הזמנה לימי מסיק בולאג'ה ודיר איסתיא

הזמנה לפעילויות הראשונות של השנה החדשה.
עונת המסיק בפתח ובקרוב נצא לימי מסיק יחד עם החברים שלנו בולאג'ה ודיר איסתיא.

בואי נדבר על זה – הזמנה לשבת תרגול

ראשית תזכורת לסיור הדהרמה במזרח ירושלים שנקיים ביום ששי הקרוב. הזדמנות לראות את המציאות במזרח ירושלים ולשמוע על המדיניות הישראלית, יחסים בין ישראלים ופלסטינים בעיר, הר הבית ועוד. לאחר הסיור נמשיך בעזרת מורי ומורות תובנה בהתבוננות על עצמנו נוכח המציאות שנחשפנו אליה. פרטים מלאים והרשמה כאן

---

בואי נדבר על זה

יום תרגול – שבת 9 בינואר שעות 10:00-17:00
רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
בהנחיית רני עובדיה ושירי בר

הבודהה אמר שבמקום שבו יש דעות מוצקות ורגשות חזקים קשה להשתמש בשיח, אבל השתוות הנפש יכולה לעשות פלאים.

בתקופה הנוכחית – שבה אלימות פיזית, מילולית ותודעתית נוכחת בכל מקום – אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים חסרי יכולת להשמיע קול התומך באי-אלימות ובחמלה למול אמירות קשות ועמדות נחרצות.

דהרמה מעורבת חברתית מזמינה אתכם ליום תרגול שבו נראה כיצד חכמת הדהרמה נותנת לנו כלים לפתח שיח רגיש, מחובר ומעורר מחשבה גם סביב נושאים טעונים – למשל במקומות של אי הסכמה פוליטית.

יחד נבחן כיצד נוכל לייצר מרחב שמתקיימים בו כבוד, הקשבה וחקירה אמפתית של עמדות מקובעות. ממרחב שכזה צומחת האפשרות להבנה הדדית ולשינוי – הן אצלנו והן אצל בני ובנות השיח שלנו.

מתי: שבת 9 בינואר שעות 10:00-17:00
איפה: בית הסנגה, רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
הרשמה: מלאו את טופס ההרשמה
שאלות: כיתבו לנו

רני עובדיה – מלמדת דהרמה בחיי יומיום ושיח קשוב. מתרגלת מדיטציה ופסיכולוגית קלינית בכירה.
שירי בר – מתרגלת דהרמה, עוסקת בהתמרת סכסוכים ובהתמודדות עם חסמים פסיכולוגים לשלום. פעילה בדהרמה מעורבת חברתית ומקימה-שותפה של מרכז רואים רחוק: הכרה וקונפליקט.

עיניים פקוחות במזרח ירושלים – סיור דהרמה על רקע חודשי האלימות

עיניים פקוחות במזרח ירושלים
סיור דהרמה על רקע חודשי האלימות
יום ו' 25 בדצמבר 9:00-16:00
בהנחיית יונתן דומיניץ, סנדיה בר-קמה, אילן לוטנברג ,לילה קמחי, אלהיה מור

להשתתפות יש להירשם דרך טופס ההרשמה.

כבר חודשיים שאנו חיים בתוך שגרה של אלימות מדממת. אפשרות אחת היא להוסיף אלימות על האלימות: "כי אין ברירה", "כי חייבים להגן על עצמנו", "כי הם צמאי דם". אפשרות אחרת היא להתעלם: "כי אין מה לעשות", "כי זה מייאש מדי".  אבל הפעולה המיטיבה אינה נסחפת באלימות וביאוש. אנו מזמינים אתכם ליום שבו נעמיק את המחויבות שלנו לאי-אלימות, נביט נכוחה על המציאות שאנו חיים בה ונפגוש את הכאב שבה תוך פתיחה של הלב.

בחלק הראשון של היום נסייר במזרח העיר. נשמע על המדיניות במזרח ירושלים, נראה את חומת ההפרדה, ונלמד על סוגיות בוערות כמו הר הבית, אלימות בין יהודים וערבים וכו'. הסיור יודרך בידי פעילים של דהרמה מעורבת חברתית.

את המחצית השניה נקדיש לתרגול שהדהרמה מציעה לנו בבואנו להתמודד עם קושי ולראות את האמת המסתתרת בו: נתבונן על עצמנו בתוך המציאות הנוכחית. בהנחיית המורים והמורות נזהה את ההתניות שלנו ואת האופן שבו כאב ופחד מפעילים אותנו. נזכיר זה לזו את האפשרות של תודעה משוחררת, לב פתוח ואחריות להיטיב עם החברה שבה אנו חיים.

זו הזדמנות ייחודית להתכנס כסנגה על מנת ללמוד על עצמנו בתוך המציאות האלימה הנוכחית. נשמע על המציאות הירושלמית באופן שאינו בא לידי ביטוי בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח. נפנה את תשומת הלב פנימה על מנת לראות כיצד המידע החדש הזה פוגש את הדפוסים והדיעות שלנו אודות ישראלים, פלסטינים וההיסטוריה המשותפת המורכבת שלנו. נקשיב יחד לעצמנו, אחד לשני ולמורים שיעזרו לנו בתהליך החשוב הזה. ניקח צעד בדרך ליצירת המציאות שאנו חפצים בה.

מתי: יום ששי 25 בדצמבר 9:00-16:00
היכן: נתחיל בסיור באוטובוס שכור. מידע לגבי נקודת המפגש נשלח לנרשמים.
הרשמה: יש להירשם מראש דרך טופס ההרשמה
למגיעים מחוץ לעיר ננסה לעזור עם טרמפים.
יש להשתתף בכל המפגש. לא נוכל לאפשר השתתפות חלקית.
אוכל: אנא הביאו לעצמכם אוכל למהלך היום.
דאנה: היום מתקיים על בסיס דאנה (נתינה נדיבה) לכיסוי ההוצאות של שכירת האוטובוס והאולם.
שאלות: כיתבו לנו

עיזרו לנו להפיץ את האירוע על ידי סימון השתתפות ושיתוף בפייסבוק

פרח הלוטוס צומח מהלהבות – קהילת הדהרמה ומשבר האלימות בירושלים וישראל

פרח הלוטוס צומח מהלהבות
קהילת הדהרמה ומשבר האלימות בירושלים וישראל
יום ה' 19 בנובמבר 12:30-20:00
מרכז פרזנטנס, רח' הלל 14 קומה 4, ירושלים
בהשתתפות סטיבן פולדר, דניאל סטמבלר, מנחי תובנה ומומחים לנושא ירושלים

להשתתפות יש להירשם דרך טופס ההרשמה

גל האלימות הקשה ששוטף את ירושלים, ישראל והשטחים מאז ראש השנה מציב בפני קהילת הדהרמה אתגר גדול. ההתמודדות הרגשית, הפחד על שלומנו ושלומם של היקרים לנו, הכאב על מעשי האלימות, שיח שסוחף, מתלהם ומקצין. מה אפשר לעשות נוכח כל אלו? מה היא פעולה נכונה עכשיו?