בואי נדבר על זה – הזמנה לשבת תרגול

ראשית תזכורת לסיור הדהרמה במזרח ירושלים שנקיים ביום ששי הקרוב. הזדמנות לראות את המציאות במזרח ירושלים ולשמוע על המדיניות הישראלית, יחסים בין ישראלים ופלסטינים בעיר, הר הבית ועוד. לאחר הסיור נמשיך בעזרת מורי ומורות תובנה בהתבוננות על עצמנו נוכח המציאות שנחשפנו אליה. פרטים מלאים והרשמה כאן


בואי נדבר על זה

יום תרגול – שבת 9 בינואר שעות 10:00-17:00
רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
בהנחיית רני עובדיה ושירי בר

הבודהה אמר שבמקום שבו יש דעות מוצקות ורגשות חזקים קשה להשתמש בשיח, אבל השתוות הנפש יכולה לעשות פלאים.

בתקופה הנוכחית – שבה אלימות פיזית, מילולית ותודעתית נוכחת בכל מקום – אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים חסרי יכולת להשמיע קול התומך באי-אלימות ובחמלה למול אמירות קשות ועמדות נחרצות.

דהרמה מעורבת חברתית מזמינה אתכם ליום תרגול שבו נראה כיצד חכמת הדהרמה נותנת לנו כלים לפתח שיח רגיש, מחובר ומעורר מחשבה גם סביב נושאים טעונים – למשל במקומות של אי הסכמה פוליטית.

יחד נבחן כיצד נוכל לייצר מרחב שמתקיימים בו כבוד, הקשבה וחקירה אמפתית של עמדות מקובעות. ממרחב שכזה צומחת האפשרות להבנה הדדית ולשינוי – הן אצלנו והן אצל בני ובנות השיח שלנו.

מתי: שבת 9 בינואר שעות 10:00-17:00
איפה: בית הסנגה, רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
הרשמה: מלאו את טופס ההרשמה
שאלות: כיתבו לנו

רני עובדיה – מלמדת דהרמה בחיי יומיום ושיח קשוב. מתרגלת מדיטציה ופסיכולוגית קלינית בכירה.
שירי בר –
מתרגלת דהרמה, עוסקת בהתמרת סכסוכים ובהתמודדות עם חסמים פסיכולוגים לשלום. פעילה בדהרמה מעורבת חברתית ומקימה-שותפה של מרכז רואים רחוק: הכרה וקונפליקט.

מודעות פרסומת

עיניים פקוחות במזרח ירושלים – סיור דהרמה על רקע חודשי האלימות

עיניים פקוחות במזרח ירושלים
סיור דהרמה על רקע חודשי האלימות
יום ו' 25 בדצמבר 9:00-16:00
בהנחיית יונתן דומיניץ, סנדיה בר-קמה, אילן לוטנברג ,לילה קמחי, אלהיה מור

להשתתפות יש להירשם דרך טופס ההרשמה.

כבר חודשיים שאנו חיים בתוך שגרה של אלימות מדממת. אפשרות אחת היא להוסיף אלימות על האלימות: "כי אין ברירה", "כי חייבים להגן על עצמנו", "כי הם צמאי דם". אפשרות אחרת היא להתעלם: "כי אין מה לעשות", "כי זה מייאש מדי".  אבל הפעולה המיטיבה אינה נסחפת באלימות וביאוש. אנו מזמינים אתכם ליום שבו נעמיק את המחויבות שלנו לאי-אלימות, נביט נכוחה על המציאות שאנו חיים בה ונפגוש את הכאב שבה תוך פתיחה של הלב.

בחלק הראשון של היום נסייר במזרח העיר. נשמע על המדיניות במזרח ירושלים, נראה את חומת ההפרדה, ונלמד על סוגיות בוערות כמו הר הבית, אלימות בין יהודים וערבים וכו'. הסיור יודרך בידי פעילים של דהרמה מעורבת חברתית.

את המחצית השניה נקדיש לתרגול שהדהרמה מציעה לנו בבואנו להתמודד עם קושי ולראות את האמת המסתתרת בו: נתבונן על עצמנו בתוך המציאות הנוכחית. בהנחיית המורים והמורות נזהה את ההתניות שלנו ואת האופן שבו כאב ופחד מפעילים אותנו. נזכיר זה לזו את האפשרות של תודעה משוחררת, לב פתוח ואחריות להיטיב עם החברה שבה אנו חיים.

זו הזדמנות ייחודית להתכנס כסנגה על מנת ללמוד על עצמנו בתוך המציאות האלימה הנוכחית. נשמע על המציאות הירושלמית באופן שאינו בא לידי ביטוי בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח. נפנה את תשומת הלב פנימה על מנת לראות כיצד המידע החדש הזה פוגש את הדפוסים והדיעות שלנו אודות ישראלים, פלסטינים וההיסטוריה המשותפת המורכבת שלנו. נקשיב יחד לעצמנו, אחד לשני ולמורים שיעזרו לנו בתהליך החשוב הזה. ניקח צעד בדרך ליצירת המציאות שאנו חפצים בה.

מתי: יום ששי 25 בדצמבר 9:00-16:00
היכן: נתחיל בסיור באוטובוס שכור. מידע לגבי נקודת המפגש נשלח לנרשמים.
הרשמה: יש להירשם מראש דרך טופס ההרשמה
למגיעים מחוץ לעיר ננסה לעזור עם טרמפים.
יש להשתתף בכל המפגש. לא נוכל לאפשר השתתפות חלקית.
אוכל: אנא הביאו לעצמכם אוכל למהלך היום.
דאנה: היום מתקיים על בסיס דאנה (נתינה נדיבה) לכיסוי ההוצאות של שכירת האוטובוס והאולם.
שאלות: כיתבו לנו

עיזרו לנו להפיץ את האירוע על ידי סימון השתתפות ושיתוף בפייסבוק

פרח הלוטוס צומח מהלהבות – קהילת הדהרמה ומשבר האלימות בירושלים וישראל

פרח הלוטוס צומח מהלהבות
קהילת הדהרמה ומשבר האלימות בירושלים וישראל
יום ה' 19 בנובמבר 12:30-20:00
מרכז פרזנטנס, רח' הלל 14 קומה 4, ירושלים
בהשתתפות סטיבן פולדר, דניאל סטמבלר, מנחי תובנה ומומחים לנושא ירושלים

להשתתפות יש להירשם דרך טופס ההרשמה

גל האלימות הקשה ששוטף את ירושלים, ישראל והשטחים מאז ראש השנה מציב בפני קהילת הדהרמה אתגר גדול. ההתמודדות הרגשית, הפחד על שלומנו ושלומם של היקרים לנו, הכאב על מעשי האלימות, שיח שסוחף, מתלהם ומקצין. מה אפשר לעשות נוכח כל אלו? מה היא פעולה נכונה עכשיו? Continue reading "פרח הלוטוס צומח מהלהבות – קהילת הדהרמה ומשבר האלימות בירושלים וישראל"

הזמנה לימי מסיק נוספים בדיר איסתיא ובולאג'ה

עונת המסיק קרובה לסיום. ימי המסיק שהשתתפנו בהם עד כה היו משמעותיים מתמיד. לפגוש את תחושות הפחד שעולה בנו נוכח אי-וודאות ולהיווכח בכוחו של המפגש האנושי. ובתוך המפגש האנושי הזה אנחנו מגלים שישראלים ופלסטינים יכולים להרגיש קרובים אלו לאלו, יכולים לצחוק יחד, יכולים לדאוג אחד לשני.  שמענו כיצד פלסטינים פוחדים והם שמעו על הפחדים שלנו. היתה הרבה אמפתיה הדדית והיו רגעים של אי הסכמה: אי הסכמה שלא מערערת את המחויבות ההדדית לחירות ואי-אלימות עבור כל מי שחיים כאן.
גם עבורנו וגם עבור השותפים והמשפחות הפלסטיניות שהיינו איתן הבחירה שלנו להגיע דווקא בתקופה הזו היתה חשובה ביותר.

אנחנו מארגנים שני ימי מסיק אחרונים ומזמינים אתכם ואתכן להצטרף בתאריכים הנוחים לכם:

שבת הקרובה 7/11 בדיר איסתיא – יציאה מתחנת הרכבת של ראש העין.
שבת הבאה 14/11 בולאג'ה – יציאה מאיצטדיון טדי בירושלים

ניפגש בנקודת האיסוף ב 8:00 ונחזור עד 17:00.
אנחנו נארגן טרמפים למי שצריכ/ה.

מלאו בטופס ההרשמה את התאריכים הנוחים לכם. אפשר כמובן לסמן יותר מתאריך אחד. מידע מלא נשלח למי שירשמו. בשאלות אפשר לכתוב לנו

תמונות מימי המסיק הקודמים

מסיק באל-ולאג'ה באדמות שעליהן הכריזה המדינה גן לאומי ושגישת החקלאים אליהן תיחסם כשתושלם גדר ההפרדה באזור (צילם אילן)
מסיק באל-ולאג'ה באדמות שעליהן הכריזה המדינה גן לאומי ושגישת החקלאים אליהן תיחסם כשתושלם גדר ההפרדה באזור (צילם אילן)
מנוחה בזמן המסיק בדיר איסתיא (צילמה יהודית)
מנוחה בזמן המסיק בדיר איסתיא (צילמה יהודית)
מסיק בולאג'ה
מסיק בולאג'ה

דרך האמצע במציאות פוליטית אלימה

ימי המסיק התחילו ואנו נצטרף לחקלאים בכפרים דיר איסתיא וולאג'ה. מידע ותאריכים יש כאן.
דווקא בימים הקשים הללו המוכנות להיות ביחד ישראלים ופלסטינים חיונית וחשובה. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם השותפים שלנו בשני הכפרים. נכון לעכשיו האירועים הקשים לא הגיעו לדיר איסתיא וולאג'ה ולכן נוכל לקיים את המסיק כפי שתכננו. מצד שני, להגעה עכשיו יש חשיבות מיוחדת. כמובן שנמשיך להיות בקשר עם האנשים שם ואם המצב ישתנה נשקול מחדש.

——————

דרך האמצע במציאות פוליטית אלימה

מאת: יונתן דומיניץ

בימים זרועי אלימות וקיצוניות פוליטית אלו, כשהקיצונים בשני הצדדים שולטים ברחובות והפחד, השנאה וההתלהמות נוסקים בשני הצדדים, עולים בנו, באלו המצדדים בשלום ובאי אלימות, רגשות קשים ולפעמים לא מעט בלבול. מצד אחד תחושות תסכול, הלקאה עצמית, אין אונים ולפעמים ייאוש ממה שנראה כדרך ללא מוצא שאליו נקלעה (ונכלאה) החברה והמדינה. מצד שני עשויות לעלות תגובות של אדישות, או רצון להימנעות ולהתכנסות בתוך עצמנו, השתבללות או בריחה למקום אחר בו לא נחווה את כל זה. ומצד נוסף מופיעים פחד מפני הבאות, זעם וכעס כלפי מי שלדעתנו אשמים במצב.

לפעמים יופיעו זה אחר זה חלק או כל המגוון של הרגשות והלכי הרוח הללו.

האם יש אלטרנטיבה? והאם ואיך הדהרמה, דרך האמצע, יכולה להציע לנו כמוצא בכאוס הפנימי והחיצוני הזה?

הבודהה לימד את דרך האמצע, דרך הנמנעת מקיצוניות של השתוקקות מצד אחד או סיגוף מצד שני. דרך שלא נאחזת בהשקפות של קיום או אי קיום. דרך שביטוייה הם חכמה וחמלה. Continue reading "דרך האמצע במציאות פוליטית אלימה"

להשמיע את קולנו

כתיבה: גיא סעאתי-

לפני קצת יותר משנה עליתי על טיסה חזרה לת"א אחרי שהות ממושכת במזרח.

אני זוכר שכשנחתי, בשלהי המלחמה, נורא עניין אותי איך כל זה התחיל…
לא איך המלחמה התחילה, לא איך הסכסוך התחיל, אלא איך התחיל אותו השיח שהיה פה בינינו בימים האלה, ונראה שמתחיל שוב לצבור מומנטום.
אותו שיח, שאז כבר הגיע לממדי שנאה ואלימות רצחנית, ושהיה נראה לי חם מדי מכדי לנסות להתקרב באותו הזמן.

כי כשהגעתי, הכל קרה כבר, אלה שדיברו על הפסקת האלימות ברחוב כבר קיבלו מכות, אלה שדיברו על הפסקת האלימות בתקשורת כבר הוחרמו, אלה שדיברו אלימות בתקשורת הוכתרו כגיבורים וכך גם אלה שנהרגו למען… והכרת התודה של הילדה כחולת העיניים כבר מזמן נפרסה בכל רחבי הארץ.

עכשיו אני כאן, עד לשיח שמצליח לפרוץ את החיבוק האימהי באגרופים קפוצים ולסת נעולה, שיח שמציע פתרונות דרך אמצעים שלעולם לא היו יכולים להיאמר מול המראה, שיח שמצליח (כמעט) להסתיר בקולניותו, תוקפנותו והאשמותיו את התנועה הטבעית שבלהיווכח למה שמשותף.

ילדה פלסטינית ברחובות שכם
ילדה פלסטינית ברחובות שכם

השיח בתקשורת, ברחוב וברשת שוב מתחמם.

וזה שם אותנו, אלה שחוו את אש השנאה ההסתה והאלימות, בנקודה שבה עלינו לבחור כבר עכשיו, האם זיכרון הבשר הצרוב ימנע מאתנו להתקרב ולהתערב, בתקוות שווא שהאש לא תגיע אלינו, או ישמש אותנו כתמרור המסמן לנו את המקום שבו דרושה פעולה בלתי מתפשרת במחויבותה לאי אלימות.

יש ביננו קולות שלא מסכימים לשיח מתלהם ומסית לשנאה ולאלימות, לחישות שמסרבות לגווע בגלל ולמרות הקולות שעולים מנגד.
על הקולות האלה להישמע.
יותר ויותר, במשפחה, עם חברים, ברחוב, ברשת, בתקשורת.
לא רק כתגובה לקולות אחרים.

עלינו להפוך את הלחישה לצעקה.

לא עוד אלימות. לא עוד הסתה. לא עוד שנאה.

"על המצב" – בורות מובילה לאלימות

כרגיל, הדברים הכי חשובים נעדרים מהשיח הציבורי*:

– פחד, כאב, זעזוע, יאוש, כעס? בואו ננסה להיות במגע עם מה שהאלימות והמוות בימים אלו מעוררים בנו. נרשה לעצמנו להרגיש בלי להעצים, בלי להתלהם, בלי לברוח, בלי להאשים. הישארו עם התגובה הרגשית הראשונית ואל תמהרו לברוח ממנה אל משהו אחר. בטח לא אל מחשבות שמרגישות אמתיות אבל הן לא יותר ממסך שנועד לערפל את הראיה: ראיית המציאות ובעיקר ראיית עצמנו
– יהיה הרגש אשר יהיה, נסו לזהות בו את חוסר האונים. שלכם.
– האלימות היא דו-צדדית. בימים האחרונים יש אינספור התקפות נגד פלסטינים, מצד כוחות הביטחון ומצד אזרחים ישראלים: חסימות כבישים, ידויי אבנים, ירי, התקפה על בתים, השחתת שדות חקלאיים… פלסטינים לא יכולים להגיע לעבודה, ללימודים, לבית החולים…. אלו שכן מגיעים עושים זאת תוך פחד רב.
– גם אצלנו יש פחד.
– לא מספרים לנו על האלימות נגד פלסטינים. לא מספרים לנו על הפחד שלהם. גם להם לא מספרים על שלנו.
– כרגיל, האווירה הציבורית מנסה להסתיר מאיתנו את תחושת הפחד וחוסר האונים שלנו. אנשי תקשורת, פוליטיקאים, "מנהיגים" – סוחפים את השיח הציבורי לשלהוב. חלקם מבטיחים פתרונות שווא. חלקם אפילו לא מנסים להציע שום דבר חוץ מנקמה.
– מה שאתם מרגישים עכשיו, פלסטינים מרגישים מדי יום. הנורמאליות שלנו היא היאוש שלהם.
– הצעדים שננקטים בידי המדינה שלנו כדי "להבטיח את הביטחון" ו"להחזיר את השגרה" הם פגיעה חריפה בביטחון ובשגרה של פלסטינים.
– איך תדעו את מימדי האלימות נגד פלסטינים, איך תבינו את הפרספקטיבה הפלסטינית, אם אתם לא באים במגע עם פלסטינים?
– כל מה שמתרחש עכשיו היה צפוי. אנחנו בשידור חוזר. קופי-פייסט של מה שקרה כאן בקיץ שעבר: הר הבית, אלימות, ענישה קולקטיבית, פיגועים-חרדה-ומוות. הממשלה שלנו משחזרת את כל מה שעשתה לפני שנה ומגיעה לאותן תוצאות בדיוק.
– כל מה שמתרחש עכשיו היה צפוי: זה מה שקורה כשיש כובשים ונכבשים.
– מה עשיתם בשנה האחרונה כדי שמה שקורה עכשיו לא יקרה?
– כש"הנורמאליות" תחזור, האם תפעלו כדי לשנות את המצב או שתמהרו לשכוח… עד הפעם הבאה?

* כן, המתים שלנו, ההתלהמות הפלסטינית… גם זה חשוב. אבל עליהם מדברים מספיק

תפילה של יהודים הבוקר בלב הרובע המוסלמי היכן ששני יהודים נדקרו למוות אתמול. מדובר ברחוב הראשי של הרובע שהמשטרה חסמה כליל לתנועת פלסטינים. העיר העתיקה משותקת ותושביה תחת מצור.
תפילה של יהודים הבוקר בלב הרובע המוסלמי היכן ששני יהודים נדקרו למוות אתמול. מדובר ברחוב הראשי של הרובע שהמשטרה חסמה כליל לתנועת פלסטינים. העיר העתיקה משותקת ותושביה תחת מצור.