית העורף של חלקים בשמאל אל מי שלא חושב כמוהם

  6. תודה אביב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s