לב גדול בדיר איסתיא

המחאה השבוע התפתחה באופן מאוד מענין. מכיוון שהקצין התנהג בצורה רגועה ואפילו מנומסת, התאפשר למוחים לספר את סיפור המחאה. החיילים עמדו שם והקשיבו – אולי לראשונה בכל שירותם – בשקט לפלסטינים. אפשר לקוות שהבינו ששלחו אותם למשימה חסרת הצדקה. קרו שם גם דברים פחות יפים: גילינו שבצבא חושבים שהפלסטינים הם מן בובות שאנחנו הישראלים מפעילים. ואז הקצין שחשבנו שהוא מנומס ניסה להתנכל לאחד מאיתנו ולעצור אותו ללא כל סיבה. אבל תושבי הכפר באקט אמיץ ומרחיב לב מנעו את המעצר. Continue reading "לב גדול בדיר איסתיא"

מודעות פרסומת

צמתים של מחאה – כשחיילים ניסו למנוע מאיתנו להיכנס לדיר איסתיא

ביום ששי האחרון הצבא מנע מאיתנו להצטרף למחאה בדיר איסתיא. הכפר יחד עם שני הכפרים השכנים אליו הוכרז שטח צבאי סגור וחיילים המתינו לנו בכניסות לכפרים כדי למנוע את כניסתנו. אמנון כותב על ההתנסות הלא מוכרת והמבולבלת. על ההחלטה לא לציית לחיילים, על מה שלמדנו תוך כדי ועל הדפוסים התגובתיים שעולים בקונפליקט ושצריך הרבה מודעות כדי למצוא מהם מרווח.
ביום ששי נצא שוב לכפר. עם קצת יותר ניסיון וקצת יותר מודעות. הצטרפו אלינו: החברים מדיר איסתיא צריכים אותנו לצידם. ולנו יש עוד הרבה מה ללמוד.

כותב: אמנון

יום שישי, נפגשים בראש העין, משוחחים לקראת יציאה לדיר איסתיא במטרה להצטרף למחאה השבועית. המחאה היא נגד חסימת הדרכים החקלאיות של הכפר על ידי מעקה הבטיחות של הכביש שנבנה בשנה שעברה. Continue reading "צמתים של מחאה – כשחיילים ניסו למנוע מאיתנו להיכנס לדיר איסתיא"

תמיכה בסוסיא הפלסטינית

לפני שנה ביקרנו בסוסיא הפלסטינית עם כריסטופר טיטמוס וסטיבן פולדר. רבים מאתנו נותרו אלמים אל מול המציאות הקשה שנוכחנו בה ועם זאת נפעמנו מהלב הפתוח ומהאומץ של התושבים הפלסטינים שפגשנו ושל הישראלים מ"קבוצת הכפרים" שמלווים אותם באופן קבוע.

המאבק של אנשי סוסיא הפלסטינית לשרוד על אדמותיהם ולחיות ככל אדם ברווחה ובשלום מגיע השבוע לבג"ץ. ביום ה' יתקיימו שני דיונים מכריעים בשתי עתירות שונות הנוגעות לעתיד הכפר. ארגון "רבנים למען זכויות אדם" – שהגיש את אחת העתירות ומלווה את הכפר בכל התהליך – מזמין את כל מי שיכולים לבוא לדיון כדי להביע תמיכה בכפר ולהראות לשופטים שלציבור אכן יש עניין בנושא. ראו למטה את הרקע לדיונים כפי שפורסם ע"י רבנים לזכויות אדם.

susya

ביום ה' הקרוב, כ' בשבט [ה-31.01.13], יתקיימו בבג"צ שני דיונים חשובים על עתיד הכפר הפלסטיני סוסיא. הכפר שאינו מחובר לתשתיות חשמל, מים וביוב, ונמצא כולו בסכנת הריסה. עתיד הכפר לוט בערפל לאחר שתושביו גורשו ממקום מושבם המקורי בשנות ה-80 כששטח הכפר הוכרז אתר ארכיאולוגי, והכניסה אליו נאסרה לפלסטינים (ראו כאן למאמר על ההיסטוריה של סוסיא הפלסטינית). בלית ברירה, וללא פתרון חלופי, עברו התושבים להתגורר באדמותיהם החקלאיות הסמוכות, שם אין אישורי בנייה. לפי החלטה של נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, יידונו באותו היום שתי עתירות שונות [שלא אוחדו רשמית] הנוגעות לעתיד הכפר סוסיא.

הדיון הראשון נוגע לעתירה של ארגון הימין הקיצוני "רגבים", שעתר יחד עם ההתנחלות הסמוכה [גם שמה "סוסיא"], בדרישה להאיץ את הרס מרבית המבנים בכפר הפלסטיני סוסיא. הרס שככל הנראה לא יאפשר את המשך קיומו של הכפר. העותרים גם ביקשו וקיבלו צו ביניים האוסר על פיתוח הכפר עד להכרעה בעתירה. את התושבים מייצג ארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם. העתירה הוגשה נגד שר הביטחון ותושבי הכפר הפלסטיני סוסיא.

הדיון השני נוגע לעתירה של תושבי סוסיא הפלסטינית, יחד עם שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, בשל מניעת גישתם של התושבים לכ-3,000 דונם של אדמה חקלאית באזור סוסיא. העתירה היא נגד שר הביטחון, ראשי המינהל האזרחי והמת"ק, מפקד משטרת חברון, האגודה השיתופית של ההתנחלות סוסיא ומועצה מקומית "הר חברון".

לפי החלטת שופט העליון אשר גרוניס, ידונו שתי העתירות הנוגעות לסוסיא באותו היום יחדיו.

קראו את המשך ההסבר באתר "רבנים לזכויות אדם" כדי להבין את עומק הבעיות שסוסיא ניצבת בפניהן כעת.

אהבה בפעולה – טיך נהאת האן על מאבק לא אלים

תודה לכל מי ששלח/ה פקסים בעניין הביוב ברבבה. בתגובה לפקסים התקבלו תשובות הן מקמ"ט איכות סביבה במינהל האזרחי, בני אלבז והן מרונן זהבי שמרכז את נושא המים והשפכים במחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה . נמשיך לעדכן לגבי "פעילות האכיפה" שמוזכרת בתגובה של מר זהבי ולגבי פעולות נוספות שיתכן וניזום אנחנו

    בפברואר יבקר בארץ המורה הטיבטי רינפוצ'ה. ב 15/2 הוא ידבר ביפו על ההיבט הרוחני של מאבקים
באמצע מרץ מתוכנן אירוע שמשותף לנו ולקבוצות הדהרמה בישראל בכותרת   "מאבקים חברתיים ברוח הדהרמה". דוברים שונים ידברו על מאבקים לחופש, שלום וצדק חברתי שהתקיימו בארצות בודהיסטיות. לאחר מכן, בשיח משותף למורי דהרמה ופעילים חברתיים בישראל ידובר על מה אנו יכולים ללמוד מאותם מאבקים לצורך המאבקים החברתיים והפוליטיים שמתקיימים בישראל. בקרוב נפרסם תאריך מדויק ותכנית לאירוע.

הטקסט הבא לקוח מפרק בשם "אהבה בפעולה" מהספר "פרקים בשינוי חברתי לא-אלים" של מורה הזן הוייטנאמי טיך נהאת האן. מקווה שתמצאו אותו מעורר השראה

אהבה בפעולה

אהבה היא המהות של אי-אלימות. אהבה והנכונות לפעולה לא אנוכית מולידות באופן טבעי אסטרטגיות, טקטיקות וטכניקות של מאבק לא אלים. אי-אלימות היא תהליך; היא אינה דוגמה קפואה. סוגים אחרים של מאבק יכולים להיות ניזונים מחמדנות, שנאה, פחד או בורות. אבל מאבק לא אלים אינו משתמש במקורות אנרגיה כאלו שכן הם יהרסו הן את האנשים והן את המאבק. פעולה לא אלימה, שנולדת מתוך מודעות לסבל וניזונה על ידי אהבה, הינה הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם היריב.

טיך נאת האן
טיך נאת האן

המאבק הבודהיסטי לשלום בוייטנאם בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, נולד מתוך הסבל העצום שכוחות בין לאומיים המיטו על ארצנו.שפיכות-דמים ותופת-אש עשו שמות בארץ. בכל מקום אנשים נעקרו מישוביהם. מלחמת וייטנאם היתה בראש ובראשונה מאבק אידיאולוגי. על מנת לדאוג להישרדותם של בני עמנו היה עלינו להתגבר על הפנאטיות הקומוניסטית והאנטי-קומוניסטית כאחד ולהקפיד על ניטרליות גמורה. הבודהיסטים ניסו כמיטב יכולתם לדאוג טובת הכלל בלי להיות חד-צדדיים ובכל זאת הואשמו שהם בעד הקומוניסטים

לאורך כל המאבק שלנו התחוללו התרחשויות ספונטאניות של אהבה: נזיר יושב בשלווה מול טנק מתקדם; נשים וילדות מרימות את ידיהן החשופות נוכח גדרות תיל; סטודנטים מתעמתים עם חיילי המשטרה הצבאית שעוטים מסכות מפלצתיות ואוחזים ברובים מכודנים; נשים צעירות רצות דרך עננים של גז מדמיע עם תינוקות בזרועותיהן; שביתות רעב שקטות וסבלניות; נזירים ונזירות שמעלים את עצמם באש בניסיון להשמיע קול שיחדור מבעד לשאון המלחמה. כל המאמצים הללו הניבו פירות.

כל פעולה לא-אלימה מצריכה הבנה יסודית של המצב ושל הפסיכולוגיה של האנשים. בוייטנאם קיבלנו רעיונות רבים מהמסורת הבודהיסטית ולמדנו מהטעויות שלנו תוך כדי פעולה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, נזירים בודהיסטים הצטרפו למאבק לעצמאות מהצרפתים וזכו עקב כך לאהדה עממית. כאשר פרצה מלחמת וייטנאם האהדה הזו עדיין היתה קיימת. הידע שנרכש במאבק לעצמאות איפשר לנו ללכת מעבר להתנגדות פאסיבית ולפעול באופן אקטיבי על מנת לגבור על המלחמה והדיכוי. ב-1966 גילו תושבי הערים הואה ודננג שהמרשל נגוין קאו קי מתכוון לשלוח טנקים וחיילים על מנת לדכא את תנועת השלום. בתגובה הם הוציאו לרחובות את המקדשים המשפחתיים שנמצאים בכל בית – החפץ המקודש ביותר שיש לכל משפחה. התרבות והמסורת שלהם נהיו למקור תמיכה בהתנגדות לכוחות ההרס. היו אנשים שמתחו ביקורת על הצעד הזה באומרם שזה הוא שימוש בדת לצרכים פוליטיים. אני לא מסכים עם הטענה הזו. הם עשו שימוש בכוח הרוחני החזק ביותר שלהם כדי לעמוד מול האלימות. לא היה זה מעשה פוליטי; זה היה מעשה של אהבה.

מהטמה גנדהי עשה שימוש נרחב בצומות במאבק לעצמאות הודו וכך היה גם בוייטנאם. לעתים אלפי אנשים צמו יחדיו ולעתים היה מדובר בצום של אדם בודד. הצום היה סוג של תפילה על מנת לטהר את ליבנו, לחשל את כוח הרצון שלנו ולעורר מודעות וחמלה אצל אחרים. כאשר טיך טרי קואנג צם במשך 100 ימים, הדבר עורר את המודעות והחמלה של האנשים שחלפו על פני המרפאה בה שכן. כתוצאה מכך הם הרגישו שהם מוכרחים להיפגש, לדבר ולתכנן וסייעו בכך לקידום המאבק. טיך טרי קואנג לא תכנן לצום. הוא היה חייב לצום

מעצמות העל נלחמו בוייטנאם ותוך כדי כך גרמו למותם של אלפי חקלאים וילדים ולהרס חסר רחמים של ארצנו. לא הצלחנו לעצור את הלחימה; לא הצלחנו לגרום לכך שיקשיבו לנו ויבינו אותנו. היתה לנו מעט מאוד גישה לתקשורת הבין לאומית. אנשים חשבו שאנחנו רוצים לתפוס את השלטון אבל השלטון ממש לא עניין אותנו. הדבר היחיד שרצינו היה לעצור את הטבח. קולות העם הוייטנאמי – 80 אחוז מהם בודהיסטים – נעלמו בהמולת הירי וההפצצות. אבל הבנו שהמטרה והאמצעים אחד הם. מעולם לא נקטנו בפעולה שהיתה מנוגדת למחויבות שלנו לאי-אלימות.

טיך קואנג דוק מעלה את עצמו באש
טיך קואנג דוק מעלה את עצמו באש

ב-1963 טיך קואנג דוק צעד לצומת מרכזי והתיישב בתנוחת הלוטוס. הוא שפך על עצמו דלק והפך את עצמו ללפיד בוער. אחד מתלמידיו הקריא לתקשורת את מילותיו האחרונות. על ידי המעשה הזה טיך קואנג דוק העיר את העולם להכיר בסבל של המלחמה ורדיפת הבודהיסטים. כאשר מישהו נעמד באומץ כזה מול אלימות, משתחרר כוח של שינוי. כל פעולה לשלום מצריכה שמישהו אמיץ שיצא נגד אלימות ויעורר השראה לאהבה. אהבה והקרבה יוצרים תגובת שרשרת של אהבה והקרבה

אני מאמין בכל ליבי שהנזירים והנזירות אשר העלו את עצמם באש לא שאפו למותם של המדכאים אלא רק לשינוי המדיניות שלהם. האויבים שלהם לא היו בני אדם אלא חוסר הסובלנות, הפנאטיות, הדיכוי, החמדנות, השנאה והאפליה ששרו בליבות בני ובנות ארצם

התנאי הבסיסי לפעולה לא-אלימה הוא שבתוכך קיימת המהות של חמלה ואי-אלימות. נקטנו בטקטיקות מגוונות של אי-אלימות. שר החוץ וו-ואן מאו, התפטר ב-1963 וגילח את ראשו במחאה על האלימות של המשטר. סטודנטים ופרופסורים רבים נהגו כך בעקבותיו. היו שביתות בנמלים ובשווקים, בעלי עסקים החזירו במחאה את רשיונות העסק שלהם. פרופסורים ונשיאי אוניברסיטאות התפטרו וסטודנטים ותלמידי תיכון החרימו שיעורים ובחינות. אנשים שגוייסו לצבא סירבו לקחת חלק בלחימה. הממשלה הגיבה לפעולות הללו בסנקציות מזוויעות – גז מדמיע, רימונים, מעצרים ועינויים – על מנת לשבש ולדכא את התנועה הלא-אלימה.

סוכני משטרה התחזו לנזירים ונזירות וחדרו לתנועה שלנו. הם פגעו בשם התנועה וזרעו פחד. הם הסיתו את הקיצונים והפנאטים להרוס את התנועה. איש אינו יודע כמה מנהיגים בודהיסטים ולא בודהיסטים של התנועה הלא-אלימה נעצרו ונהרגו. אפילו עובדים סוציאלים שפעלו לעזור לחקלאים הותקפו ונרצחו. 8 מחברי התנועה שהקמתי – בית הספר לשירות חברתי של הנוער – נחטפו, 6 נרצחו ו-11 נפצעו באורח קשה.כל זה משום שסירבו לבחור צד במלחמה. בטקס הזיכרון לנרצחים, חברי התנועה חידשו בפומבי את המחויבות שלהם לאי-אלימות: "כעת, בנוכחותם של חברינו היקרים שגופותיהם מונחות כאן, אנו מצהירים שאיננו יכולים לראות את הרוצחים שלהם כאויבינו. זרועותינו פתוחות לרווחה ואנו נכונים לחבק כל רעיון שיעזור לנו להמשיך לפעול בצורות לא אלימות למען הוייטנאמים".

—————————–

דומה אך שונה: השבוע החלו הפגנות בערים שונות בטיבט. כוחות סינים פתחו באש חיה והרגו לפחות 2 מפגינים. כאן יש דיווח בעברית וכאן דיווח נרחב יותר באנגלית.

בישראל, הורסים בתים במזרח ירושלים, מפנים משפחות מדיור ציבורי ומתכננים לפנות עשרות אלפי בדואים מאדמותיהם.

חופן של עלים 2

מאבק לא-אלים

המאבקים החברתיים שמטלטלים את העולם בשנה האחרונה הופכים את הנושא של מאבק לא-אלים לאחת הסוגיות הפוליטיות החשובות של זמננו. זה נושא שעסקתי בו לא מעט והוא מציב אתגר מרתק בפני קהילת הדהרמה. המחויבות של מתרגלי דהרמה לאי-אלימות ברורה ולא מעט מהפעילות של דהרמה מעורבת חברתית מבוססת על המניע הבסיסי הזה. עדות לכך היתה ההתגייסות המרשימה של הקהילה לקמפיין "לא יורים בספטמבר". אלא שאנחנו – אנשי הדהרמה – נוטים להירתע ממאבקים.
חשוב שנחקור את הרתיעה הזו ונבדוק עד כמה היא מוצדקת ובאיזו מידה היא מבוססת על תפיסות שגויות: תפיסות שגויות באשר למהו מאבק ותפיסות שגויות באשר לעצמנו. מניסיוני אני יכול להגיד שמאבק לא-אלים הוא אתגר דהרמי לחלוטין. דווקא על שום המחויבות שלנו לאי-אלימות חשוב שנצליח להראות שאי-אלימות אינה באה על חשבון היכולת לשנות את המציאות. Continue reading "חופן של עלים 2"

אירועים קרובים

בשבוע הבא 1-3/12 מתקיים קורס של מדיטציה, דהרמה ומעורבות חברתית בהנחיית סטיבן פולדר ושירי בר. פרסמנו כבר את הקורס הנהדר הזה אבל שווה להמליץ עליו שוב. הרשמה כאן

ביום ששי 9/12 יתקיים בתל אביב מצעד זכויות האדם. בשנה שעברה השתתפנו בו וכך גם הפעם. כאשר אנחנו מהדהדים את מילות הבודהה ומאחלים – מי יתן וכל הברואים יהיו חופשיים מסבל – אנחנו מבטאים את ההכרה שהחופש הזה הוא זכותנו וזכותם של אלו החיים סביבנו. בתרגול אנו לומדים איך לממש את הזכות הזו ללא תלות בנסיבות ובמבנים חברתיים: סבל והחופש ממנו נעוצים בהאחזות שלנו, בעוינות בחמדנות ובפחד שבתוכנו. אולם לא פחות מכך אנחנו גם מפנימים את התלות ההדדית והתהוות הגומלין בין כל התופעות. אי לכך הבהירות והשמחה של התודעה שלנו ושל החיים סביבנו בהחלט תלויות ומושפעות מהאופן בו החברה מתנהלת. הבודהה עצמו גם אם לא כינה את עצמו "פעיל זכויות אדם" בהחלט פעל בצורה שאתגרה מבנים חברתיים לא צודקים: הוא סירב להכיר בהיררכיית הקאסטות ובפרט התייחס אל ה-untouchables כאל שווים לו באנושיותם. נשים התקבלו על ידו כנזירות והוא התערב על מנת למנוע מלחמות. אלמנות, חולים קשים ואנשים עם מגוון של מצוקות מצאו מפלט בזכות טוב הלב שלו והחכמה של תורתו. מצד שני, אם בוחנים את חוסר הצדק שקיים בחברה שלנו קל לזהות איך הוא צומח מתוך תודעה לא שלווה שמונעת על ידי חמדנות, פחד, בורות ועוינות. כך, התודעה והחברה שלובות זו בזו  ויוצרות אחת את השניה. אולי אנחנו יכולים להביא איתנו למצעד קריאה לחברה שמפנה עורף לאותם רעלים ומקדישה את המשאבים שלה על מנת לטפח תודעה של טוׁב. זכותנו לחיות בחברה כזו.

ניפגש בשעה 9:30 בגן ברחוב החשמונאים פינת רחוב ביל"ו (כאן תמצאו מפה) למדיטציה והתכווננות. משם נלך יחד לכיכר הבימה ולמצעד שיתחיל בסביבות 10:00. המצעד יסתיים בשעה 12:00 בעצרת בכיכר רבין. אם ברצונכם להגיע למדיטציה בשעה 9:30 בבקשה כיתבו לנו כדי שנוכל לעדכן אתכם במקרה של שינוי כלשהו (בגלל מזג האויר למשל). מי שמגיע/ה מחוץ לתל אביב יכול להירשם להסעה דרך האתר של המצעד (תוכלו לפגוש אותנו ב -10:15 ברחוב מרמורק פינת הוברמן). מי שרוצה לעזור לנו בהתארגנות לקראת האירוע נא ליצור קשר ומי שרוצה לעזור בהפצת המצעד (לקבל פוסטרים לתליה או גלויות לחלוקה) מוזמן לפנות למארגנים.

בשבת הקרובה 26/12 אנחה בכליל מפגש לימוד בדבר מאבקים לא-אלימים. אני לא יכול להתיימר למומחיות גדולה בתחום אבל שמחתי מאוד על ההזמנה לחלוק את שאני יודע. למאבקים לא-אלימים יש היסטוריה מפוארת שלא מוכרת מספיק. יתר על כן, מאבק מוצלח מצריך הבנה, נחישות ותכנון מעמיק. האסטרטגיה של מאבק לא-אלים יכולה לשמש אותנו בחיי היומיום, לחיזוק הקהילה שלנו וכדי להניע יחד עם שותפים אחרים מהלכים שישנו את החברה שבה אנו חיים. מידע והרשמה כאן

ביום ששי 16/12 מתקיים בסמינר הקיבוצים אירוע תחת הכותרת "הבודהיזם במערב – לאן?". אני אדבר שם לצד אנשים שתמיד כדאי לנצל את ההזדמנות לשמוע אותם: פרופסור יעקב רז, איתמר בשן, נעמה אושרי ודניאל סומבלר. את האירוע ינחו אילן לוטנברג ואבי פאר שגם יוזמים את המפגשים הללו אחת לכמה חודשים. בין הנושאים שנדבר עליהם: האם ייתכן בודהיזם "חילוני", משולל יסוד של אמונה? האם העיסוק הרוחני בבודהיזם אינו משמש ככלי להאדרת האגו? האם ניתן להסתפק במדיטציה רק ככלי לשיפור איכות החיים? האם יש מקום לבודהיזם מעורב חברתי? מהי המשמעות של להיות "בודהיסט" בחברה המערבית של ימינו, מרחק של 2600 שנים מן האיש שאף פעם לא לימד "בודהיזם" או "מדיטציה" וודאי שלא הגדיר את עצמו כ"בודהיסט"? ההשתתפות כרוכה בתשלום סמלי ובעיקר בהרשמה מראש.

סכסוכים, הנטיה לדמוניזציה והאלטרנטיבה של הבודהה – שיחת דהרמה של נחי אלון

לפני כשבוע התקיימה בבית הסנגה שיחת דהרמה של נחי אלון במסגרת סדרת השיחות שאנחנו מקיימים אחת לחודש.

השיחה עסקה בסכסוכים ובהתמודדות לא אלימה איתם. התמודדות לא אלימה שכזו מנוגדת לדפוסי החשיבה והרגש המושרשים בנו ולכן היא קוראת לבחינה עמוקה של התודעה והנפש. כאן יכולה להיכנס הדהרמה.

נחי נתנן שיחה מרתקת תוך הסתמכות על תיאור סכסוכים מחייו של הבודהה. הוא התחיל מהתייחסות לסכסוכים ברמה האישית של החיים ולאחר מכן נגע גם במאבקים המתרחשים בשדה החברתי והלאומי.

בעוד שהחלק הראשון – האישי – של השיחה היה נפלא, הרי שהחלק החברתי-פוליטי היה כללי מדי לטעמי. מהכרותי עם נחי אני יודע שהוא לא נרתע מדיבור ישיר וברור על סוגיות פוליטיות והוא אף היה מעורב במספר מאבקים חברתיים-פוליטיים. לכן אני מייחס את ההמנעות מלהכנס יותר לעובי הקורה לא לחוסר עניין בתימה הזו – אני יודע שההיפך הוא הנכון. הדבר קשור כנראה לזהירות שרבים מאיתנו חשים בבואנו "לערבב" דהרמה ופוליטיקה. כנראה שיש לנו עוד מה ללמוד על מנת להרגיש יותר בנוח לדבר אקטיביזם, חברה ופוליטיקה בהיכלות הדהרמה.

בכל מקרה, השיחה היא גם מעניינת מאוד וגם רלבנטית.להאזנה, ליחצו כאן.

זו גם הזדמנות להזכיר את השיחה הבאה בסדרה – עם איריס דותן שתתקיים ב 3/3. פרטים בקרוב.