לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס

20 ביולי – הצבא עקר יותר מ-200 עצי זית באדמות דיר איסתיא

אתמול (יום שלישי ה-21 ביולי) כוחות של הצבא והמנהל האזרחי עקרו כרם זיתים באדמות הכפר דיר איסתיא. שלושה באגרים עקרו למעלה מ-200 עצי זית אשר נשתלו בידי בעל האדמה לפני 15 שנים. שטח הכרם היה 17.5 דונם. לפני כשלושה חודשים קיבל בעל האדמה צו לעקור את העצים בטענה שמדובר באדמות מדינה, כלומר שהוא כלל אינו בעל הקרקע אלא פולש. הוא עתר באמצעות ארגון JLAC לבית המשפט הישראלי אולם השופט קיבל את טענות המדינה ודחה את העתירה. המשך קריאת הפוסט "לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס"

עדכון לגבי ביוב רבבה ותזכורת על שני אירועים

ראשית, תזכורת לגבי שני אירועים שמתרחשים השבוע: בשבת 18/2 אנו מקיימים יום תרגול בחיפה. אנא, הירשמו מראש.
וביום רביעי 15/2 ידבר ביפו המורה הטיבטי ג'אדו רינפוצ'ה על ההיבט הרוחני של מאבקים. גם לאירוע זה יש צורך להירשם מראש.

עדכון חיובי בעניין הביוב של התנחלות רבבה. כשבוע אחרי הפקסים ששלחנו, קיים המשרד להגנת הסביבה שימוע למועצה האזורית שומרון שאחראית על הטיפול בביוב. השימוע אמנם נקבע לפני המכתבים ששלחנו אבל יכול להיות שהמעורבות שלנו תרמה לכך שתיקון הביוב לא ימשיך להתעכב. בתחילת החודש התחילו עבודות להנחת צינור שיחבר את הביוב של רבבה למתקן בקריית נטפים שנמצאת כמה קילומטרים משם. זה כמובן מצוין. המשך קריאת הפוסט "עדכון לגבי ביוב רבבה ותזכורת על שני אירועים"

אהבה בפעולה – טיך נהאת האן על מאבק לא אלים

תודה לכל מי ששלח/ה פקסים בעניין הביוב ברבבה. בתגובה לפקסים התקבלו תשובות הן מקמ"ט איכות סביבה במינהל האזרחי, בני אלבז והן מרונן זהבי שמרכז את נושא המים והשפכים במחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה . נמשיך לעדכן לגבי "פעילות האכיפה" שמוזכרת בתגובה של מר זהבי ולגבי פעולות נוספות שיתכן וניזום אנחנו

    בפברואר יבקר בארץ המורה הטיבטי רינפוצ'ה. ב 15/2 הוא ידבר ביפו על ההיבט הרוחני של מאבקים
באמצע מרץ מתוכנן אירוע שמשותף לנו ולקבוצות הדהרמה בישראל בכותרת   "מאבקים חברתיים ברוח הדהרמה". דוברים שונים ידברו על מאבקים לחופש, שלום וצדק חברתי שהתקיימו בארצות בודהיסטיות. לאחר מכן, בשיח משותף למורי דהרמה ופעילים חברתיים בישראל ידובר על מה אנו יכולים ללמוד מאותם מאבקים לצורך המאבקים החברתיים והפוליטיים שמתקיימים בישראל. בקרוב נפרסם תאריך מדויק ותכנית לאירוע.

הטקסט הבא לקוח מפרק בשם "אהבה בפעולה" מהספר "פרקים בשינוי חברתי לא-אלים" של מורה הזן הוייטנאמי טיך נהאת האן. מקווה שתמצאו אותו מעורר השראה

אהבה בפעולה

אהבה היא המהות של אי-אלימות. אהבה והנכונות לפעולה לא אנוכית מולידות באופן טבעי אסטרטגיות, טקטיקות וטכניקות של מאבק לא אלים. אי-אלימות היא תהליך; היא אינה דוגמה קפואה. סוגים אחרים של מאבק יכולים להיות ניזונים מחמדנות, שנאה, פחד או בורות. אבל מאבק לא אלים אינו משתמש במקורות אנרגיה כאלו שכן הם יהרסו הן את האנשים והן את המאבק. פעולה לא אלימה, שנולדת מתוך מודעות לסבל וניזונה על ידי אהבה, הינה הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם היריב.

טיך נאת האן
טיך נאת האן

המאבק הבודהיסטי לשלום בוייטנאם בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, נולד מתוך הסבל העצום שכוחות בין לאומיים המיטו על ארצנו.שפיכות-דמים ותופת-אש עשו שמות בארץ. בכל מקום אנשים נעקרו מישוביהם. מלחמת וייטנאם היתה בראש ובראשונה מאבק אידיאולוגי. על מנת לדאוג להישרדותם של בני עמנו היה עלינו להתגבר על הפנאטיות הקומוניסטית והאנטי-קומוניסטית כאחד ולהקפיד על ניטרליות גמורה. הבודהיסטים ניסו כמיטב יכולתם לדאוג טובת הכלל בלי להיות חד-צדדיים ובכל זאת הואשמו שהם בעד הקומוניסטים

לאורך כל המאבק שלנו התחוללו התרחשויות ספונטאניות של אהבה: נזיר יושב בשלווה מול טנק מתקדם; נשים וילדות מרימות את ידיהן החשופות נוכח גדרות תיל; סטודנטים מתעמתים עם חיילי המשטרה הצבאית שעוטים מסכות מפלצתיות ואוחזים ברובים מכודנים; נשים צעירות רצות דרך עננים של גז מדמיע עם תינוקות בזרועותיהן; שביתות רעב שקטות וסבלניות; נזירים ונזירות שמעלים את עצמם באש בניסיון להשמיע קול שיחדור מבעד לשאון המלחמה. כל המאמצים הללו הניבו פירות.

כל פעולה לא-אלימה מצריכה הבנה יסודית של המצב ושל הפסיכולוגיה של האנשים. בוייטנאם קיבלנו רעיונות רבים מהמסורת הבודהיסטית ולמדנו מהטעויות שלנו תוך כדי פעולה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, נזירים בודהיסטים הצטרפו למאבק לעצמאות מהצרפתים וזכו עקב כך לאהדה עממית. כאשר פרצה מלחמת וייטנאם האהדה הזו עדיין היתה קיימת. הידע שנרכש במאבק לעצמאות איפשר לנו ללכת מעבר להתנגדות פאסיבית ולפעול באופן אקטיבי על מנת לגבור על המלחמה והדיכוי. ב-1966 גילו תושבי הערים הואה ודננג שהמרשל נגוין קאו קי מתכוון לשלוח טנקים וחיילים על מנת לדכא את תנועת השלום. בתגובה הם הוציאו לרחובות את המקדשים המשפחתיים שנמצאים בכל בית – החפץ המקודש ביותר שיש לכל משפחה. התרבות והמסורת שלהם נהיו למקור תמיכה בהתנגדות לכוחות ההרס. היו אנשים שמתחו ביקורת על הצעד הזה באומרם שזה הוא שימוש בדת לצרכים פוליטיים. אני לא מסכים עם הטענה הזו. הם עשו שימוש בכוח הרוחני החזק ביותר שלהם כדי לעמוד מול האלימות. לא היה זה מעשה פוליטי; זה היה מעשה של אהבה.

מהטמה גנדהי עשה שימוש נרחב בצומות במאבק לעצמאות הודו וכך היה גם בוייטנאם. לעתים אלפי אנשים צמו יחדיו ולעתים היה מדובר בצום של אדם בודד. הצום היה סוג של תפילה על מנת לטהר את ליבנו, לחשל את כוח הרצון שלנו ולעורר מודעות וחמלה אצל אחרים. כאשר טיך טרי קואנג צם במשך 100 ימים, הדבר עורר את המודעות והחמלה של האנשים שחלפו על פני המרפאה בה שכן. כתוצאה מכך הם הרגישו שהם מוכרחים להיפגש, לדבר ולתכנן וסייעו בכך לקידום המאבק. טיך טרי קואנג לא תכנן לצום. הוא היה חייב לצום

מעצמות העל נלחמו בוייטנאם ותוך כדי כך גרמו למותם של אלפי חקלאים וילדים ולהרס חסר רחמים של ארצנו. לא הצלחנו לעצור את הלחימה; לא הצלחנו לגרום לכך שיקשיבו לנו ויבינו אותנו. היתה לנו מעט מאוד גישה לתקשורת הבין לאומית. אנשים חשבו שאנחנו רוצים לתפוס את השלטון אבל השלטון ממש לא עניין אותנו. הדבר היחיד שרצינו היה לעצור את הטבח. קולות העם הוייטנאמי – 80 אחוז מהם בודהיסטים – נעלמו בהמולת הירי וההפצצות. אבל הבנו שהמטרה והאמצעים אחד הם. מעולם לא נקטנו בפעולה שהיתה מנוגדת למחויבות שלנו לאי-אלימות.

טיך קואנג דוק מעלה את עצמו באש
טיך קואנג דוק מעלה את עצמו באש

ב-1963 טיך קואנג דוק צעד לצומת מרכזי והתיישב בתנוחת הלוטוס. הוא שפך על עצמו דלק והפך את עצמו ללפיד בוער. אחד מתלמידיו הקריא לתקשורת את מילותיו האחרונות. על ידי המעשה הזה טיך קואנג דוק העיר את העולם להכיר בסבל של המלחמה ורדיפת הבודהיסטים. כאשר מישהו נעמד באומץ כזה מול אלימות, משתחרר כוח של שינוי. כל פעולה לשלום מצריכה שמישהו אמיץ שיצא נגד אלימות ויעורר השראה לאהבה. אהבה והקרבה יוצרים תגובת שרשרת של אהבה והקרבה

אני מאמין בכל ליבי שהנזירים והנזירות אשר העלו את עצמם באש לא שאפו למותם של המדכאים אלא רק לשינוי המדיניות שלהם. האויבים שלהם לא היו בני אדם אלא חוסר הסובלנות, הפנאטיות, הדיכוי, החמדנות, השנאה והאפליה ששרו בליבות בני ובנות ארצם

התנאי הבסיסי לפעולה לא-אלימה הוא שבתוכך קיימת המהות של חמלה ואי-אלימות. נקטנו בטקטיקות מגוונות של אי-אלימות. שר החוץ וו-ואן מאו, התפטר ב-1963 וגילח את ראשו במחאה על האלימות של המשטר. סטודנטים ופרופסורים רבים נהגו כך בעקבותיו. היו שביתות בנמלים ובשווקים, בעלי עסקים החזירו במחאה את רשיונות העסק שלהם. פרופסורים ונשיאי אוניברסיטאות התפטרו וסטודנטים ותלמידי תיכון החרימו שיעורים ובחינות. אנשים שגוייסו לצבא סירבו לקחת חלק בלחימה. הממשלה הגיבה לפעולות הללו בסנקציות מזוויעות – גז מדמיע, רימונים, מעצרים ועינויים – על מנת לשבש ולדכא את התנועה הלא-אלימה.

סוכני משטרה התחזו לנזירים ונזירות וחדרו לתנועה שלנו. הם פגעו בשם התנועה וזרעו פחד. הם הסיתו את הקיצונים והפנאטים להרוס את התנועה. איש אינו יודע כמה מנהיגים בודהיסטים ולא בודהיסטים של התנועה הלא-אלימה נעצרו ונהרגו. אפילו עובדים סוציאלים שפעלו לעזור לחקלאים הותקפו ונרצחו. 8 מחברי התנועה שהקמתי – בית הספר לשירות חברתי של הנוער – נחטפו, 6 נרצחו ו-11 נפצעו באורח קשה.כל זה משום שסירבו לבחור צד במלחמה. בטקס הזיכרון לנרצחים, חברי התנועה חידשו בפומבי את המחויבות שלהם לאי-אלימות: "כעת, בנוכחותם של חברינו היקרים שגופותיהם מונחות כאן, אנו מצהירים שאיננו יכולים לראות את הרוצחים שלהם כאויבינו. זרועותינו פתוחות לרווחה ואנו נכונים לחבק כל רעיון שיעזור לנו להמשיך לפעול בצורות לא אלימות למען הוייטנאמים".

—————————–

דומה אך שונה: השבוע החלו הפגנות בערים שונות בטיבט. כוחות סינים פתחו באש חיה והרגו לפחות 2 מפגינים. כאן יש דיווח בעברית וכאן דיווח נרחב יותר באנגלית.

בישראל, הורסים בתים במזרח ירושלים, מפנים משפחות מדיור ציבורי ומתכננים לפנות עשרות אלפי בדואים מאדמותיהם.

פעולה אחת לטוב – קוראים לתיקון הביוב ברבבה

אמש בוצע פשע שנאה בכפר דיר איסטיה. שלוש מכוניות הוצתו ועל הקיר של אחד המסגדים רוססה בעברית כתובת "תג מחיר גל אריה". גל אריה הוא שם של מאחז ליד איתמר שכוחות צבא הרסו אתמול. כמה מאיתנו שמעו על האירוע בחדשות של הבוקר ונחרדנו לשלומם של חברינו בכפר. דיברנו איתם ושמענו שאיש לא נפגע. שמענו גם את הסערה בקול שלהם. אני מסתובב מאז הבוקר עם מועקה גדולה. נארגן בקרוב ביקור הזדהות בכפר אבל הידיעה על הפגיעה הזו באנשים שקרובים לי מעלה בי פחד ודאגה עמוקה.

את הדברים שלהלן סיימנו להכין אתמול בכוונה לפרסם היום. למרות שאין קשר ישיר לפשע שבוצע אתמול, זו בכל זאת סוג של תשובה לאלו שהולכים בדרך האלימות והפחד.

בקיץ האחרון קרס מתקן הביוב בהתנחלות רבבה. מאז זורם ביוב מזוהם אל מטעי הזיתים של חלק מתושבי דיר איסטיה. בזמן המסיק עבדנו גם במטעים המזוהמים, ראינו את הביוב ואת הנזק שהוא גורם. בחודשים שעברו מאז, פנינו לגורמים שונים על מנת שהתקלה החמורה הזו תתוקן. כעת, נראה שהעניין מגיע לשלב מכריע ואנו זקוקים לעזרתכם. פניה מרוכזת שלנו לרשויות שונות יכולה לתת את הדחיפה הנדרשת כדי שהטיפול הנדרש יתרחש בהקדם, ישוקם האזור שנפגע מהביוב וינתן פיצוי לחקלאים הפלסטינים. כל הנדרש הוא שתיים-שלוש דקות על מנת לשלוח פקס (לא צריך מכשיר פקס, אפשר לשלוח דרך האתר הזה). פעולות דומות שהתרחשו בעבר היו יעילות והצליחו להשיג תוצאות.

אבל תחילה כדאי שיהיה לכם את המידע על מה שכבר נעשה.

מוסקים בתוך הביוב. אוקטובר 2011, דיר איסטיה בואך רבבה
מוסקים בתוך הביוב. אוקטובר 2011, דיר איסטיה בואך רבבה

עשינו לא מעט שיחות טלפון לרשויות האחראיות על הטיפול בביוב והתכתבנו במייל עם כמה ארגונים. גם היתקלות קטנה עם חיילים הייתה חלק מהסיפור. הפרטים מאוד מעניינים אבל לשם הקיצור נביא את תמציתם.

מתוך רצון להניע את רבבה לקחת אחריות על המחדל וחוסר רצון לפעול תוך התעמתות עם אנשיה, פנינו תחילה אל מזכירות הישוב. נתקלנו בהרבה עוינות ותוקפנות. סדרה של שיחות טלפון תוך הרבה הקשבה וסבלנות הורידו את מפלס האגרסיביות ואפילו הוזמנתי לבקר ולהיפגש עם המזכיר, חנניה שריקי. זו היתה שיחה מעניינת מצד אחד ומצד שני היא עשתה לי רע על הנשמה. לא הרגשתי שאני מצליח למוסס משהו בדעות המוצקות שלו. לבסוף, לא נותר לי אלא לומר לו – זה הביוב שלך שמזהם את הטבע ופוגע בפרנסה של החקלאים הפלסטינים. אתה לא מרגיש אחריות? לכך הוא רק משך בכתפיו ואמר שהוא עסוק מאוד והעניין הזה אינו בסדר העדיפויות שלו.

נחל הביוב
נחל הביוב

שריקי גם סיפר לי שהמשרד להגנת הסביבה אישר תקציב לתיקון הביוב. בפניה שעשינו למשרד נאמר לנו שהתכנית היא לחבר את הביוב של רבבה למתקן לטיהור שפכים באזור התעשייה ברקן, מרחק של כמה קילומטרים. התרשמנו שהאיש עימו דיברנו במשרד הוא מקצועי ואכפתי מאוד אבל הוא לא ידע לומר מתי העבודות יתבצעו "אולי מתישהו באמצע 2012". בינתיים הביוב ימשיך לזרום, "המשרד לא יכול לזרז את העבודות כי ביצוען נמצא באחריות המועצה אזורית שומרון".

התקשרנו לשי קבון, רכז פרויקטים ותשתיות זורמות במועצה האזורית שומרון. הוא לא רצה לענות לשאלות לגבי האפשרות לזרז את הטיפול בביוב. "תכתוב לפניות ציבור במועצה", הייתה תשובתו. התקשרנו גם לבני אלבז קמ"ט איכות סביבה במינהל האזרחי ומי שאחראי על הטיפול במפגעי ביוב בשטחים הפלסטינים הכבושים על ידי ישראל. אלבז סיפר שהוא יודע על העניין ושלאחר חיבור הביוב למתקן בברקן יעשו עבודות לשיקום השטח שנפגע. הנציג

עצים שהביוב הרג. עשרות עצי זית ממשיכים לשתות את הביוב.
עצים שהביוב הרג. עשרות עצי זית ממשיכים לשתות את הביוב.

שלנו שאל האם הדבר יעשה בתיאום עם בעלי הקרקע ותוך הימנעות מפגיעה נוספת במטעים. "ברור" ,הוא ענה. לאור ההתנהלות עד כה, זה לא נראה כל כך ברור.

השבוע נודע לנו שחלה התקדמות. הוחלט שהעבודות יתבצעו עד סוף מרץ 2012. כמו כן, נקבע שימוע למועצה האזורית שומרון שאחראית על הזיהום המתמשך. נעים לחשוב שאולי התעניינות שלנו הייתה בין הסיבות לכך.

עכשיו אנחנו מגיעים לפעולה הבאה שלנו ולמעורבות שלכם. אנחנו רוצים להיעזר בכם כדי להראות לגורמים המעורבים בשימוע שיש הרבה אזרחים ישראלים שמוטרדים מכך שכבר למעלה מחצי שנה מזהמים שפכים את הטבע ואת השדות החקלאיים. המטרה היא, כמו שכתבנו למעלה, ללחוץ כדי שלא יחולו עיכובים נוספים ושינתן פיצוי על הנזק שנגרם.

ניסחנו מכתב ואנו מבקשים שתשלחו אותו בפקס לגורמים השונים שאחראים על הנושא ושהוזכרו בסקירה הזו:

רונן זהבי, האחראי על הטיפול בזיהום שפכים במחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה. מספר פקס 08-9229135
יוני הישראלי, מנהל אגף הנדסה, מועצה האזורית שומרון: 03-9066457
חנניה שריקי המזכיר של רבבה: 03-9364334
בני אלבז, קמ"ט איכות סביבה במינהל האזרחי: 02-9977734
שייקה רוזנפלד, ממונה פניות ציבור, המועצה האזורית שומרון, 03-9066407

אפשר לשלוח פקסים דרך האתר החינמי הזה. השליחה נעשית דרך המחשב ואין צורך במכשיר פקס לשם כך. מכיוון שאפשר לשלוח רק 3 פקסים בבת אחת אנו מציעים שתשלחו תחילה לשלושת הגורמים הראשונים שציינו (הם החשובים בעינינו) . לאחר מכן חיזרו אל מסך השליחה כדי לשלוח לשניים הנותרים. ניסחנו (בלשון נקבה. מוזמנים לשנות ללשון זכר) את הפניה הבאה. אתם מוזמנים להעתיק אותה כלשונה – הוסיפו בסיום שם ומייל על מנת שיוכלו לחזור אליכם עם תגובה – או לשנות מה שנראה לכם. אם תקבלו תגובות נשמח מאוד לדעת על כך: תוכלו לפרסם אותן כאן כתגובה לרשימה או לכתוב לנו במייל.

תהנו.

ושנשפיע לטובה.
———————

הנידון: טיפול מהיר וממצה במתקן הביוב של רבבה 11/1/12

נשלח אל:

רונן זהבי, האחראי על טיפול בזיהום משפכים, מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה
יוני הישראלי, מנהל אגף הנדסה, המועצה האזורית שומרון
חנניה שריקי, מזכיר רבבה
שייקה רוזנפלד, ממונה פניות ציבור, המועצה האזורית שומרון
בני אלבז, קמ"ט איכות סביבה המנהל האזרחי

שלום,

אני חבר בקבוצה של ישראלים שמקיימים קשרי ידידות ושותפות עם תושבים בכפר דיר איסטיה. מאז הקיץ האחרון זורם ביוב מזוהם מהתנחלות רבבה אל מטעי הזיתים של חקלאים מהכפר. כמה מאיתנו הגיעו למטעים המדוברים וראו את הזיהום הקשה שאף גרם למותם של כמה עצים. אלו מאיתנו שלא ראו את המקום במו עיניהם שמעו דיווח וראו תמונות של עצים מוצפים בביוב.

בבירור שערכנו מול המשרד להגנת הסביבה נאמר לנו שהוקצה תקציב לצורך חיבור הביוב של רבבה למתקן טיהור שפכים בא.ת. ברקן. שמחתי לשמוע שלאחרונה הוחלט לזרז את ביצוע העבודות כך שתסתיימנה עד מרץ הקרוב.

למרות זאת, חורה לי שהביוב זרם חודשים רבים באין מפריע תוך זיהום הטבע ופגיעה בפרנסה ובבריאות של חקלאי דיר איסטיה. כמו כן אני חוששת מעיכוב בביצוע העבודות כפי שלעיתים קורה בעבודות תשתית. עוד חמור בעיני שלא נראה שהרשויות מתכוונות לפצות את החקלאים על הנזק שנגרם להם.

בשיחת טלפון שאחד מאיתנו קיים עם מר שי קבון, האחראי על פרויקטים ותשתיות זורמות במועצה האזורית שומרון, הוא סירב להתייחס לסוגיות אלו. קיימנו גם מספר שיחות עם המזכיר של התנחלות רבבה וגם הוא לא לקח אחריות למצב החמור.

ברור לי שבמקומות רבים בארץ מתמודדים עם תשתיות לקויות שיש לתקן ושהמקרה של רבבה אינו יוצא דופן מבחינה זו. יחד עם זו, אני מתרשמת שבשל העובדה שהניזוקים העיקריים מהמתקן המקולקל ברבבה הם פלסטינים הרשויות התמהמהו במתן מענה מיידי לנזק. קשה לי לדמיין מצב בו לא היה נמצא פיתרון מיידי לשדה חקלאי של יהודים שהיה מוצף בביוב.

למשל, חברי הקבוצה שלנו שביקרו במטעים הבחינו במשאית ונראה היה להם שהיא מגיעה לרוקן שפכים במתקן המקולקל. יש לחדול מיד מלהפנות משאיות כאלו אל המתקן המקולקל ובמקום זאת להפנות אותן אל מתקן אחר.

אני פונה אליכם בתוקף האחריות שיש לכם על התקלה החמורה הזו לפעול במהירות על מנת ש –

• העבודות לחיבור הביוב של רבבה למתקן בא.ת. ברקן יתחילו באופן מיידי
• ימצא פיתרון זמני שימנע את המשך הזיהום עד לביצוע העבודות
• יופסק פינוי השופכין במשאיות אל המתקן הלא פעיל
• יעשה תהליך לשיקום האדמה המזוהמת
• ינתן פיצוי לבעלי המטעים שזוהמו

כמו כן אני קוראת לכם לפעול תוך תיאום ושקיפות עם אנשי דיר איסטיה – הן כביטוי ללקיחת אחריות והן על מנת להבטיח שהעבודות המתוכננות לא יגררו פגיעה נוספת במטעים.

אודה על קבלת תשובה בהקדם.

בכבוד רב

שם:

דוא"ל: