מה מסתתר מאחורי פריצה לא חוקית של דרך מעל ואדי קנה?

משפחות מדיר איסתיא מסביב למעיין בואדי קנה. למעלה מטעי שקדיות וזיתים של חקלאים מהכפר

לפני ארבע שנים נפרצה דרך ממאחז לא חוקי שמעל ואדי קנה. תלונה שהגשנו הביאה להעמדה לדין של אחד מאנשי אמנה – ארגון שאחראי לבניה של לא מעט התנחלויות ומאחזים. מצד אחד יש בכך מעט הגנה לאנשי דיר איסתיא שהדרך שנפרצה היא רק חלק ממהלכי הנישול שמופעלים נגדם בואדי קנה. מצד שני, התכניות הגדולות של התנחלות קרני שומרון להשתלט על הואדי עדיין מקודמות. המשך קריאת הפוסט "מה מסתתר מאחורי פריצה לא חוקית של דרך מעל ואדי קנה?"

תכנית אב נחל קנה – התכנית להשתלטות על עוד שטח פלסטיני יוצאת לדרך?

לפני כחודש שמענו שבשמורת ואדי קנה נפרצה דרך חדשה ממאחז אלוני שילה לכיוון עמנואל: רוחבה כ 4-5 מטרים ואורכה כ-2 קילומטרים והיא נראית כמו הכנה לכביש. העבודות נעשו ללא היתר ותוך גרימת נזק לשמורה. אנשי דיר איסתיא והכפר הסמוך ג'ינספוט הצליחו לגרום להפסקת העבודות. מהמידע שהצלחנו לגלות מדובר ביותר מסתם דרך. בקרני שומרון מקדמים תכנית אשר תדחק את רגלי הפלסטינים מהשטח ותהפוך אותו לחלק מ-6 ההתנחלויות והמאחזים המקיפים את הואדי. בכך יושלם מהלך שהחל לפי למעלה מ-30 שנה ושמומלץ מאוד לקרוא עליו כאן.

הדרך שנפרצה
הדרך שנפרצה. אלוני שילה נמצא מאחורי הגבעה

במסגרת המאבק שלנו בשנתיים האחרונות למניעת העקירה בידי רשות הטבע והגנים של  1,400 עצי זית שחקלאי דיר איסתיא נטעו בואדי גילינו שמועצת קרני שומרון מקדמת את "תכנית אב נחל קנה". התכנית מתעלמת לחלוטין מכך שמדובר בשטח בבעלות פרטית פלסטינית ושפלסטינים מכל האזור נוהרים להנות מהמעיינות שלו. במקום זאת, ואדי קנה הוא בעצם "הריאה הירוקה של קרני שומרון, יקיר, נופים ועמנואל" ובעיקר הוא משאב לפעילות תיירותית שתכניס כסף להתנחלויות ותמשוך אליהן תושבים חדשים שיוכלו "לגור בעיר ולהרגיש בכפר".

כשבוחנים את מסמכי התכנית רואים שהכוונה היא להקשות על פלסטינים את הגישה אל תוך הואדי ובמקום זאת להפוך אותו לחלק אינטגראלי מההתנחלויות שסביבו: דרך הגישה הקיימת תיחסם ובמקומה יסללו כבישים שיחברו את ההתנחלויות אלו אל אלו ואל לב השמורה. טבעת הכבישים החיצונית תקיף את הואדי תוך ניתוקו מהכפרים הפלסטינים. הכבישים מההתנחלויות אל תוך השמורה ישלימו את "הישראליזציה" שלו. הדרך שנפרצה מאלוני שילה תואמת את אחד הכבישים שמופיעים בתכנית.

הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps
הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps . היא מתארת את המצב הקיים כיום ולא את מה שמופיע בתכנית אב נחל קנה

במקביל, מקודמים הפרויקטים התיירותיים: במימון משרד התיירות נפרץ שביל אופניים "עם גשר העץ הארוך בארץ" במימון משרד התיירות ממאחז אלוני שילה אל תוך השמורה, מתוכננים צימרים ופעילויות של ספורט אתגרי.

רגע, סלילת כבישים בתוך שמורת טבע?

"בעיה" קטנה עם התכנית היא שלמועצה מקומית של התנחלות אין שום סמכות בשמורה טבע והיא אינה יכולה לקדם תכניות הנוגעות לשמורה. לכן, לצורך התכנית שיזמה, מועצת קרני שומרון הקימה צוות היגוי ובו חברים בין השאר נציגים מרשות הטבע והגנים ומהמשרד להגנת הסביבה. צוות ההיגוי הוא זה שמגיש את התכנית ומעניק לה "הכשר" מקצועי: הנה, זו לא תכנית של מתנחלים אלא של הגוף הממשלתי שאחראי על הגנת הטבע ופיתוח שמורות. אם למישהו זה נשמע מוכר זה כי זו לא הפעם הראשונה שרט"ג נקראת לדגל.

במקרה של ואדי קנה רט"ג משמשת יותר מסתם עלה תאנה לקידום האינטרסים של קרני שומרון. רט"ג בעצם הצטרפה כאן לתכנית שבאה לסלול קילומטרים של כבישים בתוך שמורת טבע, חלקם ממש אל לב השמורה. במקום להיות זאת שמונעת תכנית הרסנית שכזו רט"ג תומכת בה. פקח רט"ג שאחראי על צווי העקירה לעצי הזית של הפלסטינים – " כי הם פוגעים בשמורה" – הוא גם זה שחבר בצוות התכנית ותומך בפציעת השמורה בשתי וערב של כבישים.

טוב, זה לא כל כך מפתיע

אין מנוס מלהבין שההגבלות על הפעילות החקלאית הפלסטינית וקידום התכניות של קרני שומרון לתיירות ישראלית הם שני צדדים של אותו מטבע: סילוק הפלסטינים מהשטח וניצולו לטובתם של ישראלים. רשות הטבע והגנים היא גורם מרכזי במימוש המהלך הזה. היינו רוצים לכתוב שרט"ג "מועלת בתפקידה" אלא שזו מדיניות עקבית שלה אשר מוכרת ממקומות רבים אחרים. גם בולאג'ה נחשפנו לאותה התנהלות של רט"ג ובקרוב נביא מידע נוסף על פעולותיה שם.

אולי כאן המקום לספר שמזה שלושה חודשים, הפקחים של רט"ג מתעלמים מפניות חוזרות ונשנות שלנו לגבי סתימה בצינור הביוב של התנחלות נופים אשר גורמת לזיהום גדול בשמורת ואדי קנה. בהתחלה הם אפילו הודיעו לנו שהבעיה טופלה ונפתרה כאשר בפועל לא נעשה דבר בעניין.
זו דוגמא קטנה להתעלמות השיטתית של רט"ג מהפגיעות המתמשכות הנגרמות לשמורה מההתנחלויות שסביבה: הביוב ממאחזים אלוני שילה ואל-מתן מוזרם אל תוך השמורה, כ-100 מבתי ההתנחלויות יקיר, נופים וקרני שומרון נבנו בתוך השמורה ובמשך 20 שנה כל ההתנחלויות באזור הזרימו את הביוב שלהן אל תוך השמורה. רט"ג לא נוקפת אצבע בעניינים הללו.

אז מה עושים

כשהתקשרנו נרעשים לשותפים שלנו בדיר איסתיא ואמרנו: "גילינו תכנית להשתלטות על האדמות שלכם בואדי קנה", הם צחקו ואמרו, "מה חדש? כבר 30 שנה אנחנו 'מחכים' שזה יקרה". אבל כשנפגשנו והראנו להם במה מדובר האווירה היתה מאוד כבדה. זה יותר מאבדן רכוש ויותר ממאבק לאומי: החיים שלהם ארוגים במעיינות ובשבילים של הואדי הזה. חלקם נולדו וגדלו בו (עד שהביוב מההתנחלויות אילץ את משפחותיהם להסתלק מהשטח), שם הם למדו לשחות, שם הוריהם הנחילו להם סודות של צמחים, חיות בר ועבודת אדמה. מן הסתם הרפתקאות הנעורים שלהם כוללות פרק או שניים שהתרחשו בואדי. כל זה מאוים.

כאמור, בדיר איסתיא וג'ינספוט פעלו והצליחו לגרום להפסקת העבודות. אנחנו פועלים כדי שרט"ג והמנהל האזרחי ימלאו הפעם את תפקידם ויפעלו נגד מי שפרצו את הדרך בתוך השמורה.

הניסיון מלמד שבקרני שומרון ובמנהל האזרחי ימצאו את הדרך להתגבר על "המכשול" שאנחנו והתושבים העמדנו בפניהם. נשתדל להיות צעד אחד לפניהם. הסיפור של ואדי קנה הוא לא מיוחד. כמותו וגרועים ממנו יש למכביר בשטחים הכבושים. אנחנו נפעל יחד עם תושבי דיר איסתיא מול העוול הזה ותוך כדי כך נבין יותר טוב מה זה כיבוש ולמה חייבים לסיים אותו.

דחיקת הפלסטינים מואדי קנה – רשימת תאריכים

1983-1976 מסביב לואדי קנה, בשטחים שהוכרזו שמורת טבע בתקופת המנדט הבריטי  מוקמות ההתנחלויות קרני שומרון, יקיר ועמנואל (בשנים הבאות יוקמו ההתנחלות נופים והמאחזים אלוני שילה ואלמתן)

1982 – צו צבאי מכריז על ואדי קנה שמורת טבע.

שנות ה-80 ואילך – קידוחי מים של חברת מקורות גורמים להדלדלות שפיעת המעיינות בואדי. הביוב מההתנחלויות מוזרם לואדי

שנות ה-80 – 50 משפחות פלסטיניות שחיו בואדי ועיבדו את אדמותיו נאלצות לנטוש אותו בגלל הדלדלות מקורות המים וזיהומם מהביוב. מאותה סיבה אין יותר אפשרות לגידולי ירקות ועצי הדר הדורשים השקיה תכופה.

2005 – ההתנחלויות מחוברות לצנרת ביוב. הזיהום בואדי הולך ופוחת

2006 ואילך – אחרי שהפסיקו לזהם את הואדי בקרני שומרון רוצים אותו לעצמם. הם       מייסדים את "צעדת האביב" בואדי קנה שבמהלכה הואדי נסגר בפני פלסטינים והמוני ישראלים מטיילים בו. לצעדות מגיעים חברי כנסת ושרים שנואמים על "הרחבת ההתישבות".
מתחילה העבודה על תכנית אב נחל קנה.

2011 – פקחי רשות הטבע והגנים עוקרים כ-1000 עצי זית שנשתלו בידי חקלאים מדיר איסתיא באדמותיהם שבואדי קנה

2012 – פקחי רט"ג מוציאים צווים המורים על עקירתם של 1,400 עצי זית נוספים.

מאי 2013 – בג"ץ פוסק בעתירה שהגישו חקלאים נגד צווי העקירה: רק עצים שנשתלו אחרי אפריל 2010 יעקרו. בפועל, העצים המדוברים מבוגרים יותר ולא אמורים להיעקר.

יולי 2013 – פקחי רט"ג מסמנים 2,100 עצים לעקירה. כמות העצים המסומנים גדולה בהרבה מזו שלהם הוצאו צווים. רוב העצים המסומנים הם עצים גדולים שברור שנשתלו שנים לפני 2010.

נובמבר 2013 – "תכנית אב נחל קנה" שיזמה מועצת קרני שומרון  להפיכת ואדי קנה לחלק אינטגראלי מההתנחלויות ומשאב כלכלי עבורן, מוגשת ללשכת התכנון במועצה האזורית שומרון.

נובמבר 2013 – בעקבות מכתב תלונה מעורך הדין של החקלאים פקחי רט"ג מגיעים לסמן מחדש את העצים שיעקרו. שוב מסומנים עצים מבוגרים. פעילים שלנו נכחו בשטח ושמעו כיצד ההנחיות שניתנות לגבי סימון העצים מתעלמות לחלוטין מעניין הגיל.

ינואר 2014 – פקחי רט"ג מלווים בכוחות צבא עוקרים בין 500 (גרסת רט"ג) ל 800 (לפי ההערכה של החקלאים) עצי זית מבין העצים המסומנים.

אוגוסט 2014 – פריצת דרך כהכנה מכביש מאלוני שילה לעמנואל. הפריצה נעשית ללא היתר בתוך השמורה. התוואי שלה תואם את מה שמופיע במפות של תכנית אב נחל קנה.

 

 

 

ואלו תולדות ואדי קנה

בשבוע החולף חתמו כ-550 איש על המכתב לעמיר פרץ. תודה למי שחתמו והפיצו. בימים הקרובים נעביר את המכתב לפרץ ומי שטרם חתמ/ה מוזמן לעשות זאת.

בתקופה האחרונה למדנו עוד כמה דברים על ואדי קנה ועל השינויים שהתחוללו בו ב-30 השנה האחרונות כתוצאה ממעשיהן של הרשויות הישראליות והתושבים הפלסטינים. שינויים אלו יצרו בסופו של דבר את האיום הנוכחי של עקירת עצי הזית שנגדו אנו נאבקים יחד עם תושבי הכפר. המשך קריאת הפוסט "ואלו תולדות ואדי קנה"

ואדי קנה – רשות הטבע והגנים ממשיכה לנסות לעקור את עצי הזית בניגוד לפסיקת בג"ץ

כבר שנה וחצי שאנו פועלים יחד עם אנשי דיר איסתיא למנוע את העקירה של 1,400 עצי זית שלהם בואדי קנה. היום שוב הגיעו פקחי רשות הטבע והגנים לסמן את העצים לעקירה. שוב הם פעלו בניגוד לפסיקת בית המשפט. אנחנו הצלחנו לתעד זאת ומה שראינו ושמענו יעזור למנוע את עקירת העצים. אבל כדי להצליח אנו זקוקים לעזרתכם. הגעה לשטח, פעילות מהבית, תכנון פעילות או השתתפות בפעילות – כיתבו לנו ונמצא את האופן שבו מתאים לכם לסייע. בעזרתכם נמנע את עקירת העצים ונדרוש מרט"ג הסברים על התנהלותה השערוריתית.

וזה מה שתיעדנו היום בואדי קנה.
פקחי רשות הטבע והגנים (רט"ג)  מהלכים בדממה במטעים של החקלאים הפלסטינים.
מדי פעם השקט מופר ב"פסססססססס" ארוך: לחישת מיכל הספריי שהפקח מתיז על עוד גזע של עץ זית ומסמן אותו לעקירה.
זה מן ריקוד שכזה – הולכים, לפתע מתכופפים, ה"פססססססססס" נשמע והצבע מותז. עוד עץ שהפרי שלו היה אמור לפרנס את החקלאי וילדיו נידון לעקירה.

ואנחנו, שהשכמנו קום והגענו לואדי קצת אחרי 7:00 הולכים אחרי הפקחים, עדים למעשה, עדים לענייניות שבה הם מבצעים את עבודתם.
במקצועיות הם מתעלמים מנוכחתנו. החיילים שנמצאים איתם מתקרבים אלינו אבל לא מנסים להפריע או לסלק אותנו.

במקצועיות ובענייניות הם מפרים את פסיקת בג"ץ ופועלים בניגוד לתצהירים שרט"ג הגישה לבית המשפט.

פקח של רט"ג מסמן עוד עץ זית לעקירה. עץ בן שנתיים? באדמה לא מעובדת?
פקח של רט"ג מסמן עוד עץ זית לעקירה. עץ בן שנתיים? באדמה לא מעובדת?

בחודש מאי דנו שופטי בג"ץ בעתירה נגד צווי העקירה. רט"ג טענה שמדובר בעצים שניטעו בשנתיים שלפני הוצאת הצווים ושהם ניטעו בשטחים לא מעובדים תוך גרימת נזק לצמחיה הטבעית.

עורך הדין של דיר איסתיא טען שמדובר בעצים מבוגרים יותר.
השופטים פסקו ש"רק" העצים הצעירים – בני שנתיים ומטה – יעקרו.

והנה עכשיו מסמנים הפקחים לעקירה עוד ועוד עצים גדולים, גובהם כגובה אדם. והעצים ממוקמים בטראסות שברור שהן מעובדות שנים רבות, אולי שנות דור.
אולי הם טועים בתום לב? גם ביולי הם טעו וסימנו לעקירה 2,100 עצים בוגרים – פי 1.5 מכמות העצים שלהם הוצאו צווי העקירה.
טעות לעולם חוזרת.
אנו מנסים לומר להם זאת אבל הם ממשיכים להתעלם.

האם פסיקת בית המשפט באמת לא מעניינת את רשות הטבע והגנים?
מה הנחישות הזו לעקור עצים שמפגינים אנשי ההגנה על הטבע?
ומה הם חושבים שישיגו על ידי פגיעה בפרנסה ובעמל הכפיים של חקלאים בעלי משפחות?

לפחות על השאלה הראשונה אנחנו מקבלים תשובה חלקית – 3 פעמים אנחנו שומעים את המנהל שלהם מנחה אותם לסמן את העצים
1) בחלקה הזו תסמנו 250 עצים
2) רדו לשם ותסמנו 80 עצים
3) סימנת 5 עצים? תסמן עוד 4

ההנחיות הללו מבהירות שהם מנסים "למלא מכסה" של עצים שיעקרו. גילם של העצים והאם ניטעו באדמות לא מעובדות כלל לא מעניינים אותם.

אנחנו נודדים אחריהם ופוגשים בדרך מספר חקלאים. חקלאי אחד מסתכל לשמים ואומר שאלוהים עקום שהוא נותן לזה להתרחש.
חקלאי אחר ממהר לשלול את דבריו ולהגיד שאלוהים רואה הכל.
חקלאי שלישי מקלל.
וכשהחקלאים שואלים אותנו ספק ביאוש, ספק בציניות: "מה אפשר לעשות?" כל מה שיש לי להגיד זה שנפנה לבית המשפט.
ועוד לפני שאני גומר לומר את המשפט אני יודע שפספסתי, ש"דרך הפעולה" שאני מציע רק חושפת את הפער ביני לבין החקלאים.
כי להם ברור ששום סעד לא יצמח מבית המשפט הישראלי. הם עונים לי בערבית במשפט שאני מנחש את משמעותו גם בלי להבין את כל מילותיו: "אם השופט הוא האויב שלך איך הוא ישפוט בעדך?!"

אבל כרגע, זה מה שיש לנו להציע ואולי בכל זאת עדות השמיעה שלנו לגבי האופן שבו סומנו העצים תסייע.
מה העונש על ביזוי בית המשפט?

הפקחים מסיימים את משימתם. העצים סומנו אך טרם נעקרו. פעולה מהירה של עורך הדין תוכל אולי למנוע שוב את עקירתם.

לפני עזיבה אנחנו מחפשים את שביל האופניים החדש שנפרץ מהמאחז אלוני שילה אל לב השמורה. לאחרונה התפרסם שהשביל – כולל גשר העץ הארוך בארץ – הוכן בסיוע משרד התיירות. מקריאת הכתבה – וגם מהגעה לשטח – ברור שנעשים מאמצים גדולים למשוך ישראלים אל "השמורה". איש אינו מזכיר שמדובר בקרקע פלסטינית בבעלות פרטית. הפעילות לפיתוח התיירות הישראלית והניסיונות של רט"ג להגביל את הנוכחות הפלסטינית הם מהלכים משלימים שמטרתם זהה.
אני מגיע למרגלות המאחז – אין לי מפה מדויקת אבל נראה שהוא בהחלט נמצא בתוך השמורה. וליד גשר העץ הארוך בארץ אני גם שומע פכפוך מים. ציפיתי לו וכעת אני מחפש את מקורו. לפני שהוא נגלה לעיני הריח כבר מגיע לאפי. הביוב של המאחז זורם באין מפריע אל תוך השמורה.
כנראה שמבחינת פקחי רט"ג המקצועיים כל זה לא פוגע בשמורה.

אנו זקוקים לעזרתכם להמשך הפעילות למניעת עקירת העצים ולקבלת הסברים מרט"ג על התנהלותה השערורייתית – הגעה לשטח, פעילות מהבית, תכנון פעילות או השתתפות בפעילות – כיתבו לנו ונמצא את האופן שבו מתאים לכם לסייע.

הביוב ממאחז אלוני שילה זורם אל השמורה

הביוב ממאחז אלוני שילה זורם אל השמורה