שיחה עם קצין פניות ציבור במנהל האזרחי בנוגע לצווי העקירה

אתמול הסכימו סופסוף במנהל האזרחי לתת לי לדבר עם קצין פניות הציבור שלהם. "הוא מיד יתקשר אליך", הם אמרו, ואכן כך היה.

בר: שלום.

אני: תודה שאתה חוזר אלי. אני מניח שאתה מכיר את עניין צווי העקירה בואדי קנה.

בר: כן, אנחנו מטפלים בזה כל הזמן.

אני: יופי, אז אני לא צריך לתת לך יותר מדי רקע. דיברתי היום עם עורך-הדין של הכפר. הוא פנה למחלקה הכלכלית של היועץ המשפטי שלכם וביקש דחייה בביצוע העקירות כדי שיוכל להגיש עתירה לבית המשפט. לא חזרו אליו.

בר: דווקא אישרנו לו את הדחייה.

אני: יופי! אלו חדשות טובות. אבל הוא לא שמע מכם ולא יודע על האישור הזה. הוא פנה אל נ' במחלקה הכלכלית והיא לא חזרה אליו.

בר: היא בעצמה אמרה לי שהיא אישרה את הדחיה.

אני: תוכל לוודא איתה ולהודיע לעורך הדין? מספר הטלפון שלו הוא …

בר: בסדר גמור.

אני: תודה. אם אנחנו כבר מדברים, אשמח לשמוע איפה עומד הבירור לגבי צווי העקירה. שלחתי אליכם פקס והתקשרתי מספר פעמים אבל אתם לא משיבים לפניות שלי.

בר: איזה פקס שלחת?

אני: פקס שקורא לביטול הצווים ומסביר מדוע הם פסולים. לדעתי קיבלתם את הפקס הזה מאנשים רבים.

בר: קיבלנו המון פקסים. את הפקס שלך אני לא מוצא.

אביב: אוקי. בכל זאת, מה קורה עם הצווים?

בר: אתה מכיר את המצב החוקי?

אביב: כן. אבל בלי קשר לחוק היבש יש כל מיני בעיות עם הצווים . אתה יודע שהמידע שרשות הטבע והגנים מוסרת בסיפור הזה אינו נכון?

בר: למה אתה מתכוון?

אביב: הם אומרים שהפלסטינים פוגעים באופן מכוון בשמורה בשנתיים אחרונות. אבל רוב המקרים שהם מספרים עליהם כלל לא אירעו בשטח השמורה. אני בדקתי את העניין הזה.

בר: לא מעניין אותנו מה הם אומרים. מה שמעניין אותנו זה החוק.

אביב: הם גם טוענים שהעצים נשתלו ב-9 החודשים האחרונים אבל מדובר בעצים שחלקם בני 7 שנים וכולם נשתלו לפני למעלה משנתיים.

בר: את זה אפשר לבדוק בתצלומים.

אני: ולי יש את התצלומים הללו ואני אומר לך שהעצים היו שם כבר לפני כמה שנים. הרט"ג לא צודקת כשהיא אומרת שמדובר בעצים בני כמה חודשים.

בר:  לא כל כך חשוב מה רט"ג אומרת. מבחינת החוק אפשר לעקור אותם גם אם הם לא בני כמה חודשים.

אביב: אפשר אולי, השאלה היא האם צריך.

בר: אתה מכיר את החוק?

אני: אני חושב שכן. קראתי את הצו הצבאי מספר 363 שנוגע לשמורות טבע בשטחים. אתה יודע שהכריזו את השמורה על אדמות חקלאיות פרטיות של אנשים בלי לשתף אותם בתהליך התכנוני?

בר: לפי החוק זו שמורה ואסור לשתול בה עצים.

אביב:אבל כשבתוך הקו הירוק מכריזים על שמורה איפה שיש אדמות חקלאיות משתפים את החקלאים בתהליך ומתחשבים בזכויות שלהם.

בר: ביהודה ושומרון יש חוק אחר.

אביב: זו בדיוק הבעיה לא? עובדה ש-20 ק"מ מואדי קנה (בתוך הקו הירוק א.ט.) יש חוק שדואג לזכויות של חקלאים.

בר: זה המצב.

אביב: אבל אפילו לפי החוק הצבאי, הוצאת הצווים הללו היא בעייתית מאוד.

בר: למה?

אני: כי כמה מאות מטרים מהעצים שלהם הוצאו הצווים יש מאחז שכולו בתוך שטח השמורה. ואותו אתם לא מתכוונים לפנות.

בר: אתה אומר שיש כאן בעיה של הוגנות?

אביב: אני הייתי קורא לזה בעיה של אפליה.

בר: את הטענה הזו תפנה אל שר הביטחון.

אני: למה?

בר: תפנה אותה אליו.

אני: אני לא מבין. קודם אמרת שאתם מתייחסים רק למה שהחוק אומר. עכשיו, אתה מסרב להתייחס למה שהחוק אומר.

בר: אני לא רוצה לענות לך בטלפון, תשלח לי פניה בכתב.

אני: אבל כבר שלחתי לפני חודש. ואפילו וידאתי טלפונית שהפקס שלי התקבל. אני לא מבין למה לא מגיעה לי תשובה על שאלה פשוטה כזו. למה אתם מתכוונים לעקור את העצים בשעה שהמאחז יכול להישאר בשמורה?

בר: אנחנו פועלים על פי סדרי העדיפויות.

אני: כלומר זה לא רק עניין חוקי, יש כאן שיקולים נוספים?

בר: אני לא ממשיך את השיחה הזו. תשלח לי פניה בכתב.