קונים עצים לאהוד

בשבוע שעבר שלחנו פקסים לאהוד ברק, לראש המנהל האזרחי למנכ"ל רשות הטבע והגנים ולבעלי תפקידים נוספים. הסברנו מדוע אין שום הצדקה לעקירת עצי הזית. היום קיבלנו תשובה ממנכ"ל רט"ג. נפרסם אותה כאן בקרוב ואנחנו מחכים לתשובות של הגורמים האחרים.

בינתיים, החברים שלנו מסנגהה-סווה יצרו פעולה נחמדה מאוד לתמוך בחקלאים של דיר איסתיה ולאפשר לאהוד ברק לקחת בה חלק. הם מציעים שנקנה לאהוד ברק עץ זית ונתרום אותו בשבילו לטובת החקלאים בדיר איסתיה.

בקישור הזה תמצאו תיאור של סיפור העצים וצווי העקירה ולאחריו אפשרות לקנות ב-15 ש"ח שתיל של עץ זית (אפשר כמובן לדלג על הטקסט, אותו אתם מכירים, ולגלול ישר לקניה. התשלום מאובטח). כמו כן תוכלו לשלוח מסר לאהוד ברק. את העצים נמסור לחקלאים בדיר איסתיה. נקווה ששר הביטחון יבין ששתילת עצים היא אופציה הרבה יותר מוצלחת מעקירתם.

ועוד כמה עדכונים מדיר איסתיה:

עצי הזית - יעקרו או לא? צילום, מ. קיים
עצי הזית – יעקרו או לא? צילום, מ. קיים

בסוף השבוע האחרון 15 מאיתנו היו עם סנגהה-סווה ברטריט של עבודה והתבוננות בדיר איסתיה. ניקינו יחד עם כמה אנשים מהכפר בסביבה של אחד המעיינות, קרוב לחלק מהעצים אליהם מכוונים צווי העקירה. זו היתה דרך נוספת להפגין את המחויבות שלנו ושל אנשי הכפר למנוע את העקירות. זה לא מובן מאליו להעביר את היום באיסוף זבל ולא לכולנו זה התחבר לדימוי שיש לנו על אקטיביזם ועל מאבק נגד אי צדק. אבל זה היה סוף שבוע בעל ערך.

במהלך סוף השבוע קרו דברים משמחים נוספים: לשמחתנו גיוס הכספים לכסא הגלגלים של לינא הוכתר בהצלחה. ביום ששי קנינו את הכסא והבאנו אותו ללינא. זה היה מרגש מאוד וכל בני המשפחה של לינא – מהסבתא ועד לאחיינים שלה – התאספו כדי להיות נוכחים באירוע. לינא יכולה עכשיו להניע את עצמה ממקום למקום. היה מקסים לראות את האחיין בן ה-10 שלה מעביר את הכסא מעל מדרגה שבין שני חדרים בבית. תודה לכל מי שתרמו מכספם. בקרוב נשלח לכם מייל עם פרטים נוספים ותמונה של לינא בכסא שעזרתם לקנות.

בהזמנתנו הגיעו לכפר בשבת כירופרקט ורופא משפחה לבמשך חצי יום טיפלו בקרוב ל-20 איש. מצד אחד המסירות של שניהם היתה מעוררת השראה. מצד שני האנשים הרבים שהגיעו על מנת לקבל מהם טיפול היו המחשה למצב הקשה שבו אנשים אינם יכולים לקבל טיפול רפואי שמגיע להם. אנחנו מקווים להצליח לקיים חצי יום טיפולים כזה כל חודש. מטפלים/ות ורופאים/ות שמעוניינים לתרום מהידע והיכולת שלהם מוזמנים מאוד לכתוב לנו.

לפני מספר חודשים חיברנו בין קואופרטיב אוכל לבין החקלאים בכפר ומאז הם קונים מהם את שמן הזית שהם מוכרים. מעבר להיבט הכלכלי היה חשוב לנו שלקוחות הקואופרטיב יהיו מודעים לסיפור של הכפר ולשמחתנו אנשי הקואופרטיב צירפו לשמן טקסט קצר שכתבנו. כאשר קיבלנו את המידע על צווי העקירה, הם אף הפיצו את הדיווחים שלנו. השבוע פנתה אלינו אישה שמצלמת סרט על הקואופרטיב וביקשה לנסוע איתנו לדיר איסתיה ולצלם. למרות שהעניין המקורי שלה היה שמן הזית, הרי שמבחינת התזמון היה ברור שהיא תצלם גם בואדי קנה ותביא את הסיפור של סכנת העקירה. אז גם זה קרה בסוף השבוע ואנחנו מצפים לסרט הקצר שהיא מתכוונת לערוך.
מאוד קיווינו שדרך מכירת שמן הזית בישראל נצליח לעורר מודעות לגבי מציאות החיים תחת שלטון ישראלי בדיר איסתיה ובשטחים בכלל. מבחינה זו צילום הסרט הוא התגשמות נפלאה של הציפיות שלנו והוכחה שגם מעשים צנועים מביאים לתוצאות חשובות.

אסיפה בואדי קנה
אסיפה בואדי קנה

ולאג'ה – מכתב לאהוד ברק והפעולות הקרובות

שלשום (יום ששי) הגענו שוב לאל-ולאג'ה. היינו כ-50 איש. ירדנו מהאוטובוס בחלק התחתון של הכפר, במקום בו מצד אחד נפרש נוף הגבעות והואדיות היפהפיות של האזור ומצד שני רואים מקרוב –

ולכים בתוואי החומה צמוד לבתי הכפר (צילום: בתאל טולנאי)

מרגישים בגוף – את הפצע האדיר שהעבודות על תוואי החומה מחוללות.

שירין הסבירה לנו על ההיסטוריה של הכפר ועל המשמעויות ההרסניות של בניית החומה סביבו ולאחר מכן הלכנו בתוך תוואי העבודות. על אף היום החם וצום הרמאדן, שירין ועוד כמה מהתושבים התלוו אלינו. ביום ששי אין עבודות בתוואי כך שיכולנו ללכת ממש בתוכו. בסיום ההליכה התאספנו במועדון התרבות של הכפר. שמענו עוד הסברים משירין ואבו נידאל סיפר את הסיפור שלו: החומה תעבור בתוך אדמותיו ועד כה נעקרו למעלה מ-80 עצי זית שלו. החומה גם היתה אמורה לעבור על חלקת הקברים המשפחתית בה קבורים אבותיו ואמהותיו. בית המשפט (למה בכלל צריך לעתור לבית משפט על מנת לבטל מעשה מעוות שכזה?) פסק שיש להזיז את החומה אך לא קבע לאן והתוואי החדש מפריד עכשיו בין הכפר לבין הקברים. איך יצליח לעלות לקברים? הוא לא יודע.

רבים מהקבוצה שלנו נחשפו בפעם הראשונה להשלכות הישירות של החומה ולסיפורים אנושיים של פלסטינים שעומדים חסרי אונים מול נזקים שנגרמו להם, כוחנות שמתרחשת יום-יום ליד ביתם ואי-ודאות גדולה באשר לעתיד.

בהשראת הקמפיין המוצלח של פעולה אחת ביום, ניסחנו מראש מכתב אל שר הביטחון בקריאה להורות על הפסקת העבודות וחילקנו אותו יחד עם מעטפות ובולים למשתתפים. בימים הקרובים יגיעו 50 עותקים של המכתב הזה גם לברק וגם לגלעד ארדן (שבתור השר להגנת הסביבה קרא לברק לעצור את העבודות). נוסח המכתב נמצא בהמשך ואתן מוזמנות להעתיק ולשלוח בדואר או בפקס.

בימים שאחרי ראש השנה יתקיים בבג"ץ דיון בתשובת המדינה מדוע לא יוזז התוואי. לנוכחות שלנו – כאזרחים שיש הם עניין בקורה באל-ולאג'ה – בדיון יש חשיבות. טרם נקבע התאריך המדוייק של הדיון אבל ברגע שהוא יקבע, נפרסם אותו כאן.

היום אנחנו מציגים את עניין אל-ולאג'ה בפגישה של הקואליציה לירושלים בת קיימא שהיא פורום של ארגונים סביבתיים. החומה פוגעת קשות לא רק בתושבי הכפר אלא גם בשרידים ארכיאולוגים ובמערכת האקולוגית שבאזור ולכן הארגונים הירוקים מעורבים (והחברה להגנת הטבע

פעם זו היתה חורשה שילדי הכפר שיחקו בה (צילום: בתאל טולנאי)

הצטרפה לעתירת התושבים נגד החומה). הארגונים הירוקים יתרכזו מן הסתם בהיבטים הסביבתיים אבל הם לא מתכוונים להתעלם מהפגיעה שהחומה תפגע בתושבי הכפר. הנכונות שלהם להיכנס לתחום "הפוליטי" הזה ולא להישאר בדלת אמות הקונצנזוס הירוק ראוי להערכה. לי ברור שכשהצבא מתעלם מאנשים – פלסטינים – שהחומה הרסנית לגביהם אין שום אפשרות שהוא יתייחס ברצינות לאבנים, צמחים וחיות. כך ששילוב הכוחות הזה מאד מתבקש.

הרבה גורמים – כולל עיריית ירושלים – מתנגדים להמשך העבודות והמטרה שלנו לערב גם כמות מכובדת של ירושלמים שיביעו התנגדות למתחולל כל כך קרוב אליהם. הצטרפות של קהל שוחרי הסביבה אל הקהל "המובן מאליו" של פעילי שמאל היא משמחת מאוד. החומה, כביטוי מוחשי להפרדה בין פלסטינים ליהודים, מבוססת על הפרדה רגשית ונפשית שרק הולכת ומעמיקה. השינוי האמיתי יקרה כשרבים מאיתנו יצליחו להפיל את החומות הנפשיות הללו וזו עוד סיבה שאנחנו משלבים בפעילות שלנו פניה אל הציבור הרחב.

במפגשים שלנו עם תושבי אל-ולאג'ה אנחנו חושבים אלו עוד פעולות נרצה לקיים בתקופה הקרובה. בין השאר, כנראה שנקיים אירוע משותף לתושבי הכפר ותושבי ירושלים במעיין עין-חיניה שלמרגלות הכפר. כל יום ששי בצהרים תתקיים בכפר הפגנה נגד החומה (אבל ימי ששי הקרובים נופלים על חגי תשרי).

נשמח לקבל עזרה בארגון הפעילויות הללו – מוזמנים לכתוב לנו.

ולסיום, נוסח המכתב לארדן וברק. אפשר לשלוח להם כפקס מהמחשב דרך האתר הזה, או בדואר:

שר הביטחון אהוד ברק, משרד הביטחון, הקריה, רח' קפלן 37, ת"א 61909. פקס: 03-6976218

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, המשרד להגנת הסביבה, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד. 34033, ירושלים 95464. פקס: 02-6553958

תאריך: ________________

לכבוד שר הביטחון אהוד ברק

העתק: השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

שלום רב,

אני פונה אליך בדאגה, בבקשה לעצירת העבודות המיותרות על גדר ההפרדה באזור וואלג'ה והר גילה.

שמחתי מאוד לשמוע לפני מספר שבועות, שהשר גלעד ארדן הביע התנגדות תקיפה להקמת גדר ההפרדה בתוואי הנוכחי סביב הכפר אל-ולאג'ה. השר ארדן לקח אחריות ויוזמה, וקרא לך להורות על עצירת העבודות, ואני כותב לך על מנת לחזק את ידיו ולתמוך בקריאתו.

כתושב ירושלים אני מכיר ואוהב את האזור היפה שהכפר שוכן בו וכן את המעיינות שבסביבה. נדהמתי כשראיתי את ההרס הרב שהעבודות על החומה מחוללות: עקירת מאות עצי פרי, הרס הידרולוגי חסר-תקדים לאגן ההיקוות, ויצירת צלקת ארוכה בסביבה ייחודית, מהאחרונות מסוגן בארצנו.

כפי שודאי ידוע לך בעקבות פנייתו של השר ארדן, להשלמת העבודות תהיינה השלכות סביבתיות מרחיקות לכת: הרס של שרידים ארכיאולוגים עתיקים, פגיעה קשה בחקלאות מסורתית ונזקים למערכת האקולוגית.

לאלו מצטרפת גם הפגיעה הקשה והלא מידתית בתושבי הכפר. החומה אמורה להקיף את הכפר ב-360 מעלות תוך שהיא יוצרת מעין גטו פלסטיני. החומה גם מפרידה בין הכפר לכ-2000 דונם מאדמותיו.

גורמים רבים, מימין ומשמאל, מתחום הסביבה ומתחום זכויות האדם, הביעו התנגדות לתוואי הגדר בכפר, וגם עיריית ירושלים הביעה את דעתה שאין צורך בבניית החומה הזו.

אני קורא לך לעשות את הדבר הנכון בימים אלו, ימי תשובה והתחדשות- ולהורות על הקפאת העבודות ובחינה מחודשת של נחיצות הקמת המכשול באל-ולאג'ה, לכל הפחות עד לסיום ההתדינויות בנושא בבית המשפט.

ידענו שנים של ביטחון באזור גם ללא גדר זו, ונדע ביטחון, לנו, לשכנינו ולאיכות הסביבה בלעדיה גם בהמשך.

בכבוד רב, ובברכת שנה טובה ורגועה,

שם:

טלפון:

דוא"ל: