חסימות בימי קורונה – דיווח מחסימות הדרכים בדיר איסתיא וחארס

אחת הדרכם החקלאיות באדמות דיר איסתיא שהצבא חסם ב-6 באפריל

יש צרות הרבה יותר גדולות מזו אבל בשבילנו בנוסף על שאר המחירים של משבר הקורונה מורגש גם הגעגוע לולאג'ה, דיר איסתיא ואנשיהן. כמה מאיתנו ממשיכים להגיע לפאתי ולאג'ה ובשבוע שעבר הצבא זימן לנו סיבה לנסוע גם אל דיר איסתיא. ב-6 באפריל הצבא חסם מספר דרכים חקלאיות המובילות לשטחים נרחבים של כרמי הזיתים של דיר איסתיא. זאת בעונה שבה החקלאים צריכים להגיע לשטח לגיזום עצים וטיפול באדמה. יומיים לאחר מכן נחסמה בסלעים הכניסה הראשית לכפר הסמוך חארס.

נסענו לשם על מנת לתעד ולנסות להבין מה עומד מאחורי החסימות. וגם על מנת להיות שוב בקירבת הכפר (ידענו שבשל כללי הבידוד לא נוכל להיכנס פנימה).

לפני שנמשיך בדיווח: אנחנו מעדכנים כל שבוע את הפוסט שבו אנחנו מספרים על המצב בולאג'ה ודיר איסתיא בימים אלו של קורונה. אפשר להיכנס לקישור, לדלג על מה שכבר קראתם/ן ולהתעדכן.

חארס – כפר סגור

כשהגענו לחארס ראינו את הכניסה הראשית חסומה בגסות בסלעים ענקיים (חסימה 6 בתצלום האוויר שלמטה). עמדנו שם זמן מה ושוחחנו עם כמה תושבים. בהתחלה היה להם מוזר שאנחנו מגיעים ושואלים אבל די מהר הקרח הפשיר. אחר כך גם הגיע מכר שלנו מהכפר. הם סיפרו לנו שבחודש האחרון היה מוצב בכניסה לכפר מחסום בידוק של המשטרה הפלסטינית. על מנת למנוע הדבקה השוטרים הפלסטינים מנעו מאנשים שאינם תושבי הכפר להיכנס אליו – במיוחד הם הקפידו שלא יכנסו מתנחלים מההתנחלויות באזור שבימי שגרה חלק מהם נוהגים לעשות קניות בכפר. כמו שהסברנו בפוסט קודם נגיף הקורונה מגיע לאוכלוסייה הפלסטינית מישראל ודרך ישראלים. לכן כדי להגן על האוכלוסייה הפלסטינית ולמנוע התפשטות של הנגיף בתוכה חיוני להימנע ממגע לא הכרחי בין ישראלים לפלסטינים. השוטרים גם לא תמיד הרשו לתושבים לצאת מהכפר ובמחסום נערכו בדיקות חום לפועלים שחזרו מעבודה – במיוחד אלו שעובדים בהתנחלויות כמו אזור התעשייה ברקן הסמוך – כדי לזהות מקרים של הדבקה. אבל בשבוע שעבר כוח של צה"ל הורה לשוטרים לסלק את המחסום ולכן הרשות הפלסטינית החליטה לחסום את היציאה מהכפר בסלעים הללו.

הכניסה הראשית לכפר חארס חסומה בסלעים גדולים

המחסום שאויש בשוטרים פלסטינים העניק לתושבי הכפר תחושה שהם אדונים לגורלם, שהנה הרשות הפלסטינית פועלת כדי להגן עליהם ושאפילו יש בכך מעין סממן של שלטון עצמי. לעומת זאת מחסום הסלעים הוא מעליב ומשפיל. הוא גם הרבה פחות יעיל – למשל, בדיקת פועלים החוזרים לכפר מעבודה בהתנחלויות אינה מתקיימת יותר.

המשכנו לדבר. חלק מבני השיח שלנו אמרו שטוב שהכניסה חסומה ואחרים אמרו שזה מכעיס מאוד והם רוצים שהחסימה תוסר. כבר עשו לנו קפה והיה נראה שאנחנו מושכים עוד ועוד תשומת לב בלי שאנחנו באמת יכולים להועיל אז נפרדנו לשלום.

חסימת הדרכים החקלאיות של דיר איסתיא

באדמות דיר איסתיא איתרנו 5 חסימות של דרכים חקלאיות – שתיים מהן בדרכים שיוצאת מהכפר אל הכביש הראשי ושלוש חסימות בעברו השני של הכביש שם הדרכים ממשיכות אל תוך הכרמים. דחפורים של הצבא הגיעו ב-6 באפריל וערמו את החסימות.  סימנו אותן על תצלום האוויר שלמטה ושווה להתבונן בו קצת כדי להבין את משמעות החסימות.

חסימת היציאה מהכפר חארס מסומנת בסיפרה 6. חמש החסימות האחרות הן של דרכים חקלאיות המובילות מדיר איסתיא לשטחים נרחבים של כרמי זיתים (להגדלה ליחצו על התצלום)

כביש 5066 הוא כביש ראשי המחבר את הישובים באזור – התנחלויות וישובים פלסטינים – לכביש 5. דיר איסתיא וחארס הם שני כפרים שכנים אשר נמצאים ממזרח לכביש. אלפי דונם של כרמי זיתים – רובם של חקלאי דיר איסתיא אבל גם של חקלאים מחארס –  נמצאים מצידו המערבי של הכביש והגישה אל עומק השטח החקלאי מתאפשרת באמצעות דרכי עפר עתיקות יומין. בתצלום האוויר שלמעלה האפשר להבחין בדרך העפר הגדולה שהיא גם הדרך ההיסטורית בין דיר איסתיא והכפר קָרָאות בָנִי חסאן. זו אחת הדרכים שנחסמו (החסימה מסומנת במספר 5) ובתצלומי האוויר המוגדלים שתראו בהמשך הטקסט אפשר להבחין גם בדרכים האחרות שבגלל קנה המידה לא נראות בתצלום הזה. חסימות 1 ו-3 הן בצד המזרחי של הכביש, כלומר חוסמות את הדרכים שיוצאות מהכפר לפני שהן מגיעות אל הכביש הראשי. חסימות 2 ו-4, כמו חסימה 5 נמצאות מצידו המערבי של הכביש, כלומר לא מונעות יציאה מהכפר אלא חוסמות את הגישה אל כרמי הזיתים.

אחת הדרכים החקלאיות שנחסמו (מסומנת בסיפרה 2 בתצלום האוויר)

בעונת האביב לחקלאים יש עבודה רבה בכרמים: גיזום, טיפול בקרקע, חריש. חסימת הדרכים משמעה שאי אפשר להגיע עם ציוד לכרמים וכך העבודה החקלאית מושבתת. בתצלום האוויר שלמטה אפשר לראות את הדברים בצורה ברורה יותר.

חסימת הדרכים החקלאיות שמובילות מדיר איסתיא אל ואדי קנה והשטחים החקלאיים הנרחבים עד לואדי

למעלה אנחנו רואים את הדרכים החקלאיות שנחסמו בסמוך ליציאה הראשית של דיר איסתיא (המספרים הם אותם מספרים שבתצלום האוויר הראשון שהראינו בו את כל החסימות). הדרכים הללו הן גם הדרכים ההיסטוריות שהובילו מהכפר אל ואדי קנה דורות רבים לפני שכביש 5066 נסלל. כלומר, נוסף על הפגיעה בעבודה החקלאית יש כאן גם פגיעה בסמל חשוב של המורשת של הכפר. בתצלום האוויר אפשר גם לראות כיצד השטח מעובד בצפיפות ורובו ככולו שטיח של כרמים.

חסימת הדרך ההיסטורית לקרואת בני חסן

למעלה רואים את הדרך ההיסטורית בין דיר איסתיא לקראות בני חסאן. עד היום היא נקראת "דרך קראות" והרוחב שלה מעיד עד כמה היא חשובה. גם כאן אפשר לראות את שטחי הכרמים שחסימת הדרך מונעת את הגישה אליהם. כאמור, הפגיעה היא גם חומרית לפרנסת החקלאים וגם רגשית וסימבולית על רקע המשמעות ההיסטורית-מרחבית של הדרך.

למה נחסמו הדרכים?

כפי שהסברנו למעלה, צה"ל הוא זה שדרש מהרשות הפלסטינית לסלק את השוטרים שלה מהכניסה לחארס. לכן המשטרה הפלסטינית החליפה את המחסום המאויש בחסימת האבנים המשפילה והפחות יעילה. אבל למה הצבא הישראלי התעקש על סילוק השוטרים שנוכחותם שם חיונית בימים אלו? הדבר נהיה מוזר על רקע העובדה שבכניסה לכפר השכן דיר איסתיא – בסך הכל שני קילומטרים צפונה מחארס – השוטרים הפלסטינים מאיישים ללא הפרעה את המחסום כבר קרוב לחודש. בביקור שלנו שלשום צילמנו את הדגלים המקשטים את העמדה שלהם ובשבועות הקודמים סיפרנו כיצד תושבי הכפר גאים בנוכחות הזו של כוחות הביטחון הפלסטינים אצלם בכפר. למה הצבא הישראלי מסלק את השוטרים הפלסטינים מחארס אבל משאיר אותם כל כך קרוב לשם בכניסה לכפר הסמוך?

המחסום של המשטרה הפלסטינית בכניסה לדיר איסתיא

הניחוש שלנו הוא שהיו אלו מתנחלים מהאזור שדרשו מהצבא לסלק את השוטרים מחארס. כפי שאפשר לראות בתצלום האוויר הראשון שהבאנו, כביש 5066 הוא עורק התחבורה של תושבי יקיר, נופים ורבבה שמרבים לנסוע בו לאריאל, לאזור התעשייה ברקן ולתוך ישראל. בדרכם הם חולפים על פני היציאה מחארס ואף ממתינים ברמזור בצומת שבדיוק ליד היציאה מהכפר. מן הסתם הם הבחינו היטב בשוטרים הפלסטינים ומאוד לא אהבו את הנוכחות שלהם. דיר איסתיא לעומת זאת נמצאת צפונית להתנחלויות ולכן יש הרבה פחות תנועה ישראלית שחולפת על פני הכפר. גם העיקולים בכביש מסייעים אולי להפוך את מחסום המשטרה הפלסטינית בכניסה לדיר איסתיא לפחות גלוי וצורם לעיניים ישראליות. לכן בניגוד למחסום בחארס המתנחלים לא נתנו את דעתם על המחסום בדיר איסתיא והצבא לא סילק משם את השוטרים הפלסטינים. אם אנחנו צודקים אזי זו עוד דוגמא לאופן שבו מתנהלים הדברים כיצד והחלטות כאילו בטחוניות נקבעות על סמך לחצים של האוכלוסייה הישראלית.

תהיה הסיבה אשר תהיה, כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית לא רק נענו להוראה של הצבא הישראלי לסלק את השוטרים שלהם מחארס אלא אף חסמו את היציאה מהכפר. אמנם הדבר נעשה כאמצעי הגנה נוכח התפשטות הקורונה אולם מחסום כזה הוא בדיוק מה שהצבא הישראלי עושה כשהוא רוצה להציק לתושבים. ללא ספק הדבר מותיר טעם רע אצל תושבים רבים: המחסום המאוייש שהחל כביטוי של נקיטת יזמה ואחריות פלסטינית הפך למחסום סלעים שמבטא כניעה ואפילו מצייר את כוחות הביטחון הפלסטינים כקבלני משנה של צה"ל במשימת השליטה באוכלוסייה הכבושה.

ומה לגבי חסימת הדרכים החקלאיות? אותן כן חסם צה"ל ולא הרשות הפלסטינית. חסימות כאלו מתרחשות בדרך כלל בידי ישראל לאחת משתי מטרות: האחת היא ענישה קולקטיבית של כפר שממנו מתרחש ידוי אבנים לעבר כלי רכב של ישראלים. כך למשל חסם הצבא את היציאה הראשית מדיר איסתיא למשך שבועות ארוכים לפני מספר שנים – אז עמדנו לצד תושבי הכפר ואפילו הצלחנו בסיועה של עיתונאית הארץ עמירה הס להביא לפתיחת החסימה. בדרך כלל חסימות כאלו נעשות באופן שמונע יציאה מהכפר. מכיוון שהפעם נחסמו הדרכים מצדו השני של הכביש (כלומר אחרי שיוצאים מהכפר) קרוב לוודאי שהן נחסמו מסיבה אחרת.

הדרך לקראות בני חסאן חסומה

תכניות ישראליות להשתלט על אדמות דיר איסתיא

הסיבה השנייה היא כדי לסלק פלסטינים מאדמות שגורמים ישראלים שואפים להשתלט עליהן. ואכן בשנים האחרונות ישראל פועלת נגד החקלאים הפלסטינים בואדי קנה. בעבר כתבנו גם על התכניות הישראליות להשתלטות על הואדי וגם על עקירת עצי הזית והריסת המבנים החקלאיים של בעלי הקרקע מדיר איסתיא. על פי תכנית טראמפ (שפורסמה בחודש ינואר השנה), כל השטח שממערב לכביש 5066 – ובכלל זה ואדי קנה ואלפי דונמים של כרמי זיתים שהגישה אליהם היא דרך הדרכים החסומות מספר 4 ו-5 – אמור להיות מסופח לישראל ובעצם להילקח מבעלי הקרקע בדיר איסתיא. לפני כמה שנים ישראל חסמה את הגישה לכל הכרמים שנמצאים בין חסימה 4 וחסימה 5. אנחנו השתתפנו אז במאבק הלא אלים שתושבי הכפר ניהלו במשך חודשים עד לפתיחתה מחדש של הדרך החקלאית המרכזית שכעת נחסמה שוב.

האם בחסות הקורונה כשאף אחד לא פנוי לעסוק בנושאים אחרים ישראל מנצלת את ההזדמנות לחסום מחדש את השטח? בשבוע שעבר התפרסם שישראל עומדת לסיים את הכנת מפת הסיפוח שהיא רוצה להעביר לאישור ארצות הברית.

או אולי, שוב יש כאן דוגמא לשיתוף פעולה עקום בין הרשות הפלסטינית לישראל? אחד החקלאים שדיברנו איתו אמר שהוא חושב שהרשות רוצה שהחקלאים ישארו בבית ולא יצאו לעבוד באדמות ושלכן היא ביקשה מצה"ל לחסום את הדרכים. הוא היה באמצע עבודות נרחבות באדמות שלו וכעת הוא לא יכול להמשיך אותן. עבודה חקלאית דרך אגב לא אמורה להיות מושבתת בתקופת הקורונה. חבר אחר מדיר איסתיא התלונן באוזננו שעבודות הבניה להרחבת ההתנחלות רבבה (ליד דיר איסתיא) ממשיכות כסידרן – "אז למה לחקלאים שלנו אסור לעבוד?".

תהיה הסיבה אשר תהיה, הניסיון מלמד שלא קל להסיר חסימה שהצבא מציב. אפילו אם הסיבה הישירה לחסימת הדרכים קשורה למשבר הקורונה החשש הוא שזה יישאר כך גם כשהמשבר יסתיים – לישראל כאמור יש את תכניות משלה לשטח.

לסיום הביקור שלנו עצרנו בכניסה להתנחלות רבבה והשקפנו אל הכפר. שמחנו שהיתה לנו הזדמנות להיפגש ואנחנו מחכים מאוד לזמן שבו נוכל להיפגש שוב עם החברים שלנו בכפר.

דיר איסתיא

פורסם על ידי

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“חסימות בימי קורונה – דיווח מחסימות הדרכים בדיר איסתיא וחארס”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s