ארגונים ופעילים מרכזיים

דהרמה מעורבת חברתית בישראל

הדהרמה בישראל צעירה יחסית ובהתאם לכך קבוצות ישראליות של עשייה חברתית ברוח הדהרמה הן תופעה של השנים האחרונות.

סטיבן פולדר ומספר מתרגלים מעמותת תובנה הקימו בשיאה של האינתיפאדה השנייה את עמותת "שביל זהב". העמותה פעלה עד שנת 2007 במטרה לקדם מחויבות לאי-אלימות והידברות בין יהודים לפלסטינים. כמו כן קיימה מספר פרויקטים הומאניטריים בשטחים.  פעילים מרכזיים ב"שביל זהב" ממשיכים היום לפעול במסגרות אחרות שמעורבות בשיתופי פעולה שונים. אחת מהן היא סנגהסווה, שהקימו זוהר לביא ונת'ן גלייד, אודותיה יפורט בהמשך.

שירי בר ואביב טטרסקי יזמו בעקבות מבצע עופרת יצוקה את "הפסקת האש שבלב" שמתמקדת בהיבטים הפסיכולוגים והרגשיים שמזינים את הסכסוך היהודי-פלסטיני. פעילות זו התמקדה בעבודה עם המיינסטרים הישראלי לשינוי מנטאליות הסכסוך תוך התייחסות להנחות יסוד לא מודעות ולרגשות קשים כגון פחד, שנאה ויאוש שמעצבים את תפיסת המציאות של אנשים רבים. פן נוסף של העבודה של "הפסקת האש שבלב" נעשה תוך שיתוף פעולה עם רקפת (סנדהיה) בר-קמה, אסף אלבר ואילן פרנקל מעמותת תובנה והוא הגברת המודעות הפוליטית-חברתית בקרב קהילות הדהארמה הישראליות, הנחלת כלים של אקטיביזם ברוח הדהארמה ויצירת אפשרויות לעשייה חברתית של מתרגלי דהארמה (פעילות חברתית באשר היא, לא דווקא ממוקדת בסכסוך היהודי-פלסטיני). הבלוג הזה הוקם כחלק מהעשייה הזו.

נוסף על הפעילות של קבוצת "דהרמה מעורבת חברתית", פעילות בארץ מספר קבוצות נוספות של עשייה חברתית ברוח הדהרמה, שכל אחת מהן מתמקדת בתחום עשייה אחר. מדי פעם מתקיימות פעילויות משותפות לקבוצות השונות (בעיקר ימי תרגול ורטריטים).

שפת הקשב: תכנית המשולבת במערכת החינוך בישראל ומיועדת לתלמידים וצוותי הוראה. התכנית פותחה בידי שימי לוי על סמך ניסיונה העשיר כמתרגלת וכמורה של מדיטציית ויפאסנה. דרך תרגול חווייתי המשתתפים לומדים להפנות תשומת לב אל מה שמתרחש מבחינה תחושתית ורגשית בעולמם הפנימי. התכנים מועברים באמצעות התבוננות והפניית קשב לנשימה, לגוף, לתחושות, לרגשות, לחושים, לתנועה ולעולם הדמיון. לאתר של שימי לוי

מדיטציה בבתי כלא: במסגרת הפרויקט שיזמה מיכל ורשבסקי ושפועל למעלה מעשור, מגיעים מתרגלים ומתרגלות בעלי ניסיון לבתי כלא, שם הם מנחים מפגשים שבועיים של מדיטציה.  המפגשים מתנהלים במתכונת של קבוצת מדיטציה שבועית וכוללים הנחיות מדיטציה ולאחר מכן שיחה.

אחד על אחד: פרויקט המציע הנחיה אישית וליווי בתרגול מדיטציה למתמודדים עם סרטן אשר עקב מצבם אינם מסוגלים להצטרף למפגשי תרגול קבוצתי בקהילה. בפרויקט מתנדבים כמה עשרות מתרגלים ומתרגלות והוא מלווה בידי רני לוי ויונתן דומיניץ. הרעיון לליווי האישי לחולי סרטן נרקם על ידי שמחה-יעל פזואלו, בתקופה בה לימדה והנגישה את התרגול למתמודדים עם סרטן בדרגות שונות. לאחר פטירתה החליטו מוקיריה לממש את החזון שלה, מתוך אמונה וניסיון שתרגול מדיטציה מטפח חוזק וחוסן המסייעים לשמור על עוגן, על אי של שקט ברגעי משבר וחוסר ודאות. לאתר העמותה

רואים רחוק: מרכז רואים רחוק מלמד דרכי ראיה ופעולה מבוססות מיינדפולנס המאפשרות התמודדות מיטבית עם קונפליקטים במרחבי החיים השונים. המרכז פועל ליצירת שינוי תודעתי בקרב אנשים וקבוצות בקונפליקט, מתודעת סכסוך לתודעת פיוס. המודלים והכלים המפותחים במרכז מתבססים על שינוי תפיסתי, רגשי והתנהגותי במצבי קונפליקט, ומאפשרים להשתמש בקונפליקט כמנוף להרחבת ההידברות ולביסוס הבנה הדדית ושיתופי פעולה. רואים רחוק נולד מתוך עבודתה של שירי בר בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית וכיום הוא פעיל כיזמה עצמאית. לאתר מרכז רואים רחוק

חכמת ההזדקנות: פועלת ליצירת מודל והקמת קהילת חיים יחד בין דורית עם מעורבות חברתית. במסגרת חכמת ההזדקנות מתקיימות קבוצות תרגול ושיח שנפגשות ברחבי הארץ, קורסים, סדנאות ומפגשים חד-פעמיים ממוקדי נושאים. הפעילויות פתוחות לבני כל הגילאים שחווים את ההזדקנות בעצמם ועם יקיריהם ושיש להם עניין לחקור את הנושאים הללו. לדף התכנית באתר תובנה

דהרמה מעורבת חברתית בעולם

סנגהסווה (קהילה משרתת): קבוצה המקיימת רטריטים המשלבים בין תרגול מדיטציה והתבוננות פנימה לפעולה חברתית, אקולוגית או הומאניטרית: טיפול במצורעים בהודו, חידוש יערות באנגליה וסיוע לפלסטינים במסיק הזיתים בגדה המערבית. הפעילויות הללו כוללת גם מפגשים ושיחות עם אנשים המעורבים במתרחש. בישראל-פלסטין מדובר בחקלאים פלסטינים, פעילי שמאל ומתנחלים. זמן מוקדש למדיטציה כמו גם למעגלי שיתוף ודרכים אחרות העוזרות לעבד את מה שעובר על משתתפי הרטריט. את סנגהסווה הקימו ומובילים זוהר לביא וניית'ן גלייד שמתרגלים ומלמדים בדרך הדהרמה  בהודו, אירופה וישראל. לאתר סנגהסווה

העבודה המחברת מחדש: ג'ואנה מייסי היא אקטיביסטית אקולוגית-חברתית, שלה תרגול רב שנים של בודהיזם טיבטי. מייסי תרגמה מושגים ותרגולים בודהיסטים להקשר האקטיביסטי ויצרה על פיהם רטריט בן 10 ימים שנקרא The work that reconnects. הרטריט מאפשר תהליך שמחבר בין ניתוח של סוגיות חברתיות שונות – אקולוגיה וקיימות, מלחמות ושלום, אפליה ושיוויון – לבין מה שמתחולל בנפשו של האדם שניצב נוכח האתגרים הללו. התהליך הזה משמש הן ליצירת השראה ומחויבות עמוקה לפעולה חברתית הן ללימוד כלים לתמיכה עצמית לאקטיביסטים. ג'ואנה מייסי מלמדת ברחבי העולם (וגם ביקרה פעם אחת בישראל). יש לה מספר תלמידות ישראליות שמעבירות בארץ את הסדנאות שלה. הרטריטים שקבוצת דהרמה מעורבת חברתית מקיימת מבוססים בחלקם על העבודה של מייסי. מייסי גם פרסמה ספרים רבים, שבהם היא פורסת חזון מעורר השראה של החברה החדשה שעשוייה לצמוח מהמשברים העולמיים עמם אנו מתמודדים, אם רק נעז לבחון לעומק את הערכים והתפיסות שלנו שתרמו ליצירת המשברים הללו. לאתר של ג'ואנה מייסי

Zen Peacemakers: ברני גלאסמן, אחד ממורי הזן האמריקאים הראשונים, ייסד ב-1980 את ה- Zen Peacemakers. הפרוייקטים הראשונים של הארגון היו עם מחוסרי דיור, מכורים לסמים ולאלכוהול וחולי איידס במדינת ניו-יורק. כיום הארגון מקיים פעילות נרחבת בארה"ב ואירופה. בין השאר, הם מקיימים רטריט זן באושוויץ, בו משתתפים יהודים, גרמנים ופלסטינים. ה"פיסמייקרס" מבססים את העשייה שלהם על שלושה עקרונות שהם בסיסיים מאוד בזן: אי ידיעה, נשיאת עדות (לסבל) ופעולה אוהבת. הפרוייקט הראשון שלהם היה הקמתה של מאפיית גרייסטון שכל 75 עובדיה ומנהליה הם דרי רחוב ושכיום מחזורה השנתי מגיע ל-6 מיליון דולר. אחד מהספרים של ברני גלאסמן "הנחיות זן לטבח" (כשמו של טקסט יסוד של מייסד הזן היפני דוגן) מתאר את פרויקט גרייסטון. הספר תורגם גם לעברית. יש גם סקר דוקומנטרי בשם זה שניתן לצפייה באתר. לארגון יש בלוג פעיל ומעניין. ספר נוסף שכתב גלאסמן על הגישה שלו לזן מעורב חברתית נקרא bearing witness. בשנים האחרונות גלאסמן סובל מבעיות בריאותיות והוא פחות פעיל. תלמידיו הרבים – בהם איריס דותן – ממשיכים את עבודתו. לאתר הארגון

טיך נהאת האן הוא מורה זן וייטנאמי שכיום חי בצרפת. בזמן מלחמת וייטנאם הוא הקים ארגון הומאניטארי ששיקם כפרים מופצצים וסיפק שירותי בריאות וחינוך. ההתנגדות למלחמה הובילה להוקעת הארגון על ידי ממשלת דרום וייטנאם, שאסרה על חזרתו של טיך נהאת האן לוייטנאם אחרי ביקור בארה"ב (איסור שנשאר בתוקף גם כשצפון וייטנאם ניצחה והשתלטה על כל וייטנאם). טיך נהאת האן הוביל את המאמצים להצלת פליטי הסירות שנמלטו מוייטנאם והמשיך לקדם פיוס וייטנאמי-אמריקאי. כיום הוא חי בכפר שיזף שבצרפת יחד עם קהילה של מאות מתרגלים ונזירים. הוא פרסם עשרות רבות של ספרים. באחד מהספרים הללו הוא טבע את המושג "בודהיזם מעורב" (Engaged Buddhism). מושג בודהיסטי מרכזי בהגותו של טיך נהאת האן הוא "הוויה משולבת" (Interbeing). ראיית ההוויה שלנו כמשולבת בהוויה של כל שאר האנשים והיצורים החיים היא בסיס מוצק למחויבות לאי אלימות ולשלום. כפר שיזף גם אירח קבוצות של ישראלים ופלסטינים שעסקו בדיאלוג תוך שהם נעזרים בתרגול מדיטציה ובעוד כלים של חיים מודעים שנהוגים בקהילה הזו. ניתן לצפות בשיחת דהרמה שטיך נהאת האן נתן לאחת הקבוצות הללו.

אנהגמה טודור אריארטנה (A.T. Ariyaratne) הוא המייסד של תנועת סרבודיה (Sarvodaya). פירוש המילה סרבודיה בסנסקריט הוא התעוררות לכולם. תנועה זו, שעיקר פעילותה הוא פיתוח תשתיות בכפרים בסרי לנקה על רקע מלחמת האזרחים שהשתוללה בה, מבוססת על עקרונות בודהיסטים של היעדר עצמי וחמלה. התנועה קוראת למהפכה רוחנית לא אלימה שתחליף את האלימות המבנית עליה מבוסס הסדר החברתי הלא צודק שקיים היום בסרי לנקה. תחילתה של התנועה בשנת 1958, אז שלח אריארטנה 40 סטודנטים לעזור בשיקומו של כפר עני. כיום התנועה פעילה ב- 15,000 כפרים (למעלה משליש הכפרים בסרי לנקה) וחברים בה 11 מיליון איש. התנועה מסייעת לכפרים להגדיר את צרכי הפיתוח שלהם, לתכנן את תהליך העבודה ואף מספקת מימון לעבודות. התנועה אינה מסתפקת בפיתוח אלא פועלת גם להעצמה של תושבי הכפר דרך לימוד מדיטציה, לימודי קהילה וכלים של ישוב סכסוכים. כל התהליך הזה נעשה בהשראה בודהיסטית ובמהלך עבודות התכנון והפיתוח מתקיימות התאספויות לתרגול מדיטציה שלפעמים משתתפים בהן עשרות אלפי אנשים. את העקרונות הכלכליים שמנחים את העבודה של סרוודיה מכנה אריארטנה כלכלה בודהיסטית. לאתר התנועה