ולאג'ה – גדר ההפרדה, הגן הלאומי והתודעה הישראלית

בשנים האחרונות לב הפעילות שלנו בולאג'ה היתה תמיכה בחקלאים באדמות שגדר ההפרדה תנתק מהכפר ושעליהן הכריזה ישראל גן לאומי. לפני יותר משנתיים נעצרו במפתיע – וללא הסבר רשמי – העבודות להשלמת גדר ההפרדה. אבל התפתחויות חדשות עלולות לסמן שינוי לרעה במצב.

בקרוב צפויות להתחיל עבודות – ביזמת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים (רט"ג) – לפיתוח השטח ליד עין חניה. המעיין השופע הזה אמור להיות המוקד המרכזי של גן לאומי נחל רפאים שהוכרז על אדמות ולאג'ה ביזמת רט"ג ועיריית ירושלים. על שטח של 9 דונם מתוכננים מרכז מבקרים, מסעדה וחלקות לחקלאות אורגנית שיושקו בתעלות שיובילו אליהן את מי המעיין. החלקות הללו ישמשו כנראה הן לפעילות של בתי ספר ובדומה למתרחש בסטף גם יוחכרו לתושבים מירושלים. ומהביקור במעיין יהיה אפשר להמשיך טיול רגלי בטראסות היפות שבהן מטעי זיתים, עצי שקד ושלל פרחי בר.

לכאורה פרויקט שכולו טוב. אלא שמדובר באדמות ולאג'ה. גדר ההפרדה החלה להיבנות בולאג'ה בשנת 2010 בתוואי שמנתק את התושבים מ 1,000 דונם של מטעי זיתים, אדמות מרעה ושטחים נוספים. במקביל לעבודות על הגדר קודמה תכנית להכרזת גן לאומי על אותם 1,000 דונם (ו-200 דונם נוספים השייכים לבית ג'אלה). כאמור, בשנת 2013 נעצרו העבודות על גדר ההפרדה בכפר ולכן גם כיום חקלאי ולאג'ה יכולים לעבד את אדמותיהם ולמעיין מגיעים רועי צאן עם עדריהם ותושבים שנהנים לטבול בבריכת המעיין.

אלא שהפיכת המקום לאטרקציה מושכת ישראלים לא עולה בקנה אחד עם הנוכחות הפלסטינית היומיומית בו. ואכן, לפני שלושה שבועות וקצת אחרי שהמכרז לביצוע הפיתוח בעין חניה, הציב הצבא שלטים על תוואי גדר ההפרדה בכפר האוסרים על התושבים להיכנס אל אדמותיהם ומודיעים על הפקעות לצורך השלמת הגדר. בכתבה נרחבת שפרסם השבוע עיתונאי הארץ ניר חסון, אומר דובר הצבא שהגדר תושלם בתוך שנה.

בריכה נוספת ושרידי מבנים עתיקים שרשות העתיקות חשפה בעין חניה

בריכה נוספת ושרידי מבנים עתיקים שרשות העתיקות חשפה בעין חניה

זה מאוד עצוב אבל זה גם היה צפוי. מסמכי הגן הלאומי שמתארים באריכות את הטראסות העתיקות והחשיבות בשימורן, אינם מזכירים במילה את החקלאים שמטפלים בהן כשם שעשו אבותיהם. ולאג'ה ובעלי הקרקע אינם נזכרים אפילו פעם אחת במסמכים הללו. לו אנשי רט"ג ועיריית ירושלים באמת היו רוצים לשמר את מורשת הטראסות והנוף הייחודי שיצרה בהרי ירושלים הם היו מפרטים לגבי רעיונות לתמוך בחקלאים ולהגן את המסורת הזו שמאוימת ממספר כיוונים: הקושי להתפרנס מחקלאות לא מתועשת ובקנה מידה קטן, שינויים חברתיים בכפר וכמובן גדר ההפרדה.

אלא שבפועל, הגן הלאומי וגדר ההפרדה הם שני חלקים של אותה תכנית: ניתוק הפלסטינים מהשטח וניכוסו להנאתם של ישראלים: כשתושבי ולאג'ה עתרו לבג"ץ בדרישה לשינוי תוואי הגדר כך שלא ינותקו מאדמותיהם, הגיש הצבא לבית המשפט תצהיר של רט"ג שבו נכתב שההצעה לשינוי התוואי "תסגור את הגולל על הגן הלאומי ותותיר את נוף התרבות המיוחד שלו חסר משמעות".
מדוע חסר משמעות? אולי בגלל ש – "במידה וחלקים של הגן יוותרו מעבר לגדר [כלומר, מהצד הפלסטיני שלה], חלקים גדולים של הפארק היו נסגרים למטיילים וחלקים אחרים יהיו בסמיכות יוצאת דופן למכשול באופן המשדר למטייל  אי נוחות ונוף שאינו מזמין טיול ובילוי בפארק", לשון תצהיר רט"ג.

ההתפתחויות החדשות הן בשורה רעה לאנשי ולאג'ה ששנתיים וחצי אחרי עצירת העבודות כבר החלו לקוות שבסופו של דבר הגדר לא תיבנה. חקלאים שנטשו את אדמותיהם עם התקדמות העבודות על הגדר החלו לחזור אליה – גם לנו היה יד בכך בימי העבודה הרבים שבהם הצטרפנו אליהם במטרה לעודד אותם לא להרים ידיים.

אנחנו חושבים גם על תושבי ירושלים שהגן הלאומי "מוקם לרווחתם" כפי שמצהירים מסמכי הגן וסרטוני התדמית שמפיקה עיריית ירושלים. אין ספק שירושלמים יגדשו את המעיין והטראסות היפות. בשלוש השנים האחרונות ראינו כיצד השטח הסמוך, בין פארק המסילה לעין יעל, עובר מתיחת פנים משדות בור לטיילת עם מדשאות ומתקני משחק והופך משטח ספר נטוש למדי לאתר בילויים הומה אדם.

הירושלמים יגיעו לאדמות ולאג'ה ויבלו בהן בלי לדעת דבר על הנישול שהם לוקחים בו חלק. הם יתלהבו מהטראסות וכנראה לא יחשבו על מי שבנה אותן וכעת נעלם. אנחנו שפעלנו לא מעט כדי להפיץ את הסיפור של ולאג'ה לידיעת הציבור הישראלי יודעים עד כמה קשה לאנשים להיחשף למידע הלא נעים על מהותו האמתית של הגן הלאומי. גם מי שיודע לא תמיד רוצה להסיק את המסקנות מכך. למשל, בכתבה של ניר חסון, מביע איש רט"ג זאב הכהן, התנגדות לפגיעה בחקלאי ולאג'ה. אולם הכהן שהוא זה שקידם ומימש את תכנית הגן הלאומי לא השתמש בכוח שיש לו מתוקף תפקידו כדי למצוא דרכים להגן על אותם חקלאים וכדי למנוע את הפגיעה באדמותיהם.

וכך, המעשה האלים הזה של שוד אדמות, פגיעה בפרנסה וניתוק אנשי אדמה ממרכיב מרכזי בזהות שלהם, עובר בשקט ובלי שהציבור הישראלי מפנים את שהוא נותן לו יד. העיוורון הזה לאלימות שאנו הישראלים אחראים לה הוא סימן היכר של מה שישראל עשתה בולאג'ה לאורך השנים. והוא חלק מרכזי גם מההיבט הרחב יותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כולו.

בדהרמה מעורבת חברתית נמשיך לפעול בקנה המידה הצנוע שלנו: להיות עם השותפים שלנו בולאג'ה כך שלמרות החומה יהיו גם גשרים. מקווים שבכל זאת נצליח לסייע לחקלאים ולתושבים להישאר באדמותיהם. מקווים שבכל זאת נצליח לסייע לישראלים לראות מה מתרחש כאן.

טראסה ששיקמנו באחד מימי העבודה עם חקלאי ולאג'ה

טראסה ששיקמנו באחד מימי העבודה עם חקלאי ולאג'ה

תגובה אחת ל-“ולאג'ה – גדר ההפרדה, הגן הלאומי והתודעה הישראלית

  1. אם זה לא גן לאומי, זה "שטח אש" ואם לא שטח אש זה "חשיבות בטחונית" יש כל מיני שמות להשתלטות על האדמות, לגרוש האנשים מהן, זו המדיניות של הממשלות מזה שנים, והן עושות זאת בעקביות רבה. אפילו כלפי אירופה והעולם כבר לא מנסים להסתיר את האמת, קראתי שרבים מהמבנים שנהרסו בגדה ובבקעת הירדן בעת האחרונה, היו מתרומות של ארגונים באירופה. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לשנות את המהלכים האלו, לפחות לא בטווח הנראה לעין, אבל תודה שאתם שומרים על הצד האנושי, אדם מול אדם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s