מתחת לרדאר הממשלה מפרקת את מחוז סלפית

אצבע אריאל
כבר לפני 19 שנים אפשר היה ללמוד מהתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה כיצד המדינה מתכננת לפרק את המרחב הפלסטיני באזור סלפית. בחלק המערבי של המפה אפשר לראות את הקו הירוק. אריאל מגיעה יותר מ-20 קילומטרים מזרחית אליו – 20 קילומטרים שמהווים שליש מרוחב הגדה המערבית. בגלל המשמעויות של בניית הגדר בעומק הגדה המערבית ישראל נאלצה לוותר על התכנית הזו. אולם כעת היא מנסה ליצור את אותה הפרדה דרך בניה של התנחלויות וסילוק פלסטינים מהשטח. במפה אפשר גם לראות את העיר סלפית שמדרום לאריאל ואת חארס מצפון מערב להתנחלות. עליהם נכתוב ברשימה הזו. המפה מתוך האתר של שלום עכשיו.

 

המכרזים ותכניות הבניה בהתנחלויות שקודמו בשבוע שעבר כוללים גם פרויקטים של התנחלויות באדמות סלפית וחארס.החלטנו לצלול לפרטים של המתרחש במקומות הללו שבהם אנו פעילים. הסקירה שלהלן מסבירה את ההשלכות שיהיו למימוש התכניות הללו  – השלכות שבישראל כמעט ואינן מדוברות. אנחנו גם מצביעים על מה שנראה כמו תיאום בין החלטות ומעשים של רשויות המדינה לפעילות עבריינית של אזרחים ישראלים – נראה שהאחרונים והעבריינות שלהם הם שלוחים של המדינה. ולסיום, אנחנו מזכירים את הגורם השלישי בסיפור שהוא אנשי עסקים ששואפים להרוויח הון מהבניה באדמות הכבושות. המשולש הזה של עבריינות, כסף גדול ופוליטיקאים מניע את המכונה שמאיימת ליצור הרס נוסף במחוז סלפית.

בשבוע שעבר פרסמה הממשלה מכרזים לבניית 1,355 יחידות דיור בהתנחלויות. כמו כן קודמו תכניות מתאר לבניה של 2,860 יחידות דיור ב-30 התנחלויות.

בין השאר פורסמו מכרזים להרחבה של ההתנחלות אריאל באדמות העיר סלפית וקודמה תכנית להכפלת ההתנחלות רבבה בשטחי הכפר חארס. אלו שני מקומות שבהם אנחנו פעילים ואותם אנחנו מכירים. ברשימה הזו נכתוב על המשמעות של הבניה הזו. 

המכרז לבניה ב"אריאל" הוא לשטח במרחק שני קילומטרים מההתנחלות. התכנית להרחבת רבבה גם היא בשטח שאינו הרחבה אורגנית של ישוב. ההשפעה המיידית תהיה על תושבי סלפית וחארס שאת אדמותיהם לוקחים לטובת שתי ההתנחלויות הללו. תצלום האוויר מאתר גובמאפ.

מכרזי אריאל והתכנית ברבבה

המכרזים באריאל הם לבניית 731 דירות באזור שסימנו באות A. מדובר באדמות החקלאיות של העיר סלפית שהיא העיר הגדולה באזור ומרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית. לפני שנה הוקם, בשטח שכעת פורסם למכרז, מאחז לא חוקי בשם נוף אב"י.
הממשלה עוד יכולה לחזור בה ולעצור את המכרז אולם אם זה לא יקרה העבודות בשטח יכולות להתחיל בתוך כשנה.

התכנית ברבבה היא לבניית 399 יחידות דיור באזור שסימנו באות B. השטח נמצא באדמות החקלאיות של הכפר חארס. הדיון בשבוע שעבר סימן את תחילת תהליך האישור של התכנית. קשה להאריך כמה זמן יקח עד לאישור הסופי משום שמדובר בתהליך פוליטי מאד. זה יכול לקרות בתוך שנה עד שנתיים או להתעכב במשך שנים.

הרבה יותר מהרחבה של התנחלויות

מבחינה פורמלית מדובר בהרחבה של ההתנחלויות. כך זה גם מוצג בשיח הישראלי. הרחבת התנחלות נשמעת כמו צעד שהשפעות קטנות בהשוואה להקמתה של התנחלות חדשה. הרי ההתנחלות כבר שם ומה זה משנה אם היא תהיה קצת יותר גדולה? אולם בפועל מדובר בהרבה יותר מסתם הרחבה של התנחלויות קיימות.

הבניה באדמות סלפית תהווה בעצם התנחלות חדשה שנמצאת במרחק אווירי של שני קילומטרים מהשטח הבנוי של אריאל. למיקום שלה יהיו השפעות מרחיקות לכת על המרחב הפלסטיני. כיום מדובר על שטח פלסטיני לכל דבר. הוא מרוחק מהתנחלויות ישראליות ומתנחלים כמעט ואינם מגיעים אליו (לפני שנה הוקם שם מאחז – ועל כך בהמשך טקסט זה). הקמת ההתנחלות בלב השטח החקלאי הפתוח של סלפית משמעה חלוקתו לשניים. לא רק סביבתו המיידית אלא כל השטח שנמצא מצפון וממערב לו יהפכו להרבה פחות נגישים לפלסטינים. אבל ביחד עם ההתנחלות הקיימת המשמעות של ההתנחלות החדשה מרחקית לכת עוד יותר.

אריאל בנויה מצפון מזרח לסלפית. ההתנחלות החדשה אמורה להיבנות מצפון מערב לה. ביחד הן מפרקות את מחוז סלפית ויוצרות טריז אשר יתרחב ויפריד בין סלפית לכפרים הפלסטינים שמצאים מצפון לה ונסמכים עליה: כיפל חארס, חארס, דיר איסתיא, בידיא, מסחה ועוד. החיץ הזה גם מפריד בין סלפית לערים הפלסטיניות הגדולות  שמצפון מערב לה – קלקיליה וטול כרם.  בתצלום האוויר אפשר לראות את הכביש היוצא מסלפית צפונה. שתי ההתנחלויות נמצאות משני צדדיו הן תשאפנה להתרחב ולהתחבר זו לזו מה שיקשה – ובמקרה קיצוני אף יחסום לחלוטין – תנועת פלסטינים בו.

מהמפה אפשרת להבין שהתנחלות החדשה תשאף להתרחב גם מערבה ולהתחבר אל אזור התעשייה אריאל. בעצם, ההתנחלות החדשה הזו נועדה לשמש כחוליה המקשרת בין אריאל לאזור התעשייה. כך יפורק מרחב סלפית.

התכנית להרחבת רבבה נוגעת אמנם לשטח שסמוך להתנחלות הקיימת אולם מתוכננות בה 399 דירות. כיום מתגוררים ברבבה כ-2,800 תושבים. כלומר התכנית החדשה כמעט ותכפיל את גודל ההתנחלות. מדובר בהרבה יותר מהרחבה של ישוב המתפתח בצורה אורגנית.

תחום שיפוט רבבה1
הכתם הסגול אשר מוקף בעיגול שחור מסמן את השטח שבו התכנית החדשה מציעה בניה של 399 דירות. התכנית מותחת את רבהה לכיוון קרית נטפים וכמעט מחברת בין שתי ההתנחלויות. בניה בשטח הזה תקשה מאוד על גישתם של חקלאים פלסטינים לאדמות שלהם במצפון וממערב לרבבה. אם החיבור לקרית נטפים יממומש אז הגישה משם לפלסטינים תחסם.התצ"א וסימון השטח מתוך אתר המנהל האזרחי.

גם באזור רבבה מדובר על פירוק המרחב הפלסטיני. ההרחבה כמעט ותחבר את רבבה להתנחלות קרית נטפים שמדרום מערב אליה. כל השטח העצום שממערב לרבבה ומצפון לקרית נטפים נטוע כרמי זיתים של הכפרים חארס ודיר איסתיא. חיבור ההתנחלויות יחסום את גישתם של בעלי האדמות. כדי להגיע אל הכרמים שלהם הם יאלצו לעשות עיקוף ארוך שהוא מסובך פי כמה מאחר שאין שם דרכים סלולות וההגעה היא ברגל או על גבי חמור. הניסיון – כמו גם אירועים שמתרחשים כבר עכשיו בשטח – מלמד שהגישה לשטחים החקלאיים הללו תיחסם בפני פלסטינים והמדינה תמצא איך להעביר אותם לידי ההתנחלות. בזמנו הראינו כיצד תכנית טראמפ הציעה לספח לישראל את השטחים החקלאיים הללו (אבל להותיר את הכפרים ובעלי האדמות הפלסטינים מחוץ לשטח המסופח). תכנית טראמפ גובשה בתיאום עם התכניות ארוכות הטווח של ישראל. כעת אנו רואים שלמרות שהתכנית נגוזה ביחד עם הנשיא האמריקאי לשעבר, בשטח מתבצע סיפוח דה פקטו בהתאם לקווים שהיא שרטטה.

מהלכים דרמטיים מתחת לרדאר

ברור אם כן שקידום המכרזים והתכניות הוא בעל משמעויות מרחיקות לכת. עוד גורם משמעותי הוא שמדובר בעומק הגדה המערבית. אריאל נמצאת 20 קילומטרים מעבר לקו הירוק. רוחב הגדה המערבית כולה הוא כ-60 קילומטרים. מה שתיארנו נוגע למכרז אחד ותכנית אחת מבין עשרות שקודמו בשבוע שעבר. כשלוקחים בחשבון שמה שתיארנו חוזר על עצמו לפחות בחלק מהתכניות האחרות התמונה נהיית קשה פי כמה. אולם מעבר לאמירות כלליות בסגנון "החליטו לבנות כך וכך דירות בהתנחלות זו וזו" הדברים מתנהלים מבלי שבציבור הישראלי מתקיים דיון על ההיבטים הללו ועל המשמעות שלהם. 

מה שתיארנו עד כה מבהיר שהמשמעות של בניה בהתנחלויות היא לא רק הגדלת מספר הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק. האופן שבו ההתנחלויות הללו נפרסות במרחב משיג השפעה כפולה. מצד אחד לבנות התנחלויות בין ומסביב לישובים פלסטינים משמעו ששרטוט גבול בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית עתידית נהיה יותר ויותר קשה. רוב ממשלות ישראל פעלו כך ומתברר שגם הממשלה הנוכחית שבה יושבות מרצ והעבודה אינה נוקטת מדיניות שונה: ישראל במו ידיה יוצרת עוד ועוד מכשולים בפני האפשרות להסכם שלום המבוסס על הקמת מדינה פלסטינית. קיים ספק אם יש עוד היתכנות להקמתה של מדינה פלסטינית וזאת בדיוק בגלל המדיניות העקבית של ישראל לבתר את הגדה המערבית בעוד ועוד התנחלויות.

נוסף על כך, לקטיעת המרחב הפלסטיני יש השלכות הרסניות על האוכלוסיה אשר עליה ישראל מתעקשת להנציח את שלטונה. ביתור המרחב בעוד ועוד התנחלויות דוחק את האוכלוסייה הפלסטינית למובלעות מבודדות – זה פוגע בכלכלה, בביטחון האישי ובהיבטים רבים של חיי היומיום. נזק נוסף הוא הנזק הסביבתי שבחברה חקלאית כמו החברה הפלסטינית מביא עימו גם פגיעה בזהות ובמורשת – נרחיב על כך למטה.

לשלטון האפרטהייד שהמדינה שלנו בוחרת להנציח יש אם כן היבט גאוגרפי מובהק. ישראלים ופלסטינים חיים באותו שטח תחת שתי מערכות חוק ותוך כדי הפרדה מלאכותית באמצעות מחסומים, חיילים וישובים נפרדים. האוכלוסייה הישראלית נהנית מרווחה כלכלית, חופש ועתיד פתוח. זו הפלסטינית הולכת ומסולקת מהמרחב שלה אל מובלעות מאוימות. המכרזים ותכניות הבניה שפורסמו מראים לנו שלא מדובר במצב דברים נתון אשר איתו אין ברירה אלא ללמוד לחיות אלא בתהליך בלתי פוסק שבו ישראל נוגסת עוד ועוד מהמרחב הפלסטיני.

תיאום הדוק בין הרשויות הישראליות החוקיות ועבריינות מתנחלים

מכרזי בניה מתפרסמים בידי רשות מקרקעי ישראל שנמצאת תחת משרד הבינוי. ואילו הדיון בתכניות המתאר להתנחלויות מתבצע במנהל האזרחי שכפוף למשרד הביטחון. ישנם חוקים ונהלים שלפיהם ההליכים הללו מתנהלים – לכאורה, מופת למנהל תקין ושלטון מסודר. אבל מדובר הרי בקרקעות של אוכלוסייה נטולת אזרחות תחת משטר צבאי. "מנהל תקין ושלטון מסודר" אי אפשר להגיד אפילו בצחוק.

במהלך השנה וחצי האחרונות כתבנו שוב ושוב על אירועים של עבריינות ישראלית באזור סלפית וחארס. האירועים הללו מתגלים כעת כקדימון להחלטות על קידום הבניה באותם מקומות בדיוק. מסתבר שבכל הנוגע לשטחים הכבושים אין באמת הפרדה בין הרשויות החוקיות ומי שמפרים את החוק. במקום זאת יש תיאום הדוק בין השלטון לבין עבריינים שפועלים יד ביד למען אותה מטרה.

מפגינים מול מתנחלים באירוע נדיר שבו ההפגנה הצליחה להגיע למאחז באדמות סלפית – בדרך כלל חיילים מונעים מההפגנה להתקרב למקום.

כך, המאחז שהוקם לפני שנה בלב האדמות החקלאיות של סלפית נמצא בדיוק היכן שהמדינה מתכוונת לבנות כעת את ההתנחלות החדשה ממערב לאריאל. זה בוודאי אינו מקרי. לאורך השנה הצטרפנו להפגנות נגד המאחז. רשויות החוק לא פעלו נגד המאחז הלא חוקי ולאורך השנה הצבא חסם שוב ושוב את המפגינים הפלסטינים. 

לקידום התכנית להכפלה של רבבה קדמה עבריינות פוגענית יותר. בחודש מאי עקרו אזרחים ישראלים כרם זיתים עם כ-200 עצים לא מהשטח של התכנית החדשה. ולאורך השנה חזרו על עצמם שוב ושוב מקרים של השחתת עצים באזור. לאורך כל התקופה הרשויות לא עשו דבר על מנת לתפוס את העבריינים. במקום שהמנהל האזרחי יפעל כדי שהחקלאים יוכלו לשקם את הנזק שנגרם להם הוא הצטרף ועקר בעצמו כרמי זיתים באזור בתואנות שונות. זאת באזור שבמשך שנים רבות כלל לא התרחשו בו אירועים כאלו.

לנו היה ברור שהדברים מסמנים תכניות להרחבת ההתנחלות אל כיוון הכרמים וכעת זה אכן מתרחש.

 

אחד העצים בכרם שנעקר בדצמבר 2020. כעת מתברר שהכרם נכלל בשטח שבו תכנית המתאר מתכוונת לבנות 399 דירות ליד רבבה (צילום, אייל רוזין)

הרס המרחב והתרבות הפלסטינית

בין שאר הנזקים של בניית ההתנחלויות יש גם את הפגיעה הקשה בשטחים הפתוחים. דבר זה נכון כמובן לכל בניה חדשה אלא שבבניית התנחלויות שמלכתחילה נועדה להשתלט על המרחב ושיקולי תכנון וסביבה אינם מנחים אותה, הפגיעה הזו מועצמת פי כמה. הסברנו למעלה שהמיקומים של הבניה המתוכננת נבחרו לא משיקולים אורבנים או תכנוניים מקצועיים אלא על מנת להשתלט על כמה שיותר שטח. לכן ההתנחלות באדמות סלפית מתוכננת בליבו של שטח חקלאי ולא בצמוד לשטח הבנוי של אריאל. ולכן, התכנית ברבבה מותחת את ההתנחלות אל עבר התנחלות קרית נטפים תוך שהיא סוגרת מסדרון אקולוגי.

כרמים
תפילת מחאה נגד עקירה של כרם ליד רבבה. מאחור אפשר לראות את השטח הנטוע בצפיפות בכרמים. בתוך השטח הזה מתכוונים לשפוך שלמת בטון ומלט (צילום: אייל רוזין)
חיילים חוסמים את גישתם של המפגינים אל המאחז באדמות סלפית. השטח זרוע כרמים ועדרי צאן רועים בו. הרבה מזה יוחרב אם ההתנחלות תיבנה. (צילום: אייל רוזין)

 

עבור התושבים הפלסטינים מדובר בהרס הנוף, הרס האדמות מהם התפרנסו והרס המורשת החקלאית שלהם. כבישים ייפרצו בשטחים שעד היום לא נפגעו, ועוד ועוד בניה תפצע את הגבעות שבמשך דורות אם לא מאות שנים היופי שלהם התעצב בשיתוף פעולה עדין בין הטבע ופעילות חקלאית מסורתית.

התכנון של ההתנחלויות הללו מנוגד לכל היגיון מקצועי. ראו למשל את התשריט של ההרחבה המתוכננת ברבבה. הצבע האדום מסמן את הכבישים ואפשר לראות כיצד תנועתן של 400 משפחות תנוקז כל בוקר ליציאה היחידה מההרחבה הזו כדי להגיע לכביש הראשי בדרך לעבודה. זה הוא אילוץ שנובע מכך שהמדינה לא הצליחה לתפוס שטחים נוספים באדמות החקלאיות של חארס. העיבוד החקלאי משאיר לעת עתה את שאר הקרקע בידים פלסטינית. בכל מקרה, המדינה נחושה לבנות על מה שהיא כן הצליחה לתפוס. תכנית גרועה כזו מבחינה תחבורתית היתה נפסלת בכל ועדת תכנון מקצועית. אבל בבניית התנחלויות שולט הגיון אחר.

הרחבת רבבה
התשריט של התכנית להרחבת רבבה. הצבע האדום מסמן את הכבישים. ההתעקשות לבנות בשטח לא מתאים רק בשביל לחבר שתי התנחלויות אלו לאלו מייצר מערך כבישים חסר הגיון. התשריט מתוך מסמכי התכנית באתר מנהל התכנון.

 

אפשר כבר לחזות איך בעתיד, תושבי רבבה יתלוננו מרה על הפקקים בכל בוקר וידרשו לפתוח יציאה נוספת מאזור המגורים שלהם. זה ייתן את האמתלה לחבר את החלק החדש של ההתנחלות מערבה אל קרית נטפים או הכביש הראשי העובר בסמוך ובכך להשלים את סגירת השטח בפני פלסטינים כפי שתיארנו למעלה.

כסף גדול

נדל"ן זה הרבה כסף ויש מי שמתעשרים מהבניה הזו באדמות הפלסטיניות. למשל, גוף בשם הקרן לגאולת קרקע רשום כיוזם של התכנית ברבבה. על פי כתבה בעיתון גלובס מלפני מספר שנים , הגוף הזה קיבל מהמדינה בחינם וללא מכרז 9,000 דונם שהשווי שלהם מוערך ב-2 על 3 מיליארד שקלים.  בעבר עבד בקרן דורון ניר-צבי שהוא ממקימי המאחז הלא חוקי חוות יאיר שנמצא קילומטרים ספורים מצפון לרבבה.לאחרונה דורון ניר-צבי היה קשור בניסיון להקמה של מאחז נוסף מעט מערבה מחוות יאיר. אלו לא המאחזים היחידים שניר-צבי היה מעורב בהם.

סיפור אחר על מאחז וחברת נדל"ן מתרחש לא רחוק מהכפר חארס שבאדמותיו נבנתה ההתנחלות רבבה. בשנים האחרונות חברה בשם דורות עלית מקיימת קמפיין שיווק מושקע לקראת הקמתה של התנחלות חדשה שלטענתה תתרחש בקרוב. הקרבן התורן למיזם המתנחלי תהיה העיירה בידיא מספר קילומטרים מערבה לחארס. באדמות החקלאיות היפהפיות של בידיא מתוכננת ההתנחלות. חברת דורות עלית הטיסה לשם במסוקים חברי כנסת ושרים.  ניר ברקת, אריה דרעי, גדעון סער, מיקי לוי ושרים וחברי כנסת רבים אחרים הביעו את תמיכתם בפרויקט הזה.

לעת עתה הקמת ההתנחלות מתעכבת. אולי לכן צצה גם שם תחילתו של מאחז. וזמן קצר אחר כך מתנחל בשם איתן זאב ירה ופצע שם שני חקלאים פלסטינים. דרך אגב, את המאחז באדמות סלפית הקים ישראל רפפורט, שאביו עירא רפפורט היה ממנהיגי המחתרת היהודית והניח מטען חבלה במכוניתו של ראש עיריית שכם בסאם שכעה (שכעה איבד את שתי רגליו בפיצוץ).

זה אם כן עוד היבט חשוב של מפעל ההתנחלויות והמאחזים. אנשי עסקים רוצים לעשות רווח קל מהאדמות הפלסטיניות. הכסף שלהם נפגש עם האינטרסים של פוליטיקאים מעונבים מחד ושל מתנחלים אלימים ופורעי חוק מאידך. לכל אחד מהם יש את התפקיד שלו בפרויקט המשותף של השתלטות והפקת רווח מהאדמות הפלסטיניות. וביחד הם ממיטים הרס על עוד ועוד קהילות ואנשים.

אידאולוגיה ורגש דתי? סכסוך לאומי שהקרקע משמשת בו מרכיב מרכזי? ההתנחלויות בשטחים הכבושים הן גם פרויקט של הון-שלטון-עולם תחתון. מדינת ישראל, גם בממשלה בה יושבים א/נשי מרצ והעבודה, מחוייבת לפרויקט הזה.

 

פורסם על ידי

<span dir=rtl>2תגובות ל‘מתחת לרדאר הממשלה מפרקת את מחוז סלפית’</span>

  1. שלום איך אפשר לקבל פרטים על פעילותם, כדי לראות אם אני יכולה להצטרף? תודה חוה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s