לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס

20 ביולי – הצבא עקר יותר מ-200 עצי זית באדמות דיר איסתיא

אתמול (יום שלישי ה-21 ביולי) כוחות של הצבא והמנהל האזרחי עקרו כרם זיתים באדמות הכפר דיר איסתיא. שלושה באגרים עקרו למעלה מ-200 עצי זית אשר נשתלו בידי בעל האדמה לפני 15 שנים. שטח הכרם היה 17.5 דונם. לפני כשלושה חודשים קיבל בעל האדמה צו לעקור את העצים בטענה שמדובר באדמות מדינה, כלומר שהוא כלל אינו בעל הקרקע אלא פולש. הוא עתר באמצעות ארגון JLAC לבית המשפט הישראלי אולם השופט קיבל את טענות המדינה ודחה את העתירה.

חוק זה חוק לא? בתצלום האוויר אפשר לראות את מיקום הכרם שנעקר. רואים גם שהשטח מסביבו – אלפי דונמים – הוא מרבד רצוף של כרמי זיתים, אדמות בבעלות פרטית לעילא בשטחים החקלאיים של דיר איסתיא (הפסים שאתם רואים בתצלום הם עצי הזית הנטועים שורות שורות על הטראסות). על השיטה הנכלולית שישראל פיתחה על מנת לא להכיר בבעלות פלסטינית על קרקעות ולקבוע שהן אדמת מדינה אפשר לקרוא את ההסבר של ארגון שלום עכשיו. גם על ההקצאות של אדמות מדינה מעבר לקו הירוק לישראלים בלבד כדאי לקרוא.

מיקום הכרם שנעקר. סביבו עוד אלפי דונם של כרמים שתושבי דיר איסתיא מעבדים עשרות שנים אם לא מזה דורות. בהמשך הטקסט נסביר את המשמעויות של המיקום האסטרטגי: בצמוד לדרך החקלאית שמובילה אל אלפי דונמים של כרמי זיתים ושמחברת בין דיר איסתיא לכפר השכן קראוה בני חסן.

העקירה התרחשה ללא עימותים. כ-20 חיילים מנעו מכמה תושבים להתקרב לכרם. רק לבעלים ניתן להתקרב ולראות כיצד עמל ידיו מוחרב בידי הבאגרים. חיכינו עד שהחיילים יסתלקו ואז עלינו אליו. היה קורע לב לראות את הבכי של חקלאי שאדמתו הוחרבה כך. "בחצי שעה הם החריבו את מה שעמלתי עליו 15 שנה" הוא ייבב. עמדנו באמצע הטראסות שהבאגרים מוטטו ומסביבנו 200 עצי זית עקורים על הקרקע.

חבריו ניסו לנחם אותו. כולנו התהלכנו המומים בין העצים העקורים על הקרקע.

ההקשר הרחב – עוד כרמים מאויימים באזור ההתנחלות רבבה

החרבת הכרם היא אסון לבעליו. התמונה הרחבה מזעזעת עוד יותר. עוד כרמים מסביב להתנחלות רבבה מאוימים בעקירה.

מי שקוראות את הדיווחים שלנו ודאי זוכרות שלפני חודשיים ב-24 במאי, נעקר כרם זיתים באדמות הכפר חארס מצפון להתנחלות רבבה. 200 עצי זית נעקרו אז בידי גורם ישראלי. העקירה הזו היתה פשע אפילו לפי חוקי הכיבוש אבל הצבא והמשטרה מסרבות לפעול נגד מי שעקר את העצים או לחשוף את זהותו. למרות שבתי ההתנחלות צמודים אל הכרם והאזור מרושת במצלמות אבטחה הצבא כמו גם רבש"צ רבבה טוענים שלא הבחינו בגורם שעקר את הכרם.

מאז עקירת הכרם מתקיימת תפילת מחאה שבועית כל יום ששי בצהרים. בשבועות הראשונים המחאה התקיימה בסמוך לכרם העקור וכללה צעדה מהכפר ועד אליו. בשבועות האחרונים הצבא חוסם את היציאה מהכפר בימי ששי בצהרים והמחאה מתקיימת בצמוד ליציאה החסומה.

תפילת מחאה מול ההתנחלות רבבה וליד כרם הזיתים שהוחרב שם

ויש באזור עוד כרם שהצבא רוצה לעקור. ב-25 ביוני המנהל האזרחי הוציא צו המורה על עקירת 120 עצי זית – בטענה של אדמות מדינה – באדמות הכפר חארס מצפון מערב לרבבה ובמרחק של כקילומטר מהכרם שנעקר בחודש מאי. בעלי הכרם אומרים שיש בידיהם מסמכי בעלות והם פנו לבית המשפט. העתירה טרם הוכרעה.

.

בתוך חודשיים שלושה כרמים עם מעל 500 עצי זית:
כרם מספר 1 – באדמות הכפר חארס – ב-24 במאי העצים נעקרו. הרשויות הישראליות מחפות על מי שהשמיד את הכרם
כרם מספר 2 – באדמות חארס. ב-25 ביוני ניתן צו צבאי המורה על עקירת הכרם.בעלי הכרם עתרו לבית המשפט.
כרם מספר 3 – באדמות דיר איסתיא. נעקר בידי הצבא ב-20 ביולי

אלימות מתנחלים ואלימות המדינה באזור דיר איסתיא וחארס מאיימות על הרבה יותר משלושת הכרמים

מדוע לעקור כרמים מסביב לרבבה? ההתנחלות רוצה להתרחב ומן הסתם הכרמים מונעים זאת. יותר מכך, ישראל שואפת לייצר רצפים של התנחלויות תוך קיטוע המרחב הפלסטיני למובלעות מבודדות. אפשר לראות כיצד שני הכרמים הדרומיים נמצאים בין רבבה להתנחלות קרית נטפים ואילו הכרם הצפוני נמצא בין רבבה להתנחלות יקיר.

אחד הבאגרים יוצא מהכרם שהוחרב אתמול. על הקרקע מתחתיו עצי הזית שנעקרו עדיין ירוקים

בכלל, הכרם שנעקר הבוקר נמצא במיקום אסטרטגי. בתצלומי האוויר שלמעלה אפשר לראות שהכרם צמוד לדרך החקלאית שמובילה מדיר איסתיא אל שטח של אלפי דונם הנטוע בכרמי זיתים. הדרך הזו גם מגיעה אל הכפר קראוה בני חסן ומחברת בינו לבין דיר איסתיא. אם למשל יוקם מאחז על אדמות הכרם שנעקר אתמול ותושבי המאחז מגובים בחיילים יתחילו לאיים ולתקוף חקלאים פלסטינים יהיה זה אסון לקהילות הפלסטיניות באזור. נשמע מוגזם? אבל ככה זה ברחבי הגדה המערבית.

ואכן, בחודש האחרון התרחשה באזור סדרה של תקיפות נגד חקלאים. פעם אחת חקלאים הוכו בידי מתנחלים. פעם אחרת היו אלו חיילים שבמשך שעות עיכבו באיומי נשק קבוצה של חקלאים באדמותיהם. ולפני שבועיים מתנחלים ירו ופצעו שני חקלאים צפונית לקראוה בני חסן.

נזכיר גם שישראל כבר ניסתה לפני ארבע שנים לחסום את גישתם של חקלאי דיר איסתיא אל אותן אדמות בדיוק. בשנת 2016 חפרה מע"צ תעלה ארוכה משני צדדיו של כביש 5066 ובנוסף הקימה מעקה בטיחות לאורכו. כך נחסמו חמש דרכים חקלאיות שהובילו מדיר איסתיא (שנמצאת ממזרח לכביש) אל אלפי הדונמים של כרמי הזיתים שממערב לכביש. רק אחרי שלושה חודשים של הפגנות שבועיות המנהל האזרחי הסכים לפתוח במעקה כך שאחת הדרכים נותרה בשימוש. הדרך הזו שהמחאה הלא מתפשרת של תושבי דיר איסתיא אילצה את ישראל להשאיר פתוחה היא זו שהכרם שנעקר היום נמצא בצמוד אליה.

ואי אפשר בלי תכנית טראמפ והסיפוח

במפה של תכנית טראמפ כביש 5066 מהווה את גבול הסיפוח. החלק הבנוי של הכפרים דיר איסתיא וחארס  – כלומר האוכלוסיה הפלסטינית שגרה בהם – אמורים להיות מחוץ לתחום הסיפוח אולם כרמי הזיתים שממערב לכביש אמורים להיות מסופחים לישראל (שלושת הכרמים שהזכרנו כאן נמצאים ממערב לכביש). כתבנו על כך כשתכנית טראמפ פורסמה: ישראל רוצה את אדמות דיר איסתיא וחארס לעצמה ואירועי החודשיים האחרונים מראים שכוונות הסיפוח הגבירו מאוד את פעולות הנישול.

מתוך המפה של דן רותם – כיצד יראה אזור דיר איסתיא על פי תכנית טראמפ.
בכחול בהיר – השטחים שיסופחו לישראל – הכרמים שסיפרנו עליהם בדיווח הזה נמצאים כולם בשטח הכחול.
כתמים של כחול כהה – התנחלויות
בירוק – מדינת פלסטין
כתמים כהים – ישובים פלסטינים

מה יהיה?

אנחנו פעילים בדיר איסתיא למעלה מעשור. בכיבוש כמו בכיבוש אי אפשר להגיד שהאזור רגוע. אולם רוב רובו של הזמן מקומות אחרים בגדה המערבית נתונים הרבה יותר למתקפות של נישול ואלימות. היקף כזה של תקריות – מאלימות מתנחלים ועד לעקירת כרמים בידי הצבא – כפי שמתרחש בדיר איסתיא וחארס בחודשיים האחרונים הוא דבר שלא פגשנו בעשר השנים שבהן אנחנו פעילים בכפר. זו בפירוש עליית מדרגה ומאחר שהיא נמשכת כבר חודשיים ברור שלא מדובר במשהו מקרי.

למרות ההתקפות הבלתי פוסקות עליהם הפעילים המובילים בחארס, דיר איסתיא והאזור בוחרים להגיב במחאה לא אלימה. הם אינם מרכינים ראש מול הכוח הישראלי החזק בהרבה ולמרות האלימות הישראלית הבלתי פוסקת הם מקפידים להתנגד בצורה לא אלימה. כך בהפגנות השבועיות מאז חודש מאי ששומרות על אי אלימות גם כשהחיילים משליכים רימוני הלם וגם כשהצבא שולח חיילים לחסום את היציאה מחארס כדי למנוע את ההפגנה.

מול האלימות הישראלית לא כולם חושבים שאי אלימות היא המענה הנכון. לפני שבועיים הושלך בקבוק תבערה אל עמדה צבאית בכפר כיפל חארס שנמצא מזרחית לחארס. החיילים ירו והרגו גבר צעיר אולם תושבי הכפר טוענים שהוא כלל לא היה מעורב בהשלכת בקבוק התבערה.

הנחישות של חברינו בדיר איסתיא וחארס מלמדת אותנו שוב ושוב מה הם אומץ לב, התמדה וסולידריות. הדבקות שלהם בהתנגדות ללא אלימות מעוררת השראה וגם פוקחת את עינינו להיקפי האלימות הבלתי נתפסים שהמדינה מפעילה נגדם ונגד הקהילות שלהם.

פורסם על ידי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s