מה עשינו – סיכום תשע"ו

השנה שחלפה היתה עבורנו שנת פעילות פורה לא רק מבחינה היקף אלא גם בצורות העשייה החדשות שלקחנו בהן חלק. הסיכום שלהלן – לראשונה אנחנו כותבים סיכום שנתי שכזה – מראה איזה כר נרחב יש לעשיה מיטיבה ומשמעותית. זאת במיוחד אם זוכרים שמה שתקראו הוא מעשה ידיה של קבוצת מתנדבים לא גדולה, נטולת הכשרה מיוחדת או משאבים. בתקופה זו שכל כך מקובל לדבר בה על יאוש וש"אין מה לעשות" המסר העיקרי שנרצה להעביר בדברים שלהלן הוא שהאפשרויות לפעולה נכונה הן רבות ונגישות מכפי שאולי נדמה.

בחצי הראשון של השנה הפעילות שלנו עמדה בסימן גל האלימות. רטריט שטח שהיינו אמורים לקיים בדיר איסתיא קצת אחרי סוכות בוטל ברגע האחרון בעצת המארחים שלנו. במקום הרטריט שבוטל קבוצת הגרעין שלנו הגיעה לדיר איסתיא לפגוש את השותפים שלנו בכפר. כך, בתקופה שבה רמות הפחד והעוינות ההדדית בין ישראלים לפלסטינים הגיעו לשיא, אנחנו זכינו לבעלי ברית פלסטינים: האלימות איימה על כולנו והקשר הקרוב בינינו איפשר לנו לתמוך ולחזק אלו את אלו. שבוע לאחר מכן, כשכל יום מתרחשים פיגועי דקירה כבר הגענו עם קבוצה לא קטנה של ישראלים למסיק משותף עם הכפר. המשכנו בכך מדי שבוע בולאג'ה ובדיר איסתיא. (אם לקפוץ לרגע להווה, החודש אנו שוב מזמינים אתכם לימי מסיק משותפים ולרטריט שטח).

ההיענות לימי המסיק לפני שנה היתה גדולה מבעבר. להרגשתנו דווקא על רקע האלימות היו חברים וחברות מהסנגה שהיה להם חשוב לחצות את מחסומי הפחד והריחוק. זה שאנו מסוגלים לאפשר את המפגש הזה למעגלי הסנגה הרחבים הוא הסיבה העיקרית לפעילות שלנו. גם עם תום המסיק המשכנו לקיים ימי עבודה לאורך כל השנה עם חקלאים משני הכפרים.

תמונה מהמסיק בשנה שעברה

תמונה מהמסיק בשנה שעברה

השנה הפעילות שלנו נצבעה בצבע הזה: בעוד האלימות מגבירה את הפחד והריחוק ובעקבותיהם את השנאה, אנחנו והשותפים הפלסטינים שלנו הצלחנו ליצור עוד חיבורים ולהגביר את ההכרה ההדדית בין ישראלים ופלסטינים שדווקא בזמן הזה אמיצים ופתוחים דיים כדי להקשיב אלו לאלו ולפעול יחד.

למרות שהשותפות והעשייה מאוד מתגמלות הן גם מאתגרות: להמשיך לנסוע לכפרים גם כשיש פחד שאולי בדרך יזרקו עלינו אבנים (אף פעם לא זרקו עלינו….). לפגוש את הפערים שבכל זאת קיימים בינינו לבין השותפים שלנו, בינינו לבין ישראלים שכועסים על מה שאנו עושים. להרגיש קטנים וחסרי אונים מול עוצמת התהליכים ההרסניים שמתחוללים. כל אלו מזמינים בדיקה לגבי המניעים שלנו, התבוננות על מה שכובל את הפעולה שלנו והיכן אנחנו חופשיים, והבאת איכויות הלב כדי להזין ולרפא את מה שכואב ונפגע. בשורה התחתונה, סכסוך מספק כר נרחב לתרגול. במשך השנה כתבנו על זה פה ושם. (ויש עוד הרבה שטרם ניסחנו במלים). גם זה חלק חשוב מהעשייה שלנו – לספר ולעורר את ההבנה שעשיה חברתית ותרגול יכולים להעצים ולהזין זו את זה. נחזור לזה בהמשך הסיכום.

הקשר הרציף עם הכפרים אפשר לנו לדעת על דברים שונים המתרחשים באזור ולפעול לגביהם. במהלך השנה חשפנו מסמכים שמתארים את התכנית שמובילה התנחלות קרני שומרון להשתלט על אדמות חקלאיות של אנשי דיר איסתיא בואדי קנה. על פי התכנית ואדי קנה, שקרני שומרון ממוקמת מעליו, יהפוך לאטרקציה של תיירות ישראלית ומקור הכנסה להתנחלות. גופים ממשלתיים שונים אמורים להשקיע תקציבים כדי לקדם את הפעילות התיירותית. מנגד, רשות הטבע והגנים פועלת כדי למנוע את פיתוח השטחים החקלאיים של הפלסטינים בואדי ולדחוק את רגליהם ממנו באצטלה שמדובר בשמורת טבע. שיאו של המהלך אמור להיות חסימת כביש הגישה בו יכולים פלסטינים להיכנס לואדי וסלילת כבישים מההתנחלויות אליו (שעליהם פלסטינים יהיו מנועים לנסוע "מסיבות ביטחוניות"). את המידע והמסמכים הבאנו למועצת הכפר וכן לארגון ישראלי שיש לו את המשאבים לפעול כדי למנוע את ההשתלטות על האדמות.

באל-ולאג'ה חידשו הרשויות את חלוקת צווי ההריסה אחרי שנמנעו מכך מאז 2010 עת התחילו העבודות על גדר ההפרדה בכפר. עיריית ירושלים מסרבת לתת היתרי בניה בכפר ולפני 7 שנים אף הכשילה תכנית מתאר שאנשי הכפר יזמו. בין אפריל לאוגוסט חולקו בכפר צווי הריסה ללמעלה מ-20 דירות מתוכן הרסה ישראל 4. עניינן של שאר הדירות עדיין נידון בפני בית המשפט. דרכנו הסיפור הזה הגיע לאמצעי תקשורת ישראלים ואנחנו מלווים חלק מהמשפחות שנאבקות להגן על בתיהן. לאחרונה העברנו לעורך הדין שמייצג את המשפחות מידע שאולי יסייע לביטול צווי ההריסה.

אחד הבתים שישראל הרסה בולאג'ה באפריל

אחד הבתים שישראל הרסה בולאג'ה באפריל

בתחילת הקיץ הפגישו אותנו אנשי דיר איסתיא עם ראש המועצה של כפר שכן שסיפר לנו על מצוקת מים קשה אצלו בכפר: חברת מקורות צמצמה את אספקת המים לחלק מהישובים הפלסטינים באזור והתוצאה היא ימים ארוכים ללא מים זורמים. הבאנו את המידע לעיתונאית הארץ עמירה הס שפרסמה שתי כתבות גדולות עם מידע על האופן שבו כדי לוודא לחץ מים תקין בהתנחלויות, חברת מקורות סוגרת את אספקת המים לחלק מהכפרים. כתוצאה מכך האגודה לזכויות האזרח החלה לפעול כדי שהישובים הפלסטינים יקבלו את המים שהם צריכים. יחד עם פעילות של מחסום ווטש העברנו לאגודה נתונים ממספר כפרים על היקף המחסור במים. במקביל כינס ח"כ מוטי יוגב ממפלגת הבית היהודי מספר ישיבות בועדת החוץ והביטחון של הכנסת כדי לשפר את תשתיות המים להתנחלויות הישראליות דווקא. ח"כ תמר זנדברג ממפלגת מרץ נכחה בדיונים והשתמשה בנתונים שלנו כדי לדרוש טיפול בישובים הפלסטינים שם הוא נדרש באמת. נכון להיום הבעיה לא נפתרה. בחלק מהכפרים המצב השתפר בשל ירידת הטמפרטורות ובגלל הכנסה לשימוש של קידוח מים חדש באריאל. אבל בטווח הארוך הבעיה נותרה בעינה וצפויה לחזור בקיץ הבא. האגודה לזכויות האזרח ממשיכה את הטיפול בענין ואולי תצליח במהלך חודשי החורף להביא לשינוי מדיניות שיבטיח הקצאת מים הוגנת לפלסטינים.

המשותף לשלוש הדוגמאות הללו הוא שבגלל שאנו בקשר עם אנשי דיר איסתיא ואל-ולאג'ה הן הגיעו לידיעתנו ויכולנו לפעול לגביהן או להעביר את המידע הלאה לארגונים שיש להם יכולת לעשות זאת יותר מאיתנו. מאחר שאנו הקבוצה הישראלית היחידה שנמצאת בקשר קבוע עם שני הכפרים, אלמלא אנחנו היה לוקח הרבה יותר זמן לגלות המידע שחשפנו והעברנו הלאה – בחלק מהמקרים הוא כנראה לא היה מתגלה בכלל. יש בזה מקור לסיפוק אבל בעיקר זה ממחיש שהאפשרות לפעול פעולה מיטיבה ומשמעותית הרבה יותר נגישה ממה שאולי אומרים לנו קולות היאוש והאדישות. את מה שעשינו השנה עשינו לא בזכות תקציבים (אין לנו) או תשתית ארגונית (אנחנו קבוצה קטנה של מתנדבים) או הכשרה מיוחדת (למדנו מתוך העשיה). מסתבר שאכפתיות, התמדה ומעט חזון הם די והותר כדי לאפשר את מה שהצלחנו לעשות השנה.

בשבילנו המשימה העיקרית היא לספר את מה שאנו מגלים בכפרים למעגלי הסנגהות הרחבים שאנו חלק מהם. בחזון שלנו מודעות חברתית ופוליטית יהפכו לחלק אינטגרלי מהתרגול הרוחני שקהילת הדהרמה הישראלית מציעה. השנה, נוסף על הסיורים הרגילים שלנו לדיר איסתיא ואל-ולאג'ה קיימנו גם מספר ימי דהרמה שבהם תארנו בפני חברי וחברות הסנגה את התהליכים – חלקם נמשכים 50 שנה, חלקם חדשים – שהולידו את ההתפרצות האלימה של השנה. בפעילויות הללו מורים ומורות מהקהילה נרתמים להנחות ולעזור לנו ליצור את החיבור בין העלאת מודעות פוליטית להתבוננות על עצמנו: הרי החיים שלנו מתנהלים בתוך המציאות האלימה הזו שמקבעת אצל כולנו מידה כזו או אחרת של רעלי התודעה – סלידה, בורות, השתוקקות – והיצמדות לדעות ותפיסות שלא פשוט להרפות מהן. מרחב בטוח של סנגה, התכוונות מיטיבה וחקירה אל דפוסי התודעה הם בדיוק מה שיכול לעזור לנו בחיים המאתגרים בתוך סכסוך אלים.

אחד הפרויקטים החדשים והמשמחים שלנו מהשנה החולפת הוא קיום ימי תרגול משותפים לפרויקטים השונים של עשיה חברתית ברוח הדהרמה (שפת קשב, אחד על אחד, מדיטציה בבתי כלא ועוד). במהלך השנה התקיימו 3 ימי תרגול משותפים כאלו שבהם מתאפשר מרחב תרגולי שנוגע בשאלות של פעולה בעולם בכלל ופעולה חברתית בפרט. ממפגש למפגש אנחנו מעמיקים את ההבנה שלנו בדבר הזה שנקרא עשיה חברתית ברוח הדהרמה. ותוך כדי כך הולכת ונוצרת סנגה של מתרגלים ומתרגלות מעורבים חברתית.

אחד מימי התרגול המשותפים לפרויקטים של עשיה חברתית ברוח הדהרמה

אחד מימי התרגול המשותפים לפרויקטים של עשיה חברתית ברוח הדהרמה

שיא הפעילות שלנו בדיר איסתיא השנה היה סביב המחאות השבועיות שהכפר קיים בשל חסימת חמש דרכים חקלאיות שמובילות למאות דונמים של מטעי זיתים. המחאה הלא אלימה והיצירתית של הכפר היתה מעוררת השראה. להיפגש שבוע אחר שבוע (שוב, היינו הקבוצה הישראלית היחידה שלקחה חלק בהתרחשות הזו) עם אנשי הכפר המוחים היה מרגש. למצוא מולנו חיילים ולא ליפול לטעות של לחוש כלפיהם עוינות היה מלמד.

תפילת יום ששי כחלק מהמחאה נגד חסימת הדרכים החקלאיות

תפילת יום ששי כחלק מהמחאה נגד חסימת הדרכים החקלאיות

אנשי הכפר קיוו שהנוכחות שלנו תגן עליהם מפני אלימות של הצבא. בפועל הצבא לא פעל באלימות נגד המחאה – השותפים שלנו אומרים שזה בגלל הנוכחות שלנו. ניסינו לעניין את התקשורת הישראלית אבל ראינו שאם אין אלימות אז העורכים לא מתעניינים בעוד עוול שיפגע בפרנסתן של מאות משפחות פלסטיניות. פנינו אל ח"כ דב חנין מחד"ש והוא נאם על הבעיה בכנסת ואף פנה בכתב אל שר הביטחון. כמה שבועות אחר כך התקיים בכנסת כנס של הרשימה המשותפת על המדיניות הישראלית בשטחי C ובתיווך שלנו אחד מאנשי הכפר היה בין הדוברים. נכון להיום רק חסימה אחת הוסרה והפתרון רחוק מלהיות מספק.

לצד ימי העבודה וסדנאות החקלאות שהמשכנו לקיים עם אנשי ולאג'ה, הצלחנו גם להביא את הידע הייחודי שלהם לזירות חדשות. בתיווכנו, אחד מאנשי הכפר דיבר בכנס גדול על נוף הטראסות של הרי ירושלים. בעוד שמרבית הדוברים הישראלים דיברו מזוויות תאורתיות שונות, יאסר הנכיח מסורת שעוברת מאב לבנו וארוגה בתרבות של הכפר. אחרי שסיים לדבר ניגשו אלינו לא מעט אנשים שביקשו לברר כיצד יוכלו להישאר בקשר ולהגיע אל הכפר. בקיץ נפתחה במוזאון המדע בירושלים תערוכה בנושא חקלאות שחלק ממנה מציג קבוצות שונות שעוסקות בחקלאות בירושלים. אנשי ולאג'ה והקשר שלנו איתם מופיעים שם. האירועים הללו אפשרו לנו להביא את הסיפור של ולאג'ה לקהל ישראלי רחב. מאחר שגדר ההפרדה והגן הלאומי שהוכרז על אדמות הכפר מהווים איום כבד על החקלאים, אזי ההיבט הפוליטי של הסיפור של ולאג'ה מוצג באופן טבעי גם תחת הכותרת של חקלאות וטראסות. יתר על כן, החיבור הרגשי שנוצר דרך הענין בחקלאות מסורתית ובידע של אנשי הכפר מאפשר לישראלים לחוות באופן אחר את העוול שנעשה. למרות ההצלחות הלא מובנות מאליהן הללו, השנה עמדה גם בסימן הכרזת הממשלה שהודיעה על הכוונה להשלים את בניית גדר ההפרדה בולאג'ה. כיום מתבצעות עבודות על בניית הגדר דרומית לכפר ויתכן שתוך כמה חודשים הן יגיעו לכפר עצמו. אם חלילה זה יקרה, הכפר ינותק מ-1,000 דונם של אדמות חקלאיות. הפעילויות שאנו מקיימים עם אנשי הכפר מתרחשות בשטחים אלו שמאוימים בידי הגדר ושעליהן הוכרז לפני שלוש שנים גן לאומי "לרווחת תושבי ירושלים".

הרצאה שקיימנו במסגרת התערוכה במוזיאון המדע

הרצאה שקיימנו במסגרת התערוכה במוזיאון המדע

זה (חלק מ) מה שעשינו בשנה שחלפה. כמו שאפשר לראות מהדברים שכתבנו לעיל, בהרבה מהדברים לא הגענו לתוצאות שהיינו רוצים לראות: גדר ההפרדה מאיימת על אנשי ולאג'ה, בעיית המים בכפרים הפלסטינים לא נפתרה וכו'…. זה לא פשוט להסכים לבוא במגע עם עוד ועוד מעשי עוול. לחוש חסר אונים, לראות כיצד נרמסות הזכויות של אנשים שאתה מכיר …. אלא שכמו כל היבט אחר בחיים שלנו, מאחר שזו המציאות שאנו חיים בה אין לנו אלא לפגוש אותה בעיניים פקוחות. לחוות את התלות ההדדית במקום לחזק את אשליית הנפרדות, לתת ללב להיפתח במקום להיסגר, לדעת את הדברים כמו שהם במקום להדחיק או להיות שבויים בבורות, לפעול פעולה נכונה במקום להתעלם. כך הדהרמה מנחה אותנו אל העשייה וכך העשייה יוצרת עבורנו אינספור הזדמנויות לתרגול. ומתוך המוכנות הזו לבוא במגע אנחנו יוצרים מציאות אחרת: קירבה בין ישראלים ופלסטינים, נשירה של כבלי פחד ועוינות, הבנה מורכבת יותר של המתרחש, מציאות של השראה ותקוה.

בהסתכלות אל השנה שמתחילה עכשיו נמשיך לפעול כפי שפעלנו עד כה: הבסיס שלנו הוא הקשרים האישיים שנבנים ביננו לבין השותפים שלנו בולאג'ה ודיר אסתיא מחד, והיותנו חלק מסנגה נהדרת של מתרגלים ומתרגלות מאידך. מתוך הבסיס הזה אנחנו ממשיכים לפעול, גם כדי ליצור מציאות טובה יותר וגם כדי לעורר את חברינו המתרגלים והמתרגלות לאחריות שיש לכולנו להרבות טוב בעולם. זה לא תמיד פשוט למצוא את האנרגיה לעשיה הזו. המקור העיקרי למוטיבציה ולהשראה שלנו הוא אותו הבסיס שממנו אנחנו פועלים: האנשים שאנו בקשר איתם – באולם המדיטציה ובכפרים – ושנוגעים בלב שלנו. זה המעגל שמניע אותנו ואולי אנחנו גם מצליחים להניע אותו.

שנה טובה של עשיה, של חירות ושל קירבת הלב.

3 תגובות ל-“מה עשינו – סיכום תשע"ו

  1. לאביב ולכל סאנגת דהרמה מעורבת חברתית, מרגש עד דמעות לקרוא על על עשייתכם המבורכת. מצער כוס התקווה שאתם מצליחים למלא בים העוול והסבל כמוה כעולם מלא. מרגש עוד יותר לדעת שגם בקרב אלה הפועלים כנגד החמס אינכם "לוחמי שלום" אלא "עושי שלום", גם בתוככם. מי ייתן ותזכו להמשיך להביא את התקווה, האנושיות ותחושת האחווה להרבה לבבות החווים בדידות, יאוש ואזלת יד.חזקו ואמצו ומי ייתן ותזכו לשנה פוריה של פעילות מבורכת. דליה איתמר

  2. תודה לכם על השיתוף ועל כל שאתם עושים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s