אם העבריינים הם מתנחלים וקרבן העבירה פלסטיני איך תנהג המשטרה?

בשבת האחרונה ליווינו תושב מהכפר דיר איסתיא לאדמה שלו שאליה פלשו ישראלים מההתנחלות יקיר. כך קיבלנו תצוגת תכלית שבה הצבא והמשטרה, במקום לפעול נגד מתנחלים פורעי חוק פועלים דווקא בשירותם. זה נגמר במעצרו של בעל האדמה הפלסטיני כשהמתנחלים מקבלים יד חופשיות להמשיך לעשות באדמתו כבשלהם.

לפני שנספר את פרטי האירוע נזכיר את ימי המסיק שמתקיימים כעת בולאג'ה ודיר איסתיא. המסיק מותר גם בתקופת הסגר ואנחנו מקפידים על כללים להפחתת הסיכון בהדבקה. יום המסיק הראשון שיצאנו אליו לפני מספר ימים היה מהנה מאוד. הפרטים על ימי המסיק הבאים כאן.

ועכשיו לאירוע המכעיס שהתרחש בשבת האחרונה. בשבוע שעבר מתנחלים בנו בריכת שכשוך בשטח אדמה שבבעלותו של תושב דיר איסתיא בשם עאמר. זו היתה עבירה חוזרת שכן אותם מתנחלים כבר בנו שם בריכה לפני חמישה חודשים. לעאמר יש מסמכים המוכיחים את בעלותו ואפילו פסיקה של בית המשפט אשר מכירה בכך. לכן לרשויות הישראליות לא היתה כל דרך להטיל ספק בטענותיו ובאורח נדיר ביותר המנהל האזרחי הרס בחודש יולי את הבריכה. באותם חודשים התלווינו אל עאמר לאדמה שלו, עמדנו לצידו מול המתנחלים והחיילים שהוזעקו לסייע להם ואף חיברנו אותו לארגון יש דין אשר פעל בצורה משפטית על מנת להביא לסילוק הפלישה מאדמותיו של עאמר.

כך זה נראה בחודש מאי. למרות שעאמר התלונן בפני הרשויות הישראליות בזמן שהמתנחלים היו בעיצומה של בניית הבריכה דבר לא נעשה נגדם והם השלימו את בנייתה. המנהל האזרחי כן הרס את הבריכה בחודש יולי אולם מאחר ששום הליך לא ננקט נגד העבריינים הם חזרו ובנו את הבריכה מחדש. (צילום: אביב טטרסקי)

ואז המתנחלים בנו את הבריכה מחדש
אלא שהרשויות הישראליות לא עשו דבר נגד מבצעי העבירה – זאת למרות שפרטיהם ידועים והוגשה תלונה נגדם. מכיוון שהבינו שלא ינקטו נגדם הליכים חזרו המתנחלים ובנו את הבריכה. זה המקום לציין שמבצעי העבירה גם נהנים מתמיכה של בעלי תפקידים רשמיים בהתנחלות. בין השאר הרבש"צ (רכז הביטחון) של ההתנחלות סייע להם בדרכים שונות וגם הרב של יקיר אהרן כהן תמך במעשיהם.

הבריכה בשבוע שעבר אחרי שנבנתה מחדש. המים מגיעים מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו.(צילום: אביב טטרסקי)

לבקשתו של עאמר התלווינו אליו בשבת האחרונה כדי לראות את המצב בשטח. ראינו את הבריכה שנבנתה מחדש מלאה במים שזרמו מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו אותה. בשטח היו מושלכים ענפי אלון ושיחי אלה שהמתנחלים ניסרו ועקרו. יקיר היא התנחלות דתית ואולי בגלל שזו היתה שבת לא היה שם איש. אבל המקום נמצא בסמוך לגדר ההתנחלות ואחרי ששהינו שם זמן קצר הגיע אלינו רבש"צ הישוב ודרש מאיתנו להסתלק. אנחנו נשארנו עוד זמן מה ובסופו של דבר התחלנו לעזוב את המקום. בינתיים הרבש"צ הזעיק צבא ומשטרה ואלו הגיעו אלינו כשהיינו במרחק של כמאה מטרים מהבריכה.

כשהעבריין הוא מתנחל וקרבן העבירה פלסטיני מה תעשה המשטרה?
השוטר שהגיע העניק לנו תצוגת תכלית כיצד המשטרה, במקום לפעול נגד מפרי החוק עושה יד אחת איתם. מיד כשהגיע אלינו הוא דרש את תעודות הזהות שלנו וכששאלנו אותו במה אנחנו חשודים הוא ענה "הרס מעיין".

 


(צילום: אביב טטרסקי)

בשטח אין כל מעיין כמובן. לשוטר לא היה מושג מה באמת קורה והוא אפילו לא טרח ללכת לבדוק את המקום ולראות את מצבו. הספיק לו שהרבש"צ אמר שאנחנו מפריעים לו כדי שהוא יחליט לטפל בנו. גם כשאמרנו לו שבשטח אין מעיין (ולכן לא ייתכן שהרסנו אותו), הראינו לו את הודעת המנהל האזרחי שמאחר שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית הם מסלקים את הפלישה של המתנחלים והצענו לו ללכת איתנו את מרחק 100 המטרים כדי לראות את הדברים לאשורם הוא סירב.

במקום זאת הוא הודיע לעאמר ולאחד הפעילים הישראלים שהם מעוכבים והוא לוקח אותם לתחנת המשטרה בהתנחלות אריאל.
כך נותרנו שם כועסים ומתוסכלים. במקום לפעול נגד העבריינים המשטרה עוצרת את בעל האדמה כדי שהם יוכלו להמשיך לעשות בה כבשלהם.

למזלנו יכולנו לפנות אל עורכת הדין ריהאם נסרה מהמשרד של גבי לסקי ומאותו הרגע היא פעלה ללא לאות כדי לשחרר את העצורים.

מעצר שווא שנמשך שלושה ימים
הפעיל הישראלי שוחרר כעבור כמה שעות אבל עאמר הושאר במעצר באשמות שווא של הריסת רכוש ותקיפה. השוטרים החליטו להשאיר אותו במעצר בלי שהיתה להם כל הוכחה לטענות נגדו. וכך המשטרה סילקה את בעל האדמה והשטח נשאר פנוי למתנחלים.

אחרי שני לילות במעצר עאמר הובא לבית המשפט הצבאי בסאלם. התובע הצבאי דרש להאריך את מעצרו בחמישה ימים. למרות שלתובע לא היתה הוכחה לגבות את האישומים נגד עאמר השופט לא זרק אותו מכל המדרגות. במקום זאת הוא המתין עד סוף היום ורק אז הורה לשחרר את עאמר בערבות. אבל בשעה הזו כבר אי אפשר היה לשלם את הערבות בסניף הדואר ועאמר נאלץ להישאר לילה נוסף במעצר.

אי אפשר לצפות לצדק מהרשויות הישראליות אבל אפשר לגלות את כוחה של סולידריות
המתנחלים אכן ניצלו את היעדרו של בעל האדמה.
אבל ביום ראשון – למחרת המעצר – הגענו לשם שוב. פעילים פלסטינים רבים וכמה ישראלים. מצאנו שם קבוצה גדולה של מתנחלים עובדת והצלחנו לעצור את העבודות. המתנחלים הזעיקו שוב את הצבא. אבל הפעם הקצין שהגיע החליט לסלק את כולם מתנחלים ופלסטינים כאחד.

למחרת המעצר הגיעו פעילים פלסטינים רבים יחד עם כמה ישראלים אל האדמה של עאמר. הם מצאו שם את המתנחלים עובדים במרץ ואלו נאלצו לעזוב את המקום.(צילום: אביב טטרסקי)

הפעילים הפלסטינים חשו שהמטרה הושגה ועזבו בסיפוק. אנחנו שיערנו שלמתנחלים לא תהיה כל בעיה לחזור למקום כעבור יום.

תם ולא נשלם
עאמר חזר אתמול הביתה וכעת הוא בוודאי ימשיך לפעול כדי להגן על אדמתו ולהוציא ממנה את הפולשים. המשטרה בוודאי תמשיך להתנכל לו אבל זה לא ישבור את רוחו. ואנחנו כמובן נמשיך לפעול יחד איתו.

לסיום רק נתאר את האופן שבו הרשויות הישראליות משתפות פעולה כאן עם העבריינים הישראלים:
– תלונה שהגשנו לרשות הטבע והגנים (רט"ג) בגלל שהמתנחלים כרתו עצים מוגנים לא טופלה. זאת למרות שהעברנו לרט"ג את פרטי העבריינים.
– תלונה שהגשנו למשטרה בגין פלישה לקרקע פרטית ועבודות ללא היתר (גם כאן עם פרטי העבריינים) נסגרה אף היא.
– לעומת זאת התלונה של המתנחלים שטענו שעאמר תקף אותם, לא נסגרה למרות שלא גובתה בהוכחות. היא הושארה פתוחה וכך כשהיה צריך אפשר היה להשתמש בה כדי להתנכל לו.
– השוטר שהרבש"צ הזעיק עצר את עאמר ופעיל ישראלי בלי שאפילו טרח לבדוק את המצב בשטח ולמרות שהוצגו לא מסמכים המראים שעאמר הוא בעל הקרקע. לו היה בודק את הדברים היה רואה שטענותיו של הרבש"צ שקריות.
– קצין שהגיע לשטח פנה אל המתנחלים "החבר'ה שלנו בואו תספרו לי מה קרה".
– למרות שהמנהל האזרחי הכיר בכך שמדובר בפלישה לקרקע הפרטית של עאמר דבר לא נעשה נגד העבריינים.
– ביום ראשון אחרי שמילאנו את הנחיית הצבא לעזוב את המקום שוב הגיע אלינו שוטר שהוזעק בידי המתנחלים והטריד אותנו. לשאלתנו למה הוא נטפל אלינו הוא ענה שהשתתפנו בהפרת סדר.

 

לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס

20 ביולי – הצבא עקר יותר מ-200 עצי זית באדמות דיר איסתיא

אתמול (יום שלישי ה-21 ביולי) כוחות של הצבא והמנהל האזרחי עקרו כרם זיתים באדמות הכפר דיר איסתיא. שלושה באגרים עקרו למעלה מ-200 עצי זית אשר נשתלו בידי בעל האדמה לפני 15 שנים. שטח הכרם היה 17.5 דונם. לפני כשלושה חודשים קיבל בעל האדמה צו לעקור את העצים בטענה שמדובר באדמות מדינה, כלומר שהוא כלל אינו בעל הקרקע אלא פולש. הוא עתר באמצעות ארגון JLAC לבית המשפט הישראלי אולם השופט קיבל את טענות המדינה ודחה את העתירה. המשך קריאת הפוסט "לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס"

חסימות בימי קורונה – דיווח מחסימות הדרכים בדיר איסתיא וחארס

אחת הדרכם החקלאיות באדמות דיר איסתיא שהצבא חסם ב-6 באפריל

יש צרות הרבה יותר גדולות מזו אבל בשבילנו בנוסף על שאר המחירים של משבר הקורונה מורגש גם הגעגוע לולאג'ה, דיר איסתיא ואנשיהן. כמה מאיתנו ממשיכים להגיע לפאתי ולאג'ה ובשבוע שעבר הצבא זימן לנו סיבה לנסוע גם אל דיר איסתיא. ב-6 באפריל הצבא חסם מספר דרכים חקלאיות המובילות לשטחים נרחבים של כרמי הזיתים של דיר איסתיא. זאת בעונה שבה החקלאים צריכים להגיע לשטח לגיזום עצים וטיפול באדמה. יומיים לאחר מכן נחסמה בסלעים הכניסה הראשית לכפר הסמוך חארס.

נסענו לשם על מנת לתעד ולנסות להבין מה עומד מאחורי החסימות. וגם על מנת להיות שוב בקירבת הכפר (ידענו שבשל כללי הבידוד לא נוכל להיכנס פנימה). המשך קריאת הפוסט "חסימות בימי קורונה – דיווח מחסימות הדרכים בדיר איסתיא וחארס"

ביקור סולידריות במחוז סלפית – האם נוכל לגלות אמפתיה כלפי כולם?

מפת אזור סלפית – הכפר זאויה ממנו יצא עומר אבו לילי ממוקם בקצה המערבי (צד שמאל) של המפה. ההתנחלות אריאל (בקצה המזרחי – צד ימין – של המפה) ממוקמת בלב השטחים הכבושים, 20 קילומטר מהקו הירוק. אריאל גם חוצצת בין עיירת המחוז סלפית שנמצאת מדרום להתנחלות לכפרים שנמצאים מצפון ושסלפית היא מרכז עירוני עבורם. דיר איסתיא נמצאת בחלק הצפוני (למעלה) של המפה

מחוז סלפית היה רווי אלימות השבוע. הרבה מהאירועים האלימים באזור התרחשו במקומות שאנחנו מבקרים בהם ומכירים בהם אנשים – זאויה, בורכין, אריאל, חארס, כיפל חארס וכמובן דיר איסתיא. לאורך השבוע הקשבנו לחדשות, קראנו את מה שחברינו העלו לדפי הפייסבוק שלהם ודיברנו איתם בטלפון. אתמול נסענו לבקר. רצינו לראות את החברים שלנו, לשמוע פלסטינים וישראלים מספרים מה קרה בישובים שלהם השבוע ואיך הם מרגישים.

האם נוכל לגלות אמפתיה כלפי כולם?
כתיבה: אביב ואורית

יום ששי. הפלסטינים הכריזו על "יום זעם" של הפגנות מחאה על הרג ארבעה פלסטינים במהלך השבוע. אחד מהם, עומר אבו לילי נהרג ביום שלישי; זאת אחרי שביום ראשון הוא הרג בכניסה לאריאל את החייל גל קיידאן ואת תושב ההתנחלות עלי הרב אחיעד אטינגר; זאת אחרי ששבוע קודם לכן כוח של הצבא שפלס לעיירה סלפית הרג קרוב משפחה שלו. בתקשורת הישראלית מדווחים ש"השטח רותח" ושבצבא נערכים למהומות נרחבות אולי לאינתיפאדה.

למודי ניסיון אנחנו מתארים לעצמנו שיש פער גדול בין ההכרזות לבין המצב בשטח. אבל אנחנו יודעים שניתקל במחסומים של הצבא ובהרבה ישראלים ופלסטינים מתוחים. השאלה שניקרה במוחנו תוך כדי נסיעה היא האם נצליח להתנהל היום מתוך אכפתיות לכולם? המשך קריאת הפוסט "ביקור סולידריות במחוז סלפית – האם נוכל לגלות אמפתיה כלפי כולם?"