ללמוד עם ברני גלאסמן

ראשית תזכורת לגבי יום העבודה עם חקלאים מדיר איסתיא שנקיים ביום ששי הקרוב. פרטים והרשמה כאן


לפני כחודש עבר ברני גלסמן אירוע מוחי שבעקבותיו הוא סובל משיתוק חלקי ופגיעות נוספות. כעת הוא נמצא בתהליך שיקום ואנו מתפללים שישוב לבריאות שלמה. ברני היה מראשוני מורי הזן האמריקאים. לפני כשלושים שנה הוא פשט את גלימת הנזיר והקים את אחד הארגונים המשמעותיים של בודהיזם מעורב חברתית ה-Zen Peacemakers Order.

אחת הפעילות שלנו, איריס דותן כ"ץ, לומדת ופועלת לצידו של ברני מזה 6 שנים.

ללמוד עם ברני גלאסמן
כתבה: איריס דותן כ"ץ

פגשתי את ברני לראשונה בשנת 2010 כשבאתי לראיין אותו בהקשר של עבודת הדוקטורט שלי בנושא  השכנת שלום בבודהיזם המעורב חברתית. הוא פשוט היה רלבנטי כל כך… אז התחיל הכל: הוא הזמין אותי באותה הזדמנות להשתתף ב Bearing Witness Retreat באושויץ. סרבתי. אמרתי שמאז ומתמיד פחדתי מאושויץ. הוא אמר אז כי זו בדיוק הסיבה שעלי לבוא. אמר שכאשר אבוא כבר לא אפחד. בכך קיבלתי את השעור הראשון של ברני: מה שמאיים עליך הוא מה שאתה אמור לפגוש, שם יש לך הזדמנות ללמידה, להתפתחות. ברגע האחרון נרשמתי לרטריט, ונסעתי. לראשונה התנסיתי באמת בתרגול של שלושת העיקרים של ברני: אי ידיעה (not knowing), נשיאת עדות  (bearing withness) ופעולה אוהבת  (loving action).

באושוויץ למדתי לתרגל  את אי הידיעה, לוותר על כל מה שחשבתי שידעתי על שואת היהודים במקום הזה. נתתי למקום ללמד אותי. לראשונה תרגלתי את הצלילה למקום (plunge, בשפה של ברני).  לשאת עדות  משמעו להקשיב למקום בכל גופי, תודעתי, לבי, רוחי. להקשיב לעצמי, לכאבם של אנשים מארצות שונות (ובעיקר פולנים וגרמנים) שתרגלו איתי. להקשיב  לביתנים, לגדרות התיל, לפחד, לזעם, לשנאה, לחמלה, לאובדן. להקשיב לקרבנות, שאינם רק יהודים, במקום הזה, להקשיב לסוהרים הנאצים. להקשיב לקורבן ולתוקפן שבתוכי.

החוויה המשותפת עם חברים מפלסטין חיזקה בי את התעתוע שחוויתי בתחושת הקרבה, המקור המשותף והשיוויון כשאנחנו יחד ברטריט לעומת המציאות האחרת כשאנחנו "יחד" על אדמת ישראל- פלסטין. הפעולה האוהבת, היתה המחויבות שלי לעשייה למען קרבה, שיתוף ושוויון אמיתיים בישראל-פלסטין.

המחויבות הפכה לאיטה למחויבות גם לתרגול שלושת העקרונות של ברני גלסמן. בחיים האישיים, המקצועיים ובשירות החברתי – לנסות שוב ושוב לראות מתוך אי ידיעה, ראיה אותה מגדיר ברני כ"לראות בפעם הראשונה". לא רק את ההוויה במחנה של בירקנאו, לא רק בישיבה במדיטציה על פסי הרכבת שם חרץ ד"ר מנגלה גורלות. לראות בפעם הראשונה גם את כף המרק אותה אני מגישה אל פי, כשאני חוזרת מהמחנה, או בבית. בעצם לראות כל תופעה וכל התנסות כקואן. להקשיב לחוויה ולשאת עדות לקולות ולמראות, להיות עם הקואן. ולא להתאמץ לקראת הפעולה הנכונה. היא תגיע.

ברני מתייחס לאדמת אושויץ כאל מקום, אדמה שהיא מקום, המקום הוא זה שמנחה (facilites) תהליכים. אין צורך באדם שינחה את תהליכי ההתבוננות המתרחשים באושוויץ. הוא מתייחס למילה "מקום" כמו הכינוי שניתן ביהדות לאלוהים. ברני תמיד מחבר מושגים בודהיסטיים למושגים מהיהדות, בעיקר מהקבלה. ברני בכלל מחבר עולמות. בשביל ברני שלום הוא חיבור החלקים ל"שלם", כשהוא משתמש בשפה העברית כאלגוריה ובמנורה החסידית שהתנפצה לרסיסים אותם יש לחבר – כמטפורה.

החיבור הוא בין אנשים, עולמות, דתות וחלקים בתוכנו. כאשר בתפישת האחדות של ברני העולם אחד, ואנחנו באֶחָדִיות שבתוכנו משקפים את כל חלקי העולם, כמו ברשת אינדרה, אבל קרועה ומפוזרת. לכן הוא רואה את עצמו כ networker.

לכן הוא הקים את ה zen peacemakers order (ZPO) ולכן הוא מקיים רטריטים על אדמות שונות ובהם טקסים של דתות שונות. הייתי איתו פעמים רבות על אדמת אושויץ, כשאני לומדת מאדמה זו בהשראתו, על פי תפישתו את "התנהגותם של אנשים לזולתם, מה שאנו עושים לזולתנו". הייתי איתו על אדמת רואנדה, כשאני לומדת מאדמה זו בהשראתו את "מהותה של הסליחה", הייתי איתו על אדמת בני הלקוטה ארצות הברית, כשאני לומדת מאדמה זו את עולמם הבלתי נראה של הילידים האמריקאים שנכבשו פיזית ותרבותית על ידי אחרים. ובכל אלו למדנו לראות את התוקפן והקורבן שבתוכנו. ובכל אלו למדנו לראות בפעם הראשונה.

ולמדתי לשתוק, וגם למדתי מברני, לפעמים בדרך הקשה והמעליבה, שכל מה שבפי זו רק דעתי. לתפישתו גם ארבע האמיתות הנאצלות הן רק דעות (של הבודהה). כולנו למדנו תוך כדי התרגול עם ברני, בעיקר התרגול האינטנסיבי שעשינו איתו במשך שנה וחצי של מאפשרי נשיאת עדות, להקדים ולומר לפני כל משפט "לדעתי…." וחסר למי שלא יגדיר את דבריו כדעתו הצנועה, הארעית ותלוית הקונטקסט. ה"דעה" הפכה לתרגול. הרבה פעמים אני מוצאת שעקרונות מעגל ההקשבה הם כלי עזר לכל דיון, הבעת דעה, הקשבה לדעות מתוך אי ידיעה, העמקה בהקשבה מתוך נשיאת עדות. עקרונות מעגל ההקשבה הם אלו המיושמים בקבוצות הקטנות בהן חולקים רגשות ותחושות ברטריטים השונים. אך הם נדרשים לתרגול בכל דיון ובכל שיח בחיים גם מעבר לרטריטים כמובן. למעשה ברני מצפה למחויבות הן לתרגול שלושת העיקרים והן לעקרונות מעגל ההקשבה.

הארעיות הבאה לידי ביטוי בהדגשת ה"דעה" כתרגול של תופעה זמנית, באה לידי ביטוי בהשתנות הבלתי פוסקת של ברני. הוא מניב רעיונות, הוא מתחדש, הוא מבטל החלטות. הוא משנה את דעתו, בעיקר, לדבריו, כשהוא מרגיש שציפיות, אישיות או קבוצתיות, מופנות כלפיו. ברני יודע גם לכעוס. ולצד הלב הרחב שלו חוויתי גם את נזיפותיו כשהציפיות והרצונות שלי נאחזו יותר מדי. נזיפות שהיו מצליפות אך שגם בהן היה שיעור.

בינתיים למדתי מברני, למדתי בהדרכתו את ההתנהלות כמנחת מעגל הקשבה, בקבוצות מנחים, את הדרך לבנות מיכל ל"צלילה" להקשבה, את הויתור על ציפיות, את ההשתנות. בינתים קיימנו בארץ מספר מפגשים מצומצמים. ניסינו לשחזר את מודל גרייסטון בג'יסר א-זרקא, ניסינו לקיים סטריט רטריט, נערכו מפגשים עם סמי עוואד מבית לחם וניסיונות לצלילה ב tent of all nations ליד הכפר הפלסטיני נחלין, נערכו מפגשים עם דהרמה מעורבת חברתית ועם חברינו בדיר איסתיא, ניסינו להקים מיכל לחשיבה של "חיבור השלם" של נציגים מקבוצות שונות באוכלוסיה בארץ.

כל אלו היו ניסיונות. יחסו של ברני לארץ מורכב. לפעמים נראה לי שאין הוא צולל לתוך הקושי ועולה מתוכו עם "פעולה נכונה". אני לא תמיד מבינה. אני רק יודעת, שיין טוב, פיצה וסיגר הם אולי לא בהלכות המוסר הבסיסיות של נזיר בודהיסטי המסמיך נזירים ומורים רבים תחתיו, אבל יין טוב, פיצה וסיגר הם אלו שפעמים רבות קרבו ביני לבין ברני, כמו כולנו. בביתי, בביתו, בבתים של חברים אחרים מהסנגהה, במסעדות בימים שלפני ואחרי רטריטים,אז היתה קירבה. ויש גם סוג של ריחוק מתמיד. אני רק יודעת שכל שיחה עם ברני, מכוונת הדרכה, מכוונת עשייה, או "סתם" שיחת חולין – לימדה אותי דבר מה. וגם נתנה לי כוחות להתמודד עם הקשיחות והניכור שחוויתי ממנו לא פעם.

אז אמנם לפעמים קצת פחדתי מברני. ופעמים רבות רציתי לבעוט, ולמחות, ולהפנות לו עורף. אבל למדתי אותו. למדתי שיש בו הרבה מן החכמה החדה הנובעת מריקות אמיתית, וויתרתי על הצורך שלי בחמלה. במילים פשוטות, למדתי שהוא קשה, ועקשן, ובוטה, וחסר סבלנות, ומקשיב, ולומד, ורגיש, וחוזר בכל זאת אליך, אם תמצא את הדרך והשפה. נראה לי ש"יראת כבוד" קצת מגדירה את כל אלו ביחד. בין מרדנותי ונטיית הריצוי שלי – למדתי לאהוב אותו, לחבק, לקבל נשיקה, אבל גם להסתייג, להתרחק, להיזהר בדברי.

מבחינתי השלב הבא בתרגול שלי מול ברני הוא להעיז לומר את אשר בתודעתי, מתוך ויתור אמיתי על האגו החרד ממנו. פעמים רבות הסנגהה שהוא בנה, הפרושה על פני ארצות הברית ואירופה בעיקר, היא מקור תמיכה משמעותי לי ולאחרים כמוני, הלומדים מברני, אבל גם המבולבלים ו"מוצלפים", אולי המתאכזבים והקמים מחדש.

הסנגהה היא מסדר הזן פיסמייקרס הבנוי על פי המודל הסוציוקרטי אותו הביא ברני לארגון. המודל משקף תפישה ארגונית המבוססת על בחירה של נציגי מעגלים שונים למעגלים מעליהם המאחדים אותם. לדוגמא מעגל דרום אירופה שייך למעגל אירופה ומעגל אירופה שייך למעגל הבין לאומי. המודל מחייב גם דרך קבלת החלטות המבוססת על תהליכי היזון חוזר בין המעגלים. התהליכים לא יכולים להיות דיקטטוריים ולא דמוקרטים. אבל הסנגהה היא גם חברים, תלמידים, מורים, מקהילות ודתות שונות, ההולכים בדרכו, האוהבים אותו ונאמנים לו, למרות הביקורת והקשיים. כולנו חולקים כעסים ותלונות אבל בסוף מרכינים ראש, איכשהו, בפני המורה והמנהיג. המילה האחרונה, כמו גם הראשונה, היא תמיד שלו.

השתלבותי במעגלי התנועה מאפשרת לי בעיקר ללמוד מהתנהלותה, מניסיון האחרים שרובם הם תלמידים של ברני, ומברני עצמו. ברני מאפשר גמישות במידה רבה, אך מבקש עידכון ומחויבות לעקרונות מכולנו. העקרונות אינם רק שלושת העיקרים וכללי מעגל ההקשבה, העקרונות קשורים גם לעשרת עיקרי המוסר של הזן פיסמייקרס, לתרגול של "חמש משפחות הבודהה", להתנהלות וטקסיות של הארוחה העילאית והאכלת ה"רוחות הרעבות" כמטפורה – אבל על אלו בפעם אחרת.

היום, כאשר ברני משתקם מאירוע מוחי בו לקה באמצעיתה של פגישת ועידה בסקייפ איתנו, כשכולנו מזועזעים ומלווים אותו בדאגה ובתקווה, אני מחוברת לתחושות עמוקות של הוקרה, אהבה והערכה אליו. עוד יש לי מה לקבל, עוד יש לי על מה לשוחח איתו ומה לחלוק איתו, עוד צריכה לתרגל איתו.

וגם: אשמח אם עוד מאיתנו, המתרגלים בארץ, יצטרפו לסנגהה של הזן פיסמייקרס, אני מחכה להם. ברני מחכה להם.

 

2 תגובות ל-“ללמוד עם ברני גלאסמן

  1. תודה איריס מילותיך רגשו ומעוררות השראה לעשייה ולשמוע ולקרוא עוד על ברני

  2. תודה איריס, אכן דבריך הכנים והיוצאים מהלב והפעילות של התנועה הזו מעוררים השראה ורצון לדעת יותר. אשמח לדעת מה איזו פעילות קיימת בארץ, אם בכלל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s