תגית: גדר ההפרדה

חודשו העבודות לבניית גדר ההפרדה באל-ולאג'ה

אתמול חודשו העבודות בתוואי גדר ההפרדה באל-ולאג'ה. העבודות שהחלו באפריל 2010 הופסקו בפתאומיות בתחילת 2013 ומאז לא חודשו. עד להפסקת העבודות הוקמה חומה לאורך כקילומטר מהכניסה לכפר ועד לקו הסיפוח שחותך את הכפר. אתמול, אחרי הפסקה של 4 שנים הועמדו מספר מטרים של גדר גבוהה בהמשך לחומה. להמשיך לקרוא

ולאג'ה – גדר ההפרדה, הגן הלאומי והתודעה הישראלית

בשנים האחרונות לב הפעילות שלנו בולאג'ה היתה תמיכה בחקלאים באדמות שגדר ההפרדה תנתק מהכפר ושעליהן הכריזה ישראל גן לאומי. לפני יותר משנתיים נעצרו במפתיע – וללא הסבר רשמי – העבודות להשלמת גדר ההפרדה. אבל התפתחויות חדשות עלולות לסמן שינוי לרעה במצב.

בקרוב צפויות להתחיל עבודות – ביזמת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים (רט"ג) – לפיתוח השטח ליד עין חניה. להמשיך לקרוא

ואלו תולדות ואדי קנה

בשבוע החולף חתמו כ-550 איש על המכתב לעמיר פרץ. תודה למי שחתמו והפיצו. בימים הקרובים נעביר את המכתב לפרץ ומי שטרם חתמ/ה מוזמן לעשות זאת.

בתקופה האחרונה למדנו עוד כמה דברים על ואדי קנה ועל השינויים שהתחוללו בו ב-30 השנה האחרונות כתוצאה ממעשיהן של הרשויות הישראליות והתושבים הפלסטינים. שינויים אלו יצרו בסופו של דבר את האיום הנוכחי של עקירת עצי הזית שנגדו אנו נאבקים יחד עם תושבי הכפר. להמשיך לקרוא

בין ואדי קנה לאל-ולאג'ה – שמורות טבע, זכויות אדם והחוק

ואדי קנה

ביום שני היינו בדיון בבג"ץ על צווי העקירה לעצי הזית של החקלאים מדיר איסתיה. רשות הטבע והגנים יחד עם המנהל האזרחי טענו שמדובר בשמורת טבע ושנטיעות חדשות פוגעות בשמורה. עלא מהג'נא, עורך הדין שהרשות הפלסטינית שכרה כדי שייצג את החקלאים, הסביר שהשמורה הוכרזה על אדמות פרטיות מבלי להתחשב בבעליהן. הוא הצביע על האפליה שבדרישה לעקור את העצים בעוד שנגד המאחז ובתי ההתנחלויות שממוקמים בשטח השמורה לא ננקטים כל צעדים. הוא גם טען שהעצים נשתלו לפני 7 שנים ולא בשנתיים האחרונות כפי שטוענת רט"ג.

הדיון היה קצר ויבשושי, נשאר כולו בגבולות הצרים שמתווה החוק: הכרזת שמורה על אדמות פרטיות היא מותרת, ולרט"ג יש את הסמכות לאסור על פעילות חקלאית בשטחי שמורה. האם הכרזת השמורה נעשתה ממניעים ענייניים או על מנת להגביל את הפעילות החקלאית הפלסטינית? האם הצרכים של הפלסטינים הובאו בחשבון? האם יש מניעים זרים מאחורי פעילות האכיפה של רט"ג? לכל אלו השופטים לא נדרשו, לא היה להם צורך להידרש לכך.

זה מה שהיה מאוד מאכזב בדיון. לשופטים מן הסתם נוח להישאר בתחום הצר של הדיון החוקי מבלי להסתכל מעבר לו. אחריות חלקית היתה גם לעורך הדין של החקלאים: טיעוניו נעדרו כוח שכנוע והוא התקשה לספק פרטים חשובים שהשופטים דרשו בצדק ושהיו אמורים להיות זמינים לו. למשל, השופטים ביקשו הוכחה לכך שמדובר בעצים מבוגרים ולמרות שהוא קיבל תצלומי אוויר משנת 2009 המראים את המטעים, הם לא היו זמינים לו והוא לא הציג אותם.

בכל זאת, פסק הדין של השופטים משאיר פתח להצלת העצים או חלקם: השופטים קבעו שהשתילים הצעירים (שנשתלו בשנתיים לפני הוצאת הצווין) יעקרו ואילו עצים מבוגרים יותר יושארו. פקחי רט"ג יחד עם החקלאים הפלסטינים יסיירו בשטח ויגיעו להסכמה לגבי גיל העצים. מבחינת החקלאים שעמלו שנים במטעים שלהם יש כאן תקוה מסוימת. אבל פסק הדין גם מקבע את המצב בו רשות הטבע והגנים לא צריכה לאפשר לחקלאים לעבד שטחים חדשים באזור שישראל החליטה על דעת עצמה להכריז עליו כשמורה.

אל-ולאג'ה

סמלי ביותר, שבזמן שבית המשפט דן בצווי העקירה בשמורת ואדי קנה, ועדת התכנון והבניה של מחוז ירושלים קידמה את התכנית להכריז גן לאומי על אדמותיהם הפרטיות של אנשי אל-ולאג'ה. בקצרה, בנייתה של גדר ההפרדה סביב הכפר כמעט והושלמה. במקום לבנות את הגדר על הקו הירוק תוך פגיעה מינימלית בתושבי אל-ולאג'ה, הצבא התעקש לבנות את הגדר בצמוד לבתי הכפר וכך לנתק את התושבים מלמעלה מ-1,000 דונם של אדמות פרטיות המשמשות לחקלאות, מרעה ועתודת בניה. רשות הטבע והגנים אפילו לא ניסתה להסתיר את העובדה שהסיבה להתעקשות הזו היא על מנת שהאדמות של אנשי אל-ולאג'ה יהפכו לגן לאומי המשרת את האוכלוסיה הישראלית. את הפרטים המלאים אפשר לקרוא במה שפרסמנו בבלוג של ידידי ולאג'ה (פרויקט משותף שלנו ושל פעילים נוספים).

התוצאה של ההתנהלות הזו היא שבקרוב הגדר תמנע מתושבי הכפר – בעלי האדמות – להגיע למטעים שלהם, למעיינות ולטראסות היפהפיות שנמצאות ממש ליד הבתים שלהם. במקביל, רט"ג ועיריית ירושלים יהפכו את האדמות הגזולות לאתר נופש שבו ישראלים יעשו פיקניקים, יחגגו אירועים משפחתיים וכו'. כל התהליך הזה מתבצע בלי שום התייחסות לזכויות של בעלי הקרקע: אפילו אם הם יצליחו להגיע לאדמות שלהם אסור יהיה להם לעבד אדמות חדשות כי כמו בשמורת הטבע של ואדי קנה זו תהיה פגיעה בגן הלאומי.

כנראה שבחודשים הקרובים הגן הלאומי יקבל אישור סופי ולאחר מכן עיריית ירושלים ורט"ג יתגאו בגן הלאומי הנהדר שיצרו ל"רווחת תושבי ירושלים". שם כבר יש לגן הלאומי הזה: גן לאומי עמק רפאים. לא במקרה, השם אינו מזכיר את אל-ולאג'ה.

וכל זה חוקי לעילא.

תומכים בחקלאים בדיר איסתיה וקונים שמן זית משובח

טעמו של השמן של דיר איסתיה משובח ביותר כפי שיעידו כל מי שקנו אותו דרכנו במהלך השנה האחרונה. אנחנו נביא את השמן לאזור מגוריכם ונודיע לכם מהיכן לבוא ולאסוף אותו.

30 ₪ לליטר שמן זית לא אורגני

40 ₪ לליטר שמן זית אורגני

אפשר להזמין ג'ריקן של 18 ליטר או כמויות קטנות יותר בכפולות של 1.5 ליטר.

כמו כן, אנו מוכרים זיתים שהכינו אנשי דיר איסתיה. בקבוק 1.5 ליטר ממולא בזיתים עולה 40 ש"ח.

כיתבו לנו בצירוף מספר הטלפון שלכם, היכן אתם גרים, מה את ם מזמינים ואיזו כמות.

והפיצו הלאה לחברים שלכם במייל או דרך הפייסבוק. הם יהנו מאוד מהשמן ולחקלאים זו תהיה הכנסה חשובה.

במהלך השנה האחרונה סייענו לאנשי דיר איסתיה למכור את שמן הזית שלהם בישראל. עקב יבוא של שמן זול (ומזויף) לשטחים מתקשים חקלאים רבים למכור את התוצרת שלהם בשוק המקומי. ההגבלות של הסכם פריז (הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו) והבדיקות במחסומים, מקשות על פלסטינים אשר רוצים ליצא את התוצרת שלהם.

ותזכורת: בסוף השבוע הקרוב אנו מצטרפים למסיק בדיר איסתיה ובאל-ולאג'ה:

דיר איסתיה ששי ושבת 2-3/11 (כולל לינה בכפר) בהנחיית זוהר וניית'ן.

אל-ולאג'ה (אזור ירושלים) יום שבת 3/11.

כיתבו לנו אם בכוונתכם לבוא.

כפי שקוראי הבלוג יודעים, ל-2000 עצי זית של אנשי דיר איסתיה הוצאו צווי עקירה על ידי המנהל האזרחי. בעלי העצים עתרו לבג"ץ ואנו מחכים להתפתחויות. באל-ולאג'ה התחילו לפני כמה ימים לפרוש תלתלית (קונצרטינה) אשר תקיף את הכפר ותנתק אותו ממאות עצי זית שבבעלות התושבים.