ביום ששי ה-17 במרץ צפוי להתקיים בוואדי קנה מרוץ אותו מארגנת ההתנחלות קרני שומרון אשר נמצאת מעל הגדה בצפונית של הוואדי. לצד מקצים של 5 ו-10 קילומטרים תתקיים גם "צעדה עממית". אנחנו מכירים היטב את הוואדי דרך הפעילות שלנו עם אנשי דיר איסתיא שהוואדי הוא חלק מאדמותיו. חקלאיים מהכפר מעבדים שטחים נרחבים בוואדי ובסופי שבוע המוני פלסטינים מגיעים לבלות במעיינות שבו.
למרות זאת – או יותר נכון, בשל כך – במהלך המרוץ והצעדה הצבא צפוי לחסום את הוואדי בפני פלסטינים ורבים מהם לא יורשו להיכנס אליו במשך היום. במקרים דומים בשנים הקודמות הגענו לשטח כדי להיות עם החקלאים הפלסטינים שכן הצליחו להיכנס לוואדי.
כך נעשה גם הפעם. ניפגש באזור ראש העין ביום ששי ה-17 במרץ בשעה 7:30 כדי לנסוע ביחד אל הוואדי.
אנחנו לא מתכוונים להתעמת עם חיילים או מתנחלים ומקווים שכמו אירועים דומים בעבר היום יעבור ללא חיכוכים. בכל זאת, לפני שנצא נכין את עצמנו להתנהל באופן שיסייע להרגיע את הרוחות ולשמור על ביטחוננו במקרה הצורך. נהיה בחזרה בראש העין לקראת השעה 14:30.
מידע מלא (כולל טרמפ למי שצריכ/ה) נשלח למי שיירשמו בטופס ההרשמה.
בכל שאלה אפשר לכתוב אלינו.
כבר ארבעה ימי ששי ברצף שהצבא מקשה על פלסטינים להיכנס לוואדי
המרוץ מתקיים על רקע התפתחות מדאיגה בוואדי קנה. באמצע פברואר הציבו חיילים שער ברזל בכניסה לוואדי באופן שחסם את הדרך ומנע כניסת כלי רכב אליו. אמנם השער הוסר כעבור ימים ספורים כשבצבא הבינו שפלסטינים לא יהססו לפרק אותו אולם מאז חיילים מגיעים בכל יום ששי אל הוואדי ומונעים מכלי רכב להיכנס אליו. ב-17 בפברואר, היום שבו החלו החסימות השבועיות, עמדו שם עשרות חיילים עם נשק שלוף. חלקם עטו מסיכות שהסתירו את פניהם. הם פרסו דוקרנים על דרך הכניסה, הציבו צלף עם רובה המכוון אל עבר המשפחות שהגיעו לבלות במקום ובדקו את אותם פלסטינים שלא מיהרו להסתלק. "הטיפול" הזה עשה את העבודה ושבועיים לאחר מכן כבר כמעט ולא הגיעו פלסטינים לוואדי שבימי ששי עם מזג אוויר נעים הוא מוקד בילוי להמוני פלסטינים.
למרות שכפי שנספר למטה כבר היו בעבר מקרים שבהם הצבא מנע מפלסטינים להיכנס אל הוואדי, תמיד היה מדובר באירועים חד פעמיים ולא בתופעה שחוזרת על עצמה שבוע אחרי שבוע. ההצבה הראשונית של השער מעידה גם היא על כוונות לחסימה של קבע.הגעתו של יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון למקום יכולה להעיד מי הגורמים העומדים מאחורי החסימה.
לא אירוע נקודתי
חסימה של קבע משמעה סילוקם של פלסטינים מהוואדי בעוד שמתנחלים יכולים להמשיך ולהיכנס אליו בקלות דרך ההתנחלויות הבנויות מעליו. ואכן, במקביל לחסימות של הצבא מפרסמים בשבועות האחרונים מתנחלים מחוות יאיר – מאחז שביחד עם עוד מאחזים והתנחלויות מקיפים את הוואדי – הזמנות שבועיות ל"הגברת הנוכחות היהודית בוואדי קנה". חוות יאיר הוא גם המאחז ששבוע לפני תחילת החסימות בוואדי יצאה ממנו קבוצה של ישראלים אל עבר הכפר הסמוך קראוות בני חסן, גם זאת במעין הפגנה של נוכחות יהודית. האירוע הסתיים בירי שהרג את אחד מתושבי הכפר. כך, בין אם דרך מתנחלים שיורים והורגים ובין אם באמצעות חיילים שגם כשאינם יורים הם כופים את רצונם בנשק שלוף. ישראל פועלת באופן שיטתי על מנת לדחוק פלסטינים משטחי C ולהפוך אותם למרחבים ישראלים. באזור דיר איסתיא מהלכי ההשתלטות העלו הילוך לפני שנתיים והמתרחש כעת בוואדי קנה מגיע על רקע עוד ועוד אירועים האחרונות של השתלטות על אדמותיו ואדמות והכפרים השכנים.
תולדות ואדי קנה
לא מדובר בתופעה חדשה כמובן. פעולות ההשתלטות על וואדי קנה מתרחשות בגלים מאז שנות ה-70 של המאה שעברה. כשמסתכלים במבט רחב על הגלים הללו נוכחים כיצד הפרויקט הישראלי לעולם אינו מגיע לסטטוס קוו שמשביע את תאבונה של המדינה. כל הפוגה בפעולות הדחיקה היא זמנית בלבד. וכל מהלך של השתלטות רק מייצר את הבסיס שממנו אפשר לצאת אל ההשתלטות הבאה.
לפני 50 ו-40 שנה הוקמו מסביב לוואדי מספר התנחלויות – קרני שומרון היתה הראשונה ובעקבותיה באו עמנואל, יקיר ונופים. בשל פסק הדין בבג"צ אלון מורה המדינה לא יכלה לתפוס את הקרקעות המעובדות שבתוך הוואדי. במקום זאת היא הפכה אותן לשמורת טבע – שמורת נחל קנה.
עד כמה הכרזת השמורה לא נעשתה למטרות הגנה על הטבע אפשר ללמוד מכך שבמשך כ-30 שנה זרם באין מפרע הביוב של ההתנחלויות אל הוואדי מבלי שרשות הטבע והגנים או המנהל האזרחי יעצרו זאת.
בוואדי חיה אז קהילה חקלאית פלסטינית שמנתה עשרות רבות של משפחות. הביוב מההתנחלויות שזיהם את המעיינות עליהן נסמכה הקהילה לחקלאות ולשתייה אילץ את הקהילה לעקור אל כפר האם דיר איסתיא. בוואדי נותרו שרידי הבתים של אותן משפחות ורבים מתושבי דיר איסתיא יכולים להצביע על הבית בוואדי שבו נולדו וגדלו.
לפני כ-20 שנה חוברו ההתנחלויות שמסביב לוואדי קנה לביוב. הזיהום לא פסק לחלוטין שכן מאחזים – אלוני שילה ואלמתן – המשיכו להזרים את הביוב אליו אולם הוא פחת והמעיינות השתקמו. כך השתקמה הפעילות החקלאית הפלסטינית בוואדי כמו גם הבילויים מרובי המשתתפים במעיינות.
אלא שלקראת שנת 2010 נולדה "תכנית אב נחל קנה" בהובלת ההתנחלות קרני שומרון – ההתנחלות שגם יוזמת כעת את המרוץ בוואדי קנה. מימושה של תוכנית זו יהפוך את הוואדי משטח חקלאי פלסטיני לפארק שמשרת את ההתנחלויות שסביבו ומשמש כמקור להכנסות מתיירות.
כך גם החלו התנכלויות שונות לחקלאים הפלסטינים בוואדי ששיאן היה במספר עקירות של מטעי זיתים. בין השנים 2010 ל-2014 נעקרו למעלה מ-1,000 עצי זית בידי הצבא ורשות הטבע והגנים בתואנה שמדובר בשמורת טבע בה אסורה נטיעת עצים. בתחילת שנת 2018 המנהל האזרחי גם הרס מבנה אבן צנוע ששימש רועים פלסטינים בוואדי. זו אותה רשות טבע שהתעלמה מהביוב מהתנחלויות וממשיכה להתעלם מהביוב שזורם ל"שמורה" מהמאחזים. רט"ג גם לא פועלת נגד מאות בתים בהתנחלויות עמנואל, יקיר, נופים, קרני שומרון והמאחז אלוני שילה שנבנו בתוך תחומי השמורה (הנה דוגמא אחת).
לצד הרס החקלאות הפלסטינית המדינה מימנה באותן שנים פרויקטים שונים עבור ההתנחלויות. כך למשל מימן משרד התיירות סינגל לאופני שטח ממאחז אלוני שילה אל תוך הוואדי ומזה מספר שנים מתקיימם בוואדי "אירועים עממיים" ביזמת ההתנחלות קרני שומרון שבמהלכם הצבא נוהג למנוע מפלסטינים להיכנס אליו.
אבל משהו לא המריא ובשנים האחרונות נראה היה שישראל הרפתה מתוכניות ההשתלטות על הוואדי. בהתאם, גם ההתנכלויות לחקלאים פסקו.
חסימת הוואדי בימים אלו תואמת את תכנית אב נחל קנה
חסימת הוואדי בידי הצבא בשבועות האחרונים מעידה שזו היתה רק הפוגה זמנית. החיילים שחוסמים את הכניסה טוענים שהם לא מפלים וגם כלי רכב ישראלים אינם יכולים להיכנס לוואדי ושכל מי שרוצה יכול להיכנס רגלית. אלא שהמעיינות נמצאים במרחק של כשני קילומטרים מנקודת החסימה. משפחות עם ילדים וציוד לפיקניק לא ילכו את המרחק הזה ברגל. נכון שהחיילים מונעים גם מכלי רכב ישראלים להיכנס לוואדי אולם מלכתחילה רוב רובם של המגיעים הם פלסטינים ולכן הם גם אלו שנפגעים. ובכל מקרה, ישראלים יכולים להגיע לוואדי בהליכה קצרה מההתנחלויות שמעליו.
הכוונה לחסום את הכניסה מופיעה כבר בתוכנית האב להשתלטות על הוואדי שהזכרנו למעלה. במפה שמצורפת למסמכי התוכנית מסומנת הכניסה כחסומה לכלי רכב. במפה גם אפשר לראות דרכי גישה חדשות אל הוואדי שאמורות להיפרץ מההתנחלויות יקיר, נופים וקרני שומרון. דרכים אלו יהיו נגישות למתנחלים אבל לא לפלסטינים שמנועים מלהיכנס להתנחלויות.
כל זה הוא הרקע למרוץ הישראלי שמתוכנן להתקיים בוואדי ב-17 במרץ ושגם במהלכו הוואדי צפוי להיחסם בפני פלסטינים.
כמו שכתבנו למעלה לאנשי דיר איסתיא שורשים עמוקים בוואדי קנה. כששומעים את הסיפורים – על האזור בוואדי שבו היה הבית שלהם, על איך למדו לשחות בבריכות של מי המעיינות, על אירועים משמעותיים שהתרחשו בוואדי ושהם חלק מסיפור החיים שלהם – מבינים עד כמה הוואדי הוא חלק ממי שהם. זו מערכת יחסים הדדית שכן הוואדי עוצב במידה רבה בידי הפעילות החקלאית של דורות ארוכים של תושבי הכפר. הטראסות, הפרדסים, מטעי הזיתים והשקד; תעלות ההשקיה, ועדרי העזים – הוואדי הוא יצירה משותפת של הטבע ומאות שנים של חקלאות ילידית. גם בוואדי קנה המורשת המשותפת הזו של טבע וקהילות פלסטיניות מאוימת.
אם בכלל היה מקום לדבר על שמורה בוואדי קנה – ובשטחים הפלסטינים בכלל – הרי שהיא היתה צריכה להגן גם על ערכי הטבע וגם על המורשת התרבותית והאנושית של הקהילה שחיה במקום. אבל לישראל יש אינטרסים אחרים והיא מתכוונת לממש אותם על חשבון בניו ובנותיו של הוואדי תושבי דיר איסתיא, תוך שימוש באירועי ספורט, שמורת טבע, חיילים חמושים ומתנחלים אלימים יותר או פחות.
דהרמה מעורבת חברתית 
פורסם על ידי