רשות הטבע והגנים עקרה היום מאות עצי זית בואדי קנה

בשעה 5 בבוקר הגיעו פקחים ובולדוזרים והתחילו לעקור מאות מעצי הזית בואדי קנה.
חקלאי שישן בואדי דיווח על כך לאנשי דיר איסתיא שמיהרו להגיע למקום.
עשרות חיילים קידמו את פניהם בגז מדמיע ומנעו מהם להגיע לאזור המטעים. המשך קריאת הפוסט "רשות הטבע והגנים עקרה היום מאות עצי זית בואדי קנה"

ואלו תולדות ואדי קנה

בשבוע החולף חתמו כ-550 איש על המכתב לעמיר פרץ. תודה למי שחתמו והפיצו. בימים הקרובים נעביר את המכתב לפרץ ומי שטרם חתמ/ה מוזמן לעשות זאת.

בתקופה האחרונה למדנו עוד כמה דברים על ואדי קנה ועל השינויים שהתחוללו בו ב-30 השנה האחרונות כתוצאה ממעשיהן של הרשויות הישראליות והתושבים הפלסטינים. שינויים אלו יצרו בסופו של דבר את האיום הנוכחי של עקירת עצי הזית שנגדו אנו נאבקים יחד עם תושבי הכפר. המשך קריאת הפוסט "ואלו תולדות ואדי קנה"

ואדי קנה – רשות הטבע והגנים ממשיכה לנסות לעקור את עצי הזית בניגוד לפסיקת בג"ץ

כבר שנה וחצי שאנו פועלים יחד עם אנשי דיר איסתיא למנוע את העקירה של 1,400 עצי זית שלהם בואדי קנה. היום שוב הגיעו פקחי רשות הטבע והגנים לסמן את העצים לעקירה. שוב הם פעלו בניגוד לפסיקת בית המשפט. אנחנו הצלחנו לתעד זאת ומה שראינו ושמענו יעזור למנוע את עקירת העצים. אבל כדי להצליח אנו זקוקים לעזרתכם. הגעה לשטח, פעילות מהבית, תכנון פעילות או השתתפות בפעילות – כיתבו לנו ונמצא את האופן שבו מתאים לכם לסייע. בעזרתכם נמנע את עקירת העצים ונדרוש מרט"ג הסברים על התנהלותה השערוריתית.

וזה מה שתיעדנו היום בואדי קנה.
פקחי רשות הטבע והגנים (רט"ג)  מהלכים בדממה במטעים של החקלאים הפלסטינים.
מדי פעם השקט מופר ב"פסססססססס" ארוך: לחישת מיכל הספריי שהפקח מתיז על עוד גזע של עץ זית ומסמן אותו לעקירה.
זה מן ריקוד שכזה – הולכים, לפתע מתכופפים, ה"פססססססססס" נשמע והצבע מותז. עוד עץ שהפרי שלו היה אמור לפרנס את החקלאי וילדיו נידון לעקירה.

ואנחנו, שהשכמנו קום והגענו לואדי קצת אחרי 7:00 הולכים אחרי הפקחים, עדים למעשה, עדים לענייניות שבה הם מבצעים את עבודתם.
במקצועיות הם מתעלמים מנוכחתנו. החיילים שנמצאים איתם מתקרבים אלינו אבל לא מנסים להפריע או לסלק אותנו.

במקצועיות ובענייניות הם מפרים את פסיקת בג"ץ ופועלים בניגוד לתצהירים שרט"ג הגישה לבית המשפט.

פקח של רט"ג מסמן עוד עץ זית לעקירה. עץ בן שנתיים? באדמה לא מעובדת?
פקח של רט"ג מסמן עוד עץ זית לעקירה. עץ בן שנתיים? באדמה לא מעובדת?

בחודש מאי דנו שופטי בג"ץ בעתירה נגד צווי העקירה. רט"ג טענה שמדובר בעצים שניטעו בשנתיים שלפני הוצאת הצווים ושהם ניטעו בשטחים לא מעובדים תוך גרימת נזק לצמחיה הטבעית.

עורך הדין של דיר איסתיא טען שמדובר בעצים מבוגרים יותר.
השופטים פסקו ש"רק" העצים הצעירים – בני שנתיים ומטה – יעקרו.

והנה עכשיו מסמנים הפקחים לעקירה עוד ועוד עצים גדולים, גובהם כגובה אדם. והעצים ממוקמים בטראסות שברור שהן מעובדות שנים רבות, אולי שנות דור.
אולי הם טועים בתום לב? גם ביולי הם טעו וסימנו לעקירה 2,100 עצים בוגרים – פי 1.5 מכמות העצים שלהם הוצאו צווי העקירה.
טעות לעולם חוזרת.
אנו מנסים לומר להם זאת אבל הם ממשיכים להתעלם.

האם פסיקת בית המשפט באמת לא מעניינת את רשות הטבע והגנים?
מה הנחישות הזו לעקור עצים שמפגינים אנשי ההגנה על הטבע?
ומה הם חושבים שישיגו על ידי פגיעה בפרנסה ובעמל הכפיים של חקלאים בעלי משפחות?

לפחות על השאלה הראשונה אנחנו מקבלים תשובה חלקית – 3 פעמים אנחנו שומעים את המנהל שלהם מנחה אותם לסמן את העצים
1) בחלקה הזו תסמנו 250 עצים
2) רדו לשם ותסמנו 80 עצים
3) סימנת 5 עצים? תסמן עוד 4

ההנחיות הללו מבהירות שהם מנסים "למלא מכסה" של עצים שיעקרו. גילם של העצים והאם ניטעו באדמות לא מעובדות כלל לא מעניינים אותם.

אנחנו נודדים אחריהם ופוגשים בדרך מספר חקלאים. חקלאי אחד מסתכל לשמים ואומר שאלוהים עקום שהוא נותן לזה להתרחש.
חקלאי אחר ממהר לשלול את דבריו ולהגיד שאלוהים רואה הכל.
חקלאי שלישי מקלל.
וכשהחקלאים שואלים אותנו ספק ביאוש, ספק בציניות: "מה אפשר לעשות?" כל מה שיש לי להגיד זה שנפנה לבית המשפט.
ועוד לפני שאני גומר לומר את המשפט אני יודע שפספסתי, ש"דרך הפעולה" שאני מציע רק חושפת את הפער ביני לבין החקלאים.
כי להם ברור ששום סעד לא יצמח מבית המשפט הישראלי. הם עונים לי בערבית במשפט שאני מנחש את משמעותו גם בלי להבין את כל מילותיו: "אם השופט הוא האויב שלך איך הוא ישפוט בעדך?!"

אבל כרגע, זה מה שיש לנו להציע ואולי בכל זאת עדות השמיעה שלנו לגבי האופן שבו סומנו העצים תסייע.
מה העונש על ביזוי בית המשפט?

הפקחים מסיימים את משימתם. העצים סומנו אך טרם נעקרו. פעולה מהירה של עורך הדין תוכל אולי למנוע שוב את עקירתם.

לפני עזיבה אנחנו מחפשים את שביל האופניים החדש שנפרץ מהמאחז אלוני שילה אל לב השמורה. לאחרונה התפרסם שהשביל – כולל גשר העץ הארוך בארץ – הוכן בסיוע משרד התיירות. מקריאת הכתבה – וגם מהגעה לשטח – ברור שנעשים מאמצים גדולים למשוך ישראלים אל "השמורה". איש אינו מזכיר שמדובר בקרקע פלסטינית בבעלות פרטית. הפעילות לפיתוח התיירות הישראלית והניסיונות של רט"ג להגביל את הנוכחות הפלסטינית הם מהלכים משלימים שמטרתם זהה.
אני מגיע למרגלות המאחז – אין לי מפה מדויקת אבל נראה שהוא בהחלט נמצא בתוך השמורה. וליד גשר העץ הארוך בארץ אני גם שומע פכפוך מים. ציפיתי לו וכעת אני מחפש את מקורו. לפני שהוא נגלה לעיני הריח כבר מגיע לאפי. הביוב של המאחז זורם באין מפריע אל תוך השמורה.
כנראה שמבחינת פקחי רט"ג המקצועיים כל זה לא פוגע בשמורה.

אנו זקוקים לעזרתכם להמשך הפעילות למניעת עקירת העצים ולקבלת הסברים מרט"ג על התנהלותה השערורייתית – הגעה לשטח, פעילות מהבית, תכנון פעילות או השתתפות בפעילות – כיתבו לנו ונמצא את האופן שבו מתאים לכם לסייע.

הביוב ממאחז אלוני שילה זורם אל השמורה

הביוב ממאחז אלוני שילה זורם אל השמורה