מה כל כך דהרמה בשיחת דהרמה על הסכסוך?

ראשית תזכורת – אתמול קיימנו את יום המסיק הראשון שלנו עם אנשי דיר איסתיא. היה יום נהדר. והכי משמח, בקבוצה שלנו היו ארבע משפחות עם ילדים קטנים שבאו כדי שלילדים תהיה אפשרות להיות עם ילדים פלסטינים.
אנחנו ממשיכים לצאת למסיק בדיר איסתיא ואל-ולאג'ה בכל שבוע ובסוף החודש נקיים גם רטריט מסיק קצר בדיר איסתיא. מידע ורישום כאן


מה כל כך דהרמה בשיחת דהרמה על הסכסוך?
כתב: אסף כץ

ברטריטים של עמותת תובנה, צוות הרטריט נפגש כל ערב לשיחת צוות: חברי צוות המטבח, הניהול והמורים. לרוב השיחות האלה הינן שיחות שבהן בודקים מה שלום הצוות ואולי חוקרים קצת לתוך נושא דהרמה כלשהו אבל באחד הערבים לפני שבועיים השיחה לקחה כיון קצת אחר.

באופן מאוד ספונטני, לאחר מספר דקות של שיחה עלה הנושא הפוליטי ומשם החל ערב שיכול להיות יגרום לחלקנו לשנות דברים בתפיסתנו את המצב הפוליטי.

חשוב לי לומר שהדברים שאני כותב הם התפישה שלי של איך קרו הדברים וכמובן שישנם אלה שחוו את הדברים אחרת.

אתן מספר נקודות חשובות שעלו בשיחה ובצורה שבה השיחה התנהלה.

הקושי לדבר על הסכסוך והחשיבות של לעשות זאת – כבר מתחילת השיחה הייתה חוסר נעימות בחדר. מרגע שהועלה הנושא נוצר מתח, שחלקנו הבענו במילים בפני כולם. אחת המשתתפות גם אמרה שקשה לה מדי לדבר על הנושא הזה במסגרת שבה אנחנו נמצאים ועזבה את החדר, דבר שהתקבל בהבנה.

לאחר מספר דקות של שיחה אחד המשתתפים אמר שלטעמו אין סיבה לדבר על הנושא כיון שהשיחות האלה בדרך כלל לא מובילות לשום מקום ויוצרות רק תסכול ולכן עדיף לדבר על משהו אחר (נגיד גלידה…). עם זאת, הוא הוסיף ואמר שהסיבה שהשיחות לא מובילות לדבר היא שהן נכנסות לויכוחים בסגנון 'מי צודק' וששיחה שתעסוק בנושא של זהויות וחיבור של הדהרמה לסכסוך יכולה להיות יותר מיומנת וליצור משהו אחר. למרות ואולי גם בגלל הקושי, המשכנו לדבר על הסכסוך כשבאמת יש מקום לחקירה של תפישות שונות שיש לנו, מהו הסבל הקיים במסגרת הסכסוך (סבל אצל הישראלים ואצל הפלסטינים), מה הגורמים לסבל וגם מה אפשר לעשות.

כריסטופר, שהיה אחד המורים בריטריט, אמר שבביקורים שלו בישראל ופלסטין בשנים האחרונות הוא רואה שבחברה הישראלית יותר נמנעים בימינו מדיבור על הסכסוך וישנה תחושה של יאוש. הדבר הזה מביא להצטברות של לחץ וחרדה בקרב הציבור הישראלי. אפשר היה לראות את החשיבות של השיחה בקרב משתתפיה, למרות הקושי,  בכך שבימים שלאחר השיחה עוד המשכנו בין הצוות לדבר על הנושא ולרצות לחקור לתוכו.

הרצון המשותף לטוב – מתוך שיחה שהתנהלה ברוח הדהרמה ושנבעה מרצון לחקירה אמיתית היה אפשר לראות שלכל המשתתפים יש רצון שהמצב יהיה יותר טוב. העניין הוא שהרבה פעמים זה נראה שטוב למישהו אחד יבוא על חשבון הטוב של מישהו אחר. מתוך תחושת הקרבה שהייתה ביננו ומתוך הראיה שאין פה מישהו שרוצה באופן עקרוני להרע לאדם אחר, עלו מגוון של דעות, מחשבות, רגשות ותפישות שיכלו להתקיים במרחב. אמנם לא היו דעות מאוד קיצוניות בקרב המשתתפים אבל עדיין הייתה תחושה שיש מקום להרבה דברים להיאמר ובכך לחקור אותם ולהתייחס אליהם באופן פחות שיפוטי (באופן יחסי לשיחות ממוצעות בחברה שלנו). לא היה נסיון לבטל זהות של מישהו אחר אבל כן היה נסיון לחקור לעומק את התפישות ואולי לקחת את הזהות שבה אנחנו מחזיקים באופן יותר קל.

השתתפות של קולות רבים בתוך השיחה – אחד הדברים שהיו מיוחדים לשיחה הזאת בהשוואה לשיחות אחרות על הסכסוך או שיחות אחרות בשיחות צוות בתובנה הוא ריבוי המשתתפים בשיחה. בשיחות רבות על הסכסוך ישנם מספר אנשים שהקול שלהם יותר חזק ולא מאפשר לעוד אנשים לדבר. בתובנה הרבה פעמים בשיחות צוות, המורים הם אלה שמובילים את השיחה והצוות שואל שאלות או משתף, אבל יש תחושה של דו שיח (מורים לעומת צוות) במקום רב שיח (לכולם יש מקום שווה לשתף ללא חשיבות יתר לקול ספציפי).

כמעט כל חברי הצוות השתתפו בשיחה והביעו את קולם. המורים לא לקחו חלק כל כך משמעותי בשיחה כמו בדרך כלל. לא הייתה תחושה כללית של 'אלה המורים והם יודעים מה נכון, ואנחנו הצוות נקשיב להם', אלא, הייתה תחושה שלכולנו יש סמכות שווה ויכולים לתרום ומתוך כך הייתה גם הקשבה שווה לכל מי שדיבר.

מיעוט מול רוב – אף על פי שהייתה שיחה מאוד מאפשרת עדיין, באופן כללי, היה אדם אחד שהחזיק בדעה יותר ימנית ואחרים בדעות יותר שמאלניות והשיחה כן התנהלה באופן שגם מנסה לשנות את הדעה שלו לדעה יותר שמאלנית. הדבר נעשה באופן יחסית רך ונעים ולא מאיים אבל עדיין הרבה מהשיחה התנהלה בצורה שבה מי שהחזיק בדעה יותר שמאלנית דיבר באופן מכוון כלפי האדם שהביע דעות יותר ימניות. לתחושתי, היה בזה משהו מעט אלים שנובע מהיאחזות בתחושת ה'אני צודק ואתה טועה'.

לטעמי, הקיום של שיחה כזאת במעגלי הדהרמה היא דבר מאוד מבורך ומשמח. זה מאפשר לנו לגעת בסוגיות שנוגעות בנו באופן יומיומי (עשינו גם ערב שבו דיברנו על מיניות). אמנם השיחה עצמה היא לא בהכרח נוחה אבל יש שמחה מאוד גדולה שיוצאת מעצם היכולת לגעת בנושא כאוב. בהשראת מילים שאביב אמר בסיור בדיר איסתיא לפני כמה ימים – העובדה שאנחנו לא רק מרגישים את הכאב של הסכסוך אלא גם פועלים בתוכו ומדברים עליו הופכת אותו ליותר קל לעומת לא שחווים את הסבל אבל לא פועלים.

מי יתן ונמשיך את השיח והפעולה במסגרת הסכסוך בכדי להפסיק את הסבל ואף נחווה את סופו.

 

2 תגובות ל-“מה כל כך דהרמה בשיחת דהרמה על הסכסוך?

  1. היי אביב ושות',המסיק ביום שישי הקרוב בדיר איסתיא – מהם הזמנים המשוערים?וכן, יש הסעה או התארגנות כלשהי מעיר הקודש?
    תודה,מיכל ברודי-ברקת

  2. אהלן מיכל- נפגשים ב 8:00 ברכבת ראש העין וצפויים להיות שם בחזרה ב 16:30.
    רוב הסיכויים שיש מי שמגיע ברכב מירושלים. אם את באה (אשמח שתבואי) תרשמי דרך הטופס

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s