אם רט"ג עוקרת 495 עצי זית ואף ישראלי לא שומע את זה…

במהלך חג שבועות 21-25 במאי נקיים רטריט דהרמה של מעורבות חברתית. פרטים כאן

הסיפור הזה הוא כמו בצל, שכבות ועוד שכבות. אני לא יודע איזו שכבה פנימית ואיזו חיצונית, פשוט אפרוש אותן לפי סדר אקראי. אני לא חושב שיש שורה תחתונה. זו יותר שרשרת מעגלית. אנסה לספר עליה כאן.

עקירת עצים נוספת בדיר איסתיא

לפני שבוע 2 חקלאים מדיר איסתיא גילו שנעלמו להם 495 עצי זית צעירים. מה שנשאר זה בעיקר גומות באדמה שמהן נשלפו העצים. פה ושם נותרו גם גדמי העצים שנשברו וחלקם העליון סולק מהשטח. מה יחשוב חקלאי פלסטיני שהעצים שלו הושחתו? מן הסתם זה מעשה ידם של מתנחלים. המטעים המדוברים ממוקמים הרחק מהכפר וסמוך להתנחלות עמנואל.

שלשום הלכנו לראות. מין בילוי כזה ליום העצמאות.

בנסיבות אחרות זה היה יכול להיות טיול מהנה בנוף היפהפה של ואדי, גבעות ירוקות, נקיקים והשילוב המוכר  (והמענג) בפלסטין בין הטבע לחקלאות מעשה ידי אדם.

אבל הנסיבות אינן אחרות וזה מה שראינו:

גדם שתיל שנשאר בשטח - יש לנו עשרות תמונות כאלו של גומחות ריקות או גדמי גזעים
גדם שתיל שנשאר בשטח – יש לנו עשרות תמונות כאלו של גומחות ריקות או גדמי גזעים

אחר כך בדקנו במפות וגילינו שהמטעים המדוברים כלולים בשטח של שמורת נחל קנה. החקלאים אפילו לא ידעו את זה. מחר ננסה לברר מול רט"ג האם היא זו שעקרה את העצים. אנחנו מניחים שהתשובה חיובית. בהנחה שאכן מדובר ברט"ג הרי שהעקירה בוצעה בניגוד למה שרשות הטבע והגנים אמרה לשופטי בג"ץ לפני שנתיים בעתירה נגד צווי עקירה קודמים שהיא הוציאה לעצים בשמורה: רט"ג טענה שמכיוון שהיא מכירה בכך שמדובר באדמות חקלאיות צווי העקירה מוצאים רק לעצים שנשתלו ליד מעיינות, בלב השמורה ובאדמות שקודם לכן לא היו מעובדות. העצים שנעקרו ממש לא עומדים בקריטריונים הללו.

בשיחת טלפון שעשינו היום עם איש רשות הטבע והגנים שנמצא בנחל קנה הוא אמר לנו שהעקירה לא בוצעה על ידם ושהם אינם יודעים במה מדובר. הנטייה שלנו היא להאמין לו. עם כך, 495 עצי זית של חקלאים פלסטינים הושחתו בידי עבריינים, כנראה ישראלים.

הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה.רשות הטבע והגנים מתעלמת מכך שמדובר באדמות בבעלות פרטית שהיו מעובדות דורות לפני שהצבא הישראלי הכריז שהשטח יהפוך לשמורה. כפי שכתבנו בעבר, ב-4 השנים האחרונות עקרה רט"ג אלפי עצי זית של פלסטינים שניטעו בשמורה. במקביל רט"ג מתעלמת בעקביות מהפגיעות שנגרמות לשמורה מההתנחלויות המקיפות אותה (ביוב, בתים וכבישים בשטח השמורה ועוד). התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps
הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. העצים שנעקרו היו בחלק המזרחי, דרומית לעמנואל. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps

להרחבה על הכרזת השמורה ועקירות העצים ראו כאן

מה יותר גרוע? שאזרחים –  אנונימים, פורעי חוק – משחיתים את מקור הפרנסה שלך או שהשלטון  – מוכר היטב וקובע את החוק – עושה זאת? האם בשטחים הכבושים יש בכלל הבדל?

הרבה יותר מעקירת עצים

וכיצד מרגיש חקלאי שעמלו ירד לטמיון ואדמתו חוללה בידי כוח שחזק ממנו אלפי מונים? אני לא יכול להבין איך הוא מרגיש אבל אני יודע היטב איך אני הרגשתי אחרי הביקור בכפר. תערובת של חוסר אונים ומרירות. שני רגשות שעד היום נחסכו ממני למרות הרבה עוול וסבל שאני נחשף אליהם. בערב ולמחרת היום לא היה לי כיף ולא היה כיף להיות לידי…

על מה חוסר האונים? לכאורה ברור, על כך שהעצים ממשיכים להיעקר ואנחנו לא מצליחים לעצור את מעשי העוול של רט"ג. אבל יש גם משהו אחר.

למרות כל הניסיונות שלנו לא נראה שהצלחנו לעורר את חברינו לקהילת הדהרמה לצאת נגד העוולות הללו. למרות מאות האנשים שהגיעו איתנו לדיר איסתיא, ראו, שמעו, חשו כאב על המציאות הקשה אבל לא פחות מכך חשו קירבה לתושבים שפגשו וקיבלו גם השראה ותקוה …. למרות זאת, רובם המוחלט של האנשים לא מצטרפים לפעילות לשינוי המציאות.

מההתחלה ולאורך כל הפעילות שלנו האמירה הברורה שלנו היא שתפקידנו להיות גשר בין קהילת המתרגלים והמתרגלות לבין המציאות של הסכסוך. לא פחות חשוב מלמנוע עקירת עצים זה להביא את המידע לידיעתם של מתרגלים ומתרגלות. ולעשות זאת באופן שיאפשר להם להקשיב עם מעט התנגדות ויעורר אותם לקחת אחריות ולפעול. כי התודעה הישראלית מאפשרת את המשך העוול ובלי שהיא תשתנה גם העוולות ימשיכו.

הסנגה – קהילת המתרגלים והמתרגלות – שאנחנו חלק ממנה, היא הסיבה היחידה שבכלל יכולנו לקוות לעשות את המעשה הלא פשוט של שינוי תודעה בקרב הציבור. בזכות החיבור למעגל רחב של אנשים שחולקים איתנו שפה משותפת, ערכים ואמון הדדי יש לנו אפשרות ייחודית להביא את הסיפורים שלנו לאנשים שמיזמתם פחות מתעניינים, שמטבעם אינם אקטיביסטים ושעמדותיהם הפוליטיות שונות אולי משלנו.

ואחרי הביקור במטעים שהושחתו התחושה שלי היתה תחושת כישלון גם בהיבט הזה.

התפיסה הזו שלנו את התפקיד והמטרה שלנו מעצבת כמובן את אופן הפעולה של דהרמה מעורבת חברתית. אנחנו מודדים את הפעולות שלנו לפי השאלה האם הן מאפשרות את הגשר הזה שאנו רוצים להיות. והנה נוכח הסכנה הברורה שבסילוק חקלאי דיר איסתיא מואדי קנה גיבשנו כמה צעדים: למשל פניה לארגונים מבוססים שיכולים לתת סיוע משפטי ואחר. או חיפוש מימון לפרוייקטים שיתמכו בנוכחות החקלאית באזור. אלא שהפעולות הללו – חשובות ונחוצות ככל שיהיו – אין להן דבר עם המטרה של העלאת מודעות ומעורבות של קהילת הדהרמה .כלומר, לא רק חוסר האונים אלא אפילו הפעולות שאנחנו מרגישים שיש ביכולתנו לעשות מעידות על כך שאיננו עומדים במטרה שהצבנו לפנינו.

אז כן, זה סוג של משבר (אישי). וכמו כל משבר זה מזמין (לפחות) שני דברים: לטפל בעצמי, למלא מחדש את המצברים ולבדוק מה בדרך הפעולה שלנו צריך ויכול להשתנות כדי שנממש יותר טוב את המטרה שלנו.

אני מודה שהראשון (טיפול עצמי) נהיה יותר קשה לאחרונה אבל הוא עדיין נגיש יחסית: יש לי את "הטריקים" שלי והנה היום אני כבר מרגיש אחרת. לגבי השני – סימן השאלה שם גדול. כך או כך, משבר אינו שונה בהרבה מגל. לא צריך לפחד ממנו אם אפשר לרכב עליו.

סיפור קטן על (אי) שינוי תודעה

והנה עוד שכבה של הסיפור – האם בכלל אפשר לשנות תודעה ואיך אפשר לעשות זאת? במהלך פסח היינו בואדי קנה כדי לראות מטעים אחרים שבהם רט"ג עקרה 120 עצי זית. ניגשתי לקבוצה של מטיילים ישראלים ושאלתי אם הם רוצים לשמוע על מה שמתרחש במקום הזה. דיברנו קצת, היה רגוע למדי, ואז כשקמתי להיפרד מהם חנה לידינו רכב ומתוכו יצאו 3 פלסטינים. "רגע, אל תלך", אמרה בבהלה אחת הנשים, "יש בני דודים".

רציתי להגיד לה שאם היא מפחדת מפלסטינים היא אולי לא צריכה להסתובב באדמות שלהם. אבל היה ברור שתשובה כזו לא תביא לשום דבר מועיל. אז במקום זה אמרתי, "את לא צריכה לפחד מהם. הם בטח אנשים מאוד נחמדים". שכלית ידעתי שזה שלא ביקרתי אותה יצר איזשהו סיכוי שהיא תצליח לשחרר את המשוואה האוטומטית בין פלסטיני למסוכן. רגשית, הרגשתי בחילה כי בגילוי האמפתיה שלי נתתי מעין לגיטמציה לגסות הכל כך ישראלית הזו שמסתובבת באדמות פלסטיניות כאילו זה מובן מאליו אבל את בעלי האדמה היא רואה כהפרעה מסוכנת.
ומיד אחר כך אחד המטיילים האחרים אמר משהו ציני שעכשיו אני לא זוכר ושהוכיח לי שניסיון האמפתיה שלי לא יוביל לשום ריכוך אצל האנשים הללו.

כבר זמן רב שאני חצוי: השאלה היא איך הציבור הישראלי יתעורר? מבחינה מעשית מה שאני מסוגל לו זה לנסות להביא שינוי דרך אמפתיה, הקשבה וקבלה. אבל בתוכי אני יודע שהציבור הישראלי לא יתעורר בלי שיהיה לו רע. רע מאוד.

 

תכנית אב נחל קנה – התכנית להשתלטות על עוד שטח פלסטיני יוצאת לדרך?

לפני כחודש שמענו שבשמורת ואדי קנה נפרצה דרך חדשה ממאחז אלוני שילה לכיוון עמנואל: רוחבה כ 4-5 מטרים ואורכה כ-2 קילומטרים והיא נראית כמו הכנה לכביש. העבודות נעשו ללא היתר ותוך גרימת נזק לשמורה. אנשי דיר איסתיא והכפר הסמוך ג'ינספוט הצליחו לגרום להפסקת העבודות. מהמידע שהצלחנו לגלות מדובר ביותר מסתם דרך. בקרני שומרון מקדמים תכנית אשר תדחק את רגלי הפלסטינים מהשטח ותהפוך אותו לחלק מ-6 ההתנחלויות והמאחזים המקיפים את הואדי. בכך יושלם מהלך שהחל לפי למעלה מ-30 שנה ושמומלץ מאוד לקרוא עליו כאן.

הדרך שנפרצה
הדרך שנפרצה. אלוני שילה נמצא מאחורי הגבעה

במסגרת המאבק שלנו בשנתיים האחרונות למניעת העקירה בידי רשות הטבע והגנים של  1,400 עצי זית שחקלאי דיר איסתיא נטעו בואדי גילינו שמועצת קרני שומרון מקדמת את "תכנית אב נחל קנה". התכנית מתעלמת לחלוטין מכך שמדובר בשטח בבעלות פרטית פלסטינית ושפלסטינים מכל האזור נוהרים להנות מהמעיינות שלו. במקום זאת, ואדי קנה הוא בעצם "הריאה הירוקה של קרני שומרון, יקיר, נופים ועמנואל" ובעיקר הוא משאב לפעילות תיירותית שתכניס כסף להתנחלויות ותמשוך אליהן תושבים חדשים שיוכלו "לגור בעיר ולהרגיש בכפר".

כשבוחנים את מסמכי התכנית רואים שהכוונה היא להקשות על פלסטינים את הגישה אל תוך הואדי ובמקום זאת להפוך אותו לחלק אינטגראלי מההתנחלויות שסביבו: דרך הגישה הקיימת תיחסם ובמקומה יסללו כבישים שיחברו את ההתנחלויות אלו אל אלו ואל לב השמורה. טבעת הכבישים החיצונית תקיף את הואדי תוך ניתוקו מהכפרים הפלסטינים. הכבישים מההתנחלויות אל תוך השמורה ישלימו את "הישראליזציה" שלו. הדרך שנפרצה מאלוני שילה תואמת את אחד הכבישים שמופיעים בתכנית.

הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps
הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps . היא מתארת את המצב הקיים כיום ולא את מה שמופיע בתכנית אב נחל קנה

במקביל, מקודמים הפרויקטים התיירותיים: במימון משרד התיירות נפרץ שביל אופניים "עם גשר העץ הארוך בארץ" במימון משרד התיירות ממאחז אלוני שילה אל תוך השמורה, מתוכננים צימרים ופעילויות של ספורט אתגרי.

רגע, סלילת כבישים בתוך שמורת טבע?

"בעיה" קטנה עם התכנית היא שלמועצה מקומית של התנחלות אין שום סמכות בשמורה טבע והיא אינה יכולה לקדם תכניות הנוגעות לשמורה. לכן, לצורך התכנית שיזמה, מועצת קרני שומרון הקימה צוות היגוי ובו חברים בין השאר נציגים מרשות הטבע והגנים ומהמשרד להגנת הסביבה. צוות ההיגוי הוא זה שמגיש את התכנית ומעניק לה "הכשר" מקצועי: הנה, זו לא תכנית של מתנחלים אלא של הגוף הממשלתי שאחראי על הגנת הטבע ופיתוח שמורות. אם למישהו זה נשמע מוכר זה כי זו לא הפעם הראשונה שרט"ג נקראת לדגל.

במקרה של ואדי קנה רט"ג משמשת יותר מסתם עלה תאנה לקידום האינטרסים של קרני שומרון. רט"ג בעצם הצטרפה כאן לתכנית שבאה לסלול קילומטרים של כבישים בתוך שמורת טבע, חלקם ממש אל לב השמורה. במקום להיות זאת שמונעת תכנית הרסנית שכזו רט"ג תומכת בה. פקח רט"ג שאחראי על צווי העקירה לעצי הזית של הפלסטינים – " כי הם פוגעים בשמורה" – הוא גם זה שחבר בצוות התכנית ותומך בפציעת השמורה בשתי וערב של כבישים.

טוב, זה לא כל כך מפתיע

אין מנוס מלהבין שההגבלות על הפעילות החקלאית הפלסטינית וקידום התכניות של קרני שומרון לתיירות ישראלית הם שני צדדים של אותו מטבע: סילוק הפלסטינים מהשטח וניצולו לטובתם של ישראלים. רשות הטבע והגנים היא גורם מרכזי במימוש המהלך הזה. היינו רוצים לכתוב שרט"ג "מועלת בתפקידה" אלא שזו מדיניות עקבית שלה אשר מוכרת ממקומות רבים אחרים. גם בולאג'ה נחשפנו לאותה התנהלות של רט"ג ובקרוב נביא מידע נוסף על פעולותיה שם.

אולי כאן המקום לספר שמזה שלושה חודשים, הפקחים של רט"ג מתעלמים מפניות חוזרות ונשנות שלנו לגבי סתימה בצינור הביוב של התנחלות נופים אשר גורמת לזיהום גדול בשמורת ואדי קנה. בהתחלה הם אפילו הודיעו לנו שהבעיה טופלה ונפתרה כאשר בפועל לא נעשה דבר בעניין.
זו דוגמא קטנה להתעלמות השיטתית של רט"ג מהפגיעות המתמשכות הנגרמות לשמורה מההתנחלויות שסביבה: הביוב ממאחזים אלוני שילה ואל-מתן מוזרם אל תוך השמורה, כ-100 מבתי ההתנחלויות יקיר, נופים וקרני שומרון נבנו בתוך השמורה ובמשך 20 שנה כל ההתנחלויות באזור הזרימו את הביוב שלהן אל תוך השמורה. רט"ג לא נוקפת אצבע בעניינים הללו.

אז מה עושים

כשהתקשרנו נרעשים לשותפים שלנו בדיר איסתיא ואמרנו: "גילינו תכנית להשתלטות על האדמות שלכם בואדי קנה", הם צחקו ואמרו, "מה חדש? כבר 30 שנה אנחנו 'מחכים' שזה יקרה". אבל כשנפגשנו והראנו להם במה מדובר האווירה היתה מאוד כבדה. זה יותר מאבדן רכוש ויותר ממאבק לאומי: החיים שלהם ארוגים במעיינות ובשבילים של הואדי הזה. חלקם נולדו וגדלו בו (עד שהביוב מההתנחלויות אילץ את משפחותיהם להסתלק מהשטח), שם הם למדו לשחות, שם הוריהם הנחילו להם סודות של צמחים, חיות בר ועבודת אדמה. מן הסתם הרפתקאות הנעורים שלהם כוללות פרק או שניים שהתרחשו בואדי. כל זה מאוים.

כאמור, בדיר איסתיא וג'ינספוט פעלו והצליחו לגרום להפסקת העבודות. אנחנו פועלים כדי שרט"ג והמנהל האזרחי ימלאו הפעם את תפקידם ויפעלו נגד מי שפרצו את הדרך בתוך השמורה.

הניסיון מלמד שבקרני שומרון ובמנהל האזרחי ימצאו את הדרך להתגבר על "המכשול" שאנחנו והתושבים העמדנו בפניהם. נשתדל להיות צעד אחד לפניהם. הסיפור של ואדי קנה הוא לא מיוחד. כמותו וגרועים ממנו יש למכביר בשטחים הכבושים. אנחנו נפעל יחד עם תושבי דיר איסתיא מול העוול הזה ותוך כדי כך נבין יותר טוב מה זה כיבוש ולמה חייבים לסיים אותו.

דחיקת הפלסטינים מואדי קנה – רשימת תאריכים

1983-1976 מסביב לואדי קנה, בשטחים שהוכרזו שמורת טבע בתקופת המנדט הבריטי  מוקמות ההתנחלויות קרני שומרון, יקיר ועמנואל (בשנים הבאות יוקמו ההתנחלות נופים והמאחזים אלוני שילה ואלמתן)

1982 – צו צבאי מכריז על ואדי קנה שמורת טבע.

שנות ה-80 ואילך – קידוחי מים של חברת מקורות גורמים להדלדלות שפיעת המעיינות בואדי. הביוב מההתנחלויות מוזרם לואדי

שנות ה-80 – 50 משפחות פלסטיניות שחיו בואדי ועיבדו את אדמותיו נאלצות לנטוש אותו בגלל הדלדלות מקורות המים וזיהומם מהביוב. מאותה סיבה אין יותר אפשרות לגידולי ירקות ועצי הדר הדורשים השקיה תכופה.

2005 – ההתנחלויות מחוברות לצנרת ביוב. הזיהום בואדי הולך ופוחת

2006 ואילך – אחרי שהפסיקו לזהם את הואדי בקרני שומרון רוצים אותו לעצמם. הם       מייסדים את "צעדת האביב" בואדי קנה שבמהלכה הואדי נסגר בפני פלסטינים והמוני ישראלים מטיילים בו. לצעדות מגיעים חברי כנסת ושרים שנואמים על "הרחבת ההתישבות".
מתחילה העבודה על תכנית אב נחל קנה.

2011 – פקחי רשות הטבע והגנים עוקרים כ-1000 עצי זית שנשתלו בידי חקלאים מדיר איסתיא באדמותיהם שבואדי קנה

2012 – פקחי רט"ג מוציאים צווים המורים על עקירתם של 1,400 עצי זית נוספים.

מאי 2013 – בג"ץ פוסק בעתירה שהגישו חקלאים נגד צווי העקירה: רק עצים שנשתלו אחרי אפריל 2010 יעקרו. בפועל, העצים המדוברים מבוגרים יותר ולא אמורים להיעקר.

יולי 2013 – פקחי רט"ג מסמנים 2,100 עצים לעקירה. כמות העצים המסומנים גדולה בהרבה מזו שלהם הוצאו צווים. רוב העצים המסומנים הם עצים גדולים שברור שנשתלו שנים לפני 2010.

נובמבר 2013 – "תכנית אב נחל קנה" שיזמה מועצת קרני שומרון  להפיכת ואדי קנה לחלק אינטגראלי מההתנחלויות ומשאב כלכלי עבורן, מוגשת ללשכת התכנון במועצה האזורית שומרון.

נובמבר 2013 – בעקבות מכתב תלונה מעורך הדין של החקלאים פקחי רט"ג מגיעים לסמן מחדש את העצים שיעקרו. שוב מסומנים עצים מבוגרים. פעילים שלנו נכחו בשטח ושמעו כיצד ההנחיות שניתנות לגבי סימון העצים מתעלמות לחלוטין מעניין הגיל.

ינואר 2014 – פקחי רט"ג מלווים בכוחות צבא עוקרים בין 500 (גרסת רט"ג) ל 800 (לפי ההערכה של החקלאים) עצי זית מבין העצים המסומנים.

אוגוסט 2014 – פריצת דרך כהכנה מכביש מאלוני שילה לעמנואל. הפריצה נעשית ללא היתר בתוך השמורה. התוואי שלה תואם את מה שמופיע במפות של תכנית אב נחל קנה.

 

 

 

סיור דהרמה לאזור דיר איסתיא

הפעילות שלנו בדיר איסתיא , גם אם יש בה אתגרים, היתה מאז ומתמיד מתגמלת מאוד.
אבל בחודשיים האחרונים – כשהאלימות, העוינות והפחד דומיננטים – ההגעה לדיר איסתיא נהייתה בעלת ערך עוד יותר גדול: לראות איך גם בזמן הקשה הזה השותפות והקירבה בינינו לבין המכרים שלנו שם לא נפגעות ואפילו מתחזקות. האפשרות לפעול ביחד עם אנשי הכפר היא אחד ממקורות התמיכה הגדולים שלנו.

לכן זה מאוד מיוחד להזמין לסיור הדהרמה בעוד פחות מחודש ולחלוק עם אנשים נוספים את מה שנבנה בינינו לבין תושבי דיר איסתיא.

יום תרגול בשטח – סיור דהרמה עם כריסטופר טיטמוס, יונתן דומיניץ ולילה קמחי לדיר איסתיא
יום חמישי 18 בספטמבר 9:00-17:00

הצטרפו לסיור מיוחד שהוא הזדמנות לתרגל התבוננות, הקשבה וחמלה תוך כדי לימוד על המציאות בשטחים שמעבר לקו הירוק. המפגש הישיר עם מציאות החיים שנפגוש הוא הזדמנות לחדור מבעד למחסומים של פחד, דעות ואידיאולוגיות.

דווקא עכשיו, כשהעוינות וחוסר האמון גדולים כל כך, חשוב לראות שיש גם דרך אחרת

מסיור קודם לאזור דיר איסתיא
מסיור קודם לאזור דיר איסתיא

שמאפשרת הבנה, דיאלוג ועשייה משותפת. הסיור מבוסס על הקשר המתמשך שלנו עם תושבי דיר איסתיא והוא יתקיים כיום תרגול: במקביל ללימוד אודות המציאות הפוליטית נתבונן פנימה על האופן בו אנו פוגשים את המציאות הזו. הסיור הוא לאזור בטוח שאנו מבקרים בו כבר כמה שנים, מספר פעמים כל חודש.

 

זו הזדמנות להיפתח אל מורכבות שיש בה דוקהה רבה ולשאול את עצמנו באומץ כיצד נבחר להתמודד עם הדוקהה הזו ועם החלק שיש לנו בקיומה. נעשה זאת תוך שאנו מקבלים תמיכה מכריסטופר, יונתן ולילה ומהסנגה שאיתנו, כמו גם מהיכולת שלנו לעצור ולהפנות את תשומת הלב למתרחש בתוכנו: הסיור יכלול גם זמן להתבוננות, שיתוף ועיבוד.
בסיור נלמד על האזור ועל האינטרסים הישראלים שבו. נפגוש ונדבר עם אנשים מהכפר על מציאות החיים שלהם והאופן בו הם מושפעים מהחיים תחת שלטון ישראלי. הסיור יכלול גם פרקי זמן נכבדים של מדיטציה, שיתוף ועיבוד.

 

תוך כדי הלימוד על המציאות הפוליטית נתרגל איכות של התבוננות והקשבה למתרחש בתוכנו. נשמע על המתרחש בכפר – ונבחין מה זה עושה ללב שלנו. נפגש עם תושבים ונהיה רגישים לאופן בו אנו מגיבים לדבריהם. נלמד על מה שקורה כאשר ישראלים ופלסטינים מסכימים לפעול יחדיו ונשאל את עצמנו מה היא פעולה נכונה במציאות של סכסוך אלים. לאורך היום נעצור לזמנים של רפלקציה, עיבוד ושיתוף.

 

זו הזדמנות מיוחדת למתרגלים ומתרגלות שבדרך כלל חוששים לבקר בכפרים פלסטינים, להיעזר בנוכחות של מורים וסנגהה מתרגלת כדי להשתתף בסיור. כמובן, המעוניינים יוכלו להצטרף לפעילות המתמשכת של דהרמה מעורבת חברתית ולשלב בין תרגול לפעילות שלום. אפשר להזמין גם בני זוג וחברים אשר יש להם עניין בסיור כזה.
ניסע יחד באוטובוס שכור מתל אביב. פרטים מלאים על נקודת המפגש ותכנית הסיור נשלח למי שירצו להירשם.

 

לפרטים נוספים והרשמה כיתבו לנו
עיזרו לנו להפיץ את האירוע על ידי שיתוף האירוע בפייסבוק

 

מדיטציה בואדי קנה בסיור קודם
מדיטציה בואדי קנה בסיור קודם

 

ירוק מעבר לקו הירוק – סיור מנקודת מבט אקולוגית בכפרים באזור דיר איסתיא

ירוק מעבר לקו הירוק?
סיור מנקודת מבט אקולוגית בכפרים באזור דיר איסתיא
יום ששי 4/4 9:00 – 16:00

האם קיימת מדיניות סביבתית מוגדרת בשטחים ובאיזה אופן זה משפיע על זיהום הנחלים ועל אקוויפר ההר, האוויר והאדמות שם ובישראל?
האם מפגעים סביבתיים יודעים גבולות? לאן זורמים השפכים משטחי הגדה והאם זה קשור לעובדה שאנחנו לא שוחים בירקון?
כיצד היעדר פתרון מדיני פוגע בסביבה ומשפיע על ניהול משאבי הטבע בשטחים, ועל חיי היומיום, הבריאות, מקורות הפרנסה והחקלאות של הפלסטינים תושבי האזור?

קבוצת תל אביב- שכם של "לוחמים לשלום" ו"דהרמה מעורבת חברתית" שמחים להזמינכם/ן לסיור באזור הכפרי של שכם, בו נכיר את המציאות הסביבתית בגדה בצורה בלתי אמצעית, ונפגש עם פלסטינים ונציגי ציבור תושבי האזור.

תמונה מהסיור לחארס, מאי 2013
תמונה מהסיור לחארס, מאי 2013

בסיור נשמע על פרויקטים סביבתיים באזור שאינם לוקחים בחשבון את האנשים החיים בסביבה, זכויותיהם וצרכיהם ומעצימים למעשה את האיבה והמחלוקת בין העמים. נחשוב יחד כיצד אפשר לעשות זאת אחרת באופן שיקדם את ההגנה על הסביבה ויחזק את האמון והיחסים בין שני העמים.

הסיור ייערך ביום שישי ה- 4 באפריל
יציאה מתל אביב ממסוף ארלוזורוב, רכבת מרכז (ליד חניון שלמה sixt) בשעה 9:00 בהסעה מאורגנת.
חזרה משוערת לתל אביב בשעה 16:00.
אנא הצטיידו בארוחה קלה ומים.

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מוקדמת בטופס ההרשמה. (לצערנו מספר המקומות מוגבל,לכן כל הקודם זוכה). תקבלו הודעה במייל המאשרת הרשמתכם.
נשמח אם תשתפו את האירוע בפייסבוק.

נציג מצוות הסיור ייצור איתכם קשר במייל לאישור הרשמתכם.
חשוב – אם השתנו תכניותיכם ואינכם מתכוונים להגיע אנא הודיעו על כך.
עלות הסיור : 50 ₪ – השתתפות חלקית בהוצאות.

לפרטים נוספים כיתבו לנו