הבן של החברים שלי עדיין בכלא

כתבה: נורית טולנאי

היינו אצלם!
במה להתחיל?

בנסיעה הקסומה המחסום לכיוון הכפר בירידה התלולה כשממול נוף הרים מפעים חשוף כולו סלעים, אני אומרת לזהר בנוף הפתוח החשוף עם מרחבים פותחי הלב האלה עוד לא הייתי. לפני ההתנחלות שבדרך לכפר פוגש אותנו אב המשפחה הנסיעה היא לשטח A* (שישראל אוסרת כניסת ישראלים אליו) ולכן הוויז לא מראה כביש סלול שם.

את המשפחה הכרתי לפני מספר שנים כשליווינו את הבת הצעירה אמל, והוריה – בילאל וג'נאת – לטיפולים רפואיים (את השמות שינינו בטקסט הזה כדי להגן על הפרטיות של המשפחה).

לפני ארבעה וחצי חודשים באישון לילה פרצו חיילים ישראלים לביתם ולקחו את אחד הבנים לכלא. שוק, כאב, אי ודאות פחד אימה… נפלו על המשפחה.
מספר חברים 'מדרהמה מעורבת חברתית' ניסו לעזור בדרכים שונות  למצוא היכן זכריה עצור, מי ואיך ייצג אותו משפטית …. כיום הוא עדיין עצור, מואשם בידויי אבנים ובקבוק תבערה אל עבר רכבים של הצבא. האישומים לא כוללים פרטים בסיסיים של תאריך ומקום, שום הוכחה שהאירועים שלכאורה היה מעורב בהם התרחשו. הוא סטודנט באוניברסיטה ומכחיש את המיוחס לו.

לא ראיתי את  השלושה זמן רב והתגעגעתי לפיכך החלטנו לנסוע.
אנחנו מגיעות ואת פנינו מקבלים בני משפחה נוספים כולל הסבתא מאירת העיניים.

פתאום ג'נאת מורידה בשמחה את כיסוי הראש שלה ועוברת ללבוש גופיה צמודה ומכנסי טייץ, בחיוך ממזרי וחמוד. היא יכולה  להתלבש בביתה כפי שנוח לה כי ניית'ן, בן הזוג של זהר, לא הגיע. היא נראית צעירה בכמה שנים. כמובן התכבדנו בארוחה טעימה ומשביעה. אני מגלה שבת הזקונים מעיזה לדבר אנגלית (מה שלא קרה כשביקרתי אותה בבית חולים) נראה לי שהאנגלית שלה טובה בהרבה משלי.

אני נרגשת לכתוב לכם משום שזו פעם ראשונה שהייתי בביתם והיה חמים נעים ומרחיב לב למרות הכאב והנסיבות הקשות.

ביקשתי לראות תמונות של הילדים שלא פגשתי וכמובן של זכריה העצור. בשמחה ובגאווה האם הראתה לי צילומים של כל הילדים ובעיקר את צילומיו של בנה העצור שממלאים את הנייד שלה. בחור יפה שאוהב להתלבש להסתרק ולהצטלם בזויות שונות.

הם נשמעים רגועים כשמדברים עליו.
נכון להיום אחרי למעלה מ-4 חודשים שהוא בכלא, ג'נאת אומרת שהיא  מאמינה שיהיה עצור פחות משנה. עם חיוך קל היא מציינת שכל פעם היא מאריכה את הזמן ככל שהזמן שהוא יושב בכלא מתארך.

היא הביאה לו בביקור האחרון בגדים לשינוי העונות ולא נתנו לה להכניס אותם בטענה שרק בנובמבר ניתן להכניס בגדי חורף. לביקור הזה הצטרפה גם האחות אמל. לאבא בילאל השב"כ לא נותן לבקר היות ולפני 30 שנה הוא ישב בכלא הישראלי. המשפט מתנהל בעצלתיים, בית המשפט לא נזקק להוכחות מיוחדות בשביל להשאיר את זכריה עצור במהלך המשפט.

במהלך חגי תשרי, הביקורים בכלא  והדיונים בבית הדין הצבאי הוקפאו לחודש שלם. לאחר סוכות הוזמנו ההורים לדיון קצרצר (כמו תמיד) שבסיומו נקבע דיון נוסף לסוף החודש. שם בבית דין הם רואים את הבן לזמן הדיון מרחוק בבגדי אסיר.

סיימנו את הארוחה וחזרנו לסלון לקינוח מתוק וקפה, והשיחות ממשיכות; שיחות על זכריה ושיחות יומיום אודות הלימודים של אמל שאנחנו מלווים שנים, רואים אותה בגדילתה ולמרות שהפסידה הרבה מאוד ימי לימוד בבית ספר היא מצטיינת בלימודיה. דועא, הבת הגדולה, בדיוק סיימה את בית הספר ולפני חודש נסעה עם אביה לאיסטנבול להתארגן ללימודים ומגורים. היא לומדת את השפה התורכית  וביוני 2019 היא מתכוונת להתחיל שם לימודי רפואה. תוך שאנו מדברים הם מתקשרים אליה במסנג'ר לשיחת וידיאו. אפילו לי יצא לראות ולשוחח איתה בעודה צועדת ברחובות איסטנבול כולה חיוך ושימחה מחפשת מגורים אחרים לה ולשותפה נשמעת ונראית כאילו איסטנבול זה ביתה כבר זמן רב.

ג'נאת מספרת על כל ילד וילדה מי הם, מה האופי שלהם, השונה והדומה בין הבנים והבנות כל זה בדיבור שקט ואוהב. תוך כדי השיחות אנחנו מגיעים לבילאל שניכר שהזדקן בחודשים האחרונים. הוא לא מרגיש טוב ובעיקר מאוד עייף.

יש להם חממות ליד הבית והוא משכים כל בבוקר לעבוד בחממה. בשעה שבע בבוקר הוא יוצא לעבודתו כטכנאי מעבדה וכשהוא חוזר מהעבודה אחה"צ הוא ממשיך לעבוד בחממות. בשלב זה הם מחפשים מישהו שייקח ויתפעל את החממות והם יקבלו שלישי מהיבול – כפי שעושים במקומות מסוימים בפלסטין עם הזיתים. אלא שהם לא מוצאים. אני שואלת אם זכריה העצור נהג לעזור לו עם החממה משום שסופר לי שהוא אוהב לעבוד אדמה, לרכב על סוסים. האבא אומר שכן ואם הוא היה פה הוא היה מוצא מיד מישהו שייקח את החממות לתפעול.

אנחנו ממשיכים לשוחח. הסבתא שכל הזמן הזה שם ולא מבינה אנגלית, מדי פעם אומרת כמה מילים בערבית המשפחה מתייחסת אליה וממשיכים לשוחח בינינו, היא  קמה לה לאט והולכת  להתפלל.

בשלב מסוים ג'נאת שאלה אותי מה עם הבן של חברים שלי מג'יוס שיושב בכלא. ליבי נחמץ, לא רציתי לדבר עליו ועל הסבל שלו ומשפחתו. עניתי לה שהוא בכלא שנה וחודש, פניה הלבינו. הם המשיכו לשאול עוד שאלות. אני עונה, בדיוק השבוע היה לו עוד דיון. עורך הדין לא באמת מצליח לקדם משפט או עסקה לשחרורו. בילאל בחכמתו מתערב ואומר שהוא שמע שהצעירים מג'יוס יושבים יותר זמן בדרך כלל ואני אמרתי שזה נכון אולי זה נותן נחמה קלה.

יכולנו לשבת איתם עוד זמן רב, החשיכה ירדה והבנו שעלינו להתחיל לחזור. כמובן לא יצאנו מהבית לפני שג'נאת הכינה שקית גדולה ובה אוכל מגוון מארוחה והקינוח לניית'ן שנשאר חולה בבית. לא קל להפרד מהמשפחה…..

בילאל שוב נוסע לפנינו עד שמגיעים להתנחלות  שם כבר שטח C*  ולא נתבלבל בדרך למחסום ולישראל. כעת חשוך ונקודות אור של ישובים רחוקים מבצבצים.

——————

* כחלק מהסכמי אוסלו נקבעה בשנות ה-90 חלוקה זמנית של הגדה המערבית לשלושה אזורים:
A – אזורים (למשל הערים הגדולות) שבהם לרשות הפלסטינית אמורה להיות שליטה מלאה (בפועל צה"ל נכנס ופועל בשטחי A כרצונו).
B – אזורים שבהם הרשות הפלסטינית אחראית על השירותים האזרחיים אבל הסמכות הביטחונית היא של צה"ל.
C – רוב שטחי הגדה (60% ממנה) נקבעו ככאלו שבהם הסמכות הבלעדית היא של ישראל ולרשות הפלסטינית אסור לפעול בהם. מדובר בהתנחלויות הישראליות אבל גם בשטחים שמנתקים כפרים פלסטינים אלו מאלו ובאדמות פלסטיניות חקלאיות. ההערכות למספר הפלסטינים החיים בשטחי C נעות בין 100,000 ל-300,000 איש.

חלוקה זו היתה אמורה להיות זמנית. בהדרגה היו אמורים לעבור שטחים נוספים לסמכות פלסטינית עד לחתימה על הסכם שלום ונסיגה ישראלית לגבול המבוסס על קווי 67'. בפועל, חלוקה זו נותרה בעינה כבר 25 שנים. למצב דברים זה יש השלכות קשות על הכלכלה הפלסטינית ועל חופש התנועה של פלסטינים. בנוסף, ישראל פועלת לגירוש הפלסטינים החיים בשטחי C ומרחיבה את ההתנחלויות שם. התכנית הרשמית של מפלגת הבית היהודי היא לספח את שטחי C לישראל.

—————-

נתונים על אסירים פלסטינים (מקור:"בצלם. אספה את הנתונים:נורית)

  • מאז 1967 ועד היום כ-800,000 פלסטינים היו עצורים בכלא הישראלי.
  • נכון לחודש יולי 2018 מחזיקה ישראל ב-5,822 כלואים פלסטינים המוגדרים ביטחוניים.
  • 456 מהעצורים הביטחוניים הם עצורים מינהליים הכלואים ללא משפט. מעצר מנהלי, הוא כליאה של אדם ללא משפט, בטענה שבכוונתו לעבור על החוק בעתיד, מבלי שביצע עדיין עבירה כלשהי. המעצר המנהלי מבוצע ללא הליך משפטי על סמך הוראה של אלוף הפיקוד, ומבוסס על ראיות חסויות שאינן נחשפות בפני העציר ולכן הוא אינו יכול להתגונן בפניהן.
  • נוסף על העצורים הביטחוניים עצורים כיום גם 727 פלסטינים על כניסה לישראל ללא היתר; רבים מהם עשו זאת לצורך עבודה בישראל.
  • 72% מהקטינים הפלסטינים שהוגש נגדם כתב אישום נותרו במעצר עד תום ההליכים. לעומת זאת מקרב קטינים ישראלים שנעצרו ושנגדם הוגש כתב אישום, רק 18% נותרו במעצר עד תום ההליכים. כשליש מהעצורים הפלסטינים שנמצאים כיום בכלא (בגירים וקטינים), עצורים לא בגלל שהורשעו אלא במעצר עד תום ההליכים. אחת התוצאות הישירות של מדיניות זו היא שרוב רובם של התיקים בבתי המשפט הצבאיים מסתיים בעסקאות טיעון, במסגרתן מודים הנאשמים באשמה (בדרך כלל בתמורה למחיקת חלק מסעיפי האישום). הנאשמים מעדיפים לוותר על ניהול משפט הוכחות ממושך שכן הם יודעים כי אם ינהלו משפט כזה הם ייכלאו כמעט תמיד לכל אורכו, לאחר ששופט צבאי יחליט על מעצרם עד תום ההליכים. כך, גם אם בסופו של דבר הם יזוכו, תקופת מעצרם עלולה להיות ארוכה יותר מתקופת המאסר שתיגזר עליהם במסגרת עסקת טיעון. עקב מציאות זו התביעה כמעט שאינה נדרשת לנהל משפטי הוכחות, שבמסגרתם יהיה עליה להציג ראיות להוכחת אשמתו של אדם.
  • 95.6% מכתבי האישום נגד קטינים פלסטינים מסתיימים בהרשעה. זאת בהשוואה לשיעור הרשעה של 83% לישראלים העומדים למשפט (בגירים וקטינים).
  • 90% מהעצורים הפלסטינים הקטינים דיווחו כי החוקרים לא אפשרו להם להיפגש עם עורכי דין או לשוחח עמם לפני חקירתם.
  • דף הפייסבוק "הורים נגד מעצרי ילדים" מפרסם דיווחים על מעצרי קטינים פלסטינים והפגיעה בזכויות ילדים פלסטינים עצורים.
    תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניי
  • הכלואים בישראל שונים מהתנאים להם זוכים אסירים "רגילים", ובניגוד לחוק הבינלאומי מופרות זכויותיהם לשוויון, לכבוד, לחיי משפחה, לחינוך ועוד.
  • מרבית האסירים והעצורים מהשטחים הכבושים מוחזקים בבתי כלא שנמצאים שטח ישראל. דבר זה מהווה הפרה של אמנת ג'נבה הרביעית, האוסרת על העברה של אסירים ועצורים אל מחוץ לשטח הכבוש, ושל זכויות אדם בסיסיות, המעוגנות גם במשפט הישראלי. בין השאר הדבר מקשה מאוד על משפחות העצורים לבקר אותם שכן הם נדרשים לקבלת היתר כניסה לישראל לצורך הביקור, שבועות רבים יכולים לעבור עד למתן ההיתר וחלק מהבקשות מסורבות.
מודעות פרסומת

פורסם על ידי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s