עקירת כרמים והקמת מאחזים – סקירה של אירועים בשנה האחרונה בדיר איסתיא וחארס

20 ביולי 2020 – הצבא עקר יותר מ-200 עצי זית באדמות דיר איסתיא. במהלך 12 החודשים האחרונים נעקרו כ-600 עצי זית מסביב להתנחלות רבבה באדמות דיר איסתיא וחארס.

שבועיים סוערים עברו אל דיר איסתיא.

ב-13 במאי גילו תושבי הכפר שמאחז חדש – קרני ראם שמו – הוקם ליד ח'ירבת שחאדה בקצה המערבי של אדמות הכפר ומעל ואדי קנה. כאן אפשר לקרוא את מה שכתבנו אחרי שליווינו חברים מהכפר לראות את המאחז. המאחז – כלומר בניה שאפילו לפי הסטנדרטים הישראלים אינה חוקית – הוקם בשטח שבו חיה קהילה פלסטינית עד לפני כעשרים שנה. הקהילה נאלצה אז לעקור אל דיר איסתיא בעקבות הקמת חוות יאיר שביחד עם ההתנחלויות יקיר ונופים חסמה את הדרך בין ח'ירבת שחאדה והכפר.  ב-28 במאי הגיעו פלסטינים אל המאחז החדש והציתו כמה מהמבנים בו. ב-30 במאי המנהל האזרחי פינה את מה שנשאר מהמאחז שנשרף אולם אנשי המאחז כבר מגייסים מאות אלפי שקלים ובונים אותו מחדש.

ב-23 במאי הגיעה קבוצה של מתנחלים עם עדר של פרות אל ואדי קנה (הואדי שמעליו נבנה המאחז החדש)לקראת מה שנראה כמו הקמה של מאחז רועים. עד היום נחסכה מתושבי האזור ההתמודדות עם מאחזים מסוג זה שידועים באלימות הקשה של אנשיהם. עשרות רבות של תושבים נחפזו מהכפר אל הואדי כדי למנוע את כניסת המתנחלים. גם כוחות גדולים של הצבא הגיעו ובעימות שהתפתח נפצעו כעשרה פלסטינים. המתנחלים גם ניפצו את השמשות של מספר כלי רכב. בסופו של דבר הצבא הורה למתנחלים לעזוב את המקום – תחילה חששנו שהעדר יתמקם באזור אולם נכון להיום העדר לא נראה שוב. יתכן שנחישותם של תושבי דיר איסתיא גרמה לצבא לסלק את המתנחלים ולמנוע מהם להתבסס באזור.

אירועים אלו מצטרפים לסדרה של תקריות לאורך השנה האחרונה באדמות דיר איסתיא והכפר השכן חארס שכמוה לא ראינו בשנות הפעילות שלנו באזור. קרוב לוודאי שלא מדובר בצירוף מקרים ושהאירועים השונים הם חלק מתכנית אחת. להלן נסקור בקצרה את אירועי השנה האחרונה ולאחר מכן נציע הסבר חלקי למתרחש.

אזור דיר איסתיא חארס בידיא
אזור דיר איסתיא וחארס (שכאן כתובה כ"חאראס"). הכתם הירוק הוא שמורת הטבע נחל קנה שישראל הכריזה באדמות החקלאיות של דיר איסתיא וכפרים פלסטינים נוספים.תצלום האוויר הוא מתוך אתר govmap


עקירת כרמים באדמות חארס בין ההתנחלויות רבבה וקרית נטפים

לפני שנה, ב-24 במאי 2020, גילה תושב הכפר חארס (הכפר השכן לדיר איסתיא מדרום) שכרם הזיתים שלו הושמד. בולדוזר עלה על השטח, עקר 200 עצי זית שנשתלו לפני 15 שנה ואז החריב את כל הטראסות וכיסה את העצים העקורים באדמה וסלעים. הכרם נמצא מדרום להתנחלות רבבה שמתרחבת ונצמדת אליו. מיקום הכרם מסומן בספרה "1" בתצלום האוויר למטה. על פי הצבא הכרם נעקר בידי "גורמים לא ידועים". למרות שהאזור מרושת במצלמות אבטחה של ההתנחלות, הצבא והמשטרה טענו שהם אינם יודעים מי ביצע את הפשע. העבריינים לא נתפשו עד היום.

ב-29 בדצמבר 2020 המנהל האזרחי עקר כרם זיתים ובו 120 עצים – הוא מסומן בספרה "2" בתצלום האוויר. גם הכרם הזה נמצא באדמות הכפר חארס כמה מאות מטרים מהכרם שנעקר במאי. הכרם הזה נעקר על סמך צו של המנהל האזרחי מתאריך 25 ביוני (חודש אחרי עקירת הכרם הראשון) בתואנה שהוא נשתל על אדמות מדינה.

ביום שבו נעקר הכרם המנהל האזרחי הוציא צו חדש המורה לעקור כרם שלישי ובו כ-100 עצים – ראו את ספרה "3" בתצלום האוויר למטה. נכון להיום הכרם לא נעקר וזאת משום שהעתירה שהגיש בעל הכרם עדיין מתנהלת.

חארס רבה
רבבה נבנתה בליבו של שטח חקלאי פלסטיני. האדמות החקלאיות של חארס נמצאות ממזרח, מדרום וממערב להתנחלות. מצפון לרבבה אלו כרמי הזיתים של חקלאי דיר איסתיא. הספרות מסמנות את כרמי הזיתים שנעקרו שם במהלך 12 החודשים האחרונים.תצלום האוויר הוא מאתר govmap

עוד עקירות עצים מסביב לרבבה

ב- 21 ביולי 2020  – כלומר במקביל לעקירות הכרמים מדרום לרבבה – נעקר כרם זיתים של תושב דיר איסתיא מצפון לאותה התנחלות. בולדוזרים של המנהל האזרחי עקרו בתוך שעתיים כ-200 עצי זית שנשתלו לפני 20 שנה. כמו בכרמים "2" ו-"3" שהזכרנו למעלה גם במקרה הזה המדינה אינה מכירה בבעלות הפרטית וטוענת שמדובר בפלישה אל אדמות מדינה. מיקומו של כרם זה מסומן בספרה "4".

בחודשים האחרונים, בשני אירועים לפחות הושחתו 20-30 עצי זית של חקלאים מחארס באדמות שנמצאות בקצה הדרום מזרחי של רבבה – ספרה 5 בתצלום האוויר. ככך הנראהה השחתה בוצעה בידי אזרחים ישראלים ולא בידי הצבא.

בסך הכל נעקרו בשנה האחרונה כמעט 600 עצי זית מסביב להתנחלות. כמו שכתבנו חלק מהעצים נעקרו בידי הצבא באופן "חוקי" וחלקם באופן "לא חוקי" בידי אזרחים ישראלים. עוד נשוב אל החוק ואל שיתוף הפעולה של רשויות החוק עם ישראלים שמפרים אותו.

עץ עקור
עץ זית שנעקר בדצמבר 2020 באדמות הכפר חארס


מאחזים והשתלטות על אדמות

לאורך 12 החודשים האחרונים ובמקביל לעקירות הכרמים שתיארנו למעלה התרחשו גם מספר אירועים של השתלטות על קרקעות מסביב לואדי קנה. ואדי קנה הוא שטח חקלאי באדמות דיר איסתיא. כמו בח'ירבת שחאדה גם בואדי חיה קהילה פלסטינית חקלאית קטנה עד שהקמת ההתנחלויות מסביב לואדי אילצה אותה לעקור אל דיר איסתיא. הודות למעיינות בואדי חקלאי דיר איסתיא מעבדים בו כרמים , פרדסים ומטעי שקד. המעיינות והשילוב היפהפה בין הטבע לטראסות החקלאיות מושכים אל הואדי המוני פלסטינים מרחבי האזור.

מסביב לואדי נבנו מספר התנחלויות (עמנואל, יקיר, נופים וקרני שומרון) ומאחזים (אלוני שילה, אלמתן וחוות יאיר). בעבר כתבנו על הפגיעה השיטתית בחקלאים הפלסטינים בואדי כחלק מתכנית של ההתנחלויות להשתלט עליו ולחסום אותו בפני פלסטינים. ביחד עם שותפינו מדיר איסתיא הצלחנו באותן שנים לתקוע מקלות בגלגלי התכנית הזו  (בסיום סקירה זו נביא תמצית של אירועי העבר בואדי קנה). בשנים האחרונות חלה הפוגה בהתנכלויות ובניסיונות ההשתלטות בואדי קנה אולם אירועי השנה האחרונה שנפרט מיד מעידים שהם מתחדשים.

בתחילת מאי 2020 (שבועות ספורים לפני שנעקר הכרם הראשון שסיפרנו עליו למעלה) השתלטו מתנחלים מיקיר על שטח אדמה של אחד מחקלאי דיר איסתיא ובנו בה בריכת שכשוך – ראו את הסיפרה "1" בתצלום האוויר שלמטה. מדובר בבריכה שלישית באזור שמצטרפת אל בריכות שנבנו לאחרונה בהתנחלות רבבה ובמאחז חוות יאיר. ביחד, שלוש הבריכות מהוות נקודות מנוחה במסלול הליכה לא ארוך מרבבה דרך חוות יאיר אל הבריכה החדשה מחוץ ליקיר וממנה אל ליבו של ואדי קנה – אותו כאמור ההתנחלויות באזור מעוניינות לנכס לעצמן.

חיברנו את בעל האדמה לארגון יש דין ובעזרתם הוא הגיש תלונה על הפלישה לאדמתו. בחודש יולי המנהל האזרחי הרס את הבריכה – אירוע נדיר של סילוק מהיר של פלישה לאדמות פלסטיניות. אולם דבר לא נעשה נגד העבריינים ובאוקטובר הם בנו מחדש את הבריכה. הפעם המנהל האזרחי לא פעל נגד העבריינות החוזרת והבריכה לא סולקה עד היום. במקום זאת המשטרה עצרה את בעל האדמה מעצר שווא כדי להרתיע אותו מלהגיע לאדמתו.

WhatsApp Image 2021-06-05 at 17.03.57
הבריכה שנבנתה מחוץ להתנחלות יקיר. 

בחודש יולי 2020 אירעה תקרית קשה באדמות העיירה בידיא מעל הגדה הדרומית של ואדי קנה כמה קילומטרים מערבה ליקיר. מתנחל ירה ופצע שני חקלאים פלסטינים. המתנחל טען שהוא מעבד קרקע שבבעלות יהודית. היורה שוחרר ובחודשים שמאז היה ככל הנראה מעורב בתקריות אלימות – באזור אחר ולא בסביבת ואדי קנה – שבאחת מהן פלסטיני נורה ונהרג. כמה אנשי עסקים ישראלים טוענים לבעלות על השטח המדובר והם טוענים שתוקם בו התנחלות ענק חדשה בשם דורות עלית – ראו את הסיפרה "2" בתצלום האוויר שלמעלה. אם תוקם דורות עילית תהיה זו מכה קשה לאזור נרחב שעד היום נחסכה ממנו ומתושביו הצרה של התנחלות. בקמפיין השיווק של ההתנחלות החדשה מושקע ממון רב ולמרות שנכון להיום היא לא אושרה יזמי התכנית עשירים ומקושרים מספיק בכדי לרתום שרים רבים להביע תמיכה ברעיון. החיבור הזה בין הכסף הגדול של טייקוני נדל"ן לאלימות הרצחנית של פעילי המאחזים היא עוד היבט – שאינו מדובר מספיק – של מפעל הכיבוש הישראלי.

ואדי קנה
כבר 45 שנים שהמדינה פועלת להשתלט על ואדי קנה. במהלך השנה האחרונה היו מספר מהלכים של השתלטות או הקמה של מאחזים בגדה הדרומית של הואדי

בחודש שעבר – מאי 2021 – הוקם המאחז החדש ליד חירבת שחאדה מעל ואדי קנה (ספרה "3" בתצלום האוויר) ובין ההתנחלות יקיר והשטח שחומדים יזמי "דורות עלית". כמו כן נעשה ניסיון לבסס באזור מאחז רועים עם עדר פרות שנכנס אל ואדי קנה (ספרה "4"). על שניהם סיפרנו בתחילת סקירה זו. נכון לעכשיו תושבי דיר איסתיא הצליחו לסכל ככל הנראה את התבססות העדר באזור. המאחז בח'ירבת שחאדה אמנם סולק הודות למחאה פלסטינית (שכללה את הצתת המאחז) אולם ככל הנראה הוא מוקם מחדש ונכון לעכשיו המנהל האזרחי אינו מונע זאת.

מה פשר האירועים הללו? צירופי מקרים או תכנית מסודרת?

כדי לראות שסדרת האירועים שללו נעשית על פי תכנית צריך רק להצביע על כמה מההגיונות המארגנים של השליטה הישראלית במרחב.

הגיון מרכזי אחד הוא של יצירת רצפי התיישבות ישראלים תוך שהמרחב הפלסטיני מפורק למובלעות. ההתנחלויות רבבה וקרית נטפים למשל אינן רחוקות זו מזו. אולם כרמי הזיתים של חארס נמצאים ביניהן. התנחלות רבבה הלכה והתרחבה לאורך השנים דרום מערבה אל כיוון קרית נטפים אבל כיום היא כבר צמודה לכרמים של חארס ואינה יכולה להמשיך ולהתחבר אל קרית נטפים. עקירת הכרמים שבין רבבה לקרית נטפים תסיר "מכשול" זה. ואכן מהתבוננות במפות של המנהל האזרחי עולה שחלק ניכר מהשטח שבין שתי ההתנחלויות הוכרז בידי המדינה כאדמות מדינה. תחום השיפוט של רבבה הורחב כך שהוא כולל את כל השטח שהוכרז אדמות מדינה. זאת תוך התעלמות מהכרמים הפלסטינים שנמצאים שם וגם מבלי ליידע את תושבי חארס על מנת שיוכלו להציג את התנגדויותיהם למהלך. כשמסתכלים על היקף השטח שהוכרז אדמות מדינה מבינים שלא מעט כרמים נוספים עלולים להיעקר.

אחרי שהוגדרו כאדמות מדינה ישראל יכולה לעקור את הכרמים שבהן על פי "חוק". ואילו הכרמים שהמדינה נאלצת להכיר בבעלות הפלסטינית עליהם עלולים להיעקר באופן "לא חוקי" בידי מתנחלים כפי שכנראה אירע לכרם שתיארנו בתחילת סקירה זו. שרשרת העקירות ממחישה כיצד הפעולות של רשויות המדינה מתואמות עם אלו של עבריינות מתנחלים.

תחום שיפוט רבבה
תחום השיפוט של רבבה בסגול – אפשר לראות כיצד הוא הוגדר באופן מלאכותי כך שהוא כולל את כל האדמות שהוכרזו בידי ישראל כאדמות מדינה וזאת במטרה לחבר בין רבבה לקרית נטפים. השטח הוא שטח חקלאי של חארס. חיבור ההתנחלויות יגרום לעקירת הכרמים שבינהן ולחסימת הדרך של חקלאי חארס אל הכרמים שנמצאים מדרום להתנחלויות.

לחיבור שתי ההתנחלויות תהיה משמעות מרחיקת לכת שכן מדרום להן ישנם שטחים עצומים של כרמי זיתים של חארס ודיר איסתיא. תושבי חארס מגיעים לכרמים שלהם דרך השטח שבין רבבה וקרית נטפים. אם שתי ההתנחלויות הללו יחוברו ייחסם המעבר בפני פלסטינים.

מיקומם של המאחזים שתיארנו מעל ואדי קנה  נבחר על פי הגיון דומה שנועד לעבות את טבעת ההתנחלויות שמסביב לואדי. מאחר שהנסיבות לא מאפשרות למדינה להקים את נקודות היישוב הללו באופן חוקי נכנסים לתמונה ארגוני מתנחלים ועושים זאת באופן לא חוקי. אלא שהפרת החוק הזו לא היתה יכולה להתקיים אם לא היתה נהנית מתמיכת המדינה. כך במקום לפנות את המאחזים ולהעמיד לדין את מי שבנו אותם, המדינה מותירה אותם במקומם, מספקת להם הגנה צבאית ופוגעת דווקא בבעלי השטח הפלסטינים שמוחים נגדם. במוקדם או במאוחר המאחזים *הלא חוקיים* הללו גם יתחילו לקבל מימון מהמדינה.

מעניין גם לזכור שהאירועים שתיארנו כאן החלו בחודש מאי 2020. זה בדיוק אותו חודש שבו הוקמה הממשלה של הליכוד וכחול לבן ואשר כללה בקווי היסוד שלה את הכוונה לספח באופן מיידי (חודש יולי 2020 נקבע כתאריך היעד) כשליש משטחי הגדה המערבית. באזור דיר איסתיא וחארס קו הסיפוח נקבע כך ששני הכפרים אינם מסופחים אולם אדמותיהם החקלאיות דווקא כן מסופחות יחד עם ההתנחלויות שהזכרנו בסקירה זו. כשפורסמה תכנית טראמפ כתבנו על האופן שבו היא עלולה להשפיע על דיר איסתיא.

בסופו של דבר תכנית הסיפוח שובשה ולא יצאה לפועל. אולם מה שתיארנו לעיל מבהיר שההתכוננות לסיפוח הניעה מהלך נרחב של השתלטות על קרקעות פלסטיניות באזור שיועד לסיפוח. כיום הסיפוח דה פקטו ממשיך גם אחרי שהסיפוח הרשמי ירד לעת עתה מהפרק.

לסיום סקירה זו יש לציין שתי נקודות חשובות ומשלימות. מצד אחד בשטח נעשים מעשים חמורים אשר יש להם השפעה הרסנית על חייהן של הקהילות הפלסטינית. מדובר בפגיעה כלכלית, בשיבוש חופש התנועה ובאיום על מקומות כמו ח'ירבת שחאדה וואדי קנה שהם חלק חשוב מהזהות של בני המקום. מדובר גם כמובן ביצירה של עימותים אלימים שעוד ועוד פלסטינים נפצעים ונהרגים בהם (ולעתים גם ישראלים נפגעים). כשהשיח הישראלי כיום הוא על "ממשלת שינוי" שלכאורה "לא תקדם מהלכים מרחיקי לכת" עלינו להבין שבשטח המדינה מקדמת ללא הרף מהלכים שלצד האלימות שבהם גם מעצבים את העתיד של ישראלים ופלסטינים שנים רבות קדימה.

הנקודה השנייה היא שמאומה ממה שסקרנו כאן לא דווח באמצעי התקשורת המיינסטרימים בישראל: לא עקירות הכרמים, לא ההשתלטות על האדמות ולא מעצרי השווא; היוצא מהכלל הוא מאמר של אילנה המרמן שאותה הזמנו לביקור בחארס. רובו ככולו של הציבור הישראלי מנותק מהמציאות ואינו יודע כלל מה נעשה בשמו. לחלקים גדולים מהציבור גם לא אכפת. רק כאשר הדברים משתבשים – כפי שהתרחש בחודש שעבר –  והתפרצות אלימה חושפת עד כמה שברירית ומלאכותית היא אשליית הנוחות שאנו חיים בה יש מי שחווים טלטלה. אבל אז כמובן מאוחר מדי ובכל מקרה אין אפשרות להגיב בצורה מיטבית אחרי שנים של הדחקת המציאות.

השלמה – ניסיונות ההשתלטות בואדי קנה בעשור הקודם

להשלמת סקירה זו נזכיר בקצרה אירועים מוקדמים יותר, רובם מהמחצית הראשונה של העשור הקודם. נזכיר גם את מה שהצלחנו לעשות באוץן שנים ביחד עם שותפינו הפלסטינים כדי לתקוע מקלות בגלגלים של תכנית ההשתלטות על ואדי קנה: על רקע הפיסקה הקודמת בפרט והמציאות העגומה בכלל חשוב לזכור שהבחירה לפעול היא בידיים שלנו ושפירות הפעולה הם רבים וטובים.

כפי שהזכרנו למעלה ואדי קנה הוא שטח חקלאי ועשיר במעיינות של הכפר דיר איסתיא. לאורך דורות מתקיימת בו חקלאות פלסטינית והשילוב היפהפה בין טבע לטראסות חקלאיות מושך אליו המוני פלסטינים מרחבי האזור. כיום הואדי מוקף במספר התנחלויות ומאחזים.

בין השנים 2010 ו-2014 רשות הטבע והגנים ביחד עם המנהל האזרחי פעלו בואדי קנה על מנת לעקור אלפי עצי זית של חקלאי דיר איסתיא. אנחנו יודעים על מעל 2,000 עצים שנעקרו בשנים אלו. אנחנו הצטרפנו אז למחאה של הכפר וביחד הצלחנו למנוע עקירה של מאות עצי זית נוספים.

כשניסינו להבין מה עומד מאחורי המלחמה של רשות הטבע והגנים בעצי הזית הפלסטינים גילינו את התכנית של התנחלות קרני שומרון: "תכנית אב נחל קנה" רצתה להפוך את הואדי לפארק של ההתנחלות ולמקור הכנסה דרך תיירות שתתבסס עליו; לשם כך רצו גם לחסום את הואדי בפני פלסטינים. קיומה של התכנית לא היה ידוע לציבור עד שהצלחנו להשיג את מסמכיה ולפרסם אותם.

בשנת 2014 החלו מתנחלים לפרוץ דרך מהמאחז אלוני שילה (שמעל הגדה הדרומית של ואדי קנה) מזרחה לכיוון ההתנחלות עמנואל. ראש המועצה של קרני שומרון הסביר שהכביש הזה הוא מרכיב קריטי בתכנית שלו להפוך את קרני שומרון לעיר גדולה שבה חיים עשרות אלפי מתנחלים. אנחנו הגשנו תלונה נגד פריצת הדרך בשטח השמורה. תחילה רשות הטבע והגנים ניסתה למרוח את העניין. אולם אנחנו לא הרפינו ובסופו של דבר הועמדו לדין כמה ממבצעי העבירה ובהם גם מי שהיה רכז השומרון של "אמנה" חברה שאחראית על בניה של התנחלויות ומאחזים. בנוסף מידע שהעברנו ל"שלום עכשיו" הוביל לעתירה של הארגון בדרישה שראש המועצה יועמד לדין בגין מימון בניה במאחז הלא חוקי.

בשנת 2016 חסמה מע"צ מספר דרכים חקלאיות המובילות מדיר איסתיא לשטח של אלפי דונם של כרמי זיתים בין רבבה ליקיר. זה הוא בדיוק אותו השטח שבו מציעים כיום מתנחלים לטייל בין בריכת המים ברבבה לזו שבחוות יאיר אותן הזכרנו למעלה. תושבי הכפר הפגינו לאורך חודשים בדרישה שהחסימות יוסרו ואנחנו הצטרפנו אליהם. בסופו של דבר השיג הכפר את פתיחתה של אחת הדרכים.

מה מסתתר מאחורי פריצה לא חוקית של דרך מעל ואדי קנה?

משפחות מדיר איסתיא מסביב למעיין בואדי קנה. למעלה מטעי שקדיות וזיתים של חקלאים מהכפר

לפני ארבע שנים נפרצה דרך ממאחז לא חוקי שמעל ואדי קנה. תלונה שהגשנו הביאה להעמדה לדין של אחד מאנשי אמנה – ארגון שאחראי לבניה של לא מעט התנחלויות ומאחזים. מצד אחד יש בכך מעט הגנה לאנשי דיר איסתיא שהדרך שנפרצה היא רק חלק ממהלכי הנישול שמופעלים נגדם בואדי קנה. מצד שני, התכניות הגדולות של התנחלות קרני שומרון להשתלט על הואדי עדיין מקודמות. המשך קריאת הפוסט "מה מסתתר מאחורי פריצה לא חוקית של דרך מעל ואדי קנה?"

להכיר את השיטה בולאג'ה ודיר איסתיא – השתלטות על קרקעות באמתלה של ערכי טבע

הטראסות שגדר ההפרדה מנתקת מולאג'ה ושעליהן ישראל הכריזה גן לאומי "לרווחתם של תושבי ירושלים" – צילום, אמיל סלמן

בשבועות האחרונים גם בולאג'ה וגם בדיר איסתיא רשות הטבע והגנים פועלת נגד החקלאים המקומיים. זו הזדמנות לבחון את הדמיון במתרחש בין שני המקרים ולזהות שמדובר בשיטה ובמדיניות מכוונת שבה ישראל משתלטת על קרקעות בכסות של הגנה על הטבע. ובעיקר זו הזדמנות עבורנו לתמוך בחברים שלנו באדמותיהם.

בואו אתנו לימי העבודה הקרובים. תוך כדי העבודה החקלאית המהנה אנחנו גם לומדים על המתרחש וגם מפתחים קשרי ידידות ומחויבות עם אנשי ולאג'ה ודיר איסתיא.

ששי 16 במרץ בדיר איסתיא. ניפגש בשעה 7:00 בתחנת הרכבת של ראש העין ונסיים בשעה 15:00. הרשמה כאן.
שבת 17 במרץ בולאג'ה. ניפגש בשעה 8:00 בירושלים ונסיים ב 15:30. הרשמה כאן.

פרטים מלאים כולל לגבי טרמפים במידת הצורך נשלח למי שירשמו.
אפשר גם לכתוב לנו בשאלות.

אז מה אם אלו האדמות החקלאיות שלכם?

מי שעוקב אחרי הפעילות שלנו בשנים האחרונות ודאי שם לב כיצד גם בדיר איסתיא וגם בולאג'ה נדחקים בעלי הקרקע הפלסטינים מאדמותיהם בעקבות הכרזתן כשמורת טבע או גן לאומי. בשני המקרים מדובר בדפוס דומה. בחודש האחרון ראינו כיצד בולאג'ה פקח של רשות הטבע והגנים (רט"ג) מאיים על חקלאים שאדמותיהם הוכרזו "גן לאומי נחל רפאים". בימים אלו ישראל בונה מחסום חדש שיחד עם גדר ההפרדה ימנע גישה מפלסטינים בכלל ומתושבי ולאג'ה בפרט לשטחים אלו שכוללים אדמות מרעה, טראסות של מטעי זיתים ואת מעיין עין ח'ניה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין הכריז שהדבר נעשה כדי למשוך ל"גן הלאומי" את תושבי ירושלים הישראלים. המשך קריאת הפוסט "להכיר את השיטה בולאג'ה ודיר איסתיא – השתלטות על קרקעות באמתלה של ערכי טבע"

זיהום שפכים חדש ישן

תזכורת: ב 29-30 במאי נקיים תרגול שטח בדיר איסתיא. יומיים של שהות בתוך המציאות שמעבר לקו הירוק והתבוננות על עצמנו בתוכה. הטקסט שלהלן, מתאר חלק ממה שנפגוש שם. הרשמה ופרטים כאן

כתב: אבנר כוכבי

(התפרסם גם ב"שיחה מקומית")

בשעת צהריים חמה של חודש אפריל חזרנו מביקור מתסכל במטעי הזיתים של ג'ינספוט, כפר ששוכן צפונית לעמנואל ועל אדמותיו הוקם מאחז "חוות גלעד".

זרם אדיר של שפכים מאזור התעשייה עמנואל זורם אל שטח הכפר כבר שנים מבלי שרשויות החוק עושות דבר וחצי דבר על מנת למנוע את הזיהום הסביבתי הנורא הזה. זיהום שחודר כמובן למי התהום, הורג את עצי הזית והצמחייה הטבעית, פוגע בבעלי החיים, מסכן את בריאותם של בני אדם, ובעיקר גוזל את פרנסתם של תושבי הכפר.

בעוד אנחנו מנהלים דיון בשאלה איך יתכן שדווקא "אוהבי ארץ ישראל", כפי שהם אוהבים לקרוא לעצמם, משחיתים ומשמידים פה כל חלקה טובה, הבחנו בצידי הכביש המוליך מג'ינספוט לכיוון דיר איסתיא בצד השני של מטבע האבסורד, מקום בו השלטון הישראלי דווקא מקפיד מאוד מאוד על נושא שמירת הטבע.

בריכת ביוב ועצים מתים
בריכת ביוב ועצים מתים
הביוב זורם בתוך המטעים
הביוב זורם בתוך המטעים

מספר חקלאים מהכפר דיר איסתיא, ובראשם ראשת המועצה, עמדו והתווכחו עם חיילים בנוגע לשתילת עצי זית צעירים בין העצים הבוגרים. החיילים והשוטרים טענו כי מדובר בשמורת טבע ולכן אסור להם לטעת זיתים, למרות שמדובר בחלקות של עצי זית בני עשרות שנים (שמורת הטבע נחל קנה הוכרזה בידי ישראל על אדמותיהם של תושבי הכפר).

לאט לאט, בעוד הוויכוח נמשך והשמש קופחת על הראש, הלכו והתקבצו במקום כל גיבורי הטרגדיה הישרא-פלסטינית: היה שם שוטר ערבי ממשטרת אריאל שניסה עם הרבה סבלנות ואורך רוח לפשר בין הצדדים, היו חיילים צעירים, בנעליים אדומות, ערוכים ומצוידים למלחמת העולם השלישית עם אצבע על ההדק ומבט אטום בעיניים, והיו כמובן הפלסטינים שרואים בעיניים כלות איך כל ההרים והגבעות מסביב הופכים בהדרגה לאתר בנייה אחד גדול. והכול נחרב תחת כפות הדחפורים בבנייה של התנחלויות, שחלקן חוקיות פחות וחלקן חוקיות עוד פחות. ורק בחלקת אלוהים הקטנה שלהם נזכרים פתאום כולם לשמור על הטבע.

בצעד נמרץ הגיע למקום קצין מיחידת הקישור ועל פי סעיף מספר 1 בספר "תראה לכולם מי פה המלך" התחיל את השיחה במשפט הקאלט "ג'יב אל הוויה" (תן תעודה) לאדם מבוגר שעמד ליד ולא היה מעורב כלל בוויכוח.

אנחנו תרמנו את חלקנו בתפקיד "סכינים בגב", וניסינו להסביר שעל פי פסיקת בית המשפט העליון מותר לשתול בחלקות הוותיקות גם בשמורת הטבע. ואחרונים חביבים, הגיעו מספר פעילי זכויות אדם מחו"ל בתפקיד "האנטישמים מאירופה", וכולנו עמדנו וחיכינו.

השחקן הראשי, איש רשות הטבע והגנים, שבאופן לא מפתיע היה היחיד מגיבורי העלילה שנכנס עם רכב ה-4×4 שלו הישר לתוך השטח, פסק מיד: "מדובר בשמורת טבע".

"ומה עם העצים שהם הביאו", שאל איש הקישור.

"שייקחו אותם חזרה", הייתה התשובה.

"ומה עם השתילים שכבר נשתלו?"

"לזה יש נוהל מיוחד", ענה איש הטבע בחיוך מלא משמעות.

אנשי הכפר החליטו לוותר על התענוג של לבלות לילה במעצר והחליטו להתפזר, יודעים היטב שזה עניין של ימים ספורים בלבד לפני ש"הנוהל המיוחד" יעלה שוב על החלקה ויעקור את השתילים הצעירים.