תרמית הגדר בולאג'ה – סכנת התמוטטות בהר מונעת את השלמת הגדר בכפר. המדינה ידעה על הבעיה ובכל זאת בנתה את הגדר בתוואי שאינו ניתן להשלמה.

(הפוסט פורסם ב"ידידי ולאג'ה" ובשל חשיבותו אנחנו מביאים אותו גם פה).

בבחינה של תצלום אוויר של אזור ולאג'ה התגלו סדקים גדולים בפני השטח במערב הכפר (אפשר להקליק על התמונה להגדלה).

בשטח זה נראה כך:

מתברר שמדובר בקריסה של מדרון ההר, תוצאה של הרכב הקרקע ופיצוצים שבוצעו בעת סלילת כביש "עוקף ולאג'ה" בשנות ה-90.

לנו נודע על הסדקים הללו רק לפני שבועיים ומיד הבנו שהם ההסבר לכך שקטע הגדר שאמור להיבנות באזור הצפון מערבי של הכפר נותר לא בנוי: המדינה התחילה בעבודות על הגדר בולאג'ה לפני 7 שנים. כיום הגדר והחומה עומדות לאורך 3 ק"מ מסביב לכפר. למרות זאת, במקטע הצפון-מערבי שאורכו 600 מטר לא בוצעו כל עבודות והוא נותר פרוץ לחלוטין.

כעת ברור למה: עבודות הנדסיות בשטח זה יגרמו להתמוטטויות גדולות. כמובן שהשארת מקטע פתוח של 600 מטר מעמיד בסימן שאלה את ההיגיון של החלק שכן נבנה בהשקעה כספית עצומה ותוך גרימת נזקים אדירים לתושבי הכפר.

הגדר בולאג'ה

המדינה ידעה על הבעיה לפני שהחלה לבנות את הגדר

בחינה של תצלומי אוויר מהשנים 2009-2011 מראה שהסדקים הגדולים היו קיימים כבר אז. עובדה זו חשובה ביותר מכיוון שהיא מבהירה שהבעיה היתה קיימת לפני שהצבא החל בבניית הגדר בכפר.

יתר על כן, באותן שנים התנהלה בבג"ץ עתירה של תושבי הכפר שדרשו לשנות את תוואי הגדר כדי שהתוואי יורחק מולאג'ה וימזער את הנזק לכפר. מקריאת תשובת המדינה לבית המשפט ניכר שהמדינה ידעה כבר אז שהבעיה הגאולוגית תמנע להשלים את הגדר בתוואי שתוכנן.

הטעיה מכוונת של שופטי בג"ץ

מכיוון שהתוואי החלופי שהציעו התושבים אינו עובר דרך אזור הקריסה הוא כן היה יכול להיבנות וסיכוי טוב שאם השופטים היו מבינים את המצב האמתי בשטח העתירה היתה מתקבלת.

אלא שהמדינה הטעתה ביודעין את השופטים ונתנה להם מידע הפוך מהמצב האמתי:

תשובת מערכת הביטחון לבית המשפט מציינת שהיא הזמינה סקר גאולוגי ומצטטת ממנו שקיימת בעיה של "גלישת מדרונות" (זה המינוח המקצועי) בגלל הרכב הקרקע באזור.

המדינה השתמשה בסקר הגאולוגי כדי לפסול אפשרויות אלטרנטיביות לתוואי:
"על פי היעוץ הגיאולוגי את תוואי הגדר ניתן למקם או בראש השלוחות או בתחתית ההר.
על גבי מדרונות ההר לא ניתן למקם את התוואי מאחר והמדרונות עשויים מסלע חווארי אשר קיימת סכנה לגלישתו עקב החציבה".

נוסף על כך, המדינה אמרה לבית המשפט שהתוואי שהיא תכננה נמצא כולו על סלע קשיח:
"התוואי הנוכחי נבחר בהתחשב באילוצים הגאולוגים ולכן הוא  ממוקם במעלה הרכס שם הסלע הינו דולמיט ולא על סלעי החוואר".

אלא שבמקטע הבעייתי מדובר בקרקע חווארית ואכן בתצלומי האוויר משנת העתירה הסדקים ניכרים היטב.

המדינה פירטה באריכות את הנימוקים הביטחוניים שבשלם יש לדחות את התוואי החלופי שהציעו תושבי ולאג'ה (ושנתמך בידי המועצה לשלום וביטחון). אלא שכעת ברור עד כמה טענות אלו היו חסרות שחר: גדר שאי אפשר להשלים את בנייתה אינה יכולה להיחשב יעילה מבחינה ביטחונית.

בפועל, התוואי החלופי שהציעו התושבים לא רק מזער את פגיעת הגדר בהם. בניגוד לתוואי של מערכת הביטחון הוא היה גם בר ביצוע שכן אינו עובר דרך השטח הבעייתי. סביר להניח שלו שופטי בית המשפט היו יודעים את העובדות לאשורן הם היו מורים על שינוי תוואי הגדר.

כעת המדינה נאלצת להודות בקיום הבעיה

בשבוע שעבר התפרסמה בעיתון הארץ כתבה גדולה של ניר חסון על גדר ההפרדה בולאג'ה. חלקה האחרון של הכתבה עוסק בבעיה הגאולוגית שמונעת את השלמת הגדר. בתגובה לכתבה מסרה מערכת הביטחון: "מקטע זה מחייב פתרון הנדסי שונה משאר התוואי, על כן בשל סדר עדיפות ביטחוני ותקציבי בשלב זה המקטע לא יבוצע".
מדובר בהודאה רשמית ראשונה של המדינה בקיומה של הבעיה ושבעתיד הקרוב אין כוונה להשלים את הגדר בכפר.

השתלטות על קרקעות באמתלה של ביטחון

נזכיר שוב את ההשלכות של בניית החומה והגדר לאורך 3 ק"מ מסביב לכפר:
עקירה של אלפי עצי פרי, פגיעה קשה במקורות פרנסה, ניתוק תושבי הכפר מ-1,000 דונם של אדמות חקלאיות בבעלותם וכליאת הכפר בגדר שנצמדת לבתי התושבים.

המדינה החליטה במודע לגרום את כל הנזקים הללו למרות שידעה שהגדר לא תושלם, כלומר שאפילו אמתלה של ביטחון אין כאן. התוואי החלופי שהתושבים הציעו היה מרחיק את הגדר כ-100 מטר מהכפר ומונע את מרבית הנזקים הללו. אלא שקבלת התוואי הזה היתה משאירה בצידה הפלסטיני של הגדר את אותם 1,000 דונם שלאחרונה הכריזה עליהן רשות הטבע והגנים גן לאומי "לרווחת תושבי ירושלים". כעת ברור יותר מתמיד עד כמה המוטיבציה האמתית להצמדת הגדר לבתי התושבים היתה הרצון להשתלט על אדמותיהם.

הדברים מגיעים לשיא בכל הנוגע למשפחת חג'ג'לה כפי שמסביר הוידאו הזה שהוא חלק מהכתבה ב"הארץ":

לפני שבועיים הצבא חסם את המנהרה שעוברת מתחת לגדר ומחברת את בית המשפחה אל הכפר. למשפחה יש אפשרות לפתוח את החסימה ולעבור במנהרה אולם היא מנועה מלקבל אורחים וכל תקלה קטנה עלולה לאלץ אותה לנטוש את הבית שלה.

אם בצד השני של הכפר המדינה מרגישה בנוח להשאיר קטע של 600 מטר מהגדר לא בנוי איזו הצדקה יכולה להיות לחסימת המנהרה?

תושבי הכפר בודקים כעת את האפשרויות המשפטיות שהמידע החדש פותח. אנחנו נמשיך לעמוד לצידם וכשיחליטו על כיוון פעולה נצטרף אליהם.

 

מודעות פרסומת

פורסם על ידי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s