חופן של עלים
מוסף הארץ פרסם כתבה גדולה על תכנית "שפת הקשב" שפועלת במערכת החינוך בארץ מזה עשר שנים. התכנית שפותחה על ידי שימי לוי (מורת דהרמה בעמותת תובנה) מבוססת על תרגילים של דימיון מודרך והקשבה לגוף. התכנית היא הישג יוצא דופן – בקנה מידה בין לאומי -בו תרגול המדיטציה וחמלת הדהרמה עברו תרגום מוצלח מהם נוצר כלי שימושי לילדים בבתי ספר יסודיים. התוצאות – כפי שעולה מהכתבה – מרשימות ומחממות את הלב.
קרן ארבל כתבה רשימה מקיפה שמסבירה שהדרך הבודהיסטית אינה מעודדת התכנסות והתנתקות מהחיים. שווה לקרוא גם כדי להנות מבקיאותה הרבה של קרן וגם כי יש ערך להשתחרר מהדימוי השגוי הנ"ל. כפי שכתבתי בתחילתו של דיון שהוביל לרשימה של קרן: המחשבה שהבודהיזם מנותק או מעודד התנתקות מהחיים מעידה בעיקר על היותה של קהילת הדהרמה במערב – ובישראל – מאוד צעירה. ככל שהקהילה הזו מתבגרת נהיה יותר ויותר ברור שבדיוק ההיפך הוא הנכון.
עוד באותו עניין, אילן לוטנברג שלח לי מאמר מאת פרופסור קנת' קראפט שמסביר איך לאורך כל ההיסטוריה, דמויות בודהיסטיות מובילות עסקו בשינוי חברתי. כדי לקרוא את המאמר המלא יש צורך להרשם כמנויים למגאזין Tricycle. אולם באתר של קראפט יש גישה לכמה מאמרים אחרים שלו על דהרמה מעורבת חברתית. נראה מאוד שווה קריאה.
אבינדב בגין (הבן של, הנכד של) פרסם לפני שנה את "סיום הסכסוך", ספר המורכב מקטעים קצרים ומעוררי השראה על הסכסוך היהודי-פלסטיני כשיקוף של התודעה המפרידה והמסכסכת שלנו. אבינדב כותב טור אישי בYNET וכאן תוכלו לקרוא את הטור האחרון שפרסם. לטעמי, כתיבתו של בגין היא יוצאת דופן בחדות ובבהירות שלה. חסרה לי אצלו התייחסות לתנאים הארציים שמזינים אי-צדק, אלימות ושאר מרעין בישין. את התנאים הללו ראוי – ואפשר – לשנות גם בלי קשר לשינוי התודעתי שהוא מדבר עליו. אבל אלו מאיתנו העוסקים בשינוי התנאים הארציים, לא תמיד נותנים את הדעת על התודעה שמטפחת את המציאות השבורה שלנו. התודעה הזו משותפת לכולנו וכך יוצא שלכולנו יש חלק באלימות ובכאב. כאמור, אני ממליץ בחום לקרוא.
בתחילת אוקטובר יתקיים רטריט העבודה השנתי "להיות שלום" של סנגהה-סווה. כמו בשנים הקודמות מדובר על שבועיים של הצטרפות למסיק הזיתים של חקלאים פלסטינים בגדה המערבית. הרטריט משלב עבודה, שיחה, לימוד אודות הסכסוך ומדיטציה. נדמה לי שזו השנה החמישית שבה מתקיים הרטריט המיוחד הזה – מדובר בהזדמנות ייחודית להכיר את המציאות בשטחים ולפעול לשלום בתמיכתה של קהילה מתרגלת. זוהר וניית'ן שמובילים את הרטריט הם מורים – אנשים – חכמים ובעלי לב גדול. גם אנחנו נגיע ונסייע. אחרי הרטריט הראשון שלהם בארץ פרסמתי ראיון איתם. פרטים והרשמה כאן.
זהו להפעם. נשמח לפרסם לקטים דומים בעתיד ואתם מוזמנים לשתף אותנו בחומרים מעניינים שמגיעים אליכם.
הזמנה ליום עבודה בדיר איסטיה
ביום שבת 9/7 ניסע לכפר דיר איסטיה בנפת שכם לא רחוק מאריאל. בתכנית – מפגש עם אנשים מהכפר ועבודה בשדות.
הקשר שלנו עם הכפר נוצר לפני שנה וחצי דרך קבוצת סנגהה-סווה. בביקור בכפר בחודש מאי המארחים שלנו סיפרו על שתי בעיות:
רבבה, אחת ההתנחלויות השכנות התרחבה וכעת כמה בעלי אדמות פלסטינים מנועים מלהיכנס לאדמותיהם שההתנחלות התקרה אליהן.
אדמות אחרות של הכפר נמצאות בואדי קנה והפעילות החקלאית שם מאוד מוגבלת מכיוון שהמקום הוכרז על ידי ישראל כשמורת טבע.
אנחנו ניסע לכפר בבוקר ונשהה שם על 17:00 בערך. מוזמנים מאוד להצטרף אלינו – אנא כיתבו לנו אם בכוונתכם להגיע.
—————————-
בהזדמנות זו, תזכורת על סדרת הפגישות "דהרמה ומעורבות חברתית" שאעביר בחודש יולי בבית בהוואנא בתל אביב:
המפגשים יוקדשו להבנת המשמעות של היותנו מתרגלי דהרמה החיים תוך קשרי גומלין ותלות הדדית עם חברה שמתמודת עם אתגרים מגוונים ומצוקות לא פשוטות. מה עושה לנו הפער בין תפישת העולם שהתרגול מפתח בנו והערכים של החברה הכללית? אלו מצוקות הוא מעורר ומה הדרך שלנו להתמודד עימן – ניתוק? כעס? פעולה? אם נרצה לפעול בחברה שלנו הרי שחכמת הדהרמה יכולה להנחות אותנו במסע הלא פשוט הזה – להקשיב, להבין את המציאות, להתמודד עם מצבים בהם רצוננו אינו מתממש, לשחרר את המחשבה שלנו ולפתוח את הלב כביטוי ישיר לחברה המתוקנת שאנחנו רוצים לקיים. לא פחות מכך העשייה החברתית יכולה להיות פן מרכזי בתרגול שלנו. דרכה נפגוש את הקצוות שלנו וגם נכיר לעומק את היכולות שלנו. במפגשים נבחן את הסוגיות הללו וגם שוגויות אחרות. נעשה זאת מתוך הפרספקטיבה של הדהרמה ומתוך ניתוח של אתגרים חברתיים שונים.
המפגשים יכללו מדיטציה, שיחה, תרגילים חווייתים וחשיבה משותפת.
הפגישות תתקיימנה בתאריכים 7.7, 14.7, 21.7, 28.7 בין השעות 21:30-19:30
הרשמה בטלפון 03-6025429 או במייל bhavana@bhavanahouse.org
דהרמה מעורבת חברתית 