כתבה: נורית טולנאי
היינו אצלם!
במה להתחיל?
בנסיעה הקסומה המחסום לכיוון הכפר בירידה התלולה כשממול נוף הרים מפעים חשוף כולו סלעים, אני אומרת לזהר בנוף הפתוח החשוף עם מרחבים פותחי הלב האלה עוד לא הייתי. לפני ההתנחלות שבדרך לכפר פוגש אותנו אב המשפחה הנסיעה היא לשטח A* (שישראל אוסרת כניסת ישראלים אליו) ולכן הוויז לא מראה כביש סלול שם.
את המשפחה הכרתי לפני מספר שנים כשליווינו את הבת הצעירה אמל, והוריה – בילאל וג'נאת – לטיפולים רפואיים (את השמות שינינו בטקסט הזה כדי להגן על הפרטיות של המשפחה).
לפני ארבעה וחצי חודשים באישון לילה פרצו חיילים ישראלים לביתם ולקחו את אחד הבנים לכלא. שוק, כאב, אי ודאות פחד אימה… נפלו על המשפחה. המשך קריאת הפוסט "הבן של החברים שלי עדיין בכלא"
