אם העבריינים הם מתנחלים וקרבן העבירה פלסטיני איך תנהג המשטרה?

בשבת האחרונה ליווינו תושב מהכפר דיר איסתיא לאדמה שלו שאליה פלשו ישראלים מההתנחלות יקיר. כך קיבלנו תצוגת תכלית שבה הצבא והמשטרה, במקום לפעול נגד מתנחלים פורעי חוק פועלים דווקא בשירותם. זה נגמר במעצרו של בעל האדמה הפלסטיני כשהמתנחלים מקבלים יד חופשיות להמשיך לעשות באדמתו כבשלהם.

לפני שנספר את פרטי האירוע נזכיר את ימי המסיק שמתקיימים כעת בולאג'ה ודיר איסתיא. המסיק מותר גם בתקופת הסגר ואנחנו מקפידים על כללים להפחתת הסיכון בהדבקה. יום המסיק הראשון שיצאנו אליו לפני מספר ימים היה מהנה מאוד. הפרטים על ימי המסיק הבאים כאן.

ועכשיו לאירוע המכעיס שהתרחש בשבת האחרונה. בשבוע שעבר מתנחלים בנו בריכת שכשוך בשטח אדמה שבבעלותו של תושב דיר איסתיא בשם עאמר. זו היתה עבירה חוזרת שכן אותם מתנחלים כבר בנו שם בריכה לפני חמישה חודשים. לעאמר יש מסמכים המוכיחים את בעלותו ואפילו פסיקה של בית המשפט אשר מכירה בכך. לכן לרשויות הישראליות לא היתה כל דרך להטיל ספק בטענותיו ובאורח נדיר ביותר המנהל האזרחי הרס בחודש יולי את הבריכה. באותם חודשים התלווינו אל עאמר לאדמה שלו, עמדנו לצידו מול המתנחלים והחיילים שהוזעקו לסייע להם ואף חיברנו אותו לארגון יש דין אשר פעל בצורה משפטית על מנת להביא לסילוק הפלישה מאדמותיו של עאמר.

כך זה נראה בחודש מאי. למרות שעאמר התלונן בפני הרשויות הישראליות בזמן שהמתנחלים היו בעיצומה של בניית הבריכה דבר לא נעשה נגדם והם השלימו את בנייתה. המנהל האזרחי כן הרס את הבריכה בחודש יולי אולם מאחר ששום הליך לא ננקט נגד העבריינים הם חזרו ובנו את הבריכה מחדש. (צילום: אביב טטרסקי)

ואז המתנחלים בנו את הבריכה מחדש
אלא שהרשויות הישראליות לא עשו דבר נגד מבצעי העבירה – זאת למרות שפרטיהם ידועים והוגשה תלונה נגדם. מכיוון שהבינו שלא ינקטו נגדם הליכים חזרו המתנחלים ובנו את הבריכה. זה המקום לציין שמבצעי העבירה גם נהנים מתמיכה של בעלי תפקידים רשמיים בהתנחלות. בין השאר הרבש"צ (רכז הביטחון) של ההתנחלות סייע להם בדרכים שונות וגם הרב של יקיר אהרן כהן תמך במעשיהם.

הבריכה בשבוע שעבר אחרי שנבנתה מחדש. המים מגיעים מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו.(צילום: אביב טטרסקי)

לבקשתו של עאמר התלווינו אליו בשבת האחרונה כדי לראות את המצב בשטח. ראינו את הבריכה שנבנתה מחדש מלאה במים שזרמו מתשתית של מקורות שהמתנחלים פרצו אותה. בשטח היו מושלכים ענפי אלון ושיחי אלה שהמתנחלים ניסרו ועקרו. יקיר היא התנחלות דתית ואולי בגלל שזו היתה שבת לא היה שם איש. אבל המקום נמצא בסמוך לגדר ההתנחלות ואחרי ששהינו שם זמן קצר הגיע אלינו רבש"צ הישוב ודרש מאיתנו להסתלק. אנחנו נשארנו עוד זמן מה ובסופו של דבר התחלנו לעזוב את המקום. בינתיים הרבש"צ הזעיק צבא ומשטרה ואלו הגיעו אלינו כשהיינו במרחק של כמאה מטרים מהבריכה.

כשהעבריין הוא מתנחל וקרבן העבירה פלסטיני מה תעשה המשטרה?
השוטר שהגיע העניק לנו תצוגת תכלית כיצד המשטרה, במקום לפעול נגד מפרי החוק עושה יד אחת איתם. מיד כשהגיע אלינו הוא דרש את תעודות הזהות שלנו וכששאלנו אותו במה אנחנו חשודים הוא ענה "הרס מעיין".

 


(צילום: אביב טטרסקי)

בשטח אין כל מעיין כמובן. לשוטר לא היה מושג מה באמת קורה והוא אפילו לא טרח ללכת לבדוק את המקום ולראות את מצבו. הספיק לו שהרבש"צ אמר שאנחנו מפריעים לו כדי שהוא יחליט לטפל בנו. גם כשאמרנו לו שבשטח אין מעיין (ולכן לא ייתכן שהרסנו אותו), הראינו לו את הודעת המנהל האזרחי שמאחר שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית הם מסלקים את הפלישה של המתנחלים והצענו לו ללכת איתנו את מרחק 100 המטרים כדי לראות את הדברים לאשורם הוא סירב.

במקום זאת הוא הודיע לעאמר ולאחד הפעילים הישראלים שהם מעוכבים והוא לוקח אותם לתחנת המשטרה בהתנחלות אריאל.
כך נותרנו שם כועסים ומתוסכלים. במקום לפעול נגד העבריינים המשטרה עוצרת את בעל האדמה כדי שהם יוכלו להמשיך לעשות בה כבשלהם.

למזלנו יכולנו לפנות אל עורכת הדין ריהאם נסרה מהמשרד של גבי לסקי ומאותו הרגע היא פעלה ללא לאות כדי לשחרר את העצורים.

מעצר שווא שנמשך שלושה ימים
הפעיל הישראלי שוחרר כעבור כמה שעות אבל עאמר הושאר במעצר באשמות שווא של הריסת רכוש ותקיפה. השוטרים החליטו להשאיר אותו במעצר בלי שהיתה להם כל הוכחה לטענות נגדו. וכך המשטרה סילקה את בעל האדמה והשטח נשאר פנוי למתנחלים.

אחרי שני לילות במעצר עאמר הובא לבית המשפט הצבאי בסאלם. התובע הצבאי דרש להאריך את מעצרו בחמישה ימים. למרות שלתובע לא היתה הוכחה לגבות את האישומים נגד עאמר השופט לא זרק אותו מכל המדרגות. במקום זאת הוא המתין עד סוף היום ורק אז הורה לשחרר את עאמר בערבות. אבל בשעה הזו כבר אי אפשר היה לשלם את הערבות בסניף הדואר ועאמר נאלץ להישאר לילה נוסף במעצר.

אי אפשר לצפות לצדק מהרשויות הישראליות אבל אפשר לגלות את כוחה של סולידריות
המתנחלים אכן ניצלו את היעדרו של בעל האדמה.
אבל ביום ראשון – למחרת המעצר – הגענו לשם שוב. פעילים פלסטינים רבים וכמה ישראלים. מצאנו שם קבוצה גדולה של מתנחלים עובדת והצלחנו לעצור את העבודות. המתנחלים הזעיקו שוב את הצבא. אבל הפעם הקצין שהגיע החליט לסלק את כולם מתנחלים ופלסטינים כאחד.

למחרת המעצר הגיעו פעילים פלסטינים רבים יחד עם כמה ישראלים אל האדמה של עאמר. הם מצאו שם את המתנחלים עובדים במרץ ואלו נאלצו לעזוב את המקום.(צילום: אביב טטרסקי)

הפעילים הפלסטינים חשו שהמטרה הושגה ועזבו בסיפוק. אנחנו שיערנו שלמתנחלים לא תהיה כל בעיה לחזור למקום כעבור יום.

תם ולא נשלם
עאמר חזר אתמול הביתה וכעת הוא בוודאי ימשיך לפעול כדי להגן על אדמתו ולהוציא ממנה את הפולשים. המשטרה בוודאי תמשיך להתנכל לו אבל זה לא ישבור את רוחו. ואנחנו כמובן נמשיך לפעול יחד איתו.

לסיום רק נתאר את האופן שבו הרשויות הישראליות משתפות פעולה כאן עם העבריינים הישראלים:
– תלונה שהגשנו לרשות הטבע והגנים (רט"ג) בגלל שהמתנחלים כרתו עצים מוגנים לא טופלה. זאת למרות שהעברנו לרט"ג את פרטי העבריינים.
– תלונה שהגשנו למשטרה בגין פלישה לקרקע פרטית ועבודות ללא היתר (גם כאן עם פרטי העבריינים) נסגרה אף היא.
– לעומת זאת התלונה של המתנחלים שטענו שעאמר תקף אותם, לא נסגרה למרות שלא גובתה בהוכחות. היא הושארה פתוחה וכך כשהיה צריך אפשר היה להשתמש בה כדי להתנכל לו.
– השוטר שהרבש"צ הזעיק עצר את עאמר ופעיל ישראלי בלי שאפילו טרח לבדוק את המצב בשטח ולמרות שהוצגו לא מסמכים המראים שעאמר הוא בעל הקרקע. לו היה בודק את הדברים היה רואה שטענותיו של הרבש"צ שקריות.
– קצין שהגיע לשטח פנה אל המתנחלים "החבר'ה שלנו בואו תספרו לי מה קרה".
– למרות שהמנהל האזרחי הכיר בכך שמדובר בפלישה לקרקע הפרטית של עאמר דבר לא נעשה נגד העבריינים.
– ביום ראשון אחרי שמילאנו את הנחיית הצבא לעזוב את המקום שוב הגיע אלינו שוטר שהוזעק בידי המתנחלים והטריד אותנו. לשאלתנו למה הוא נטפל אלינו הוא ענה שהשתתפנו בהפרת סדר.

 

התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר

התקדמות העבודות להעברת מחסום ולאג'ה (19 באפריל 2019)

עיריית ירושלים חידשה את העבודות להעברת מחסום ולאג'ה וזאת למרות שבית המשפט המחוזי פסק שעליה לפרק את העבודות שביצעה שם לפני שנה. לכל אורך הסאגה של העברת המחסום העירייה מתנהלת תוך הפרה של החוק והוראות בית המשפט. אם חידוש העבודות הוא סימן לכך שבקרוב יועבר המחסום תהיה זו פגיעה קשה בתושבי ולאג'ה שתיחסם בפניהם הגישה לשטחים נרחבים של אדמות חקלאיות ולמעיין עין חניה. נוכח האיום הזה אנחנו נצא בשבת הבאה (4 במאי) ליום עבודה עם החקלאים המעבדים שטחים בסמיכות למיקום החדש של המחסום. בואו איתנו.

המשך קריאת הפוסט "התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר"

להכיר את השיטה בולאג'ה ודיר איסתיא – השתלטות על קרקעות באמתלה של ערכי טבע

הטראסות שגדר ההפרדה מנתקת מולאג'ה ושעליהן ישראל הכריזה גן לאומי "לרווחתם של תושבי ירושלים" – צילום, אמיל סלמן

בשבועות האחרונים גם בולאג'ה וגם בדיר איסתיא רשות הטבע והגנים פועלת נגד החקלאים המקומיים. זו הזדמנות לבחון את הדמיון במתרחש בין שני המקרים ולזהות שמדובר בשיטה ובמדיניות מכוונת שבה ישראל משתלטת על קרקעות בכסות של הגנה על הטבע. ובעיקר זו הזדמנות עבורנו לתמוך בחברים שלנו באדמותיהם.

בואו אתנו לימי העבודה הקרובים. תוך כדי העבודה החקלאית המהנה אנחנו גם לומדים על המתרחש וגם מפתחים קשרי ידידות ומחויבות עם אנשי ולאג'ה ודיר איסתיא.

ששי 16 במרץ בדיר איסתיא. ניפגש בשעה 7:00 בתחנת הרכבת של ראש העין ונסיים בשעה 15:00. הרשמה כאן.
שבת 17 במרץ בולאג'ה. ניפגש בשעה 8:00 בירושלים ונסיים ב 15:30. הרשמה כאן.

פרטים מלאים כולל לגבי טרמפים במידת הצורך נשלח למי שירשמו.
אפשר גם לכתוב לנו בשאלות.

אז מה אם אלו האדמות החקלאיות שלכם?

מי שעוקב אחרי הפעילות שלנו בשנים האחרונות ודאי שם לב כיצד גם בדיר איסתיא וגם בולאג'ה נדחקים בעלי הקרקע הפלסטינים מאדמותיהם בעקבות הכרזתן כשמורת טבע או גן לאומי. בשני המקרים מדובר בדפוס דומה. בחודש האחרון ראינו כיצד בולאג'ה פקח של רשות הטבע והגנים (רט"ג) מאיים על חקלאים שאדמותיהם הוכרזו "גן לאומי נחל רפאים". בימים אלו ישראל בונה מחסום חדש שיחד עם גדר ההפרדה ימנע גישה מפלסטינים בכלל ומתושבי ולאג'ה בפרט לשטחים אלו שכוללים אדמות מרעה, טראסות של מטעי זיתים ואת מעיין עין ח'ניה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין הכריז שהדבר נעשה כדי למשוך ל"גן הלאומי" את תושבי ירושלים הישראלים. המשך קריאת הפוסט "להכיר את השיטה בולאג'ה ודיר איסתיא – השתלטות על קרקעות באמתלה של ערכי טבע"

תרמית הגדר בולאג'ה – סכנת התמוטטות בהר מונעת את השלמת הגדר בכפר. המדינה ידעה על הבעיה ובכל זאת בנתה את הגדר בתוואי שאינו ניתן להשלמה.

(הפוסט פורסם ב"ידידי ולאג'ה" ובשל חשיבותו אנחנו מביאים אותו גם פה).

בבחינה של תצלום אוויר של אזור ולאג'ה התגלו סדקים גדולים בפני השטח במערב הכפר (אפשר להקליק על התמונה להגדלה).

בשטח זה נראה כך:

מתברר שמדובר בקריסה של מדרון ההר, תוצאה של הרכב הקרקע ופיצוצים שבוצעו בעת סלילת כביש "עוקף ולאג'ה" בשנות ה-90.

לנו נודע על הסדקים הללו רק לפני שבועיים ומיד הבנו שהם ההסבר לכך שקטע הגדר שאמור להיבנות באזור הצפון מערבי של הכפר נותר לא בנוי: המדינה התחילה בעבודות על הגדר בולאג'ה לפני 7 שנים. כיום הגדר והחומה עומדות לאורך 3 ק"מ מסביב לכפר. למרות זאת, במקטע הצפון-מערבי שאורכו 600 מטר לא בוצעו כל עבודות והוא נותר פרוץ לחלוטין.

המשך קריאת הפוסט "תרמית הגדר בולאג'ה – סכנת התמוטטות בהר מונעת את השלמת הגדר בכפר. המדינה ידעה על הבעיה ובכל זאת בנתה את הגדר בתוואי שאינו ניתן להשלמה."