אירוע זום השבוע והודעה לקראת מסיק הזיתים

מהמסיק בולאג'ה

עונת המסיק מתחילה בקרוב.
אנחנו מקווים שנוכל לצאת לימי מסיק ומבררים איך אפשר לעשות זאת באופן שעולה בקנה אחד עם הגבלות הקורונה. כשנדע נפרסם הזמנה עם תאריכים – המסיקים בדיר איסתיא ובולאג'ה יתקיימו בימי ששי ושבת. כמו כן נארגן ימי מסיק באמצע השבוע עם חקלאים שהמדינה מונעת מהם גישה חופשית לכרמים בגלל התנחלויות ומאחזים שנבנו לידם.
אנחנו מקווים לדעת במהלך הימים הקרובים מה אפשרי ואז נוכל לפרסם הזמנה עם תאריכים.

ביום ששי הקרוב יתקיים בזום שיח על דהרמה ואקטיביזם.גם אנחנו נהיה שם ונשמח אם תצטרפו.

פוליטקלי מודט – דהרמה, חברה, אקטיביזם ואיפה אנחנו בכל זה?
יום ששי ה-2 באוקטובר 9:45 עד 13:00

בעקבות האירועים האחרונים בכדור הארץ, במדינה ובקהילת הדהרמה הישראלית, החלטנו ליזום דיון חי ומתמשך על נושאים בוערים והנעה לפעולה ברוח הדהרמה.
מזמינות אתכם ואתכן לאירוע הפתיחה שיערך בזום, מצורף לינק למטה.

בתכנית – מדיטציה, מוזיקה ושיחות על הנושא מכיוונים שונים:
"אקטיביזם ברוח הדהרמה" – אביב טטרסקי, טל אנגרט
"פוליטיקלי מודט" – ערן לייש, אביב נוימן
"עשיה בעולם בחיי היום יום" – שלומית לפיד
to walk my talk best foot forward – רני עובדיה

מי אנחנו – חברות וחברים מהסנגהה של תובנה שפועלים/ות בשדה השינוי החברתי והאקטיביזם. החיבור בין התרגול לאקטיביזם הוא דבר יקר ערך עבורנו. כסנגהה יש לנו פוטנציאל אדיר ונראה כי המציאות סביבנו מזמנת כעת הזדמנויות רבות ושונות למימושו.

האירוע יתקיים ב-zoom וזה הלינק https://us02web.zoom.us/s/81643571875
פרטים על אירועים נוספים ותכנית עומק בנושא יפורסמו בהמשך

 

סיכום שנה – מה עשינו בתש"פ?

הסקירה השנתית של הפעילות שלנו: ההגנה על חקלאי ולאג'ה, דרכי פעולה חדשות שנוצרו בהתמודדות עם משבר הקורונה ועמידה עם תושבי דיר איסתיא וחארס נוכח גל של אלימות ישראלית והשתלטות על אדמות. הפעילות המגוונת כוללת הפצת מידע שבלעדינו לא היה מגיע לידיעת הציבור הישראלי, בנייה של קשרים עמוקים עם שותפים פלסטינים ועמידה משותפת שמאתגרת את הרשויות הישראליות. זו היתה שנה לא קלה שעמדה בסימן משבר הקורונה והאפרטהייד המעמיק בשטחים. כמו תמיד תרגול הדהרמה גם מנחה את הפעולה שלנו והוא גם מקור של תמיכה נוכח האתגרים. ואפילו בתנאים הלא פשוטים של השנה החלפה יש לנו גם הצלחות לספר עליהן והרבה חיבורים של לב ותודעה.

את השנה שחלפה התחלנו בקמפיין מוצלח נגד הפתיחה של מעין עין ח'ניה לישראלים תוך שתושבי ולאג'ה (ופלסטינים בכלל) מסולקים לא רק מהמעין אלא מ-1,200 דונם של אדמותיהם החקלאיות שסביבו. יחד עם קבוצת פרי ג'רוזלם וארגון לוחמים לשלום  קראנו לפסטיבל "בתים מבפנים" לבטל את  האירוע שתכננו לקיים במעין תוך הלבנת מעשה הנישול המכוער שמתחולל בו. כש"בתים מבפנים" התעלמו מהקריאה שלנו הגענו למעין כדי לשוחח עם המשתתפים באירוע של בתים מבפנים ולספר להם שמאחורי הסיפור המעניין על ארכיאולוגיה ומורשת מסתירים מהם מעשה מכוער של נישול. רבים מהם הקשיבו לנו בעניין ותבעו הסברים מהמארגנים. למרות שהאירוע לא בוטל כן הצלחנו באמצעות עצומה, מאמרים בתקשורת ונוכחות בשטח להגביר את המודעות הציבורית לעוול הקשה שכרוך בביקור במקום.

להסבר על המצב בעין ח'ניה ואדמות ולאג'ה שנותקו מהכפר ואמורות להפוך לגן לאומי נחל רפאים ראו כאן.
על הקמפיין ומגוון ההופעות התקשורתיות שהתקיימו סביבו אפשר לקרוא כאן.

משוחחים עם מי שבאו לאירוע של "בתים מבפנים" בעין ח'ניה

בקמפיין בעין ח'ניה פגשנו הרבה מאפיינים שחזרו שוב ושוב בפעילות שלנו לאורך השנה.
בראש ובראשונה הערך העצום של הנוכחות שלנו בשטח. רק כך אפשר להכיר פרטים שהרשויות מסתירות (למשל ההתנכלויות לחקלאי ולאג'ה כחלק מפתיחת עין ח'ניה), לחשוף הטעיות של ארגוני ימין (למשל, הטענה המניפולטיבית שעין ח'ניה היא בצד הישראלי של הקו הירוק) ולהבין באמת את המתרחש. אבל בעיקר הנוכחות שלנו בשטח מחברת אותנו אל המקומות – עין ח'ניה, ולאג'ה, דיר איסתיא וכו' – ואל האנשים שחיים בהם. הפרספקטיבה של שותפים פלסטינים מלמדת אותנו דברים שלא היינו יכולים להבין לבד,  קשרי הסולידריות והחיבה ההדדית הם המתנה הגדולה שאנחנו זוכים לה ובזכותם אנחנו יכולים לפעול מתוך אכפתיות ואהבה.

הנוכחות שלנו – קבוצה לא גדולה של מתנדבים בלי ארגון, כסף או אנשי מקצוע – היא זו שאפשרה לארגוני זכויות אדם מבוססים שיש להם עורכי דין, דוברות וקשרים לפעול. כך עמותת עיר עמים בכל הנוגע לולאג'ה ובהמשך השנה מידע שהעברנו לארגון יש דין הביא להישג חשוב (על כך בהמשך).

אחד האתגרים שהקמפין בעין ח'ניה הציב בפנינו ושאנחנו פוגשים בו שוב ושוב בפעילות שלנו היא איך לקיים פעולת מחאה בלי אנרגיות של כעס והתלהמות. בעין ח'ניה בחרנו במודע להגיע לאירוע של "בתים מבפנים" לא בשביל לקיים הפגנה ולקרוא קריאות אלא בשביל לשוחח עם המשתתפים ולספר להם את מה שאינם יודעים. הכנו את עצמנו מראש כדי להגיע עם התכוונות של שיח רגוע ונכונות להקשיב. כשאנחנו מגיעים מתוך אכפתיות לתושבי ולאג'ה זה קצת יותר קל להרחיב את האכפתיות הזו גם כלפי הישראלים ובמקום לכעוס עליהם לרצות שהם יהיו מודעים לעוול שהם נוטלים בו חלק.

אתגר אחר הוא האדישות ההולכת וגוברת בקרב מקבלי החלטות וגורמי כוח כלפי האלימות היומיומית שהם מפעילים בשם כולנו נגד מיליוני פלסטינים. כך, לאכזבתנו המנהלים של "בתים מבפנים" – אירוע שממותג כחגיגה של רב תרבותיות ושאנשיו רואים את עצמם כחלק מהמחנה הפלורליסטי בישראל – התעלמו מהפניה שלנו לשקול מחדש את האירוע בעין ח'ניה. יתר על כן הם השמיצו אותנו ואף איימו בתביעת דיבה ללא כל הצדקה. גם על האדישות הגוברת נספר עוד בהמשך הסקירה הזו.

מה עוד קרה השנה בולאג'ה

בתחילת השנה עין חניה אמנם נפתח לישראלים בלבד – לשלושה ימים בחול המועד סוכות וקצת אחר כך ליומיים נוספים במסגרת האירוע של בתים מבפנים – אולם מאז הוא שוב עומד סגור. זאת יותר משנתיים וחצי מאז שעיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים השיקו את הגן הלאומי בטקס חגיגי את הגן הלאומי שהוכרז על האדמות החקלאיות שנגזלו מולאג'ה. העברת המחסום למיקום חדש שימנע את גישת תושבי ולאג'ה אל אדמותיהם לא הושלמה ולכן הפעלת הגן הלאומי לא החלה. העיכוב המתמשך הזה נובע משלל סיבות וביניהן המאבק של חקלאי הכפר להישאר באדמותיהם והתמיכה שלנו בהם.

מצד אחד דבר זה מאפשר לתושבים וחקלאים להמשיך והגיע אל האדמות שלהם גם אם תוך עיקוף ארוך וקשה של גדר ההפרדה. מצד שני, מאחר שהמדינה רוצה לסלק אותם מהשטח הלכו וגברו שם במהלך השנה התנכלויות שונות של פקחים וחיילים לחקלאים תושבי הכפר: מעצרי שווא בידי חיילי מג"ב, קנסות של פקחי רט"ג ועקירת עצי זית בידי עיריית ירושלים. לשיא הגיעו הדברים בחודש מאי כשהעירייה בתיאום עם רשות הטבע והגנים ומג"ב הרסה ארבעה בתי מגורים בשטח שהיא מכנה גן לאומי, הריסה שמנוגדת אפילו לחוק הישראלי.

חוץ מלתעד את האירועים, להביא אותם לידיעת הציבור הישראלי ולהתערב מול הרשויות (לפעמים בהצלחה אפילו) התלווינו לאורך השנה לחקלאים שביקשו את הנוכחות שלנו כהגנה במקרה שחיילים ינסו לגרש אותם מהכרמים שלהם. הכרנו כך ובנינו אמון עם חקלאים שלא פגשנו קודם לכן.

מסיק בולאג'ה

אם לא די בגן הלאומי ודחיקת החקלאים מאדמותיהם, העננה המאיימת שרובצת מעל קהילת הכפר היא זו של הריסת הבתים. כיום ולאג'ה היא המקום שבו המדינה מקיימת את האכיפה האגרסיבית ביותר ולתושבים שגרים בשטח הכפר שסופח לירושלים ושרוצים להתחתן אין בעצם אפשרות לבנות לעצמם בית לגור בו. למרות מאמצים רבים, פגישות עם גורמים בעירייה ועתירה שהגיעה עד לבית המשפט העליון המדינה מסרבת לאפשר את קידומה של תכנית המתאר שקהילת ולאג'ה הכינה. וללא תכנית מתאר אין כל אפשרות חוקית לבנות באזור הירושלמי של ולאג'ה.

עונת המסיק בפתח ובדרך כלל זו אחת התקופות האינטנסיביות שלנו. אנחנו נערכים לקיום ימי מסיק מיד עם היציאה מהסגר. בקרוב נפרסם תאריכים אבל אפשר לכתוב לנו כבר עכשיו כדי שנשלח אליכם/ו את ההזמנה ישירות.

סרטון קצר שמראה את הפעילות שלנו

ממש לאחרונה הושלמה ההכנה של סרטון יפהפה שמראה את העשייה והרוח שלנו בצורה שמלים לא תמיד יכולות להעביר. אז לפני שנמשיך בסקירה השנתית אפשר לצפות בו. סמדר רגב אגמון הלחינה ושרה, איתן הרמן ערך את הוידאו והמלים הן מתוך "דרך הבודהיסטווה" של שנטידווה. לסיפור שמאחורי יצירת הסרטון ולמלים שסמדר שרה ראו כאן.

אירועי הקורונה

מגפת הקורונה השפיעה כמובן עלינו, על הקהילות הפלסטיניות שעמן אנחנו בקשר ועל הפעילות שלנו.
את פעילות השטח נאלצנו לעצור בחודש מרץ וגם קבוצות הישיבה השבועיות שלנו לא יכלו להמשיך ולהיפגש פנים אל פנים. אבל גילינו שהנסיבות החדשות מייצרות עבורנו אפשרויות חדשות לפעולה.

הצלחנו להמשיך לקיים קבוצת ישיבה שבועית דרך הזום. הופתענו לגלות עד כמה המדיום האינטרנטי בכל זאת מאפשר שיח והקשבה. למרות היעדר המפגש פנים אל פנים זכינו לשיתופים מהלב ותחושה של קירבה בתקופה שבה התבוננות, תמיכה וסנגה נחוצות מתמיד. הזום כמובן איפשר הצטרפות של משתתפות ומשתתפים חדשים. ממש לאחרונה הקבוצה הירושלמית שלנו חזרה גם להיפגש פנים אל פנים יחד עם זום.  הסגר החדש יחזיר אותנו למפגשי זום בלבד אבל מה שבטוח הוא שהמפגשים ימשיכו כך או כך.

וכשזה יהיה אפשרי ננסה גם לחדש את ימי התרגול ולקיים רטריט (ממש לפני פרוץ הקורונה הספקנו לקיים רטריט נפלא לפעילות חברתיות). להשתתפות בקבוצה השבועית או בימי התרגול לכשיהיו אפשר לכתוב לנו.

בשל הקורונה מאז מרץ לא קיימנו פעילויות קבוצתיות גדולות עם חברינו מולאג'ה ודיר איסתיא. למרות זאת הקשר שלנו עם שתי הקהילות נשמר ברציפות. עם התפשטות הנגיף בחודש מרץ היה חשש שמפגשים בינינו לבין פלסטינים יהיו מקור להידבקויות (הקורונה התפשטה בישראל הרבה יותר מאשר בקרב הפלסטינים ולכן אנחנו היינו אלו שעלולים להיות נשאים של הנגיף). זו היתה הפעם הראשונה מזה שנים רבות שלאורך תקופה של שבועות לא יכולנו להגיע לכפרים ולהיפגש פנים אל פנים. הגעגועים הבהירו לנו עד כמה ולאג'ה ודיר איסתיא יקרים לליבנו.

לאורך מרץ ואפריל התעדכנו ברציפות – בשיחות עם חברים ודרך הרשתות החברתיות – על המתרחש בקרב הקהילות הפלסטיניות ועל האופן שבו הרשות הפלסטינית מתמודדת עם אתגר הקורונה. פרסמנו עדכונים שבועיים על התפשטות הנגיף בגדה המערבית ועל ההשפעות החברתיות, כלכליות ופוליטיות של המצב על תושבי ולאג'ה ודיר איסתיא. למיטב ידיעתנו היו מעט מאוד דיווחים קבועים וישירים כאלו בעברית על המתרחש בשטח הרשות וראינו שהדיווחים שלנו זוכים לעניין רב.

קריקטורה מימי הקורונה – מאחר שאי אפשר לעלות לרגל למכה הקפת הכעבה היא ללכת ולתרום לאלמנות, יתומים ומובטלים

הנזק הכלכלי של הקורונה – בגלל הגבלות התנועה וכמובן גם סגירת מקומות עבודה – פגע קשות באוכלוסייה הפלסטינית. וכך לפני כמה חודשים התחלנו למכור בירושלים תבשילים וירקות תוצרת ולאג'ה. לשמחתנו ההזמנות ממשיכות שבוע אחר שבוע וצוות המתנדבים שלנו נהנה מאוד לפזר ברחבי העיר את התוצרת הנהדרת של ולאג'ה. כך כמה משפחות בכפר זוכות לתוספת הכנסה שנחוצה מאוד בימים אלו. רוב הלקוחות הישראלים מתוודעים לראשונה לסיפור של הכפר וכך אנחנו מרחיבים מעט את מעגל התמיכה הישראלית. לפרטים נוספים, הזמנת אוכל או הצטרפות לצוות המתנדבים ראו כאן. המשלוחים מולאג'ה מתרחשים בירושלים בלבד. מי שמתגוררות בערים אחרות יכולות להזמין את תוצרת דיר איסתיא שאנחנו מסייעים במכירתה כבר שנים רבות.

זו הזדמנות להגיד תודה. לכל אותם אנשים ונשים שבזמן משבר עצום כמו הקורונה שמייצר לכולנו קשיים בהווה ודאגות כלפי העתיד מוצאים את כוחות הנפש והלב לפעול בערבות הדדית וסולידריות. כקבוצה, הסולידריות והשותפות בינינו הם תמיד – ובמיוחד כיום – מקור תמיכה יקר ערך.

המתרחש בדיר איסתיא וחארס

מאז השבעת הממשלה הנוכחית אנחנו עדים לסדרה של אירועי אלימות והשתלטות על אדמות באזור דיר איסתיא שכמותה לא היכרנו בלמעלה מעשר שנות הפעילות שלנו שם. פלישות של מתנחלים לקרקעות פרטיות, השחתת כרמים ותקיפות של חקלאים בידי מתנחלים וחיילים. סקירה של חלק מהאירועים הללו פרסמנו כאן. האירועים הללו גם החזירו אותנו אל השטח; אמנם לא בקבוצות גדולות הפתוחות לכל מי שמעוניין אלא בצוותים קטנים מתוך מעגל המתרגלים והמתרגלות שלנו. בעצם, מאז חודש מאי אנחנו מגיעים כל שבוע לכפרים.

הבריכה שתושבה יקיר בנו באדמה פרטית של תושב דיר איסתיא

בחודש מאי החלו תושבים מההתנחלות יקיר לחפור בריכה בשטח אדמה שבבעלות תושב דיר איסתיא. בשבועות שלאחר מכן התלווינו לבעל האדמה מספר פעמים בניסיונות שלו להגיע לשטח, ובתלונות לצבא ולמשטרה. פנינו גם לארגון יש דין וחיברנו אותם לבעל האדמה. חיילים שהגיעו לשטח לא מנעו את המשך העבודות הלא חוקיות של המתנחלים ובמקום זאת סילקו את בעל האדמה מהמקום. המשטרה סגרה במהירות תלונה שאנחנו הגשנו. בכל זאת, הנחישות של בעל האדמה, הליווי שלנו והפעילות המשפטית של יש דין הביאה לכך שבאופן נדיר ביותר הצבא פעל והרס את הבריכה. למותר לציין שלמרות שזהות העבריינים ידועה לא ננקט נגדם כל צעד ענישה.

בחודש מאי גם נעקר כרם זיתים של תושב הכפר השכן לדיר איסתיא, חארס. גורם ישראלי לא ידוע, יתכן שמהתנחלות רבבה ההולכת ומתרחבת אל כיוון הכרם, השמיד 200 עצי זית. למרות שהאזור מרושת במצלמות אבטחה הצבא טוען שהוא אינו יודע מי עקר את העצים. בעקבות עקירת הכרם וההתחמקות של רשויות המדינה מלהעמיד לדין את מבצעי הפשע החלו הפגנות שבועיות של תושבי הכפר חארס. תחילה בצעדות מהכפר אל הכרם שהושחת ולאחר מכן בכניסה לכפר שחיילי צה"ל חוסמים כל יום ששי כדי למנוע מהמפגינים לצעוד.

מתפללים מול החיילים שחסמו את היציאה מהכפר

לשמחתנו אנחנו מצליחים להצטרף כל שבוע להפגנה. התושבים ופעילים מהכפרים הסמוכים מקפידים על מאבק לא אלים וזאת למרות כוחנות ולפעמים גם אלימות שהחיילים מפעילים. זו חוויה חשובה לעמוד עם המפגינים הפלסטינים להידחף בידי חיילים ישראלים, לא לציית להוראות שלהם ולקחת חלק בהתנגדות פלסטינית לא אלימה. כמתרגלים ומתרגלות ההשתתפות בעימות הזה מפגיש אותנו עם כל מיני אתגרים: פחד, תחושות של תסכול, ספקות …. ומה שהוא אולי האתגר הגדול ביותר הוא הניסיון לפעול בתוך עימות שלא מתוך עוינות ובלי תגובתיות כשעוינות מופנית כלפינו. האתגרים הללו מאפשרים לנו לפגוש את עצמנו בחמלה, לגדול ולפתוח את הלב. המחויבות ההדדית שלנו ושל תושבי חארס בונה בינינו קשרים עמוקים.

גם ביום ששי האחרון, ערב ראש השנה וממש לפני תחילת הסגר היינו בהפגנה בכפר. אנחנו מבררים האם יש דרך שנוכל להשתתף בהפגנות הללו גם בסגר. מי שרוצים/ות להצטרף אלינו אחרי הסגר להפגנות בחארס יכולים/ות לכתוב לנו.

תכנית טראמפ, תכנית סיפוח ואפרטהייד

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פירסם את "עסקת המאה" בחודש ינואר. בין השאר התכנית כוללת את השארת ירושלים בריבונות ישראלית וסיפוח ישראלי של 30% משטחי הגדה המערבית. על פי תכנית טראמפ, מדינה פלסטינית אם בכלל תוקם תהיה מותנית במשא ומתן עם ישראל על 70% הנותרים של השטח, ויתור פלסטיני על מזרח ירושלים ועוד שורה של התניות לא פשוטות.

בתגובות הישראליות לתכנית – צהלות בימין על הסיפוח הקרב והתמיכה האמריקאית הגורפת בנראטיב הישראלי לסכסוך או זלזול של השמאל בטענה שמדובר בתכנית לא רצינית שאין לה היתכנות – כמעט ולא היו התייחסויות להשפעה של הסיפוח שהתכנית מציעה על חיי היומיום של מיליוני הפלסטינים שחיים כאן.

מתוך ההכרות שלנו עם השטח בולאג'ה ודיר איסתיא היה ברור לנו שהסיפוח לא רק יהיה על חשבונן של ערים וישובים פלסטינים אלא שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת שישבשו זכויות בסיסיות והיבטים קריטיים של חיי היומיום. פרסמנו ניתוח של האופן שבו מפת הסיפוח של טראמפ תשפיע על קהילות ולאג'ה ודיר איסתיא והוא עורר לא מעט עניין. בין הנזקים הישירים של הסיפוח על חברינו בולאג'ה ודיר איסתיא: אובדן של מקורות הכנסה, ניתוק בין כפרים לערים בהן הם תלויים, השתלטות על קרקעות, הריסות בתים. אלו והיבטים נוספים שתיארנו הראו את המשמעות האמתית של מה שבישראל כינו תכנית שלום.

בחודש מאי הושבעה הממשלה הנוכחית שבקווי היסוד שלה נמצאת הכוונה לספח חלקים בגדה המערבית. באותה תקופה צוות ישראלי-אמריקאי הכין מפה של גבולות הסיפוח. המהלך הדרמטי הזה התקבל בישראל באדישות כמעט. כך, לא רק שישראל בחרה באפרטהייד אלא שהבחירה הזו כמעט ולא נתקלה בהתנגדות פנים ישראלית.

בזמן שהמפגינים בחארס מתפללים, חלקנו יושבות במדיטציה

לקראת ה-1 ביולי, תאריך היעד שהממשלה סימנה לסיפוח קיימנו סקר בקרב מורות ומנחות של קהילות דהרמה שונות – עד כמה שאלת הסיפוח והשלכותיה נראית להן קשורה להוראת הדהרמה ועד כמה הנושא הזה עולה כשהן מלמדות. את התוצאות המאוד מעניינות של הסקר פרסמנו בטקסט – לתרגל דהרמה במשטר אפרטהייד – שבו הצענו את ההתבוננות שלנו על השאלה. בכך תרמנו מעט לעורר שיח ומודעות לאופי המשטר כאן ולמציאות שבתוכה כולנו חיים.

הסיפוח נדחה לעת עתה. אבל הוא לא נדחה בגלל התנגדות ישראלית מיוחדת. בעוד שהציבור הישראלי עסוק – בצדק – בשחיתות של נתניהו, בנזקי הקורונה ובטיפול הכושל של הממשלה במשבר הזה, מעבר לקו הירוק ממשיכים הדיכוי והנישול בהיקפים הולכים וגדלים. פער הכוחות בין ישראל לפלסטינים גדול מאי פעם והאפשרות לשינוי שיוביל לחיים של שוויון ושלום אינה נראית באופק.

המציאות הזו אינה מרפה את ידינו. כמו שכתבנו למעלה, בקרוב תחל עונת המסיק ואחרי הסגר נצטרף אל חברינו בולאג'ה, דיר איסתיא וחארס למסוק בכרמים. להצטרפות כיתבו לנו ונשלח פרטים מלאים.

התרגול וחכמת הדהרמה מסייעים לנו בהתמודדות עם הכאב שאנחנו פוגשים. היכולת לפעול גם בתנאים הנוכחיים היא חשובה ומקור גדול לנחמה. השותפות והחברות שנולדת מתוך הפעילות כסנגה עם שותפים פלסטינים היא מתנה יקרת ערך שבזכותה אנחנו יכולים להמשיך.

וכך נעשה גם בשנה הקרובה.

סרטון חדש – שבועת הבודהיסטווה

     הברואים הם רבים מספור – אני נשבעת לשחרר את כולם
     התשוקות הן ללא סוף – אני נשבע לשרש אותן
     הדהארמות הן ללא שיעור – אני נשבעת לרדת לעומקן
     דרך הבודהה היא חסרת גבולות – אני נשבע להשלימה במלואה

"דרכו של הבודהיסטווה" ובתוכו שבועת הבודהיסטווה הוא אחד הטכסטים המוכרים והחשובים בבודהיזם. הכמיהה והמחויבות שהוא מבטא לרווחתם של כל היצורים החיים הן גם מקור השראה למתרגלים ומתרגלות של בודהיזם מעורב חברתית.

אחד הטקסטים הראשונים שפרסמנו באתר שלנו היה תרגום של כמה מבתי השבועה.
בשבילנו הטכסט הזה הוא גם השראה לפעולה וגם מאיר את העשייה שלנו – לפעמים מאתגרת וכרוכה במפגש קרוב עם סבל ואלימות – באור מיטיב ומרחיב לב.

לאחרונה סמדר רגב אגמון הלחינה ושרה את הטכסט שמצאה אצלנו באתר. אנחנו התרגשנו מהתוצאה וביקשנו את רשותה להשתמש בשירה שלה כדי ליצור סרטון קצר שמבטא את הרוח והעשייה שלנו לאורך השנים.
איתן הרמן המוכשר ערך את הווידאו על בסיס תמונות שצולמו בפעילויות שלנו.
התוצאה יפהפייה ומרגשת.

תודה לסמדר, איתן וכל השותפים והשותפות לעשייה.

סמדר רגב אגמון היא עובדת סוציאלית ופעילה חברתית שבין השאר הקימה את נשיותי – עסק סביבתי-פמיניסטי להפצת מוצרי וסת אקולוגים. סמדר גם השתתפה בקורס מדיטציה לפעילות ופעילים חברתיות שקיימנו.

איתן הרמן מתרגל בעמותת תובנה ויוצר סרטים יחד עם בת זוגו אביגיל גרץ. אביגיל הנחתה בעבר את אחת מקבוצות המדיטציה שלנו.

ישנם תרגומים רבים לאנגלית של "דרכו של הבודהיסטווה". הנה תרגום מומלץ.

אלו המלים שסמדר שרה
מי ייתן ואהיה מגן לזקוקים,
מי ייתן ואהיה מדריך להולכים בדרך.
לאלה החפצים לחצות את הנהר
מי ייתן ואהיה סירה, דוברה וגשר.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

לרוצים בבית אהיה לאי,
מנורה אהיה לכמהים לאור.
לרוצים מנוח – אהיה מיטה,
לצריכים משרת, אהפוך לעבד.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

אהיה אבן המשאלות, קערת השפע,
מילת עוצמה, תרופה נעלה
עץ הפלאים,
ולכל ברואי עולם – פרה שופעת.

כמו האדמה הגדולה והיסודות האחרים,
איתנה כמו השמיים
לכל היצורים החיים
אהיה האדמה והמיכל לחייהם.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס

20 ביולי – הצבא עקר יותר מ-200 עצי זית באדמות דיר איסתיא

אתמול (יום שלישי ה-21 ביולי) כוחות של הצבא והמנהל האזרחי עקרו כרם זיתים באדמות הכפר דיר איסתיא. שלושה באגרים עקרו למעלה מ-200 עצי זית אשר נשתלו בידי בעל האדמה לפני 15 שנים. שטח הכרם היה 17.5 דונם. לפני כשלושה חודשים קיבל בעל האדמה צו לעקור את העצים בטענה שמדובר באדמות מדינה, כלומר שהוא כלל אינו בעל הקרקע אלא פולש. הוא עתר באמצעות ארגון JLAC לבית המשפט הישראלי אולם השופט קיבל את טענות המדינה ודחה את העתירה. המשך קריאת הפוסט "לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס"