אהבה בפעולה – טיך נהאת האן על מאבק לא אלים

תודה לכל מי ששלח/ה פקסים בעניין הביוב ברבבה. בתגובה לפקסים התקבלו תשובות הן מקמ"ט איכות סביבה במינהל האזרחי, בני אלבז והן מרונן זהבי שמרכז את נושא המים והשפכים במחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה . נמשיך לעדכן לגבי "פעילות האכיפה" שמוזכרת בתגובה של מר זהבי ולגבי פעולות נוספות שיתכן וניזום אנחנו

    בפברואר יבקר בארץ המורה הטיבטי רינפוצ'ה. ב 15/2 הוא ידבר ביפו על ההיבט הרוחני של מאבקים
באמצע מרץ מתוכנן אירוע שמשותף לנו ולקבוצות הדהרמה בישראל בכותרת   "מאבקים חברתיים ברוח הדהרמה". דוברים שונים ידברו על מאבקים לחופש, שלום וצדק חברתי שהתקיימו בארצות בודהיסטיות. לאחר מכן, בשיח משותף למורי דהרמה ופעילים חברתיים בישראל ידובר על מה אנו יכולים ללמוד מאותם מאבקים לצורך המאבקים החברתיים והפוליטיים שמתקיימים בישראל. בקרוב נפרסם תאריך מדויק ותכנית לאירוע.

הטקסט הבא לקוח מפרק בשם "אהבה בפעולה" מהספר "פרקים בשינוי חברתי לא-אלים" של מורה הזן הוייטנאמי טיך נהאת האן. מקווה שתמצאו אותו מעורר השראה

אהבה בפעולה

אהבה היא המהות של אי-אלימות. אהבה והנכונות לפעולה לא אנוכית מולידות באופן טבעי אסטרטגיות, טקטיקות וטכניקות של מאבק לא אלים. אי-אלימות היא תהליך; היא אינה דוגמה קפואה. סוגים אחרים של מאבק יכולים להיות ניזונים מחמדנות, שנאה, פחד או בורות. אבל מאבק לא אלים אינו משתמש במקורות אנרגיה כאלו שכן הם יהרסו הן את האנשים והן את המאבק. פעולה לא אלימה, שנולדת מתוך מודעות לסבל וניזונה על ידי אהבה, הינה הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם היריב.

טיך נאת האן
טיך נאת האן

המאבק הבודהיסטי לשלום בוייטנאם בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, נולד מתוך הסבל העצום שכוחות בין לאומיים המיטו על ארצנו.שפיכות-דמים ותופת-אש עשו שמות בארץ. בכל מקום אנשים נעקרו מישוביהם. מלחמת וייטנאם היתה בראש ובראשונה מאבק אידיאולוגי. על מנת לדאוג להישרדותם של בני עמנו היה עלינו להתגבר על הפנאטיות הקומוניסטית והאנטי-קומוניסטית כאחד ולהקפיד על ניטרליות גמורה. הבודהיסטים ניסו כמיטב יכולתם לדאוג טובת הכלל בלי להיות חד-צדדיים ובכל זאת הואשמו שהם בעד הקומוניסטים

לאורך כל המאבק שלנו התחוללו התרחשויות ספונטאניות של אהבה: נזיר יושב בשלווה מול טנק מתקדם; נשים וילדות מרימות את ידיהן החשופות נוכח גדרות תיל; סטודנטים מתעמתים עם חיילי המשטרה הצבאית שעוטים מסכות מפלצתיות ואוחזים ברובים מכודנים; נשים צעירות רצות דרך עננים של גז מדמיע עם תינוקות בזרועותיהן; שביתות רעב שקטות וסבלניות; נזירים ונזירות שמעלים את עצמם באש בניסיון להשמיע קול שיחדור מבעד לשאון המלחמה. כל המאמצים הללו הניבו פירות.

כל פעולה לא-אלימה מצריכה הבנה יסודית של המצב ושל הפסיכולוגיה של האנשים. בוייטנאם קיבלנו רעיונות רבים מהמסורת הבודהיסטית ולמדנו מהטעויות שלנו תוך כדי פעולה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, נזירים בודהיסטים הצטרפו למאבק לעצמאות מהצרפתים וזכו עקב כך לאהדה עממית. כאשר פרצה מלחמת וייטנאם האהדה הזו עדיין היתה קיימת. הידע שנרכש במאבק לעצמאות איפשר לנו ללכת מעבר להתנגדות פאסיבית ולפעול באופן אקטיבי על מנת לגבור על המלחמה והדיכוי. ב-1966 גילו תושבי הערים הואה ודננג שהמרשל נגוין קאו קי מתכוון לשלוח טנקים וחיילים על מנת לדכא את תנועת השלום. בתגובה הם הוציאו לרחובות את המקדשים המשפחתיים שנמצאים בכל בית – החפץ המקודש ביותר שיש לכל משפחה. התרבות והמסורת שלהם נהיו למקור תמיכה בהתנגדות לכוחות ההרס. היו אנשים שמתחו ביקורת על הצעד הזה באומרם שזה הוא שימוש בדת לצרכים פוליטיים. אני לא מסכים עם הטענה הזו. הם עשו שימוש בכוח הרוחני החזק ביותר שלהם כדי לעמוד מול האלימות. לא היה זה מעשה פוליטי; זה היה מעשה של אהבה.

מהטמה גנדהי עשה שימוש נרחב בצומות במאבק לעצמאות הודו וכך היה גם בוייטנאם. לעתים אלפי אנשים צמו יחדיו ולעתים היה מדובר בצום של אדם בודד. הצום היה סוג של תפילה על מנת לטהר את ליבנו, לחשל את כוח הרצון שלנו ולעורר מודעות וחמלה אצל אחרים. כאשר טיך טרי קואנג צם במשך 100 ימים, הדבר עורר את המודעות והחמלה של האנשים שחלפו על פני המרפאה בה שכן. כתוצאה מכך הם הרגישו שהם מוכרחים להיפגש, לדבר ולתכנן וסייעו בכך לקידום המאבק. טיך טרי קואנג לא תכנן לצום. הוא היה חייב לצום

מעצמות העל נלחמו בוייטנאם ותוך כדי כך גרמו למותם של אלפי חקלאים וילדים ולהרס חסר רחמים של ארצנו. לא הצלחנו לעצור את הלחימה; לא הצלחנו לגרום לכך שיקשיבו לנו ויבינו אותנו. היתה לנו מעט מאוד גישה לתקשורת הבין לאומית. אנשים חשבו שאנחנו רוצים לתפוס את השלטון אבל השלטון ממש לא עניין אותנו. הדבר היחיד שרצינו היה לעצור את הטבח. קולות העם הוייטנאמי – 80 אחוז מהם בודהיסטים – נעלמו בהמולת הירי וההפצצות. אבל הבנו שהמטרה והאמצעים אחד הם. מעולם לא נקטנו בפעולה שהיתה מנוגדת למחויבות שלנו לאי-אלימות.

טיך קואנג דוק מעלה את עצמו באש
טיך קואנג דוק מעלה את עצמו באש

ב-1963 טיך קואנג דוק צעד לצומת מרכזי והתיישב בתנוחת הלוטוס. הוא שפך על עצמו דלק והפך את עצמו ללפיד בוער. אחד מתלמידיו הקריא לתקשורת את מילותיו האחרונות. על ידי המעשה הזה טיך קואנג דוק העיר את העולם להכיר בסבל של המלחמה ורדיפת הבודהיסטים. כאשר מישהו נעמד באומץ כזה מול אלימות, משתחרר כוח של שינוי. כל פעולה לשלום מצריכה שמישהו אמיץ שיצא נגד אלימות ויעורר השראה לאהבה. אהבה והקרבה יוצרים תגובת שרשרת של אהבה והקרבה

אני מאמין בכל ליבי שהנזירים והנזירות אשר העלו את עצמם באש לא שאפו למותם של המדכאים אלא רק לשינוי המדיניות שלהם. האויבים שלהם לא היו בני אדם אלא חוסר הסובלנות, הפנאטיות, הדיכוי, החמדנות, השנאה והאפליה ששרו בליבות בני ובנות ארצם

התנאי הבסיסי לפעולה לא-אלימה הוא שבתוכך קיימת המהות של חמלה ואי-אלימות. נקטנו בטקטיקות מגוונות של אי-אלימות. שר החוץ וו-ואן מאו, התפטר ב-1963 וגילח את ראשו במחאה על האלימות של המשטר. סטודנטים ופרופסורים רבים נהגו כך בעקבותיו. היו שביתות בנמלים ובשווקים, בעלי עסקים החזירו במחאה את רשיונות העסק שלהם. פרופסורים ונשיאי אוניברסיטאות התפטרו וסטודנטים ותלמידי תיכון החרימו שיעורים ובחינות. אנשים שגוייסו לצבא סירבו לקחת חלק בלחימה. הממשלה הגיבה לפעולות הללו בסנקציות מזוויעות – גז מדמיע, רימונים, מעצרים ועינויים – על מנת לשבש ולדכא את התנועה הלא-אלימה.

סוכני משטרה התחזו לנזירים ונזירות וחדרו לתנועה שלנו. הם פגעו בשם התנועה וזרעו פחד. הם הסיתו את הקיצונים והפנאטים להרוס את התנועה. איש אינו יודע כמה מנהיגים בודהיסטים ולא בודהיסטים של התנועה הלא-אלימה נעצרו ונהרגו. אפילו עובדים סוציאלים שפעלו לעזור לחקלאים הותקפו ונרצחו. 8 מחברי התנועה שהקמתי – בית הספר לשירות חברתי של הנוער – נחטפו, 6 נרצחו ו-11 נפצעו באורח קשה.כל זה משום שסירבו לבחור צד במלחמה. בטקס הזיכרון לנרצחים, חברי התנועה חידשו בפומבי את המחויבות שלהם לאי-אלימות: "כעת, בנוכחותם של חברינו היקרים שגופותיהם מונחות כאן, אנו מצהירים שאיננו יכולים לראות את הרוצחים שלהם כאויבינו. זרועותינו פתוחות לרווחה ואנו נכונים לחבק כל רעיון שיעזור לנו להמשיך לפעול בצורות לא אלימות למען הוייטנאמים".

—————————–

דומה אך שונה: השבוע החלו הפגנות בערים שונות בטיבט. כוחות סינים פתחו באש חיה והרגו לפחות 2 מפגינים. כאן יש דיווח בעברית וכאן דיווח נרחב יותר באנגלית.

בישראל, הורסים בתים במזרח ירושלים, מפנים משפחות מדיור ציבורי ומתכננים לפנות עשרות אלפי בדואים מאדמותיהם.

הרצאות וידאו על אקולוגיה ודהרמה

היום היינו במסיק נוסף בכמה כפרים מאזור שכם. היום עבר בנעימים ו צ'ופר בדמות אנשי סנגהה-סווה שהתחילו את הרטריט שלהם לפני שלושה ימים. בשבת נצטרף שוב למסיקים. יהיו הסעות מתל אביב וירושלים (ננסה לארגן טרמפים גם ממקומות אחרים בארץ) . היציאה בשעה 7:00 ומי שמעוניינים להצטרף מתבקשים לכתוב לנו בהקדם.
בשבת הבאה, יום תרגול "להיות שלום" של התבוננות ושיתוף על החיים בתוך הסכסוך. להשתתפות כיתבו לנו.

היום, מתחילה סדרה של הרצאות על אקולוגיה ודהרמה. בין הדוברים מורי דהרמה ידועים – בראשם הדלאי לאמה – ומדענים מובילים. אני מרשה לעצמי להעלות כאן את המידע לאנגלית בלי לתרגם אותו. נראה שיהיה מרתק.

Mind and Life XXIII: Ecology, Ethics and Interdependence

October 17-21, 2011

This meeting with His Holiness the Dalai Lama will be a dialogue between contemplative scholars, activists and ecological scientists that will discuss the interconnection between individual choices and environmental consequences. There will be live broadcasts of the dialogue from His Holiness's office in Dharamsala, India, on October 17-21, 2011. The live webcasts can be viewed at http://dalaila.ma/nkEdsA

The sessions will be available for streaming and download after the event at http://dalailama.com/webcasts

Schedule – All times Indian Standard Time (GMT+5.30)

TOPIC ONE – THE SCIENCE

Moderator: Daniel Goleman

Session 1, October 17th Morning: Human Impact on Global Systems for Sustaining Life

Presenter: Diana Liverman

Time: 9:00am – 11:30am

Session 2, October 17th Afternoon: Interdependence Between the Environment and Our Health: Risk and Opportunities

Presenter: Jonathan Patz

Time: 1:00pm – 4:30pm

Session 3, October 18th Morning: Industrial Ecology – Connecting Everyday Activity to Planetary Crisis

Presenters: Gregory Norris, Matthieu Ricard

Time: 9:00am – 11:30am

TOPIC TWO – ETHICS, PHILOSOPHY, THEOLOGY

Moderator: John Dunne

Session 4, October 18th Afternoon: Environmental Ethics – What is at Stake?

Presenter: Clare Palmer

Time: 1:00pm – 4:30pm

Session 5, October 19th Morning: A Role for Theology – Models of God, the World, and the Self

Presenter: Sallie McFague

Time: 9:00am – 11:30am

Session 6, October 19th Afternoon: A Buddhist Perspective and Open Discussion

Time: 1:00pm – 4:30pm

TOPIC THREE – ETHICS AND ACTION

Moderator: Roshi Joan Halifax

Session 7, October 20th Morning: The Psychology of Action and Behavior Change

Presenter: Elke Weber

Time: 9:00am – 11:30am

Session 8, October 20th Afternoon: A Buddhist Perspective on the Psychology of Action and Behavior Change

Presenter: Thupten Jinpa

Time: 1:00pm – 4:30pm

TOPIC FOUR: CONCLUSION

Session 9, October 21st Morning: The Skillful Means of Activism

Presenter: Dekila Chungyalpa

Time: 9:00am – 11:30am

Session 10, October 21st: To Be Determined

Time: 1:00pm – 4:30pm

For times in your area, 9:00am October 17th in Dharamsala, India, is the same as 8:30pm in October 16th in Los Angeles, California, USA.

Participants

1.Tenzin Gyatso, His Holiness the 14th Dalai Lama of Tibet

2. Dekila Chungyalpa, M.A., is the World Wildlife Fund US Director for the Sacred Earth Program.

3. John Dunne, Ph.D., is an Associate Professor in the Department of Religion at Emory University

4. Daniel Goleman, Ph.D., is a co-founder of the Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning at the University of Illinois, and co-director of the Consortium for Research on Emotional Intelligence in Organizations at Rutgers University.

5. Roshi Joan Halifax, Ph.D., is founder, Abbot, and Head Teacher of Upaya Institute and Zen Center in Santa Fe, New Mexico.

6. Thupten Jinpa, Ph.D, Principal translator for His Holiness the Dalai Lama, President and the Editor-in-Chief of the Institute of Tibetan Classics.

7. Diana Liverman, Ph.D., is the co-director of the Institute of the Environment at The University of Arizona and a professor in the School of Geography and Development.

8. Sallie McFague, Ph.D., is Distinguished Theologian in Residence at the Vancouver School of Theology in British Columbia, Canada.

9. Greg Norris, Ph.D., founded and is executive director of New Earth and Visiting Professor with the Applied Sustainability Center at the University of Arkansas.

10. Clare Palmer, D.Phil., is a Professor of Philosophy at Texas A&M University.

11. Jonathan Patz, M.D., M.P.H., is a Professor & Director of Global Environmental Health at the University of Wisconsin-Madison.

12. Matthieu Ricard: Ph.D., is an author and Buddhist monk at Shechen Monastery in Kathmandu and French interpreter for His Holiness the Dalai Lama

13. Elke Weber, Ph.D., is the Jerome A. Chazen Professor of International Business and Professor of Psychology at Columbia University.

Presented by the Mind and Life Insitute (www.mindandlife.org) and the Office of His Holiness the Dalai Lama (www.dalailama.com)

חופן של עלים

מוסף הארץ פרסם כתבה גדולה על תכנית "שפת הקשב" שפועלת במערכת החינוך בארץ מזה עשר שנים. התכנית שפותחה על ידי שימי לוי (מורת דהרמה בעמותת תובנה) מבוססת על תרגילים של דימיון מודרך והקשבה לגוף. התכנית היא הישג יוצא דופן – בקנה מידה בין לאומי -בו תרגול המדיטציה וחמלת הדהרמה עברו תרגום מוצלח מהם נוצר כלי שימושי לילדים בבתי ספר יסודיים. התוצאות – כפי שעולה מהכתבה – מרשימות ומחממות את הלב.

קרן ארבל כתבה רשימה מקיפה שמסבירה שהדרך הבודהיסטית אינה מעודדת התכנסות והתנתקות מהחיים. שווה לקרוא גם כדי להנות מבקיאותה הרבה של קרן וגם כי יש ערך להשתחרר מהדימוי השגוי הנ"ל. כפי שכתבתי בתחילתו של דיון שהוביל לרשימה של קרן: המחשבה שהבודהיזם מנותק או מעודד התנתקות מהחיים מעידה בעיקר על היותה של קהילת הדהרמה במערב – ובישראל –  מאוד צעירה. ככל שהקהילה הזו מתבגרת נהיה יותר ויותר ברור שבדיוק ההיפך הוא הנכון.

עוד באותו עניין, אילן לוטנברג שלח לי מאמר מאת פרופסור קנת' קראפט שמסביר איך לאורך כל ההיסטוריה, דמויות בודהיסטיות מובילות עסקו בשינוי חברתי. כדי לקרוא את המאמר המלא יש צורך להרשם כמנויים למגאזין Tricycle. אולם באתר של קראפט יש גישה לכמה מאמרים אחרים שלו על דהרמה מעורבת חברתית. נראה מאוד שווה קריאה.

אבינדב בגין (הבן של, הנכד של) פרסם לפני שנה את "סיום הסכסוך", ספר המורכב מקטעים קצרים ומעוררי השראה על הסכסוך היהודי-פלסטיני כשיקוף של התודעה המפרידה והמסכסכת שלנו. אבינדב כותב טור אישי בYNET וכאן תוכלו לקרוא את הטור האחרון שפרסם. לטעמי, כתיבתו של בגין היא יוצאת דופן בחדות ובבהירות שלה. חסרה לי אצלו התייחסות לתנאים הארציים שמזינים אי-צדק, אלימות ושאר מרעין בישין. את התנאים הללו ראוי – ואפשר – לשנות גם בלי קשר לשינוי התודעתי שהוא מדבר עליו. אבל אלו מאיתנו העוסקים בשינוי התנאים הארציים, לא תמיד נותנים את הדעת על התודעה שמטפחת את המציאות השבורה שלנו. התודעה הזו משותפת לכולנו וכך יוצא שלכולנו יש חלק באלימות ובכאב. כאמור, אני ממליץ בחום לקרוא.

בתחילת אוקטובר יתקיים רטריט העבודה השנתי "להיות שלום" של סנגהה-סווה. כמו בשנים הקודמות מדובר על שבועיים של הצטרפות למסיק הזיתים של חקלאים פלסטינים בגדה המערבית. הרטריט משלב עבודה, שיחה, לימוד אודות הסכסוך ומדיטציה. נדמה לי שזו השנה החמישית שבה מתקיים הרטריט המיוחד הזה – מדובר בהזדמנות ייחודית להכיר את המציאות בשטחים ולפעול לשלום בתמיכתה של קהילה מתרגלת. זוהר וניית'ן שמובילים את הרטריט הם מורים – אנשים – חכמים ובעלי לב גדול. גם אנחנו נגיע ונסייע. אחרי הרטריט הראשון שלהם בארץ פרסמתי ראיון איתם.  פרטים והרשמה כאן.

זהו להפעם. נשמח לפרסם לקטים דומים בעתיד ואתם מוזמנים לשתף אותנו בחומרים מעניינים שמגיעים אליכם.

הפנים שבחוץ והחוץ שבפנים

למטה תמצאו רשימה של חגית אהרוני מקבוצת "לא מצייתות" על גבולות פיזיים ומנטאליים. הרשימה – כמו המעשים שהיא מתארת – קוראת תיגר על הגבולות הללו. אני ממליץ מאוד לקרוא ולראות איך כל אחת מאיתנו יכולה לעשות משהו כדי להפיל חומות ולבנות חופש.

לפני כן, הזמנה לסדרה של 4 מפגשים שאעביר בבית בהואנה בתל אביב: המשך קריאת הפוסט "הפנים שבחוץ והחוץ שבפנים"