ארגונים ופעילים מרכזיים

הדהרמה בישראל צעירה יחסית ובהתאם לכך קבוצות ישראליות של עשייה חברתית ברוח הדהרמה הן תופעה של השנים האחרונות.

קבוצת "דהרמה מעורבת חברתית" הוקמה ב-2009 בעקבות המלחמה בעזה ("עופרת יצוקה"). היוזמה נולדה מתוך הבנה שלקהילת הדהרמה יש הרבה מה לתת בהתמודדות עם סוגיות חברתיות-פוליטיות ובראשן האלימות בין ישראלים לפלסטינים. אנחנו שואפים לעורר מודעות חברתית בקרב קבוצות הדהרמה השונות וליצור הזדמנויות עבור מתרגלים ומתרגלות לקחת חלק בפעילות של שינוי חברתי כחלק אינטגרלי של התרגול שלהם.

פן אחד של הפעילות שלנו הוא רטריטים, ימי תרגול וקבוצות ישיבה שבהן ההתבוננות היא על החיים שלנו כחלק מחברה שמתמודדת עם אתגרים שונים: כיצד המציאות הזו משפיעה על התודעה שלנו ואיך נראית פעולה חברתית הנתמכת בתרגול. הפן השני הוא פעילות בשטח המבוססת על קשר עמוק שפיתחנו עם הכפרים ולאג'ה ודיר איסתיא וקהילות פלסטיניות בבקעת הירדן. הפעילות הזו נתמכת משלושה מקורות:

• סנגה – קירבה ומחויבות בין א/נשים השותפים לדרך ופועלים יחד
• מפגש אנושי – השותפות המתמשכת עם אותן קהילות לאורך שנים אפשרה לנו לטפח קשרי ידידות קרובים עם השותפים הפלסטינים שלנו. המפגש האנושי שמתאפשר כך נותן הרבה מוטיבציה והשראה לפעילות. זה גם התיקון שכה רבים מאיתנו – ישראלים ופלסטינים – כמהים לו.
• דהרמה בפעולה – התבוננות על המתחולל בתוכנו תוך כדי הפעילות, מודעות לדוקהה (סבל) ולב פתוח שזוכר את התלות ההדדית בין כל הברואים הם חלק ממה שהופך את הפעילות שלנו לביטוי ישיר של הדהרמה.

נשמע מעניין? רוצים להצטרף? כתבו לנו ונעדכן לגבי הפעילויות הקרובות.

נוסף על הפעילות שלנו, פעילות בארץ מספר קבוצות נוספות של עשייה חברתית ברוח הדהרמה, שכל אחת מהן מתמקדת בתחום עשייה אחר. מדי פעם מתקיימות פעילויות משותפות לקבוצות השונות (בעיקר ימי תרגול ורטריטים).

שפת הקשב: תכנית המשולבת במערכת החינוך בישראל ומיועדת לתלמידים וצוותי הוראה. התכנית פותחה בידי שימי לוי על סמך ניסיונה העשיר כמתרגלת וכמורה של מדיטציית ויפאסנה. דרך תרגול חווייתי המשתתפים לומדים להפנות תשומת לב אל מה שמתרחש מבחינה תחושתית ורגשית בעולמם הפנימי. התכנים מועברים באמצעות התבוננות והפניית קשב לנשימה, לגוף, לתחושות, לרגשות, לחושים, לתנועה ולעולם הדמיון. לאתר של שימי לוי

השקט שבפנים: במסגרת הפרויקט שיזמה מיכל ורשבסקי ושפועל מאז 2006, מגיעים מתרגלים ומתרגלות בעלי ניסיון לבתי כלא, שם הם מנחים מפגשים שבועיים של מדיטציה.  המפגשים מתנהלים במתכונת של קבוצת מדיטציה שבועית וכוללים הנחיות מדיטציה ולאחר מכן שיחה. בשנת 2017 הוקמה עמותת "השקט שבפנים" שמפעילה את קבוצות המדיטציה, מכשירה מנחים ועוד.

אחד על אחד: פרויקט המציע הנחיה אישית וליווי בתרגול מדיטציה למתמודדים עם סרטן אשר עקב מצבם אינם מסוגלים להצטרף למפגשי תרגול קבוצתי בקהילה. בפרויקט מתנדבים כמה עשרות מתרגלים ומתרגלות והוא מלווה בידי רני לוי ויונתן דומיניץ. הרעיון לליווי האישי לחולי סרטן נרקם על ידי שמחה-יעל פזואלו, בתקופה בה לימדה והנגישה את התרגול למתמודדים עם סרטן בדרגות שונות. לאחר פטירתה החליטו מוקיריה לממש את החזון שלה, מתוך אמונה וניסיון שתרגול מדיטציה מטפח חוזק וחוסן המסייעים לשמור על עוגן, על אי של שקט ברגעי משבר וחוסר ודאות. לאתר העמותה

רואים רחוק: מרכז רואים רחוק מלמד דרכי ראיה ופעולה מבוססות מיינדפולנס המאפשרות התמודדות מיטבית עם קונפליקטים במרחבי החיים השונים. המרכז פועל ליצירת שינוי תודעתי בקרב אנשים וקבוצות בקונפליקט, מתודעת סכסוך לתודעת פיוס. המודלים והכלים המפותחים במרכז מתבססים על שינוי תפיסתי, רגשי והתנהגותי במצבי קונפליקט, ומאפשרים להשתמש בקונפליקט כמנוף להרחבת ההידברות ולביסוס הבנה הדדית ושיתופי פעולה. רואים רחוק נולד מתוך עבודתה של שירי בר בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית וכיום הוא פעיל כיזמה עצמאית. לאתר מרכז רואים רחוק

חכמת ההזדקנות: פועלת ליצירת מודל והקמת קהילת חיים יחד בין דורית עם מעורבות חברתית. במסגרת חכמת ההזדקנות מתקיימות קבוצות תרגול ושיח שנפגשות ברחבי הארץ, קורסים, סדנאות ומפגשים חד-פעמיים ממוקדי נושאים. הפעילויות פתוחות לבני כל הגילאים שחווים את ההזדקנות בעצמם ועם יקיריהם ושיש להם עניין לחקור את הנושאים הללו. לדף התכנית באתר תובנה

דהרמה מעורבת חברתית בעולם

סנגהסווה (קהילה משרתת): קבוצה המקיימת רטריטים המשלבים בין תרגול מדיטציה והתבוננות פנימה לפעולה חברתית, אקולוגית או הומאניטרית: טיפול במצורעים בהודו, חידוש יערות באנגליה וסיוע לפלסטינים במסיק הזיתים בגדה המערבית. הפעילויות הללו כוללת גם מפגשים ושיחות עם אנשים המעורבים במתרחש. בישראל-פלסטין מדובר בחקלאים פלסטינים, פעילי שמאל ומתנחלים. זמן מוקדש למדיטציה כמו גם למעגלי שיתוף ודרכים אחרות העוזרות לעבד את מה שעובר על משתתפי הרטריט. את סנגהסווה הקימו ומובילים זוהר לביא וניית'ן גלייד שמתרגלים ומלמדים בדרך הדהרמה  בהודו, אירופה וישראל. לאתר סנגהסווה

העבודה המחברת מחדש: ג'ואנה מייסי היא אקטיביסטית אקולוגית-חברתית, שלה תרגול רב שנים של בודהיזם טיבטי. מייסי תרגמה מושגים ותרגולים בודהיסטים להקשר האקטיביסטי ויצרה על פיהם רטריט בן 10 ימים שנקרא The work that reconnects. הרטריט מאפשר תהליך שמחבר בין ניתוח של סוגיות חברתיות שונות – אקולוגיה וקיימות, מלחמות ושלום, אפליה ושיוויון – לבין מה שמתחולל בנפשו של האדם שניצב נוכח האתגרים הללו. התהליך הזה משמש הן ליצירת השראה ומחויבות עמוקה לפעולה חברתית הן ללימוד כלים לתמיכה עצמית לאקטיביסטים. ג'ואנה מייסי מלמדת ברחבי העולם (וגם ביקרה פעם אחת בישראל). יש לה מספר תלמידות ישראליות שמעבירות בארץ את הסדנאות שלה. הרטריטים שקבוצת דהרמה מעורבת חברתית מקיימת מבוססים בחלקם על העבודה של מייסי. מייסי גם פרסמה ספרים רבים, שבהם היא פורסת חזון מעורר השראה של החברה החדשה שעשוייה לצמוח מהמשברים העולמיים עמם אנו מתמודדים, אם רק נעז לבחון לעומק את הערכים והתפיסות שלנו שתרמו ליצירת המשברים הללו. לאתר של ג'ואנה מייסי

Zen Peacemakers: ברני גלאסמן, אחד ממורי הזן האמריקאים הראשונים, ייסד ב-1980 את ה- Zen Peacemakers. הפרוייקטים הראשונים של הארגון היו עם מחוסרי דיור, מכורים לסמים ולאלכוהול וחולי איידס במדינת ניו-יורק. כיום הארגון מקיים פעילות נרחבת בארה"ב ואירופה. בין השאר, הם מקיימים רטריט זן באושוויץ, בו משתתפים יהודים, גרמנים ופלסטינים. ה"פיסמייקרס" מבססים את העשייה שלהם על שלושה עקרונות שהם בסיסיים מאוד בזן: אי ידיעה, נשיאת עדות (לסבל) ופעולה אוהבת. הפרוייקט הראשון שלהם היה הקמתה של מאפיית גרייסטון שכל 75 עובדיה ומנהליה הם דרי רחוב ושכיום מחזורה השנתי מגיע ל-6 מיליון דולר. אחד מהספרים של ברני גלאסמן "הנחיות זן לטבח" (כשמו של טקסט יסוד של מייסד הזן היפני דוגן) מתאר את פרויקט גרייסטון. הספר תורגם גם לעברית. יש גם סקר דוקומנטרי בשם זה שניתן לצפייה באתר. לארגון יש בלוג פעיל ומעניין. ספר נוסף שכתב גלאסמן על הגישה שלו לזן מעורב חברתית נקרא bearing witness. בשנים האחרונות גלאסמן סובל מבעיות בריאותיות והוא פחות פעיל. תלמידיו הרבים – בהם איריס דותן – ממשיכים את עבודתו. לאתר הארגון

טיך נהאת האן הוא מורה זן וייטנאמי שכיום חי בצרפת. בזמן מלחמת וייטנאם הוא הקים ארגון הומאניטארי ששיקם כפרים מופצצים וסיפק שירותי בריאות וחינוך. ההתנגדות למלחמה הובילה להוקעת הארגון על ידי ממשלת דרום וייטנאם, שאסרה על חזרתו של טיך נהאת האן לוייטנאם אחרי ביקור בארה"ב (איסור שנשאר בתוקף גם כשצפון וייטנאם ניצחה והשתלטה על כל וייטנאם). טיך נהאת האן הוביל את המאמצים להצלת פליטי הסירות שנמלטו מוייטנאם והמשיך לקדם פיוס וייטנאמי-אמריקאי. כיום הוא חי בכפר שיזף שבצרפת יחד עם קהילה של מאות מתרגלים ונזירים. הוא פרסם עשרות רבות של ספרים. באחד מהספרים הללו הוא טבע את המושג "בודהיזם מעורב" (Engaged Buddhism). מושג בודהיסטי מרכזי בהגותו של טיך נהאת האן הוא "הוויה משולבת" (Interbeing). ראיית ההוויה שלנו כמשולבת בהוויה של כל שאר האנשים והיצורים החיים היא בסיס מוצק למחויבות לאי אלימות ולשלום. כפר שיזף גם אירח קבוצות של ישראלים ופלסטינים שעסקו בדיאלוג תוך שהם נעזרים בתרגול מדיטציה ובעוד כלים של חיים מודעים שנהוגים בקהילה הזו. ניתן לצפות בשיחת דהרמה שטיך נהאת האן נתן לאחת הקבוצות הללו.

אנהגמה טודור אריארטנה (A.T. Ariyaratne) הוא המייסד של תנועת סרבודיה (Sarvodaya). פירוש המילה סרבודיה בסנסקריט הוא התעוררות לכולם. תנועה זו, שעיקר פעילותה הוא פיתוח תשתיות בכפרים בסרי לנקה על רקע מלחמת האזרחים שהשתוללה בה, מבוססת על עקרונות בודהיסטים של היעדר עצמי וחמלה. התנועה קוראת למהפכה רוחנית לא אלימה שתחליף את האלימות המבנית עליה מבוסס הסדר החברתי הלא צודק שקיים היום בסרי לנקה. תחילתה של התנועה בשנת 1958, אז שלח אריארטנה 40 סטודנטים לעזור בשיקומו של כפר עני. כיום התנועה פעילה ב- 15,000 כפרים (למעלה משליש הכפרים בסרי לנקה) וחברים בה 11 מיליון איש. התנועה מסייעת לכפרים להגדיר את צרכי הפיתוח שלהם, לתכנן את תהליך העבודה ואף מספקת מימון לעבודות. התנועה אינה מסתפקת בפיתוח אלא פועלת גם להעצמה של תושבי הכפר דרך לימוד מדיטציה, לימודי קהילה וכלים של ישוב סכסוכים. כל התהליך הזה נעשה בהשראה בודהיסטית ובמהלך עבודות התכנון והפיתוח מתקיימות התאספויות לתרגול מדיטציה שלפעמים משתתפים בהן עשרות אלפי אנשים. את העקרונות הכלכליים שמנחים את העבודה של סרוודיה מכנה אריארטנה כלכלה בודהיסטית. לאתר התנועה