אם העבריינים הם מתנחלים וקרבן העבירה פלסטיני איך תנהג המשטרה?

בשבת האחרונה ליווינו תושב מהכפר דיר איסתיא לאדמה שלו שאליה פלשו ישראלים מההתנחלות יקיר. כך קיבלנו תצוגת תכלית שבה הצבא והמשטרה, במקום לפעול נגד מתנחלים פורעי חוק פועלים דווקא בשירותם. זה נגמר במעצרו של בעל האדמה הפלסטיני כשהמתנחלים מקבלים יד חופשיות להמשיך לעשות באדמתו כבשלהם.

לפני שנספר את פרטי האירוע נזכיר את ימי המסיק שמתקיימים כעת בולאג'ה ודיר איסתיא. המסיק מותר גם בתקופת הסגר ואנחנו מקפידים על כללים להפחתת הסיכון בהדבקה. יום המסיק הראשון שיצאנו אליו לפני מספר ימים היה מהנה מאוד. הפרטים על ימי המסיק הבאים כאן.

ועכשיו לאירוע המכעיס שהתרחש בשבת האחרונה. בשבוע שעבר מתנחלים בנו בריכת שכשוך בשטח אדמה שבבעלותו של תושב דיר איסתיא בשם עאמר. זו היתה עבירה חוזרת שכן אותם מתנחלים כבר בנו שם בריכה לפני חמישה חודשים. לעאמר יש מסמכים המוכיחים את בעלותו ואפילו פסיקה של בית המשפט אשר מכירה בכך. לכן לרשויות הישראליות לא היתה כל דרך להטיל ספק בטענותיו ובאורח נדיר ביותר המנהל האזרחי הרס בחודש יולי את הבריכה. באותם חודשים התלווינו אל עאמר לאדמה שלו, עמדנו לצידו מול המתנחלים והחיילים שהוזעקו לסייע להם ואף חיברנו אותו לארגון יש דין אשר פעל בצורה משפטית על מנת להביא לסילוק הפלישה מאדמותיו של עאמר.

כך זה נראה בחודש מאי. למרות שעאמר התלונן בפני הרשויות הישראליות בזמן שהמתנחלים היו בעיצומה של בניית הבריכה דבר לא נעשה נגדם והם השלימו את בנייתה. המנהל האזרחי כן הרס את הבריכה בחודש יולי אולם מאחר ששום הליך לא ננקט נגד העבריינים הם חזרו ובנו את הבריכה מחדש. (צילום: אביב טטרסקי)

ואז המתנחלים בנו את הבריכה מחדש
אלא שהרשויות הישראליות לא עשו דבר נגד מבצעי העבירה – זאת למרות שפרטיהם ידועים והוגשה תלונה נגדם. מכיוון שהבינו שלא ינקטו נגדם הליכים חזרו המתנחלים ובנו את הבריכה. זה המקום לציין שמבצעי העבירה גם נהנים מתמיכה של בעלי תפקידים רשמיים בהתנחלות. בין השאר הרבש"צ (רכז הביטחון) של ההתנחלות סייע להם בדרכים שונות וגם הרב של יקיר אהרן כהן תמך במעשיהם.

הבריכה בשבוע שעבר אחרי שנבנתה מחדש. המים מגיעים מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו.(צילום: אביב טטרסקי)

לבקשתו של עאמר התלווינו אליו בשבת האחרונה כדי לראות את המצב בשטח. ראינו את הבריכה שנבנתה מחדש מלאה במים שזרמו מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו אותה. בשטח היו מושלכים ענפי אלון ושיחי אלה שהמתנחלים ניסרו ועקרו. יקיר היא התנחלות דתית ואולי בגלל שזו היתה שבת לא היה שם איש. אבל המקום נמצא בסמוך לגדר ההתנחלות ואחרי ששהינו שם זמן קצר הגיע אלינו רבש"צ הישוב ודרש מאיתנו להסתלק. אנחנו נשארנו עוד זמן מה ובסופו של דבר התחלנו לעזוב את המקום. בינתיים הרבש"צ הזעיק צבא ומשטרה ואלו הגיעו אלינו כשהיינו במרחק של כמאה מטרים מהבריכה.

כשהעבריין הוא מתנחל וקרבן העבירה פלסטיני מה תעשה המשטרה?
השוטר שהגיע העניק לנו תצוגת תכלית כיצד המשטרה, במקום לפעול נגד מפרי החוק עושה יד אחת איתם. מיד כשהגיע אלינו הוא דרש את תעודות הזהות שלנו וכששאלנו אותו במה אנחנו חשודים הוא ענה "הרס מעיין".

 

(צילום: אביב טטרסקי)

בשטח אין כל מעיין כמובן. לשוטר לא היה מושג מה באמת קורה והוא אפילו לא טרח ללכת לבדוק את המקום ולראות את מצבו. הספיק לו שהרבש"צ אמר שאנחנו מפריעים לו כדי שהוא יחליט לטפל בנו. גם כשאמרנו לו שבשטח אין מעיין (ולכן לא ייתכן שהרסנו אותו), הראינו לו את הודעת המנהל האזרחי שמאחר שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית הם מסלקים את הפלישה של המתנחלים והצענו לו ללכת איתנו את מרחק 100 המטרים כדי לראות את הדברים לאשורם הוא סירב.

במקום זאת הוא הודיע לעאמר ולאחד הפעילים הישראלים שהם מעוכבים והוא לוקח אותם לתחנת המשטרה בהתנחלות אריאל.
כך נותרנו שם כועסים ומתוסכלים. במקום לפעול נגד העבריינים המשטרה עוצרת את בעל האדמה כדי שהם יוכלו להמשיך לעשות בה כבשלהם.

למזלנו יכולנו לפנות אל עורכת הדין ריהאם נסרה מהמשרד של גבי לסקי ומאותו הרגע היא פעלה ללא לאות כדי לשחרר את העצורים.

מעצר שווא שנמשך שלושה ימים
הפעיל הישראלי שוחרר כעבור כמה שעות אבל עאמר הושאר במעצר באשמות שווא של הריסת רכוש ותקיפה. השוטרים החליטו להשאיר אותו במעצר בלי שהיתה להם כל הוכחה לטענות נגדו. וכך המשטרה סילקה את בעל האדמה והשטח נשאר פנוי למתנחלים.

אחרי שני לילות במעצר עאמר הובא לבית המשפט הצבאי בסאלם. התובע הצבאי דרש להאריך את מעצרו בחמישה ימים. למרות שלתובע לא היתה הוכחה לגבות את האישומים נגד עאמר השופט לא זרק אותו מכל המדרגות. במקום זאת הוא המתין עד סוף היום ורק אז הורה לשחרר את עאמר בערבות. אבל בשעה הזו כבר אי אפשר היה לשלם את הערבות בסניף הדואר ועאמר נאלץ להישאר לילה נוסף במעצר.

אי אפשר לצפות לצדק מהרשויות הישראליות אבל אפשר לגלות את כוחה של סולידריות
המתנחלים אכן ניצלו את היעדרו של בעל האדמה.
אבל ביום ראשון – למחרת המעצר – הגענו לשם שוב. פעילים פלסטינים רבים וכמה ישראלים. מצאנו שם קבוצה גדולה של מתנחלים עובדת והצלחנו לעצור את העבודות. המתנחלים הזעיקו שוב את הצבא. אבל הפעם הקצין שהגיע החליט לסלק את כולם מתנחלים ופלסטינים כאחד.

למחרת המעצר הגיעו פעילים פלסטינים רבים יחד עם כמה ישראלים אל האדמה של עאמר. הם מצאו שם את המתנחלים עובדים במרץ ואלו נאלצו לעזוב את המקום.(צילום: אביב טטרסקי)

הפעילים הפלסטינים חשו שהמטרה הושגה ועזבו בסיפוק. אנחנו שיערנו שלמתנחלים לא תהיה כל בעיה לחזור למקום כעבור יום.

תם ולא נשלם
עאמר חזר אתמול הביתה וכעת הוא בוודאי ימשיך לפעול כדי להגן על אדמתו ולהוציא ממנה את הפולשים. המשטרה בוודאי תמשיך להתנכל לו אבל זה לא ישבור את רוחו. ואנחנו כמובן נמשיך לפעול יחד איתו.

לסיום רק נתאר את האופן שבו הרשויות הישראליות משתפות פעולה כאן עם העבריינים הישראלים:
– תלונה שהגשנו לרשות הטבע והגנים (רט"ג) בגלל שהמתנחלים כרתו עצים מוגנים לא טופלה. זאת למרות שהעברנו לרט"ג את פרטי העבריינים.
– תלונה שהגשנו למשטרה בגין פלישה לקרקע פרטית ועבודות ללא היתר (גם כאן עם פרטי העבריינים) נסגרה אף היא.
– לעומת זאת התלונה של המתנחלים שטענו שעאמר תקף אותם, לא נסגרה למרות שלא גובתה בהוכחות. היא הושארה פתוחה וכך כשהיה צריך אפשר היה להשתמש בה כדי להתנכל לו.
– השוטר שהרבש"צ הזעיק עצר את עאמר ופעיל ישראלי בלי שאפילו טרח לבדוק את המצב בשטח ולמרות שהוצגו לא מסמכים המראים שעאמר הוא בעל הקרקע. לו היה בודק את הדברים היה רואה שטענותיו של הרבש"צ שקריות.
– קצין שהגיע לשטח פנה אל המתנחלים "החבר'ה שלנו בואו תספרו לי מה קרה".
– למרות שהמנהל האזרחי הכיר בכך שמדובר בפלישה לקרקע הפרטית של עאמר דבר לא נעשה נגד העבריינים.
– ביום ראשון אחרי שמילאנו את הנחיית הצבא לעזוב את המקום שוב הגיע אלינו שוטר שהוזעק בידי המתנחלים והטריד אותנו. לשאלתנו למה הוא נטפל אלינו הוא ענה שהשתתפנו בהפרת סדר.

 

סיכום שנה – מה עשינו בתש"פ?

הסקירה השנתית של הפעילות שלנו: ההגנה על חקלאי ולאג'ה, דרכי פעולה חדשות שנוצרו בהתמודדות עם משבר הקורונה ועמידה עם תושבי דיר איסתיא וחארס נוכח גל של אלימות ישראלית והשתלטות על אדמות. הפעילות המגוונת כוללת הפצת מידע שבלעדינו לא היה מגיע לידיעת הציבור הישראלי, בנייה של קשרים עמוקים עם שותפים פלסטינים ועמידה משותפת שמאתגרת את הרשויות הישראליות. זו היתה שנה לא קלה שעמדה בסימן משבר הקורונה והאפרטהייד המעמיק בשטחים. כמו תמיד תרגול הדהרמה גם מנחה את הפעולה שלנו והוא גם מקור של תמיכה נוכח האתגרים. ואפילו בתנאים הלא פשוטים של השנה החלפה יש לנו גם הצלחות לספר עליהן והרבה חיבורים של לב ותודעה.

את השנה שחלפה התחלנו בקמפיין מוצלח נגד הפתיחה של מעין עין ח'ניה לישראלים תוך שתושבי ולאג'ה (ופלסטינים בכלל) מסולקים לא רק מהמעין אלא מ-1,200 דונם של אדמותיהם החקלאיות שסביבו. יחד עם קבוצת פרי ג'רוזלם וארגון לוחמים לשלום  קראנו לפסטיבל "בתים מבפנים" לבטל את  האירוע שתכננו לקיים במעין תוך הלבנת מעשה הנישול המכוער שמתחולל בו. כש"בתים מבפנים" התעלמו מהקריאה שלנו הגענו למעין כדי לשוחח עם המשתתפים באירוע של בתים מבפנים ולספר להם שמאחורי הסיפור המעניין על ארכיאולוגיה ומורשת מסתירים מהם מעשה מכוער של נישול. רבים מהם הקשיבו לנו בעניין ותבעו הסברים מהמארגנים. למרות שהאירוע לא בוטל כן הצלחנו באמצעות עצומה, מאמרים בתקשורת ונוכחות בשטח להגביר את המודעות הציבורית לעוול הקשה שכרוך בביקור במקום.

להסבר על המצב בעין ח'ניה ואדמות ולאג'ה שנותקו מהכפר ואמורות להפוך לגן לאומי נחל רפאים ראו כאן.
על הקמפיין ומגוון ההופעות התקשורתיות שהתקיימו סביבו אפשר לקרוא כאן.

משוחחים עם מי שבאו לאירוע של "בתים מבפנים" בעין ח'ניה

בקמפיין בעין ח'ניה פגשנו הרבה מאפיינים שחזרו שוב ושוב בפעילות שלנו לאורך השנה.
בראש ובראשונה הערך העצום של הנוכחות שלנו בשטח. רק כך אפשר להכיר פרטים שהרשויות מסתירות (למשל ההתנכלויות לחקלאי ולאג'ה כחלק מפתיחת עין ח'ניה), לחשוף הטעיות של ארגוני ימין (למשל, הטענה המניפולטיבית שעין ח'ניה היא בצד הישראלי של הקו הירוק) ולהבין באמת את המתרחש. אבל בעיקר הנוכחות שלנו בשטח מחברת אותנו אל המקומות – עין ח'ניה, ולאג'ה, דיר איסתיא וכו' – ואל האנשים שחיים בהם. הפרספקטיבה של שותפים פלסטינים מלמדת אותנו דברים שלא היינו יכולים להבין לבד,  קשרי הסולידריות והחיבה ההדדית הם המתנה הגדולה שאנחנו זוכים לה ובזכותם אנחנו יכולים לפעול מתוך אכפתיות ואהבה.

הנוכחות שלנו – קבוצה לא גדולה של מתנדבים בלי ארגון, כסף או אנשי מקצוע – היא זו שאפשרה לארגוני זכויות אדם מבוססים שיש להם עורכי דין, דוברות וקשרים לפעול. כך עמותת עיר עמים בכל הנוגע לולאג'ה ובהמשך השנה מידע שהעברנו לארגון יש דין הביא להישג חשוב (על כך בהמשך).

אחד האתגרים שהקמפין בעין ח'ניה הציב בפנינו ושאנחנו פוגשים בו שוב ושוב בפעילות שלנו היא איך לקיים פעולת מחאה בלי אנרגיות של כעס והתלהמות. בעין ח'ניה בחרנו במודע להגיע לאירוע של "בתים מבפנים" לא בשביל לקיים הפגנה ולקרוא קריאות אלא בשביל לשוחח עם המשתתפים ולספר להם את מה שאינם יודעים. הכנו את עצמנו מראש כדי להגיע עם התכוונות של שיח רגוע ונכונות להקשיב. כשאנחנו מגיעים מתוך אכפתיות לתושבי ולאג'ה זה קצת יותר קל להרחיב את האכפתיות הזו גם כלפי הישראלים ובמקום לכעוס עליהם לרצות שהם יהיו מודעים לעוול שהם נוטלים בו חלק.

אתגר אחר הוא האדישות ההולכת וגוברת בקרב מקבלי החלטות וגורמי כוח כלפי האלימות היומיומית שהם מפעילים בשם כולנו נגד מיליוני פלסטינים. כך, לאכזבתנו המנהלים של "בתים מבפנים" – אירוע שממותג כחגיגה של רב תרבותיות ושאנשיו רואים את עצמם כחלק מהמחנה הפלורליסטי בישראל – התעלמו מהפניה שלנו לשקול מחדש את האירוע בעין ח'ניה. יתר על כן הם השמיצו אותנו ואף איימו בתביעת דיבה ללא כל הצדקה. גם על האדישות הגוברת נספר עוד בהמשך הסקירה הזו.

מה עוד קרה השנה בולאג'ה

בתחילת השנה עין חניה אמנם נפתח לישראלים בלבד – לשלושה ימים בחול המועד סוכות וקצת אחר כך ליומיים נוספים במסגרת האירוע של בתים מבפנים – אולם מאז הוא שוב עומד סגור. זאת יותר משנתיים וחצי מאז שעיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים השיקו את הגן הלאומי בטקס חגיגי את הגן הלאומי שהוכרז על האדמות החקלאיות שנגזלו מולאג'ה. העברת המחסום למיקום חדש שימנע את גישת תושבי ולאג'ה אל אדמותיהם לא הושלמה ולכן הפעלת הגן הלאומי לא החלה. העיכוב המתמשך הזה נובע משלל סיבות וביניהן המאבק של חקלאי הכפר להישאר באדמותיהם והתמיכה שלנו בהם.

מצד אחד דבר זה מאפשר לתושבים וחקלאים להמשיך והגיע אל האדמות שלהם גם אם תוך עיקוף ארוך וקשה של גדר ההפרדה. מצד שני, מאחר שהמדינה רוצה לסלק אותם מהשטח הלכו וגברו שם במהלך השנה התנכלויות שונות של פקחים וחיילים לחקלאים תושבי הכפר: מעצרי שווא בידי חיילי מג"ב, קנסות של פקחי רט"ג ועקירת עצי זית בידי עיריית ירושלים. לשיא הגיעו הדברים בחודש מאי כשהעירייה בתיאום עם רשות הטבע והגנים ומג"ב הרסה ארבעה בתי מגורים בשטח שהיא מכנה גן לאומי, הריסה שמנוגדת אפילו לחוק הישראלי.

חוץ מלתעד את האירועים, להביא אותם לידיעת הציבור הישראלי ולהתערב מול הרשויות (לפעמים בהצלחה אפילו) התלווינו לאורך השנה לחקלאים שביקשו את הנוכחות שלנו כהגנה במקרה שחיילים ינסו לגרש אותם מהכרמים שלהם. הכרנו כך ובנינו אמון עם חקלאים שלא פגשנו קודם לכן.

מסיק בולאג'ה

אם לא די בגן הלאומי ודחיקת החקלאים מאדמותיהם, העננה המאיימת שרובצת מעל קהילת הכפר היא זו של הריסת הבתים. כיום ולאג'ה היא המקום שבו המדינה מקיימת את האכיפה האגרסיבית ביותר ולתושבים שגרים בשטח הכפר שסופח לירושלים ושרוצים להתחתן אין בעצם אפשרות לבנות לעצמם בית לגור בו. למרות מאמצים רבים, פגישות עם גורמים בעירייה ועתירה שהגיעה עד לבית המשפט העליון המדינה מסרבת לאפשר את קידומה של תכנית המתאר שקהילת ולאג'ה הכינה. וללא תכנית מתאר אין כל אפשרות חוקית לבנות באזור הירושלמי של ולאג'ה.

עונת המסיק בפתח ובדרך כלל זו אחת התקופות האינטנסיביות שלנו. אנחנו נערכים לקיום ימי מסיק מיד עם היציאה מהסגר. בקרוב נפרסם תאריכים אבל אפשר לכתוב לנו כבר עכשיו כדי שנשלח אליכם/ו את ההזמנה ישירות.

סרטון קצר שמראה את הפעילות שלנו

ממש לאחרונה הושלמה ההכנה של סרטון יפהפה שמראה את העשייה והרוח שלנו בצורה שמלים לא תמיד יכולות להעביר. אז לפני שנמשיך בסקירה השנתית אפשר לצפות בו. סמדר רגב אגמון הלחינה ושרה, איתן הרמן ערך את הוידאו והמלים הן מתוך "דרך הבודהיסטווה" של שנטידווה. לסיפור שמאחורי יצירת הסרטון ולמלים שסמדר שרה ראו כאן.

אירועי הקורונה

מגפת הקורונה השפיעה כמובן עלינו, על הקהילות הפלסטיניות שעמן אנחנו בקשר ועל הפעילות שלנו.
את פעילות השטח נאלצנו לעצור בחודש מרץ וגם קבוצות הישיבה השבועיות שלנו לא יכלו להמשיך ולהיפגש פנים אל פנים. אבל גילינו שהנסיבות החדשות מייצרות עבורנו אפשרויות חדשות לפעולה.

הצלחנו להמשיך לקיים קבוצת ישיבה שבועית דרך הזום. הופתענו לגלות עד כמה המדיום האינטרנטי בכל זאת מאפשר שיח והקשבה. למרות היעדר המפגש פנים אל פנים זכינו לשיתופים מהלב ותחושה של קירבה בתקופה שבה התבוננות, תמיכה וסנגה נחוצות מתמיד. הזום כמובן איפשר הצטרפות של משתתפות ומשתתפים חדשים. ממש לאחרונה הקבוצה הירושלמית שלנו חזרה גם להיפגש פנים אל פנים יחד עם זום.  הסגר החדש יחזיר אותנו למפגשי זום בלבד אבל מה שבטוח הוא שהמפגשים ימשיכו כך או כך.

וכשזה יהיה אפשרי ננסה גם לחדש את ימי התרגול ולקיים רטריט (ממש לפני פרוץ הקורונה הספקנו לקיים רטריט נפלא לפעילות חברתיות). להשתתפות בקבוצה השבועית או בימי התרגול לכשיהיו אפשר לכתוב לנו.

בשל הקורונה מאז מרץ לא קיימנו פעילויות קבוצתיות גדולות עם חברינו מולאג'ה ודיר איסתיא. למרות זאת הקשר שלנו עם שתי הקהילות נשמר ברציפות. עם התפשטות הנגיף בחודש מרץ היה חשש שמפגשים בינינו לבין פלסטינים יהיו מקור להידבקויות (הקורונה התפשטה בישראל הרבה יותר מאשר בקרב הפלסטינים ולכן אנחנו היינו אלו שעלולים להיות נשאים של הנגיף). זו היתה הפעם הראשונה מזה שנים רבות שלאורך תקופה של שבועות לא יכולנו להגיע לכפרים ולהיפגש פנים אל פנים. הגעגועים הבהירו לנו עד כמה ולאג'ה ודיר איסתיא יקרים לליבנו.

לאורך מרץ ואפריל התעדכנו ברציפות – בשיחות עם חברים ודרך הרשתות החברתיות – על המתרחש בקרב הקהילות הפלסטיניות ועל האופן שבו הרשות הפלסטינית מתמודדת עם אתגר הקורונה. פרסמנו עדכונים שבועיים על התפשטות הנגיף בגדה המערבית ועל ההשפעות החברתיות, כלכליות ופוליטיות של המצב על תושבי ולאג'ה ודיר איסתיא. למיטב ידיעתנו היו מעט מאוד דיווחים קבועים וישירים כאלו בעברית על המתרחש בשטח הרשות וראינו שהדיווחים שלנו זוכים לעניין רב.

קריקטורה מימי הקורונה – מאחר שאי אפשר לעלות לרגל למכה הקפת הכעבה היא ללכת ולתרום לאלמנות, יתומים ומובטלים

הנזק הכלכלי של הקורונה – בגלל הגבלות התנועה וכמובן גם סגירת מקומות עבודה – פגע קשות באוכלוסייה הפלסטינית. וכך לפני כמה חודשים התחלנו למכור בירושלים תבשילים וירקות תוצרת ולאג'ה. לשמחתנו ההזמנות ממשיכות שבוע אחר שבוע וצוות המתנדבים שלנו נהנה מאוד לפזר ברחבי העיר את התוצרת הנהדרת של ולאג'ה. כך כמה משפחות בכפר זוכות לתוספת הכנסה שנחוצה מאוד בימים אלו. רוב הלקוחות הישראלים מתוודעים לראשונה לסיפור של הכפר וכך אנחנו מרחיבים מעט את מעגל התמיכה הישראלית. לפרטים נוספים, הזמנת אוכל או הצטרפות לצוות המתנדבים ראו כאן. המשלוחים מולאג'ה מתרחשים בירושלים בלבד. מי שמתגוררות בערים אחרות יכולות להזמין את תוצרת דיר איסתיא שאנחנו מסייעים במכירתה כבר שנים רבות.

זו הזדמנות להגיד תודה. לכל אותם אנשים ונשים שבזמן משבר עצום כמו הקורונה שמייצר לכולנו קשיים בהווה ודאגות כלפי העתיד מוצאים את כוחות הנפש והלב לפעול בערבות הדדית וסולידריות. כקבוצה, הסולידריות והשותפות בינינו הם תמיד – ובמיוחד כיום – מקור תמיכה יקר ערך.

המתרחש בדיר איסתיא וחארס

מאז השבעת הממשלה הנוכחית אנחנו עדים לסדרה של אירועי אלימות והשתלטות על אדמות באזור דיר איסתיא שכמותה לא היכרנו בלמעלה מעשר שנות הפעילות שלנו שם. פלישות של מתנחלים לקרקעות פרטיות, השחתת כרמים ותקיפות של חקלאים בידי מתנחלים וחיילים. סקירה של חלק מהאירועים הללו פרסמנו כאן. האירועים הללו גם החזירו אותנו אל השטח; אמנם לא בקבוצות גדולות הפתוחות לכל מי שמעוניין אלא בצוותים קטנים מתוך מעגל המתרגלים והמתרגלות שלנו. בעצם, מאז חודש מאי אנחנו מגיעים כל שבוע לכפרים.

הבריכה שתושבה יקיר בנו באדמה פרטית של תושב דיר איסתיא

בחודש מאי החלו תושבים מההתנחלות יקיר לחפור בריכה בשטח אדמה שבבעלות תושב דיר איסתיא. בשבועות שלאחר מכן התלווינו לבעל האדמה מספר פעמים בניסיונות שלו להגיע לשטח, ובתלונות לצבא ולמשטרה. פנינו גם לארגון יש דין וחיברנו אותם לבעל האדמה. חיילים שהגיעו לשטח לא מנעו את המשך העבודות הלא חוקיות של המתנחלים ובמקום זאת סילקו את בעל האדמה מהמקום. המשטרה סגרה במהירות תלונה שאנחנו הגשנו. בכל זאת, הנחישות של בעל האדמה, הליווי שלנו והפעילות המשפטית של יש דין הביאה לכך שבאופן נדיר ביותר הצבא פעל והרס את הבריכה. למותר לציין שלמרות שזהות העבריינים ידועה לא ננקט נגדם כל צעד ענישה.

בחודש מאי גם נעקר כרם זיתים של תושב הכפר השכן לדיר איסתיא, חארס. גורם ישראלי לא ידוע, יתכן שמהתנחלות רבבה ההולכת ומתרחבת אל כיוון הכרם, השמיד 200 עצי זית. למרות שהאזור מרושת במצלמות אבטחה הצבא טוען שהוא אינו יודע מי עקר את העצים. בעקבות עקירת הכרם וההתחמקות של רשויות המדינה מלהעמיד לדין את מבצעי הפשע החלו הפגנות שבועיות של תושבי הכפר חארס. תחילה בצעדות מהכפר אל הכרם שהושחת ולאחר מכן בכניסה לכפר שחיילי צה"ל חוסמים כל יום ששי כדי למנוע מהמפגינים לצעוד.

מתפללים מול החיילים שחסמו את היציאה מהכפר

לשמחתנו אנחנו מצליחים להצטרף כל שבוע להפגנה. התושבים ופעילים מהכפרים הסמוכים מקפידים על מאבק לא אלים וזאת למרות כוחנות ולפעמים גם אלימות שהחיילים מפעילים. זו חוויה חשובה לעמוד עם המפגינים הפלסטינים להידחף בידי חיילים ישראלים, לא לציית להוראות שלהם ולקחת חלק בהתנגדות פלסטינית לא אלימה. כמתרגלים ומתרגלות ההשתתפות בעימות הזה מפגיש אותנו עם כל מיני אתגרים: פחד, תחושות של תסכול, ספקות …. ומה שהוא אולי האתגר הגדול ביותר הוא הניסיון לפעול בתוך עימות שלא מתוך עוינות ובלי תגובתיות כשעוינות מופנית כלפינו. האתגרים הללו מאפשרים לנו לפגוש את עצמנו בחמלה, לגדול ולפתוח את הלב. המחויבות ההדדית שלנו ושל תושבי חארס בונה בינינו קשרים עמוקים.

גם ביום ששי האחרון, ערב ראש השנה וממש לפני תחילת הסגר היינו בהפגנה בכפר. אנחנו מבררים האם יש דרך שנוכל להשתתף בהפגנות הללו גם בסגר. מי שרוצים/ות להצטרף אלינו אחרי הסגר להפגנות בחארס יכולים/ות לכתוב לנו.

תכנית טראמפ, תכנית סיפוח ואפרטהייד

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פירסם את "עסקת המאה" בחודש ינואר. בין השאר התכנית כוללת את השארת ירושלים בריבונות ישראלית וסיפוח ישראלי של 30% משטחי הגדה המערבית. על פי תכנית טראמפ, מדינה פלסטינית אם בכלל תוקם תהיה מותנית במשא ומתן עם ישראל על 70% הנותרים של השטח, ויתור פלסטיני על מזרח ירושלים ועוד שורה של התניות לא פשוטות.

בתגובות הישראליות לתכנית – צהלות בימין על הסיפוח הקרב והתמיכה האמריקאית הגורפת בנראטיב הישראלי לסכסוך או זלזול של השמאל בטענה שמדובר בתכנית לא רצינית שאין לה היתכנות – כמעט ולא היו התייחסויות להשפעה של הסיפוח שהתכנית מציעה על חיי היומיום של מיליוני הפלסטינים שחיים כאן.

מתוך ההכרות שלנו עם השטח בולאג'ה ודיר איסתיא היה ברור לנו שהסיפוח לא רק יהיה על חשבונן של ערים וישובים פלסטינים אלא שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת שישבשו זכויות בסיסיות והיבטים קריטיים של חיי היומיום. פרסמנו ניתוח של האופן שבו מפת הסיפוח של טראמפ תשפיע על קהילות ולאג'ה ודיר איסתיא והוא עורר לא מעט עניין. בין הנזקים הישירים של הסיפוח על חברינו בולאג'ה ודיר איסתיא: אובדן של מקורות הכנסה, ניתוק בין כפרים לערים בהן הם תלויים, השתלטות על קרקעות, הריסות בתים. אלו והיבטים נוספים שתיארנו הראו את המשמעות האמתית של מה שבישראל כינו תכנית שלום.

בחודש מאי הושבעה הממשלה הנוכחית שבקווי היסוד שלה נמצאת הכוונה לספח חלקים בגדה המערבית. באותה תקופה צוות ישראלי-אמריקאי הכין מפה של גבולות הסיפוח. המהלך הדרמטי הזה התקבל בישראל באדישות כמעט. כך, לא רק שישראל בחרה באפרטהייד אלא שהבחירה הזו כמעט ולא נתקלה בהתנגדות פנים ישראלית.

בזמן שהמפגינים בחארס מתפללים, חלקנו יושבות במדיטציה

לקראת ה-1 ביולי, תאריך היעד שהממשלה סימנה לסיפוח קיימנו סקר בקרב מורות ומנחות של קהילות דהרמה שונות – עד כמה שאלת הסיפוח והשלכותיה נראית להן קשורה להוראת הדהרמה ועד כמה הנושא הזה עולה כשהן מלמדות. את התוצאות המאוד מעניינות של הסקר פרסמנו בטקסט – לתרגל דהרמה במשטר אפרטהייד – שבו הצענו את ההתבוננות שלנו על השאלה. בכך תרמנו מעט לעורר שיח ומודעות לאופי המשטר כאן ולמציאות שבתוכה כולנו חיים.

הסיפוח נדחה לעת עתה. אבל הוא לא נדחה בגלל התנגדות ישראלית מיוחדת. בעוד שהציבור הישראלי עסוק – בצדק – בשחיתות של נתניהו, בנזקי הקורונה ובטיפול הכושל של הממשלה במשבר הזה, מעבר לקו הירוק ממשיכים הדיכוי והנישול בהיקפים הולכים וגדלים. פער הכוחות בין ישראל לפלסטינים גדול מאי פעם והאפשרות לשינוי שיוביל לחיים של שוויון ושלום אינה נראית באופק.

המציאות הזו אינה מרפה את ידינו. כמו שכתבנו למעלה, בקרוב תחל עונת המסיק ואחרי הסגר נצטרף אל חברינו בולאג'ה, דיר איסתיא וחארס למסוק בכרמים. להצטרפות כיתבו לנו ונשלח פרטים מלאים.

התרגול וחכמת הדהרמה מסייעים לנו בהתמודדות עם הכאב שאנחנו פוגשים. היכולת לפעול גם בתנאים הנוכחיים היא חשובה ומקור גדול לנחמה. השותפות והחברות שנולדת מתוך הפעילות כסנגה עם שותפים פלסטינים היא מתנה יקרת ערך שבזכותה אנחנו יכולים להמשיך.

וכך נעשה גם בשנה הקרובה.

סרטון חדש – שבועת הבודהיסטווה

     הברואים הם רבים מספור – אני נשבעת לשחרר את כולם
     התשוקות הן ללא סוף – אני נשבע לשרש אותן
     הדהארמות הן ללא שיעור – אני נשבעת לרדת לעומקן
     דרך הבודהה היא חסרת גבולות – אני נשבע להשלימה במלואה

"דרכו של הבודהיסטווה" ובתוכו שבועת הבודהיסטווה הוא אחד הטכסטים המוכרים והחשובים בבודהיזם. הכמיהה והמחויבות שהוא מבטא לרווחתם של כל היצורים החיים הן גם מקור השראה למתרגלים ומתרגלות של בודהיזם מעורב חברתית.

אחד הטקסטים הראשונים שפרסמנו באתר שלנו היה תרגום של כמה מבתי השבועה.
בשבילנו הטכסט הזה הוא גם השראה לפעולה וגם מאיר את העשייה שלנו – לפעמים מאתגרת וכרוכה במפגש קרוב עם סבל ואלימות – באור מיטיב ומרחיב לב.

לאחרונה סמדר רגב אגמון הלחינה ושרה את הטכסט שמצאה אצלנו באתר. אנחנו התרגשנו מהתוצאה וביקשנו את רשותה להשתמש בשירה שלה כדי ליצור סרטון קצר שמבטא את הרוח והעשייה שלנו לאורך השנים.
איתן הרמן המוכשר ערך את הווידאו על בסיס תמונות שצולמו בפעילויות שלנו.
התוצאה יפהפייה ומרגשת.

תודה לסמדר, איתן וכל השותפים והשותפות לעשייה.

סמדר רגב אגמון היא עובדת סוציאלית ופעילה חברתית שבין השאר הקימה את נשיותי – עסק סביבתי-פמיניסטי להפצת מוצרי וסת אקולוגים. סמדר גם השתתפה בקורס מדיטציה לפעילות ופעילים חברתיות שקיימנו.

איתן הרמן מתרגל בעמותת תובנה ויוצר סרטים יחד עם בת זוגו אביגיל גרץ. אביגיל הנחתה בעבר את אחת מקבוצות המדיטציה שלנו.

ישנם תרגומים רבים לאנגלית של "דרכו של הבודהיסטווה". הנה תרגום מומלץ.

אלו המלים שסמדר שרה
מי ייתן ואהיה מגן לזקוקים,
מי ייתן ואהיה מדריך להולכים בדרך.
לאלה החפצים לחצות את הנהר
מי ייתן ואהיה סירה, דוברה וגשר.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

לרוצים בבית אהיה לאי,
מנורה אהיה לכמהים לאור.
לרוצים מנוח – אהיה מיטה,
לצריכים משרת, אהפוך לעבד.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

אהיה אבן המשאלות, קערת השפע,
מילת עוצמה, תרופה נעלה
עץ הפלאים,
ולכל ברואי עולם – פרה שופעת.

כמו האדמה הגדולה והיסודות האחרים,
איתנה כמו השמיים
לכל היצורים החיים
אהיה האדמה והמיכל לחייהם.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

תיקון ליל שבועות: לא תגנוב, לא תחמוד, לא תענה ברעך עד שקר – דיווח על שורה של התנכלויות באדמות דיר איסתיא וחארס

דיר איסתיא

 

אתמול, ערב שבועות, בילינו כמה שעות של אינטימיות ותסכול. אינטימיות עם חברים מדיר איסתיא וחארס ותסכול נוכח ההתנכלויות השיטתיות של המדינה ומתנחלי האזור: בניה ישראלית לא חוקית על אדמות פרטיות של תושב דיר איסתיא, מניעה מחקלאי תושב דיר איסתיא לבנות בור מים להשקיית כרם הזיתים שלו והחרבה של כרם זיתים של תושב חארס בצמוד להתנחלות רבבה. מעשים מהסוג הזה הם לא דבר חדש או נדיר. אולם בימים אלו הם מתרחשים בהקשר של תכנית הסיפוח של הממשלה שבמסגרתה השטחים החקלאיים של דיר איסתיא וחארס אמורים להיות מסופחים (אבל הכפרים עצמם ובעלי הקרקעות לא). בערב חג מתן תורה ועשרת הדיברות כך נראים החיים תחת שלטונה של ישראל.

תיקון ליל שבועות: לא תגנוב, לא תחמוד, לא תענה ברעך עד שקר
כתיבה: שלומית וגיתית