קורונה בולאג'ה ודיר איסתיא – תמונת מצב מתעדכנת

ולאג'ה וגדר ההפרדה סביבה כפי שהן נשקפות משכונת גבעת משואה שמעבר לואדי

דיווחים מתעדכנים לגבי האופן שבו קהילות ולאג'ה ודיר איסתיא מושפעות ממשבר הקורונה, פעולות של הרשות הפלסטינית להתמודדות עם המצב וסוגיותקשורות נוספות. הרשימה הזו מתעדכנת אחת לשבוע בערך. 

4 – 11 במרץ

ברשות הפלסטינית אובחנו חולים ראשונים בקורונה. מדובר בתושבי בית ג'אלה ובית לחם – כמה דקות נסיעה מולאג'ה – אשר נדבקו מתיירים מחו"ל שנשאו את הנגיף. החשש מהקורונה מעורר לחץ וחרדה גדולים בקרב הציבור הפלסטיני. חלק מהחברים ששוחחנו איתם ממשיכים בשגרת יומם תוך שהם נוקטים באמצעי זהירות דרושים. אולם מאחרים שמענו על חשש גדול ושיבוש של חיי היומיום.

נכון להיום התפרצות הנגיף מוגבלת לבית לחם ובית ג'אלה שם 29 תושבים מקומיים נדבקו כתוצאה ממגע עם תיירים. חולה נוסף אובחן בטול כרם. ככל הנראה הוא נדבק בעבודתו בישראל. בישראל יש הבוקר 75 חולי קורונה מאובחנים.

בהוראת הרשות הפלסטינית כל בתי הספר נסגרו לתקופה של 30 יום. בדיר איסתיא המועצה החליטה על סגירת בתי הקפה. בולאג'ה התבצע אתמול ריסוס בחומר מחטא של המסגדים וגם של המרחב הציבורי. האמצעי הדרסטי ביותר שהרשות הפלסטינית נוקטת בו הוא הטלת סגרים על אזורים שונים ובייחוד מניעת תנועתם של אנשים בין בית לחם והכפרים שסביבה. המשמעות היא שאנשים רבים לא יכולים להגיע לעבודה. כמו כן הרשות הפלסטינית החליטה לאסור על הגעת תושבי חו"ל וישראלים – שעלולים להיות נשאים של הקורונה – לישובים הפלסטינים. אנחנו כבר נאלצנו לבטל פגישה וימי עבודה שהיו מתוכננים לסוף החודש.

חיטוי מסגד בולאג'ה

הרשות הפלסטינית נוקטת באמצעים הדרסטיים הללו משתי סיבות עיקריות. מצד אחד, מכיוון שרוב הפלסטינים אינם באים במגע עם אנשים מחו"ל יש היגיון במחשבה שאמצעים דרסטיים של בידוד ימנעו, או לפחות יצמצמו מאוד את התפשטות הנגיף. היוצא מן הכלל הוא כמובן עשרות אלפי הפלסטינים שעובדים בישראל – אליהם נגיע עוד מעט. הסיבה השנייה היא שמסיבות כלכליות מערכת הבריאות ברשות הפלסטינית לא תהיה מסוגלת להתמודד עם היקף גדול של חולים. אם בישראל ובמדינות עשירות אחרות מזהירים מפני קריסה של בתי החולים אז בוודאי שברשות הפלסטינית מדובר באיום רציני ביותר.

דרך אגב, הן הבידוד היחסי מארצות אחרות שמגן מפני התפשטות מהירה של הנגיף והן הפגיעות של מערכת הבריאות הם בעיקר תוצאה של הכיבוש.

בקרב הציבור הפלסטיני – במיוחד באזור בית לחם – יש כאמור רמות גבוהות של חרדה. כשהרשויות לא נהנות מאמון הציבור ונוקטות באמצעים דרסטיים כפי שתיארנו למעלה התוצאה היא חשדנות שבה כל שמועה מבהילה מתפשטת במהירות. בולאג'ה, למרות שאין מי שמונע מהאנשים לצאת מהכפר, רבים נשארים בבית ומרגישים נצורים. אנשים גם אוסרים על ילדיהם לצאת מהבית.

בסוף השבוע שעבר ישראל החליטה למנוע כניסה של פועלים פלסטינים מאזור בית לחם לישראל. מצד אחד, ככל שבידוד בין קבוצות אוכלוסייה מאט את קצב ההדבקות הרי שיש בצעד הזה מידה של היגיון (משהו שחשוב להבין, האוכלוסייה הישראלית מרבה בנסיעות לחו"ל ואינטראקציה עם תיירים ואנשי עסקים זרים שמגיעים לישראל. לכן ישראלים חשופים בהרבה לנשאים פוטנציאלים של הקורונה ואנחנו הם אלו שאולי מסכנים פלסטינים שיבואו איתנו במגע). מצד שני, ההחלטה הזו – שאותה הוביל נפתלי בנט – מבוססת על עיוות מחשבתי שלפיו ישראל יכולה לשלוט בכל השטח שבין הירדן לים אבל אין לה אחריות על בריאותם של פלסטינים: נסגור אותם בבית לחם ושהרשות הפלסטינית תטפל בחולים.

מבחינה כלכלית להחלטה על יצירת בידוד בין תושבי ישראל והשטחים יש השלכות לא פשוטות. פרנסתם של עשרות אלפי משפחות פלסטיניות – מאות אלפי אנשים – תלויה בעבודה בישראל. אם בארץ חרדים מאסון כלכלי הרי שההשלכות על הרשות הפלסטינית מעצירת העבודה של עשרות אלפי פלסטינים יהיו חריפות פי כמה. בתמונת מראה, הכלכלה הישראלית תלויה בפועלים הפלסטינים ואם כניסתם תימנע לאורך זמן נראה פגיעה רצינית גם בישראל. גם מההיבט הכלכלי יש לנו אם כן הזדמנות לשחרר את עצמנו מהאשליה שישראלים ופלסטינים מתקיימים בנפרד בארץ הזו. אנחנו תלויים אלו באלו וכדאי שנפעל מתוך אכפתיות ואחריות כלפי שלומם של כל יושבי הארץ הזו.

כאמור, כרגע הקושי במפגש בין ישראלים ופלסטינים משפיע גם על הפעילות שלנו. אבל ודאי שאין לנו שום כוונה להתנתק מהשותפים הפלסטינים שלנו. בימים הקרובים ניסע לפגישות בהרכב מצומצם עם החברים שלנו בולאג'ה ובדיר איסתיא. מבטיחים לעדכן.

 

11-17 במרץ

קצב ההדבקה המדווח בשטחי הרשות הפלסטינית נותר נמוך – נמוך בהרבה מקצב ההדבקה בישראל. אולם אמש נודע על נדבקים ראשונים בעיירה בית סאחור שגובלת בבית לחם ממזרח (עד כה כל הנדבקים הפלסטינים זולת אחד היו בבית לחם ובית ג'אלה כתוצאה ממגע עם תיירים מחו"ל). הרשות הפלסטינית החליטה על הטלת עוצר על בית לחם ובית סאחור. בשבועות האחרונים אנחנו רואים שאמצעי המנע שהרשות נוקטת מקדימים את אלו שישראל נוקטת (כמו שהסברנו למעלה הרשות הפלסטינית צריכה לנקוט אמצעים חמורים יותר מאחר שמערכת הבריאות שלה פגיעה. מצד שני, בגלל הבידוד היחסי של פלסטינים מארצות אחרות, אמצעי בידוד  מהירים יכולים אולי להקטין מאוד את התפשטות המחלה). אפשר להניח שבקרוב גם בישראל יחליטו על החמרת אמצעי הריחוק החברתי ואולי אפילו על הטלת עוצר.

מכיוון שכמעט כל מקרי ההדבקה הפלסטינים התגלו באזור בית לחם, כבר למעלה משבוע שישראל מונעת כניסה של פועלים משם אל שטחי ישראל. חברים שלנו שעובדים בישראל הפכו למובטלים ובניגוד לרשת הביטחון הכלכלית שהמדינה מעמידה לרשות ישראלים שאיבדו את עבודתם הם לא זוכים לכל פיצוי או דמי אבטלה.

גם עתיד התעסוקה של פלסטינים מדיר איסתיא (ואזורים אחרים בגדה) שעובדים בישראל אינו ברור. בימים האחרונים נשמעו קריאות בציבור הפלסטיני שקוראים לעובדים הללו להפסיק ללכת לעבודה או לפחות להימנע ממגע עם בני הקהילה שלהם כדי שלא יביאו איתם מישראל את נגיף הקורונה. מכיוון שהגיף מתפשט בישראל אבל לא התפשט בגדה המערבית הרי שסכנת הדבקה העיקרית לפלסטינים היא אכן ממגע עם ישראלים. ישראל עצמה הודיעה כנראה שתאפשר לפלסטינים לעבוד בתחומה רק אם ישארו בתחומי ישראל לתקופה ממושכת ולא יחזרו הביתה. כלומר, רק אם המעסיקים שלהם יסדרו עבורם אפשרויות לינה. מסתבר שההגבלות שהמדינה מטילה בדרך כלל על שהות פלסטינים בתחומי ישראל – לכאורה מסיבות ביטחוניות – פחות נחוצות מכפי שטוענים. כך או כך הפועלים הפלסטינים יצטרכו לבחור בין אבטלה ממושכת לניתוק ארוך ממשפחותיהם ולינה בתנאים שמן הסתם יהיו ירודים מאוד.

באופן כללי עושה רושם שהציבור הפלסטיני מתרגל אט אט לשגרה החדשה של השבתת לימודים, מסגדים סגורים והגבלות תנועה. חלק מהם אומרים באירוניה ש-52 שנים של כיבוש הרגילו אותם לצעדים הדרסטיים הללו והנה עכשיו גם ישראלים יכולים לטעום איך זה מרגיש. החשש עדיין קיים אולם הבהלה הרבה ששמענו בשבוע שעבר נרגעה מעט.

חלק מהחברים שלנו מנצלים את האבטלה שנכפתה עליהם כדי לחזור לאדמות החקלאיות שבשגרה הם פחות מגיעים אליהן. מדובר באזורים שאנחנו מכירים ושישראל מנסה לדחוק מהם את הפלסטינים. אחד החברים שלנו העלה סרטון שבו הוא עושה מדוברה ורועה את הצאן שלו באדמות ולאג'ה המאויימות. חבר מדיר איסתיא לקח את הילדות לטיול רגלי ארוך אל ח'ירבת שחאדה. בעבר חלק מבני דיר איסתיא גרו בח'ירבת שחאדה. אולם בשנות ה-80 נבנו בין הכפר לח'ירבת שחאדה ההתנחלויות יקיר ונופים וכך הדרך בין שני המקומות הפכה למאוד ארוכה ובסופו של דבר בני דיר איסתיא נאלצו לעקור משם אל הכפר.

טיול לח'ירבת שחאדה בימי הקורונה

בסוף השבוע, ממש לפני שישראל הודיעה על החמרת הגבלות התנועה, הספקנו לבקר כמה חברים בדיר איסתיא. חלק מהם התנצלו ואמרו שלאור המצב מעדיפים לא להיפגש. היה טוב לראות את מי שכן נפגשנו עימם. זה כנראה המפגש האחרון שלנו לשבועות ואולי החודשים הקרובים. בתקופה הקרובה נסתפק בשיחות טלפון וקשר דרך הפייסבוק.

18-23 במרץ

בסוף השבוע התגלה חולה הקורונה הפלסטיני הראשון באזור דיר איסתיא. תושב הכפר השכן קראוות בני חסן אובחן כנשא של הנגיף אחרי שחזר מחו"ל שם כנראה נדבק.

ואכן, במהלך השבוע האחרון יש גילויים להתפשטות המחלה גם בשטחי הרשות. אמנם המספרים עדיין נמוכים בהרבה מאשר מספר הנדבקים הישראלים (קצת יותר מחמישים בהשוואה למעל 1,200) אולם כעת יש מקרי הדבקה גם מחוץ לבית לחם: במחוזות רמאללה, שכם, טול כרם וסלפית (המחוז אליו שייכת דיר איסתיא).

בעקבות זאת החליטה הממשלה הפלסטינית על החמרת צעדי הבידוד והגבלות התנועה. על התושבים בכל תחומי הרשות הפלסטינית נאסר לצאת מבתיהם זולת לרכישת אוכל או צורך חירום כלשהו. יש איסור על נסיעה בין מחוזות ואיסור על שהיה במרחבים ציבורים. כפרים שבהם התגלו מקרי הדבקה מבודדים בידי המשטרה הפלסטינית ששוטריה מונעים – או לפחות מגבילים מאוד – את היציאה מהם. החל מהשעה עשר בלילה מוטל עוצר מלא. ההגבלות החלו אמש ויהיו בתוקף שבועיים.
אתמול גם נודע על שני חולים מאובחנים ראשונים ברצועת עזה. מדובר בתושבים שחזרו מחו"ל ונדבקו שם. לכולם ברור שבמקרה של התפרצות קורונה ברצועה מערכת הבריאות בעזה – מוכה ומדולדלת אחרי למעלה מעשור של מצור ישראלי – כמו גם שאר התשתיות ברצועה יקרסו והתוצאה תהיה אסון בקנה מידה אדיר.

החדשות שהגיעו מאזור ולאג'ה ובית לחם ממש לפני שהוחלט על צעדי המנע של הרשות היו דווקא מעודדות. 17 מהחולים שנדבקו בנגיף החלימו וההתגייסות הקהילתית להתמודדות עם המשבר – חלוקת מצרכי מזון, תמיכה נפשית, ארגון מתנדבים לחיטוי מרחבים ציבוריים – היתה מרשימה ומעוררת השראה.

גגות דיר איסתיא

אנחנו חושבים על חברינו בולאג'ה ובדיר איסתיא. על אלו שבתיהם מוקפים גינות ירק מה שבוודאי יקל את ימי העוצר ועל אלו שגרים בדירות קטנות וצפופות בהן יאלצו כעת לשהות ימים ארוכים. על החקלאים – האם באמת יישמעו להוראות? האם האדמות החקלאיות, ואדי קנה והאדמות המאוימות של ולאג'ה באמת יינטשו לתקופה הקרובה? או שאולי, חלק מהחקלאים לא יוכלו לנתק את עצמם מעיבוד האדמה – דווקא עכשיו העבודה בשטח יכולה להיות מקור לבריאות ונחמה. אנחנו חושבים גם אל אלו שעובדים בישראל: חלקם מובטלים כעת וחלקם נמצאים בתחומי הקו הירוק, נאלצים להיות מנותקים ממשפחותיהם אבל לפחות ממשיכים להביא פרנסה.

25 במרץ

בתחילת השבוע הרשות הפלסטינית החליטה להטיל סגר על התושבים. בימים רגילים ביקורים של המשטרה הפלסטינית בדיר איסתיא הם נדירים ביותר אבל כעת שוטרים פלסטינים מוצבים באופן קבוע ביציאה מהכפר על מנת למנוע מהתושבים לצאת. מצד אחד זה מצב לא פשוט. מצד שני, אחד החברים שלנו אמר בצחוק שהנה במקום סגר של צבא הכיבוש יש עכשיו סגר של המשטרה הפלסטינית והוא יכול לדמיין שהוא נמצא במדינה משלו.

בולאג'ה ההשלכות של הסגר מתחילות להיות מורגשות. מצד אחד כדי לחסוך לתושבים את הנסיעה לבית ג'אלה מוגברות שעות הפעילות של המרפאה בכפר. מצד שני מלאי הירקות בחנויות המכולת עומד לאזול. נקווה שהעניין הזה ייפתר לפני שיהפוך לבעיה אמתית. מכר שלנו מדיר איסתיא קיבל מהרשות הפלסטינית אישור סוחר שמאפשר לו לנסוע לשווקים מחוץ לכפר כדי להביא סחורה. הוא מספר שלמרות המצב אין עליית מחירים ושהוא החליט למכור את רוב המוצרים במחיר העלות שלהם כתמיכה בקהילה.

יש דברים שאפילו הקורונה לא עוצרת. פקחים ישראלים הגיעו אתמול לחלק שסופח לירושלים בולאג'ה כדי לחפש בניה ללא היתר. למותר לציין שהמדינה אינה מציעה כל סיוע לתושבי החלק הירושלמי בהתמודדות עם הקורונה…. אבל הריסות בתים זה כן.

ובכל זאת, כמה דברים יאלצו לחכות. לקראת פסח התנחלות קרני שומרון נוהגת לקיים צעדה באדמות דיר איסתיא שבנחל קנה. אלפי מתנחלים משתתפים באירוע בעוד הצבא הישראלי מונע מפלסטינים בכלל ובפרט מבעלי האדמות מדיר איסתיא להיכנס אל השטח. באדמות ולאג'ה רשות הטבע והגנים עשתה הכנות לפתיחת מעיין עין ח'ניה לישראלים תוך סילוק בעלי האדמות תושבי ולאג'ה מאדמותיהם. עכשיו בשל הקורונה שני האירועים הללו יידחו למועד לא ידוע.

25 – 30 במרץ

כבר למעלה משבוע שהכפרים הפלסטינים נתונים בסגר כמעט מלא שהטילה הרשות הפלסטינית.
בכניסה לדיר איסתיא מוצב מאז השבוע שעבר – מחסום קבוע של המשטרה הפלסטינית שמונעת מתושבי הכפר לצאת. אל ולאג'ה המשטרה הפלסטינית לא הגיעה – אולי בגלל שמדובר בשטח C שם אסור למשטרה הפלסטינית לפעול. מאז מוצאי שבת צוות של התושבים מאייש מחסום בכניסה לכפר. עד אתמול התאפשרה כניסה ויציאה מולאג'ה אולם ככל הנראה מהבוקר האפשרות הזו תוגבל מאוד.

המחסום שתושבי ולאג'ה העמידו בכניסה לכפר על מנת לאכוף את מגבלות התנועה של ההסגר

ואכן חלק ניכר מההתארגנות בולאג'ה ודיר איסתיא נעשה ברמה הקהילתית. כמה קבוצות תושבים בדיר איסתיא ביצעו חיטוי של המרחב הציבורי בכפר. בולאג'ה, התושבים מפרסמים בפייסבוק דברי עידוד אלו לאלו ומחזקים את ידי הפעילים שמנהלים את הכפר בזמן המשבר הזה. משרד החקלאות הפלסטיני מחלק לתושבים שמעוניינים בכך זרעים של ירקות להקמת גינות ירק בחצרות הבתים.

לפני מספר ימים הגיע ג'יפ של צה"ל לכניסה של דיר איסתיא שם נמצאים אנשי המשטרה הפלסטינית. לאחר דין ודברים קצר הג'יפ הסתובב ופנה אחורה. התושבים בכפר מביעים הרבה סיפוק מהנוכחות של כוחות הביטחון הפלסטינים בכפר ומתחושת הריבונות שנלווית לכך.

בסוף השבוע נפוצו שמועות ששלושה מתושבי ולאג'ה נדבקו בקורונה. אולם הם נבדקו ונמצא שאינם נושאים את הנגיף.

חברים שדיברנו איתם מספרים שהם ממעטים לצאת מהבית. כמעט כל מי שאנחנו מכירים נאלץ להפסיק להגיע לעבודה וגם הסטודנטים הפסיקו את לימודיהם – אין לימודים דרך האינטרנט. אנשים דואגים מההשלכות הכלכליות אבל הם נשמעים במצב רוח טוב.
עושה רושם שהאתגר המנטאלי הגדול יגיע בסוף השבוע הזה: ההחלטה הפלסטינית על כמעט סגר התקבלה ביום ראשון שעבר ובעת ההכרזה נאמר שמדובר בשבועיים. כפי שהדברים נראים מגבלות התנועה והשבתת החיים ימשיכו גם מעבר לשבועיים הללו לזמן לא ידוע.

נכון להיום אובחנו 99 חולים בשטחי הרשות. גידול של כמעט פי שניים מאז הדיווח שלנו לפני שבוע. אישה אחת (מהכפר בידו) נפטרה אחרי שנדבקה מהבן שלה שעובד בישראל. ואכן, ישראל ממשיכה להיות מקור עיקרי להדבקות בקרב תושבי הרשות. בימים האחרונים חזרו לשטחי הרשות כ-15,000 פועלים פלסטינים שלא יכלו לעמוד בתנאי הלינה הלא נאותים שהמעסיקים שלהם ארגנו עבורם בתחומי הקו הירוק. יש חוסר וודאות גדול לגבי השבועות הקרובים. אם תהיה התפשטות של הקורונה מערכת הבריאות הפלסטינית תתקשה מאוד להתמודד עם כך.

תושבי דיר איסתיא שאינם יכולים לצאת מהכפר גם לא יכולים להגיע לואדי קנה. כמה חברים שלנו פרסמו בימים האחרונים תמונות מהואדי בצירוף מילות געגוע.
ובינתיים, ישראל ממשיכה בעבודות הפיתוח במעיין עין ח'ניה על אדמות ולאג'ה. הדחפורים עובדים שם במרץ ובימים האחרונים הוצבו שם שלטים חדשים להנצחת עוזי וכסלר שכיהן בעבר כמנכ"ל הרשות הפיתוח לירושלים. מסתבר שאין טבעי בעיני הרשויות מלקרוא לאדמות פלסטיניות על שם פקיד ישראלי.

לוח האבן שהוצב לאחרונה בכניסה למעיין עין חניה. הכיתוב מקדיש את גן לאומי נחל רפאים (שמוקם על אדמות ולאג'ה – אבל זה לא כתוב שם) לזכרו של עוזי וכסלר

30 במרץ – 7 באפריל

חודש אחרי שהתגלו מקרי הקורונה הראשונים בגדה המערבית המחיר הכלכלי של הגבלות התנועה שמונעות מרוב רובה של האוכלוסיה לצאת לעבודה מתחיל להיות מורגש. השבוע התבקשנו לסייע למשפחה מולאג'ה לרכוש תחליפי חלב אם לתינוקות תאומים – בגלל הסגר אב המשפחה אינו עובד בחודש האחרון. למשפחה אחרת נגמר הכסף והם התקשרו לבקש שנביא להם כסף מהבת שלהם: הבת לא גרה בכפר והרשות הפלסטינית מונעת נסיעה בין ישובים שונים. הבת סיימה לימודי סיעוד והיא עובדת כיום בבית אבות סיעודי באחת ההתנחלויות באזור. בחורה פלסטינית צעירה מטפלת בזקנים ישראלים חולים בשנותיהם האחרונות. על אחת כמה וכמה בזמן הקורונה (מי יודע, אולי הילדים של חלק מהם אחראים להתעמרות בכפר שלה). בחודש האחרון היא לא עוזבת את בית האבות, פשוט גרה שם. אחד המתרגלים שלנו נסע להתנחלות והיא יצאה אליו – עטופה נגד הקורונה מכף רגל ועד ראש ועליזה כרגיל. הוא הביא את הכסף לולאג'ה ואבי המשפחה פגש אותו מחוץ לכפר: כמו שסיפרנו בשבוע שעבר, התושבים מאיישים מחסום בכניסה ואינם מאפשרים למי שאינו תושב הכפר להיכנס.

הלחץ הכלכלי מורגש גם בדיר איסתיא. למשפחות רבות כבר אזל הכסף ובעלי המכולות מסתפקים בלרשום את סכום הקניה ולקוות שבעתיד החוב יוחזר להם. אחד החברים שלנו השבית את הנגריה שלו. רוב הלקוחות שלו הם ישראלים והוא מפסיד את עונת הפסח שהיא התקופה הכי רווחית בשנה. הוא לא יקבל על כך כל פיצוי מהרשות הפלסטינית.

הגבלות התנועה משפיעות גם על היבטים רבים אחרים: חבר שסובל מבעיות גב קשות סיפר שכבר כמה שבועות הוא אינו יכול להגיע לטיפולי הפיזיותראפיה בחברון. צרכים בסיסיים כמו תרופות או טעינת כרטיסי חשמל (בכפרים הפלסטינים התשלום לחשמל נעשה מראש על ידי "טעינה" של כרטיס תשלום) אפשר להשיג רק בערים: המועצות של ולאג'ה ודיר איסתיא קראו לתושבים להוידע להן את הצרכים שלהם על מנת שיארגנו פתרונות למי שצריך.

בסוף השבוע הסתיימו השבועיים הראשונים של הגבלות התנועה והממשלה הפלסטינית הודיעה על הארכת מצב החירום ל-30 יום נוספים עד לסוף אפריל לפחות. מצד אחד האמצעים הללו מצליחים להקטין מאוד את כמות הנדבקים הפלסטינים. נכון להיום מדובר על 240 נדבקים בגדה המערבית ו-12 חולים ברצועת עזה. מצד שני, לסגר יש הלשכות כלכליות קשות וככל שעובר הזמן ואנשים נאלצים לשבת חסרי מעש בבתיהם המתח והלחץ גוברים.

הוועדות העממיות בכפרים השונים עושות ככל יכולתן על מנת לעודד את התושבים ולדרבן אותם לגלות אורך רוח.

האמת היא, שלמרות נתוני ההידבקות הנמוכים – וללא ספק מדובר בהישג של הציבור ושל הרשות הפלסטינית – המצב בגדה המערבית מסוכן מאוד. הוירוס הרי לא נעלם ובהיעדר חיסון אחרי שמגבלות התנועה יוסרו סביר שתתרחש הדבקה נרחבת. ואת הגבלות התנועה אי אפשר יהיה להמשיך ללא סוף – כבר עכשיו זה קשה. מגבלות התנועה אמורות לקנות זמן שבו רוכשים ציוד, מגבשים אסטרטגיה לגילוי מהיר של אזורים שבהם הנגיף מתפשט ומכינים את מערכת הבריאות כדי שתוכל לטפל בריבוי חולים. אלא שכל הדברים הללו מצריכים משאבים שלרשות הפלסטינית פשוט אין. אם ישראל לא תנצל את השבועות הקרובים על מנת להכין מענה גם למיליוני הפלסטינים שבהם היא שולטת אזי התוצאות עלולות להיות קשות מאוד.

ואפילו בימי הקורונה האלימות של הכיבוש אינה פוסקת. הארגונים יש דין ובצלם פירסמו שחלה עליה חדה במעשי אלימות מצד מתנחלים. בולאג'ה ודיר איסתיא מדובר באלימות של הצבא: הלילה הצבא פשט על ולאג'ה ועצר את אחד התושבים. שלשום דחפורים של הצבא חסמו חמש דרכים חקלאיות שמובילות אל כרמי הזיתים של תושבי דיר איסתיא. החקלאים חורשים בימים אלו את הכרמים וחסימת הדרכים תקשה מאוד את ההגעה אליהם.

15 באפריל

נסענו לדיר איסתיא וחארס על מנת לנסות להבין מדוע נחסמה היציאה מחארס ומדוע הצבא חסם דרכים חקלאיות אל שטחי המטעים של דיר איסתיא. היה טוב להיות בסביבת הכפר. פחות טוב לראות מה מתרחש בשטח. לקריאת הדיווח שלנו ראו כאן.

16 – 20 באפריל

ב-20 באפריל אובחן חולה קורונה ראשון בולאג'ה. עבור הכפר מדובר במכה מורלית קשה.
כשבישראל יש מעל 13 אלף חולי קורונה קשה אולי להבין עד כמה הידיעה שהנה מישהו מהכפר נדבק בנגיף מעוררת בולאג'ה סערה ודאגה. האסטרטגיה שהרשות הפלסטינית נוקטת בה היא כזו של נקיטה בצעדים כמה שיותר חריפים כדי למנוע את התפשטות הנגיף. מצד אחד הגישה הזו הצליחה בצורה מרשימה: מספר נמוך מאוד של חולים (פחות מ-350 ורבים מהם נדבקו בישראל, כלומר מעט מאוד הדבקה בתוך הקהילה) וללא פגיעה בתפקוד של מערכת הבריאות.

אחרי אבחון תושב ולאג'ה שנדבק בקורונה השתמשו במערכת הכריזה במסגד על מנת לעדכן את התושבים ולקרוא להם להקפיד על הוראות הבידוד

מצד שני, לגישה הזו יש מחיר פסיכולוגי של שחור/לבן והכל או כלום: אם הקורונה הגיע אליך אזי נכשלת והסכנה נוראית.

סיפרנו שכבר למעלה מחודש מתנדבים מהכפר מאיישים מחסום בכניסה לכפר כדי לצמצם למינימום את היציאה והכניסה אליו. החולה שהתגלה אתמול הוא גבר צעיר אשר למרות אמצעי ההסגר הללו המשיך באופן קבוע לצאת מהכפר לעבודה. בשבועות הקודמים קיומו של המחסום – סמל לנקיטת יזמה ויכולת פעולה – היה מקור גאווה לקהילת הכפר והמתנדבים זכו לשבחים רבים. כעת, ההערכה התחלפה בכעס רב.

רוב תושבי הכפר לא יצאו ממנו כבר חודש והם משלמים על כך מחיר כבד של פגיעה בפרנסה ובצרכים נוספים. כעת הם זועמים על שהמחיר ששילמו היה לשווא (זו תוצאה של גישת השחור/לבן שתיארנו למעלה). למרות ההקרבה שלהם הם יצטרכו לסבול בגלל חוסר האחריות של אחד מבני הקהילה שנהג באנוכיות וחוסר אחריות. חלק מהזעם מופנה אל המתנדבים שבעצם אפשרו לו לצאת ולחזור אל הכפר שוב ושוב.

על מצבו של הכפר משפיעה גם העובדה שמזה כשבועיים יש מחסור במים בכפר. הכפר מקבל מים ממקורות לפי מכסה קבועה וכעת שאנשים נמצאים יותר בבית כי אינם הולכים לעבודה צריכת המים עולה.

בדיר איסתיא המצב יותר שפיר אם כי גם שם יש קולות של מחאה. בשבוע שעבר התקיים בכפר ביקור של בעלי תפקידים פלסטינים מהמחוז. הם באו לתמוך בכפר ולסייע למשפחות שנפגעו. אבל בסיום הביקור הם העלו תמונה שבה הם נראים עומדים בצפיפות ולא שומרים על כללי הריחוק. בתגובות רבים מתושבי הכפר מחו על חוזר הזהירות הזה – קצת כמו שאצלנו כעסו על פוליטיקאים שבילו את ליל הסדר עם קרובי משפחותיהם.

בנוסף גוברים שם הקולות שיוצאים נגד המחיר הכלכלי של ההסגר וקוראים לפתיחה מחדש של מקומות עבודה. שכירים, בעלי עסקים וגם תנועות פוליטיות באזור פרסמו לאחרונה קריאות כאלו. לעת עתה הרשות ממשיכה במדיניות ההסגר ולא מקלה אותו. כדי שאפשר יהיה לרופף את המגבלות ולאפשר לאנשים לעבוד בלי שתהיה התפרצות של קורונה נדרשים אמצעים ומשאבים שלרשות הפלסטינית אין. לכן כלל לא ברור מה יקרה בעתיד הקרוב. לישראל נוח מאוד שהרשות הפלסטינית מטפלת במצבם של שני מיליון פלסטינים בגדה המערבית. אבל האמת היא שלרשות אין ככל הנראה את היכולת לתת מענה מלא. ובמשבר כזה האחריות לבריאותם וצרכיהם של תושבי הגדה המערבית היא ישראל.

לסיום. בסוף השבוע יתחיל חודש הרמדאן והוא יצטרך להתקיים תחת הגבלות הבידוד. זה יהיה קשה מאוד לא רק מבחינה דתית אלא גם מבחינה חברתית כשהפלסטינים רגילים להיפגש מדי לילה עם קרובי משפחה ולשבור את הצום יחד.

אנחנו מאחלים לחברינו בולאג'ה ודיר איסתיא בריאות והצלחה עם המשך ההתמודדות. וכמובן רמדאן כרים.

קריקטורה מימי הקורונה – מאחר שאי אפשר לעלות לרגל למכה הקפת הכעבה היא ללכת ולתרום לאלמנות, יתומים ומובטלים

 

 

פורסם על ידי

<span dir=rtl>5תגובות ל‘קורונה בולאג'ה ודיר איסתיא – תמונת מצב מתעדכנת’</span>

  1. שלום רב,

    רציתי לדעת אם אתם זקוקים למתנדבים והאם יש איזושהי דרך לעזור

    שמי אביב דרמון,

    תודה רבה ויום טוב

    אביב

  2. […] מיד נפרט מחירים, מוצרים וכיצד זה עובד. אבל תחילה קצת רקע. הרעיון נולד על רקע המצב שנוצר מאמצע מרץ כשבמאמץ למנוע התפשטות של נגיף הקורונה הרשות הפלסטינית החלה לבצע סגרים ובסופו של דבר אסרה על נסיעה בין ישובים פלסטינים בגדה. בכניסה לולאג'ה הוקם מחסום שתושבי הכפר איישו על מנת להגביל את היציאה ממנו (ולמנוע ממי שאינם תושבי ולאג'ה מלהיכנס). באתר של דהרמה מעורבת חברתית אפשר לקרוא על ההתרחשויות בולאג'ה לאורך חודשי הקורונה. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s