נחסמו דרכי הגישה של אנשי דיר איסתיא למאות דונמים של מטעי זיתים

אתמול (יום ששי) קיימו 60 מאנשי דיר איסתיא תפילת מחאה נגד חסימת 4 דרכים חקלאיות ומניעת גישה למאות דונם של מטעי זיתים שבבעלות אנשי הכפר. מדובר בבעיה שהרשויות הישראליות יצרו לאחרונה ושיש לה פתרון פשוט. למרות זאת, עד כה סירב המנהל האזרחי להציע פתרון ולכן ההפגנות ימשיכו ועלול להתפתח עימות מיותר שאף אחד לא ירוויח ממנו. לפני שבוע שלחנו למנהל האזרחי מכתב בנושא אבל טרם נעננו.

היקף מטעי הזיתים של הכפר דיר איסתיא הוא השני בגודלו בגדה המערבית. בין הכפר לרוב  שטח המטעים חוצץ כביש 5066 שנסלל בידי ישראל כדי לשרת את תושבי ההתנחלויות באזור. מהכפר יוצאות מספר דרכים חקלאיות אל שטחי המטעים והכביש חותך דרך חלקן כך שבשנים מאז סלילתו החקלאים חוצים אותו במספר נקודות.

כעת חברת נתיבי ישראל הקימה לאורך שני קילומטר של הכביש מעקה בטיחות וחפרה תעלת ניקוז גשמים. התוצאה היא חסימת לפחות ארבע דרכים חקלאיות ומניעת הגישה למאות דונם של מטעי זיתים. לפי ההערכות בכפר מדובר על 500 משפחות שנפגעות מהמלך הזה.

אחת הדרכים החקלאיות שהמעקה והתעלה חוסמים

אחת הדרכים החקלאיות שהמעקה והתעלה חוסמים

מהכפר פנו כבר לפני חודש למנהל האזרחי אולם לא זכו למענה. אתמול כאמור התקיימה פעולת המחאה הראשונה. זכות המחאה היא דבר שאנחנו כישראלים לוקחים כמובן מאליו. אלא שהחוק הצבאי בשטחים אינו מתיר לאנשים להתאסף למחאה. הצבא נוהג לפזר הפגנות לא אלימות בגז מדמיע ולעצור את משתתפיהן. חברינו בכפר הזמינו אותנו להצטרף אליהם. הם ציינו את חששם מתגובת הצבא ואמרו שהם מקווים שכשהחיילים יראו אותנו הדבר ישפיע על התנהגותם.

התפילה התקיימה היכן שאחת הדרכים החקלאיות נחסמת במעקה. מיד עם הגיענו הגיעו גם חיילים. הקצין היה מנומס למדי אבל הזהיר שלא נשבש את התנועה בכביש. אנשי הכפר מיד הגיבו שהתנועה שלהם היא זו שמשובשת. אבל הקצין אמר שזה לא קשור אליו ושהאחריות שלו היא לוודא שהם לא ירדו לכביש. כמה מהאנשים ניסו שוב ושוב להתלונן בפניו: בין אם כי רצו לפרוק את הזעם שלהם ובין אם כי סופסוף עומד בפניהם גורם ישראלי שיכול לשמוע את טענותיהם. אבל הוא הסתפק בלהגיד "זו לא האחריות שלי" ועבר לצד השני של הכביש.

אז הגיע איש מילואים, שלף סמארטפון וצעק: "אני מצלם אתכם ואף אחד מכם לא יוכל לעבוד בישראל". הפרקטיקה הזו של שלילת אישורי עבודה בישראל ממי שמשתתפים בהפגנות היא פרקטיקה מוכרת שמאלצת פלסטינים לבחור בין פרנסת משפחתם לזכות המחאה וסולידריות עם הקהילה שלהם.

תפילת המחאה ביום ששי האחרון. ברקע אפשר לראות את החיילים ומאחוריהם שטחי המטעים שהגישה אליהם נחסמה

תפילת המחאה ביום ששי האחרון. ברקע אפשר לראות את החיילים ומאחוריהם שטחי המטעים שהגישה אליהם נחסמה

מאחר שהחיילים לא ניסו למנוע את קיום המחאה ההמשך עבר ללא עימות. האנשים התפללו, האימאם דרש דרשה ונציג החקלאים נאם נאום קצר. הרבה אנשים – כולל כאלו שלא הכירו אותנו – ניגשו אלינו כדי להגיד תודה על שהצטרפנו אליהם. לנו היה כמובן חשוב להיות עם החברים שלנו מהכפר מול מעשה העוול הזה.

אבל איזה מעשה עוול זה? האם השלטון הישראלי באמת מנצל הזדמנות לדחוק את אנשי הכפר משטחי מטעים עצומים? או שאולי מבחינת ישראל תושבי הכפר פשוט שקופים והמעקה ותעלת הניקוז נעשו לא כדי לפגוע בהם אלא תוך התעלמות מוחלטת מקיומם וצרכיהם? מדוע המנהל האזרחי מתעלם מהדרישה הצודקת שהוגשה לו ולא מציע פתרון לבעיה?

יש כאן לא מעט דברים לחשוב עליהם. למשל, העובדה שהנוסע התמים בכביש לא יבחין בכלל שיש בעיה כלשהי. בניגוד לזעם שלנו הישראלים על האלימות הפלסטינית, האלימות הישראלית – פגיעה ב-500 משפחות ואיום על כל אנשי הכפר – שקופה לנו.

או, רק לפני שבועיים דנו עם ראש המועצה של אחת ההתנחלויות באזור על הבעיות בואדי קנה שם מנסים מתנחלים, רשות הטבע והגנים והמנהל האזרחי לסלק את אנשי דיר איסתיא. אמרנו לו שאנו יודעים על התכנית לחסום את הגישה של פלסטינים אל הואדי. הוא הכחיש את דברינו בתרעומת שגרמה לנו לחשוב שאולי אנו טועים. והנה, מתברר שחסימת הגישה של פלסטינים לאדמותיהם אכן מתרחשת.

את הבעיה הזו צריך לפתור והפתרון הוא גם לא מסובך במיוחד. כל שצריך הוא מעט רצון טוב או לפחות הבנה שאיש לא ירוויח מעוד נקודת עימות בין השלטון הישראלי לפלסטינים שכבשת הרש שלהם נגזלת.

הסולידריות שלנו עם אנשי דיר איסתיא מאפשרת לנו גם לבדוק את עצמנו בסיטואציה מעין זו הקרובה לעימות. זו סיטואציה שאנחנו לא רגילים בה והגענו עם מידה של חשש אבל מתוך מחויבות להיות עם השותפים שלנו מהכפר. ולצד החשש ראינו גם את התגובות שלנו נוכח אנטגוניזם: כשהקצין – הוא באמת היה אדיב – המחיש שהמשימה שלו היא להבטיח רק את חופש התנועה של ישראלים בכביש ואין לו אחריות לגבי חופש התנועה של החקלאים הפלסטינים. או כשהמילואמניק גס הרוח איים על פרנסתם של המוחים. כך שלצד המחאה והסולידריות יכולנו גם לתרגל תודעה יציבה ולב שנשאר עם הכאב של המצב ולא נגרר אחרי התגרויות.

תפילות המחאה ימשיכו כל שבוע ואנו מתכוונים להצטרף אליהן. במקביל נפעל בדרכים נוספות כדי שהמנהל האזרחי יפתח את הדרכים החסומות ויאפשר מעבר חופשי לאדמות של אנשי דיר איסתיא.

10 תגובות ל-“נחסמו דרכי הגישה של אנשי דיר איסתיא למאות דונמים של מטעי זיתים

  1. מקומם! אנשי הכפר כל כך נחמדים! הייתי שם בקטיף זיתים והתרשמתי מאד מהליכותיהם.
    חבל שמקשים עליהם. מקווה שהגורמים האחראים יתעשתו וימצאו פיתרון לבעיה שנוצרה.
    תודה לכם על המעורבות החברתית ועל פעילותכם החשובה.

  2. מרתיח. גם אני הייתי שם במסיק השנה, וגיליתי אנשים מקסימים, הדיווח על המסיק הזה, בליווי תמונות בוידיאו נמצא באתר קואליצית המסיק, וב"גדה השמאלית", ואפשר לראות מי האנשים. בעבר כבר נגזלו מדיר איסטיה אדמות, ועכשיו שוב חוסמים אותם. תודה לכם אנשי דהרמא, שנחלצתם לעזרתם. אולי הפעם, לשם שינוי , המעורבות בכל זאת תשפיע.

  3. רק להעיר שהפלסטינים משתמשים בכביש הזה לא פחות מהמתנחלים. הערכה גסה שלי היא שרוב המשתמשים בכביש הם פלסטינים.
    כך או אחרת, תושבי הכפר יכולים לעבור לשדותיהם בכמה דרכים, אך ודאי שהנוחות בה חצו בעבר את הכביש לא תוכל לחזור בעיקר בשל נפח התנועה הגובר מיום ליום. תרצו לראות התנכלות לפלסטינים – אתם יכולים. אבל כנראה שהאמת אינם כדבריכם.
    לטעון שהכביש חוסם את מעבר הפלסטינים לאדמתם יהיה שקר גמור שניתן להפריכו בסיור במקום. המאבק הפלסטיני צודק במספיק היבטים ואין טעם לזהמו בטענות שוא.

  4. נשמח משה אם תכתוב לנו כאן כיצד יוכלו בעלי הקרקע להגיע למאות הדונם שמעברו השני של הכביש. אנחנו נספר לאנשים בדיר איסתיא ואנחנו בטוחים שהם מאוד ירצו להודות לך כי להם אין מושג איך לעשות זאת עכשיו ש-5 דרכים חקלאיות נחסמו.

    נפח התנועה (הישראלית. למשל ביום ששי האחרון – חג שני של פסח – הכביש היה שומם לחלוטין. לאורך שעה שלימה עברו שם אולי 5 כלי רכב פלסטינים) אינו יכול להוות תירוץ. לחקלאים ישראלים המדינה יודעת ליצור מעברים (מעל או מתחת לכביש) ….

  5. אם כבר ציניות, הייתי ממליץ להם להגיע למטעיהם עם מסוקים.

    בכל מקרה נגרם לחקלאים צורך להאריך את הדרך במקסימום 2 ק"מ (זה מול "נחסמו דרכי הגישה") והטענה שבשביל זה צריך לבנות מעברים נשמעת קצת לא סבירה. בכל מקום שבונים כביש נגרם נזק לסביבותיו וכך גם בכל מקום שנעשה תכנון מחדש. נמב"י קלאסי. לקחתם בחשבון את תאונות הדרכים שהיו שם? לקחתם בחשבון את החזירים שמתפרצים מהשוליים כל לילה? ברור שלא.
    התיאור הרומנטי של "דרכים חקלאיות" (5? אולי 4? לא ברור) טומן בחובו שבילי עיזים עקלקלות שבקושי החמורים הצליחו לנוע בהם. בין כך רוב החלקאים מגיעים למטעיהם עם רכבים רגילים, אבל אתם לא יודעים מזה, כמובן.

    נפח התנועה בכביש גדול מאוד, מי שיטען אחרת יעיד על עצמו שהנוכחות שלו בשטח היא מזדמנת ואינה יכולה להעיד על הכלל.

  6. משה – אתה אולי גר באזור ומכיר את הכביש ובכל זאת אין לך מושג על מה אתה מדבר. זו תופעה טבעית שבה בני אדם רואים רק את מה שנוגע להם ועוורים לצרכים של אנשים אחרים. במקרה הנוכחי הצדקת העיוורון אינה תופסת כי אנשי הכפר פנו למנהל האזרחי ובכל זאת לא נענו. כלומר הנטיה הטבעית לעוורון יחד עם פערי הכוח בין כובש לנכבש הם חתיכת צרה.
    לגבי הארכת הדרך של החקלאים ב-2 קילומטר. יסע החקלאי 2 קילומטר על הכביש עד לקצה של המעקה והתעלה. מה יקרה אז? איך יגיע לאדמות שלו? הרי גם בצד השני של הכביש בונים עכשיו מעקה ויוצרים פערי גובה שמונעים מעבר מהכביש למטעים. כלומר גם שם הוא ימצא את הגישה למטע שלו חסומה.
    הדרך היחידה להגיע למטעים בחמור, טרקטור או רכב היא בדרכים החקלאיות שבניגוד לדבריך רוחבן כ-3 מטרים והושקעה עבודה רבה ביצירתן הרבה לפני שהכביש נסלל.

    יצירת מעברים חלופיים מעל או מתחת לכביש היא הפתרון המתבקש (אלא אם כן לדעת מישהו השקעה בכבישים היא דבר ראוי רק כשזה משרת ישראלים – או כדבריך "הטענה שבשביל זה צריך לבנות מעברים נשמעת קצת לא סבירה"). כך גם יהיה מעקה וגם לא תיחסם הגישה לאדמות. מאוד פשוט אלא אם כן מקור הבעיה הוא לא בעוורון אלא ברצון להרע.

  7. מציע לכל אדם עם יושר ורצון אמיתי לבחון את העובדות. פשוט להגיע למקום, לראות, ואז לנקוט עמדה.

  8. משה, הדיווחים שלנו הם על סמך נוכחות רבה בשטח. טענת שאפשר להגיע למטעים ורק הדרך מתארכת. העמדנו אותך על טעותך. מותר להודות בטעות.

  9. שב וחוזר על הצעתי: בואו לשטח לראות עם מי הצדק.

    • תודה על פעילותכם. הייתי בשטח במסיק זיתים. פגשתי אנשים נפלאים. מגיע להם שגם להם יהיו חיים נורמליים. זאת הפרנסה שלהם, החיים שלהם. צריך שיהיה מעבר חופשי למטעים!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s