תכנית אב נחל קנה – התכנית להשתלטות על עוד שטח פלסטיני יוצאת לדרך?

לפני כחודש שמענו שבשמורת ואדי קנה נפרצה דרך חדשה ממאחז אלוני שילה לכיוון עמנואל: רוחבה כ 4-5 מטרים ואורכה כ-2 קילומטרים והיא נראית כמו הכנה לכביש. העבודות נעשו ללא היתר ותוך גרימת נזק לשמורה. אנשי דיר איסתיא והכפר הסמוך ג'ינספוט הצליחו לגרום להפסקת העבודות. מהמידע שהצלחנו לגלות מדובר ביותר מסתם דרך. בקרני שומרון מקדמים תכנית אשר תדחק את רגלי הפלסטינים מהשטח ותהפוך אותו לחלק מ-6 ההתנחלויות והמאחזים המקיפים את הואדי. בכך יושלם מהלך שהחל לפי למעלה מ-30 שנה ושמומלץ מאוד לקרוא עליו כאן.

הדרך שנפרצה
הדרך שנפרצה. אלוני שילה נמצא מאחורי הגבעה

במסגרת המאבק שלנו בשנתיים האחרונות למניעת העקירה בידי רשות הטבע והגנים של  1,400 עצי זית שחקלאי דיר איסתיא נטעו בואדי גילינו שמועצת קרני שומרון מקדמת את "תכנית אב נחל קנה". התכנית מתעלמת לחלוטין מכך שמדובר בשטח בבעלות פרטית פלסטינית ושפלסטינים מכל האזור נוהרים להנות מהמעיינות שלו. במקום זאת, ואדי קנה הוא בעצם "הריאה הירוקה של קרני שומרון, יקיר, נופים ועמנואל" ובעיקר הוא משאב לפעילות תיירותית שתכניס כסף להתנחלויות ותמשוך אליהן תושבים חדשים שיוכלו "לגור בעיר ולהרגיש בכפר".

כשבוחנים את מסמכי התכנית רואים שהכוונה היא להקשות על פלסטינים את הגישה אל תוך הואדי ובמקום זאת להפוך אותו לחלק אינטגראלי מההתנחלויות שסביבו: דרך הגישה הקיימת תיחסם ובמקומה יסללו כבישים שיחברו את ההתנחלויות אלו אל אלו ואל לב השמורה. טבעת הכבישים החיצונית תקיף את הואדי תוך ניתוקו מהכפרים הפלסטינים. הכבישים מההתנחלויות אל תוך השמורה ישלימו את "הישראליזציה" שלו. הדרך שנפרצה מאלוני שילה תואמת את אחד הכבישים שמופיעים בתכנית.

הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps
הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps . היא מתארת את המצב הקיים כיום ולא את מה שמופיע בתכנית אב נחל קנה

במקביל, מקודמים הפרויקטים התיירותיים: במימון משרד התיירות נפרץ שביל אופניים "עם גשר העץ הארוך בארץ" במימון משרד התיירות ממאחז אלוני שילה אל תוך השמורה, מתוכננים צימרים ופעילויות של ספורט אתגרי.

רגע, סלילת כבישים בתוך שמורת טבע?

"בעיה" קטנה עם התכנית היא שלמועצה מקומית של התנחלות אין שום סמכות בשמורה טבע והיא אינה יכולה לקדם תכניות הנוגעות לשמורה. לכן, לצורך התכנית שיזמה, מועצת קרני שומרון הקימה צוות היגוי ובו חברים בין השאר נציגים מרשות הטבע והגנים ומהמשרד להגנת הסביבה. צוות ההיגוי הוא זה שמגיש את התכנית ומעניק לה "הכשר" מקצועי: הנה, זו לא תכנית של מתנחלים אלא של הגוף הממשלתי שאחראי על הגנת הטבע ופיתוח שמורות. אם למישהו זה נשמע מוכר זה כי זו לא הפעם הראשונה שרט"ג נקראת לדגל.

במקרה של ואדי קנה רט"ג משמשת יותר מסתם עלה תאנה לקידום האינטרסים של קרני שומרון. רט"ג בעצם הצטרפה כאן לתכנית שבאה לסלול קילומטרים של כבישים בתוך שמורת טבע, חלקם ממש אל לב השמורה. במקום להיות זאת שמונעת תכנית הרסנית שכזו רט"ג תומכת בה. פקח רט"ג שאחראי על צווי העקירה לעצי הזית של הפלסטינים – " כי הם פוגעים בשמורה" – הוא גם זה שחבר בצוות התכנית ותומך בפציעת השמורה בשתי וערב של כבישים.

טוב, זה לא כל כך מפתיע

אין מנוס מלהבין שההגבלות על הפעילות החקלאית הפלסטינית וקידום התכניות של קרני שומרון לתיירות ישראלית הם שני צדדים של אותו מטבע: סילוק הפלסטינים מהשטח וניצולו לטובתם של ישראלים. רשות הטבע והגנים היא גורם מרכזי במימוש המהלך הזה. היינו רוצים לכתוב שרט"ג "מועלת בתפקידה" אלא שזו מדיניות עקבית שלה אשר מוכרת ממקומות רבים אחרים. גם בולאג'ה נחשפנו לאותה התנהלות של רט"ג ובקרוב נביא מידע נוסף על פעולותיה שם.

אולי כאן המקום לספר שמזה שלושה חודשים, הפקחים של רט"ג מתעלמים מפניות חוזרות ונשנות שלנו לגבי סתימה בצינור הביוב של התנחלות נופים אשר גורמת לזיהום גדול בשמורת ואדי קנה. בהתחלה הם אפילו הודיעו לנו שהבעיה טופלה ונפתרה כאשר בפועל לא נעשה דבר בעניין.
זו דוגמא קטנה להתעלמות השיטתית של רט"ג מהפגיעות המתמשכות הנגרמות לשמורה מההתנחלויות שסביבה: הביוב ממאחזים אלוני שילה ואל-מתן מוזרם אל תוך השמורה, כ-100 מבתי ההתנחלויות יקיר, נופים וקרני שומרון נבנו בתוך השמורה ובמשך 20 שנה כל ההתנחלויות באזור הזרימו את הביוב שלהן אל תוך השמורה. רט"ג לא נוקפת אצבע בעניינים הללו.

אז מה עושים

כשהתקשרנו נרעשים לשותפים שלנו בדיר איסתיא ואמרנו: "גילינו תכנית להשתלטות על האדמות שלכם בואדי קנה", הם צחקו ואמרו, "מה חדש? כבר 30 שנה אנחנו 'מחכים' שזה יקרה". אבל כשנפגשנו והראנו להם במה מדובר האווירה היתה מאוד כבדה. זה יותר מאבדן רכוש ויותר ממאבק לאומי: החיים שלהם ארוגים במעיינות ובשבילים של הואדי הזה. חלקם נולדו וגדלו בו (עד שהביוב מההתנחלויות אילץ את משפחותיהם להסתלק מהשטח), שם הם למדו לשחות, שם הוריהם הנחילו להם סודות של צמחים, חיות בר ועבודת אדמה. מן הסתם הרפתקאות הנעורים שלהם כוללות פרק או שניים שהתרחשו בואדי. כל זה מאוים.

כאמור, בדיר איסתיא וג'ינספוט פעלו והצליחו לגרום להפסקת העבודות. אנחנו פועלים כדי שרט"ג והמנהל האזרחי ימלאו הפעם את תפקידם ויפעלו נגד מי שפרצו את הדרך בתוך השמורה.

הניסיון מלמד שבקרני שומרון ובמנהל האזרחי ימצאו את הדרך להתגבר על "המכשול" שאנחנו והתושבים העמדנו בפניהם. נשתדל להיות צעד אחד לפניהם. הסיפור של ואדי קנה הוא לא מיוחד. כמותו וגרועים ממנו יש למכביר בשטחים הכבושים. אנחנו נפעל יחד עם תושבי דיר איסתיא מול העוול הזה ותוך כדי כך נבין יותר טוב מה זה כיבוש ולמה חייבים לסיים אותו.

דחיקת הפלסטינים מואדי קנה – רשימת תאריכים

1983-1976 מסביב לואדי קנה, בשטחים שהוכרזו שמורת טבע בתקופת המנדט הבריטי  מוקמות ההתנחלויות קרני שומרון, יקיר ועמנואל (בשנים הבאות יוקמו ההתנחלות נופים והמאחזים אלוני שילה ואלמתן)

1982 – צו צבאי מכריז על ואדי קנה שמורת טבע.

שנות ה-80 ואילך – קידוחי מים של חברת מקורות גורמים להדלדלות שפיעת המעיינות בואדי. הביוב מההתנחלויות מוזרם לואדי

שנות ה-80 – 50 משפחות פלסטיניות שחיו בואדי ועיבדו את אדמותיו נאלצות לנטוש אותו בגלל הדלדלות מקורות המים וזיהומם מהביוב. מאותה סיבה אין יותר אפשרות לגידולי ירקות ועצי הדר הדורשים השקיה תכופה.

2005 – ההתנחלויות מחוברות לצנרת ביוב. הזיהום בואדי הולך ופוחת

2006 ואילך – אחרי שהפסיקו לזהם את הואדי בקרני שומרון רוצים אותו לעצמם. הם       מייסדים את "צעדת האביב" בואדי קנה שבמהלכה הואדי נסגר בפני פלסטינים והמוני ישראלים מטיילים בו. לצעדות מגיעים חברי כנסת ושרים שנואמים על "הרחבת ההתישבות".
מתחילה העבודה על תכנית אב נחל קנה.

2011 – פקחי רשות הטבע והגנים עוקרים כ-1000 עצי זית שנשתלו בידי חקלאים מדיר איסתיא באדמותיהם שבואדי קנה

2012 – פקחי רט"ג מוציאים צווים המורים על עקירתם של 1,400 עצי זית נוספים.

מאי 2013 – בג"ץ פוסק בעתירה שהגישו חקלאים נגד צווי העקירה: רק עצים שנשתלו אחרי אפריל 2010 יעקרו. בפועל, העצים המדוברים מבוגרים יותר ולא אמורים להיעקר.

יולי 2013 – פקחי רט"ג מסמנים 2,100 עצים לעקירה. כמות העצים המסומנים גדולה בהרבה מזו שלהם הוצאו צווים. רוב העצים המסומנים הם עצים גדולים שברור שנשתלו שנים לפני 2010.

נובמבר 2013 – "תכנית אב נחל קנה" שיזמה מועצת קרני שומרון  להפיכת ואדי קנה לחלק אינטגראלי מההתנחלויות ומשאב כלכלי עבורן, מוגשת ללשכת התכנון במועצה האזורית שומרון.

נובמבר 2013 – בעקבות מכתב תלונה מעורך הדין של החקלאים פקחי רט"ג מגיעים לסמן מחדש את העצים שיעקרו. שוב מסומנים עצים מבוגרים. פעילים שלנו נכחו בשטח ושמעו כיצד ההנחיות שניתנות לגבי סימון העצים מתעלמות לחלוטין מעניין הגיל.

ינואר 2014 – פקחי רט"ג מלווים בכוחות צבא עוקרים בין 500 (גרסת רט"ג) ל 800 (לפי ההערכה של החקלאים) עצי זית מבין העצים המסומנים.

אוגוסט 2014 – פריצת דרך כהכנה מכביש מאלוני שילה לעמנואל. הפריצה נעשית ללא היתר בתוך השמורה. התוואי שלה תואם את מה שמופיע במפות של תכנית אב נחל קנה.

 

 

 

מודעות פרסומת

את הדרך מאיתנו לדיר איסתיא אי אפשר לחסום

אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו יכולים לעשות בימים הללו הוא להמשיך ולבקר את השותפים הפלסטינים שלנו. דווקא עכשיו, כשרוב הישראלים ורוב הפלסטינים אומרים שהם תומכים במלחמה, דווקא עכשיו כשמול מכונת המלחמה ורוחות השנאה העשייה שלנו נראית קטנה ושולית – הסולידריות בינינו יקרה מתמיד: לשמוע מה הם חושבים, לספר מה אנחנו מה מרגישים, להתגבר על הפחד שהשטחים הם על סף בעירה ושאולי בדרך נחטוף אבנים ולשבור שוב ושוב את האשליה הכל כך חזקה של "אנחנו" ו"הם".

בתוך הפעילות האינטנסיבית של הימים הללו קשה למצוא זמן לשבת ולכתוב. ושטף האירועים כבר השכיח ממני הרבה ממה שהיה חשוב לתעד ולפרסם.
אז מה שיש כאן זה דיווח קטן וחלקי מהביקור שלנו שלשום בדיר איסתיא. בצהרים סיפרו לנו שיום קודם לכן הצבא חסם את כביש היציאה מהכפר ולכן הגענו לביקור סולידריות. מספרים לנו שחסימת הכביש באה כנראה בעקבות ידוי אבנים על רכבים ישראלים (מתנחלים) בכביש הראשי ליד הכפר. החסימה מכוערת אסתטית ומוסרית. אפילו מפרספקטיבה ישראלית צרה היא לא יכולה להביא תועלת. לא רק שמדובר בענישה קולקטיבית, לא רק שהצבא הגיע כבר לעצור שניים מתושבי הכפר –  החסימה לא תמנע ידוי אבנים שהרי מיידי האבנים אינם יוצאים למשימתם ברכב. במקום זאת, הכוחנות של הצבא מספקת עוד סיבה לזעם, מחנכת עוד ילדים פלסטינים שישראל מתנהגת באכזריות. ויש סיכוי סביר שסביב החסימה הזו יתפתח חיכוך שבו יהיו נפגעים – פלסטינים או ישראלים. דרך אגב, המסגד בכניסה לכפר הוצת השנה בידי ישראלים ושנה קודם לכן רוססו עליו כתובות שטנה. המציתים לא נתפסו והיציאה משום התנחלות לא נחסמה.

חסימת כביש היציאה מדיר איסתיא
חסימת כביש היציאה מדיר איסתיא

אנשים בכפר מאוד שמחים שהגענו דווקא עכשיו. היום מתקיים קמפיין אינטנסיבי לאיסוף תרומות למען תושבי עזה ורבה אנשים נמצאים ברחוב. אנשים שאנחנו מכירים עוצרים אותנו, שואלים מה חדש אצלנו. עשינו גם כמה הכרויות חדשות. אנחנו עוצרים ליד האוהל שהוצב במרכז הכפר לאיסוף התרומות למען תושבי עזה. בתוך האוהל נערמות שישיות של בקבוקי מים.

אנחנו נכנסים לאחד הבתים, שם מתאספת החבורה שהתרוצצה כל היום לגייס תרומות מתושבי הכפר. נאסף סכום כסף יפה וגם מוצרים שונים כמו שמן זית וכמובן מים. אבל בגדול האווירה קשה. מול ההרג וההרס התרומות שגייסו הן טיפה בים. ובתמונה הגדולה הם יודעים שהעתיד לא יביא איתו דברים טובים. מישהו שאיננו מכירים מספר לנו שאביו נאבק כדי שישראל לא תיקח את אדמותיו וישב על כך בכלא. גם הוא, אחרי אביו נאבק להגן על האדמות וגם הוא נכלא כשהיה בן 17. הוא בטוח שכך גם יהיה עם הבן שלו.

הם מתכננים להפסיק את החשמל בכפר ל-30 דקות בלילה כהזדהות סמלית עם תושבי עזה שאין להם חשמל. מדברים על הפגנות צפויות – הפגנה נגד החסימה ביציאה מהכפר והפגנה אחרת בעיירה הסמוכה.

בביקור הזה קרה הרבה יותר מכפי שאני מצליח לתאר. מצד אחד המחיצות האוביקטיביות גבוהות מאי פעם. אבל בו בזמן, אנחנו וחברינו מדי איסתיא חודרים דרכן שוב ושוב. וכך נמשיך.

——————

עדכון 3/8 אתמול בערב התושבים פתחו את החסימה. הצבא לא הגיע ולא היה כל עימות.

יום פעילות בואדי קנה ומפגש במאהל ארלוזורוב

הזמנה לואדי קנה
אנשי דיר איסתיא מזמינים אותנו להצטרף אליהם ליום פעילות בשטחים החקלאים של ואדי קנה.
נשלב בין עבודות בשטח לפעילות מהנה במקום היפה הזה. בין שמיעה על המתרחש באזור לתמיכה באנשי הכפר.
זו הדרך הטובה ביותר להעביר לרשות הטבע והגנים את המסר שעליה לחדול מעקירת עצי הזית של החקלאים בואדי. לתקציר הפרקים הקודמים ראו כאן.
יום ששי 28/2. ניפגש בשעה 9:30 בתחנת הרכבת של ראש העין ומשם ניסע יחד לואדי קנה.
להרשמה, טרמפים ופרטים נוספים אנא מלאו את הטופס הזה (במידה ויש בעיה במילוי הטופס, כיתבו לנו)

עיזרו לנו
במסגרת הפעילות שלנו עלה צורך בעו"ד, שיתנדב/תתנדב לסייע לאדם ספציפי שזקוק לעזרה דחופה בהסדרת חובות כספיים. מדובר בחובות לא גדולים וסידור העניין חיוני על מנת להתחיל בדרך חדשה בחיים. עדיפות לבעל/ת ידע בעבודה מול מנגנוני עיריה. נא לכתוב אלינו ונחזור אליכם.

קבוצת הישיבה במאהל ארלוזורוב
הפעילות שלנו במאהל ארלוזורוב ממשיכה. המפגש השבועי של קבוצת המדיטציה לפעילים חברתיים יתקיים ביום חמישי הקרוב בשעה 19:00 במאהל יחד עם אלו מהדיירים שירצו להצטרף אלינו. להצטרפות למפגש או לפעילות עם דיירי המאהל בכלל כיתבו לנו.

ואלו תולדות ואדי קנה

בשבוע החולף חתמו כ-550 איש על המכתב לעמיר פרץ. תודה למי שחתמו והפיצו. בימים הקרובים נעביר את המכתב לפרץ ומי שטרם חתמ/ה מוזמן לעשות זאת.

בתקופה האחרונה למדנו עוד כמה דברים על ואדי קנה ועל השינויים שהתחוללו בו ב-30 השנה האחרונות כתוצאה ממעשיהן של הרשויות הישראליות והתושבים הפלסטינים. שינויים אלו יצרו בסופו של דבר את האיום הנוכחי של עקירת עצי הזית שנגדו אנו נאבקים יחד עם תושבי הכפר. Continue reading "ואלו תולדות ואדי קנה"

חיתמו על מכתב לעמיר פרץ: עצור את עקירת העצים בואדי קנה

עמיר פרץ הוא השר להגנת הסביבה ומתוקף תפקידו הוא אחראי על רשות הטבע והגנים.
בואו נקרא לעמיר פרץ להתערב ולמנוע את עקירת העצים בואדי קנה.
הרקע למאבק נמצא כאן.

את המכתב שלמטה נשלח בעוד שבוע לעמיר פרץ.
אנו זקוקים לכמה שיותר חתימות כדי שפרץ יבין שמדובר בנושא שמטריד אנשים רבים.
הוסיפו את חתימתכם דרך הקישור הזה ושתפו עם חברים נוספים כדי שנגיע לחתימות רבות (כפתור השיתוף בפייסבוק נמצא למטה, אחרי המכתב).

לכבוד עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה

הנידון: מניעת עקירה של 1,400 עצי זית בידי פקחי רט"ג בשמורת נחל קנה

שלום רב,
אנו פונים אליך כשר האחראי על רשות הטבע והגנים על מנת שתפעל למנוע את עקירתם של 1,400 עצי זית הנמצאים על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית בשמורת נחל קנה. פגיעה בהיקף כזה בפרנסתם ובכבודם של חקלאים קשי יום היא עוול שהדעת אינה יכולה לסבול.

אדמות ואדי קנה מעובדות מזה דורות רבים. בעלי הקרקע מהכפר דיר איסתיא מגדלים שם פרדסים ומטעי זיתים, ורועים שם את עדריהם. ההכרזה על שמורת נחל קנה לפני 30 שנה נעשתה תוך התעלמות ממציאות זו וללא כל התייעצות או התחשבות בצרכיהם ובזכויותיהם של בעלי הקרקע הפלסטינים.

על פי גישות סביבתיות עכשוויות ההגנה על הסביבה הולכת יד ביד עם הגנה על הקהילה החיה בה תוך יחסי גומלין עימה. מחקרים רבים בארץ ובעולם מראים כי פעילות חקלאית מסורתית אף תורמת בדרכים שונות להגנה על הטבע. שילוב כזה של חקלאות מסורתית ברת קיימא באזור טבעי ויפיפה ראוי דווקא לסיוע ושימור. התעקשותה של רשות הטבע והגנים לעקור כעת 1,400 עצים שמהן מתפרנסות 10 משפחות יוצרת תחושה כבדה שעצם ההכרזה על השמורה נועדה על מנת לדחוק את הפלסטינים מהשטח. רושם זה מתחזק לאור העובדה כי מרבית הטענות של רט"ג להצדקת העקירה – גיל העצים, אופי האדמות ומיקומן – התבררו כלא נכונות. למרות זאת, ולמרות פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בנידון, עשו פקחי רט"ג בחודשים האחרונים לפחות שני ניסיונות לממש את העקירה, באופן הסותר במובהק את פסיקת בג"צ. כיוון שמדובר במעשה החוזר על עצמו אנו מודאגים מכך שלא מדובר בטעות כי אם בפעולה מכוונת.

בניגוד ליחס אל החקלאים הפלסטינים רט"ג מתעלמת מפגיעות חמורות הנגרמות לשמורה מצידן

מטעים בואדי קנה - תצלום ניר הורביץ
מטעים בואדי קנה – תצלום ניר הורביץ

של ההתנחלויות הסמוכות: כביש הגישה למאחז אלוני שילה נפרץ דרך שטח השמורה. הביוב של מאחז זה ושל מאחז אל-מתן זורמים באופן חופשי אל השמורה, ועשרות בתים של התנחלויות יקיר, קרני שומרון ונופים נבנו בתוך שטח השמורה. לאחרונה הופקדו שתי תכניות מתאר להרחבת יקיר ואל-מתן. תכניות אלו מתעתדות לשנות ייעוד של שטחים שכיום מוגדרים כשמורה לשטחי מגורים. למיטב ידיעתנו דבר לא נעשה מצידה של רט"ג נגד פגיעות קשות אלו.

כפי שהתפרסם בתקשורת המקרה של ואדי קנה אינו מקרה יחיד אלא משקף מדיניות רחבה בהרבה של רט"ג אשר באה לידי ביטוי גם בולאג'ה, עין פארה, סילואן ומקומות רבים נוספים. התנהלות זו של רשות הטבע והגנים מטילה כתם מוסרי כבד על כל תחום שמירת הטבע בישראל אשר מנוצל שוב ושוב כדי לנשל פלסטינים מאדמותיהם.

כשר להגנת הסביבה והממונה על רט"ג, מאחריותך למנוע את מימוש עקירת העצים בואדי קנה. כמו כן אנו קוראים לך לקיים בירור מקיף לגבי מדיניות רט"ג לדחיקת תושבים פלסטינים מאדמותיהם ולשים סוף לתופעות אלו.

בכבוד רב,

להוספת חתימתכם היכנסו לקישור הזה
אם מסיבה כלשהי הקישור אינו עובד, כיתבו לנו ונוסיף אתכם לרשימת החותמים.

עיזרו לנו להחתים אנשים נוספים על ידי שיתוף המכתב בפייסבוק.

לא לעקירת העצים – סיור לואדי קנה

כמה דברים בקצרה ולאחר מכן ההזמנה לסיור ולאדי קנה.

ראשית – כמו שאתם רואים, האתר עבר מתיחת פנים קטנה ויש עוד כמה שינויים בדרך. הרבה תודה לרועי ששוקד על המלאכה.
חוץ משינויי הצבע והעיצוב, תוכלו לראות בצד שמאל קישור לעדכונים מהבלוג של ידידי ולאג'ה – קואליציה של פעילים בולאג'ה שאנו חלק ממנה. חלק מהפעילות שלנו בולאג'ה מתפרסמת בבלוג הנ"ל ולא כאן. אפשר להירשם כמנויים לידידי ולאג'ה או להציץ שמאלה ולהתעדכן כאשר אתם נכנסים לכאן. ועוד בצד שמאל, קישור לפעילות הקרובה שלנו, בתקוה שזה יקל עליכם להיות מעודכנים.

אלדד ציון שוחרר ממעצר אולם הוא נתון במעצר בית עד לתום ההליכים – בשבוע הבא ערעור. מספר עצורים אחרים – כולם בדואים – טרם שוחררו. כאן אפשר לקרוא עדות של אלדד על מה שאירע ועל ההתמודדות שלו – ללא נטירת טינה וללא התלהמות.
קבוצת הישיבה שלנו הערב בתל אביב הוקדשה למעצר של אלדד ולמה שהמעצר הזה אומר לנו כאינדיבידואלים וכסנגה.

אחרי הסופה אנו מתארגנים מחדש על סיור לואדי קנה.
באותו הקשר, מומלץ לקרוא את הכתבה של צפריר רינת בעיתן הארץ היום. רינת מספר על המתרחש בואדי קנה, בולאג'ה ובעוד מקומות שאותם מנהלת רשות הטבע והגנים. זו כתבה חשובה שמתארת מדיניות עקבית של הפליה: בחסות ההגנה על הטבע נדחקים רגלי הפלסטינים – פעמים רבות הם בעצם בעלי הקרקע – ודבר לא נעשה כדי למנוע את הפגיעה מצד של ישראלים בשמורות.

לקריאה נוספת על המתרחש בואדי קנה ראו את מה שאנו פרסמנו בנושא לפני מספר שבועות.

ובוא לסיור!

הזמנה לסיור 2 ואדי קנה 27.12.131להרשמה מלאו את הטופס הזה
בשאלות או אם יש בעיה במילוי הטופס, כיתבו לנו

ואדי קנה – רשות הטבע והגנים ממשיכה לנסות לעקור את עצי הזית בניגוד לפסיקת בג"ץ

כבר שנה וחצי שאנו פועלים יחד עם אנשי דיר איסתיא למנוע את העקירה של 1,400 עצי זית שלהם בואדי קנה. היום שוב הגיעו פקחי רשות הטבע והגנים לסמן את העצים לעקירה. שוב הם פעלו בניגוד לפסיקת בית המשפט. אנחנו הצלחנו לתעד זאת ומה שראינו ושמענו יעזור למנוע את עקירת העצים. אבל כדי להצליח אנו זקוקים לעזרתכם. הגעה לשטח, פעילות מהבית, תכנון פעילות או השתתפות בפעילות – כיתבו לנו ונמצא את האופן שבו מתאים לכם לסייע. בעזרתכם נמנע את עקירת העצים ונדרוש מרט"ג הסברים על התנהלותה השערוריתית.

וזה מה שתיעדנו היום בואדי קנה.
פקחי רשות הטבע והגנים (רט"ג)  מהלכים בדממה במטעים של החקלאים הפלסטינים.
מדי פעם השקט מופר ב"פסססססססס" ארוך: לחישת מיכל הספריי שהפקח מתיז על עוד גזע של עץ זית ומסמן אותו לעקירה.
זה מן ריקוד שכזה – הולכים, לפתע מתכופפים, ה"פססססססססס" נשמע והצבע מותז. עוד עץ שהפרי שלו היה אמור לפרנס את החקלאי וילדיו נידון לעקירה.

ואנחנו, שהשכמנו קום והגענו לואדי קצת אחרי 7:00 הולכים אחרי הפקחים, עדים למעשה, עדים לענייניות שבה הם מבצעים את עבודתם.
במקצועיות הם מתעלמים מנוכחתנו. החיילים שנמצאים איתם מתקרבים אלינו אבל לא מנסים להפריע או לסלק אותנו.

במקצועיות ובענייניות הם מפרים את פסיקת בג"ץ ופועלים בניגוד לתצהירים שרט"ג הגישה לבית המשפט.

פקח של רט"ג מסמן עוד עץ זית לעקירה. עץ בן שנתיים? באדמה לא מעובדת?
פקח של רט"ג מסמן עוד עץ זית לעקירה. עץ בן שנתיים? באדמה לא מעובדת?

בחודש מאי דנו שופטי בג"ץ בעתירה נגד צווי העקירה. רט"ג טענה שמדובר בעצים שניטעו בשנתיים שלפני הוצאת הצווים ושהם ניטעו בשטחים לא מעובדים תוך גרימת נזק לצמחיה הטבעית.

עורך הדין של דיר איסתיא טען שמדובר בעצים מבוגרים יותר.
השופטים פסקו ש"רק" העצים הצעירים – בני שנתיים ומטה – יעקרו.

והנה עכשיו מסמנים הפקחים לעקירה עוד ועוד עצים גדולים, גובהם כגובה אדם. והעצים ממוקמים בטראסות שברור שהן מעובדות שנים רבות, אולי שנות דור.
אולי הם טועים בתום לב? גם ביולי הם טעו וסימנו לעקירה 2,100 עצים בוגרים – פי 1.5 מכמות העצים שלהם הוצאו צווי העקירה.
טעות לעולם חוזרת.
אנו מנסים לומר להם זאת אבל הם ממשיכים להתעלם.

האם פסיקת בית המשפט באמת לא מעניינת את רשות הטבע והגנים?
מה הנחישות הזו לעקור עצים שמפגינים אנשי ההגנה על הטבע?
ומה הם חושבים שישיגו על ידי פגיעה בפרנסה ובעמל הכפיים של חקלאים בעלי משפחות?

לפחות על השאלה הראשונה אנחנו מקבלים תשובה חלקית – 3 פעמים אנחנו שומעים את המנהל שלהם מנחה אותם לסמן את העצים
1) בחלקה הזו תסמנו 250 עצים
2) רדו לשם ותסמנו 80 עצים
3) סימנת 5 עצים? תסמן עוד 4

ההנחיות הללו מבהירות שהם מנסים "למלא מכסה" של עצים שיעקרו. גילם של העצים והאם ניטעו באדמות לא מעובדות כלל לא מעניינים אותם.

אנחנו נודדים אחריהם ופוגשים בדרך מספר חקלאים. חקלאי אחד מסתכל לשמים ואומר שאלוהים עקום שהוא נותן לזה להתרחש.
חקלאי אחר ממהר לשלול את דבריו ולהגיד שאלוהים רואה הכל.
חקלאי שלישי מקלל.
וכשהחקלאים שואלים אותנו ספק ביאוש, ספק בציניות: "מה אפשר לעשות?" כל מה שיש לי להגיד זה שנפנה לבית המשפט.
ועוד לפני שאני גומר לומר את המשפט אני יודע שפספסתי, ש"דרך הפעולה" שאני מציע רק חושפת את הפער ביני לבין החקלאים.
כי להם ברור ששום סעד לא יצמח מבית המשפט הישראלי. הם עונים לי בערבית במשפט שאני מנחש את משמעותו גם בלי להבין את כל מילותיו: "אם השופט הוא האויב שלך איך הוא ישפוט בעדך?!"

אבל כרגע, זה מה שיש לנו להציע ואולי בכל זאת עדות השמיעה שלנו לגבי האופן שבו סומנו העצים תסייע.
מה העונש על ביזוי בית המשפט?

הפקחים מסיימים את משימתם. העצים סומנו אך טרם נעקרו. פעולה מהירה של עורך הדין תוכל אולי למנוע שוב את עקירתם.

לפני עזיבה אנחנו מחפשים את שביל האופניים החדש שנפרץ מהמאחז אלוני שילה אל לב השמורה. לאחרונה התפרסם שהשביל – כולל גשר העץ הארוך בארץ – הוכן בסיוע משרד התיירות. מקריאת הכתבה – וגם מהגעה לשטח – ברור שנעשים מאמצים גדולים למשוך ישראלים אל "השמורה". איש אינו מזכיר שמדובר בקרקע פלסטינית בבעלות פרטית. הפעילות לפיתוח התיירות הישראלית והניסיונות של רט"ג להגביל את הנוכחות הפלסטינית הם מהלכים משלימים שמטרתם זהה.
אני מגיע למרגלות המאחז – אין לי מפה מדויקת אבל נראה שהוא בהחלט נמצא בתוך השמורה. וליד גשר העץ הארוך בארץ אני גם שומע פכפוך מים. ציפיתי לו וכעת אני מחפש את מקורו. לפני שהוא נגלה לעיני הריח כבר מגיע לאפי. הביוב של המאחז זורם באין מפריע אל תוך השמורה.
כנראה שמבחינת פקחי רט"ג המקצועיים כל זה לא פוגע בשמורה.

אנו זקוקים לעזרתכם להמשך הפעילות למניעת עקירת העצים ולקבלת הסברים מרט"ג על התנהלותה השערורייתית – הגעה לשטח, פעילות מהבית, תכנון פעילות או השתתפות בפעילות – כיתבו לנו ונמצא את האופן שבו מתאים לכם לסייע.

הביוב ממאחז אלוני שילה זורם אל השמורה

הביוב ממאחז אלוני שילה זורם אל השמורה