אודות

המושג "Engaged Dharma" נטבע על ידי מורה הזן הוייטנאמי, מועמד פרס נובל לשלום, טיך נהאת האן. מתוך המפגש עם הדרך הרוחנית והתרגול צמחו – במערב כמו במזרח – קבוצות ואינדיוודואלים המחויבים לשינוי חברתי בהשראת הדהרמה (הדרך הבודהיסטית).

דהרמה מעורבת חברתית מביאה יחד שתיים מהכמיהות הגדולות ביותר של האדם: הכמיהה לשחרור התודעה והכמיהה לתיקון עולם. דהרמה מעורבת חברתית פועלת בשדה החברתי בהתאם לעקרונות בסיסיים של הדהרמה, ומתוך הבנה שעבודה פנימית ועשייה בשדה החברתי אינן נפרדות זו מזו: תרגול רוחני שמחפש לגלות ולבטא את האמת, היופי והחופש שבקיום האנושי אינו יכול להישאר אדיש נוכח אי צדק, מצוקות חברתיות והרס הסביבה. אקטיביזם שעובד ללא לאות ליצירת חברה צודקת והרמונית חייב להתייחס לאותם היבטים בנפש האדם שמניעים אותו ליצור או לתמוך במנגנונים וגופים שפועלים באלימות, תוך דיכוי אוכלוסיות חלשות וניצול הרסני של הסביבה.

במזרח אסיה הדהרמה היתה משולבת מאז ומתמיד במעורבות ועשייה בשדה החברתי. עם החלוצים במערב נמנים ברני גלאסמן רושי (Zen Peacemakers), ג'ואנה מייסי (The Work That Reconnects) ואחרים. בישראל, קבוצת "דהרמה מעורבת חברתית" היא בית לפעילים ולמתרגלים המבקשים להתמודד בעיניים פקוחות עם סוגיות מורכבות במציאות הישראלית. קראו עוד על קבוצות של עשייה חברתית ברוח הדהרמה בארץ ובעולם.

המאפיינים המרכזיים של פעילותנו:

  • מחויבות לאי-אלימות, הימנעות מהתלהמות וליבוי שנאה.
  • מחויבות לפעולה נחושה למניעת עוולות וליצירת חברה צודקת.
  • תקשורת מודעת ומאפשרת: לדבר כך שיוכלו להקשיב לי. לחפש ביצירתיות הזדמנויות ליצור הבנה.
  • עבודה מקבילה לשינוי בשטח ולשינוי הלכי הרוח בקהילה.
  • הקדשת משאבים לתמיכה בפעילים והעצמתם. ליבון דינאמיקות פנים-קבוצתיות בלי לתפוס את הליבון הזה כמעכב או בא על חשבון העשייה "החשובה באמת". פיתוח מיומנויות של הקשבה, חמלה, סובלנות, שיתוף ושוויון בעבודה פנים-קבוצתית.
  • פיתוח אמפטיה כלפי הצרכים והפחדים של כל הצדדים. הימנעות מדמוניזציה של יריבים. עמידה נחושה למען צדק תוך הכרה וכיבוד הלכי הרוח של המתנגדים לנו.
  • מודעות והתייחסות לחוסר שוויון וא-סימטריה ביחסי הכוחות בחברה. שימוש ביכולת שלנו לאינטרוספקציה כדי לזהות מתי הגדרות מקובלות לגבי צדק, אלימות וכו' הן תוצאה של התניות חברתיות.
  • העדר מחויבות לשום אידיאולוגיה זולת צמצום סבל אנושי ופיתוח חברה תומכת חיים.

השילוב בין תרגול רוחני ועשייה חברתית מושתת על מספר תובנות מרכזיות:

ההבנה שתרגול רוחני אינו יכול להצטמצם לעבודה פנימית ולעשייה במעגל של "אני" ו"שלי". הרי כל העולם הינו שלי והאני מעורבב עם כל הברואים "האחרים". המציאות מבקשת מאיתנו שוב ושוב שנגיב אליה ושנפעל בה. התעלמות מהפניות הללו היא ההיפך הגמור מהתודעה הבהירה והלב הפתוח שמתפתחים עם התרגול הרוחני

ההבנה ששינוי התודעה החברתית הוא חלק בלתי נפרד משינוי המציאות החברתית. מלחמות, אי-שוויון, ניצול וזיהום הסביבה הם תולדה של התפיסות והאמונות שלנו לגבי מה חשוב, מה צודק ומה אפשרי. כך, גם מצבן של מערכת החינוך, מערכת הבריאות, התקשורת והשלטון מבטא את סדרי העדיפויות שלנו ואת האופן בו אנו תופסים את החברה. לצד פעולה לתיקון חברתי-פוליטי נדרשת גם עבודה לשינוי התודעה כדי שתצמיח מנגנונים חברתיים-פוליטיים תומכי חיים.

ההבנה שעשייה חברתית היא תרגול רוחני מאתגר ומשמעותי מאין כמוהו. בכל עשייה נחשפים הדפוסים המנטאליים וההתניות שלנו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בעשייה המורכבת של שינוי פני החברה: איך למצוא את הדרך ללב של האנשים החיים סביבנו? איך להתמודד עם עוינות והתנגדות של אלו שהפעילות שלנו מפריעה להם? מה הוא האמצעי שיפעל הכי טוב במצב הנוכחי? מאין לגייס את האומץ, הנחישות והיצירתיות לשינוי מצבים מורכבים ומאתגרים? איך להתמודד עם שחיקה, תסכול ואכזבות שהן מנת חלקם של פעילים חברתיים? מה המשמעות של חמלה, אי-הצמדות לדעות וקבלה של המתרחש בהקשר של מאבק לשינוי החברה?

ההבנה שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים ושהעשייה שלנו צריכה להתעצב על פי הערכים שאנחנו שואפים לקדם. במילותיו של א.ג'. מוסט, "אין דרך לשלום, שלום הוא הדרך". כך, אם אנחנו שואפים לקדם חברה שוויונית שכבוד האדם והסביבה הם נר לרגליה עלינו לעשות זאת בהתאם לאותם ערכים: להימנע מאלימות, התלהמות וליבוי שנאה, לשמור על נקודת מבט רחבה ולא חד-צדדית ולוודא שאיננו מקריבים אנשים וערכים על חשבון "המטרה הגדולה" שאנחנו רוצים לקדם. הדבר נכון הן במפגש בינינו לבין כוחות שלהם אנחנו אולי מתנגדים וגם לגבי היחסים וההתנהלות הפנים קבוצתית.

כל התובנות הללו מבטאות את עיקרון העל שעולמנו הפנימי וסביבתנו החיצונית שלובים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה.

מודעות פרסומת