סרטון חדש – שבועת הבודהיסטווה

     הברואים הם רבים מספור – אני נשבעת לשחרר את כולם
     התשוקות הן ללא סוף – אני נשבע לשרש אותן
     הדהארמות הן ללא שיעור – אני נשבעת לרדת לעומקן
     דרך הבודהה היא חסרת גבולות – אני נשבע להשלימה במלואה

"דרכו של הבודהיסטווה" ובתוכו שבועת הבודהיסטווה הוא אחד הטכסטים המוכרים והחשובים בבודהיזם. הכמיהה והמחויבות שהוא מבטא לרווחתם של כל היצורים החיים הן גם מקור השראה למתרגלים ומתרגלות של בודהיזם מעורב חברתית.

אחד הטקסטים הראשונים שפרסמנו באתר שלנו היה תרגום של כמה מבתי השבועה.
בשבילנו הטכסט הזה הוא גם השראה לפעולה וגם מאיר את העשייה שלנו – לפעמים מאתגרת וכרוכה במפגש קרוב עם סבל ואלימות – באור מיטיב ומרחיב לב.

לאחרונה סמדר רגב אגמון הלחינה ושרה את הטכסט שמצאה אצלנו באתר. אנחנו התרגשנו מהתוצאה וביקשנו את רשותה להשתמש בשירה שלה כדי ליצור סרטון קצר שמבטא את הרוח והעשייה שלנו לאורך השנים.
איתן הרמן המוכשר ערך את הווידאו על בסיס תמונות שצולמו בפעילויות שלנו.
התוצאה יפהפייה ומרגשת.

תודה לסמדר, איתן וכל השותפים והשותפות לעשייה.

סמדר רגב אגמון היא עובדת סוציאלית ופעילה חברתית שבין השאר הקימה את נשיותי – עסק סביבתי-פמיניסטי להפצת מוצרי וסת אקולוגים. סמדר גם השתתפה בקורס מדיטציה לפעילות ופעילים חברתיות שקיימנו.

איתן הרמן מתרגל בעמותת תובנה ויוצר סרטים יחד עם בת זוגו אביגיל גרץ. אביגיל הנחתה בעבר את אחת מקבוצות המדיטציה שלנו.

ישנם תרגומים רבים לאנגלית של "דרכו של הבודהיסטווה". הנה תרגום מומלץ.

אלו המלים שסמדר שרה
מי ייתן ואהיה מגן לזקוקים,
מי ייתן ואהיה מדריך להולכים בדרך.
לאלה החפצים לחצות את הנהר
מי ייתן ואהיה סירה, דוברה וגשר.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

לרוצים בבית אהיה לאי,
מנורה אהיה לכמהים לאור.
לרוצים מנוח – אהיה מיטה,
לצריכים משרת, אהפוך לעבד.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

אהיה אבן המשאלות, קערת השפע,
מילת עוצמה, תרופה נעלה
עץ הפלאים,
ולכל ברואי עולם – פרה שופעת.

כמו האדמה הגדולה והיסודות האחרים,
איתנה כמו השמיים
לכל היצורים החיים
אהיה האדמה והמיכל לחייהם.

כך, לכל היצורים החיים
שאין להם מספר כמו השמיים
אהיה  לכולם תמיכה ומזון
דרך מעבר לסבל.

לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס

20 ביולי – הצבא עקר יותר מ-200 עצי זית באדמות דיר איסתיא

אתמול (יום שלישי ה-21 ביולי) כוחות של הצבא והמנהל האזרחי עקרו כרם זיתים באדמות הכפר דיר איסתיא. שלושה באגרים עקרו למעלה מ-200 עצי זית אשר נשתלו בידי בעל האדמה לפני 15 שנים. שטח הכרם היה 17.5 דונם. לפני כשלושה חודשים קיבל בעל האדמה צו לעקור את העצים בטענה שמדובר באדמות מדינה, כלומר שהוא כלל אינו בעל הקרקע אלא פולש. הוא עתר באמצעות ארגון JLAC לבית המשפט הישראלי אולם השופט קיבל את טענות המדינה ודחה את העתירה. המשך קריאת הפוסט "לראות חקלאי בוכה: ישראל עקרה כרם נוסף באדמות דיר איסתיא וחארס"

זה מאוד מחזק שאתם איתנו

חיילים חוסמים את היציאה מחארס (צילום: אייל רוזין, 26 ביוני 2020)

נגמרה הדמוקרטיה

במשך ארבעה שבועות המחאה השבועית בחארס כללה צעדה מהכפר לאורך הכביש הראשי (עליו נוסעים ישראלים) אל הכרם שהושחת. כתבנו שמאוד נדיר שהצבא מאפשר מחאה פלסטינית כזו והסברנו שזה בוודאי קשור למתח הגובר סביב כוונות הסיפוח של ישראל.

בשבוע שעבר הצבא החליט שדי עם כל הדמוקרטיה הזו וחופש המחאה. אפשר לדמיין את שיחת הטלפון העצבנית שמפקד צבאי כלשהו קיבל ממתנחלי האזור שלראות צעדות עם דגלי פלסטין לא בא להם טוב. וכך כשלפני תשעה ימים המתרגלים שלנו הגיעו להפגנה בחארס, עשרות חיילים חסמו את הכניסה לכפר כדי למנוע את קיום הצעדה. החיילים גם הראו להם צו שטח צבאי סגור. בכל זאת הקבוצה שלנו נכנסה לכפר ועמדה עם התושבים שקיימו את תפילת המחאה מול החסימה של הצבא.

אי אלימות במעמד צד אחד

לקראת ההפגנה שלשום, נוסף על החשש מפני החיילים, גם התפשטות הקורונה ריחפה מעלינו: מהכפר אמרו שאולי יעדיפו שלא ניכנס. וגם אנחנו תהינו האם זה אחראי מצדנו לנסוע השבוע ובטעות להביא איתנו גם את הוירוס… ההסברים במעגל ההכנה התארכו עוד ועוד בגלל ריבוי הנסיבות שאינן בשליטתנו.

אבל כשהגענו לחארס לא נראו שם חיילים והחברים בכפר כן רצו שניכנס. קצת אחרי שהחנינו את כלי הרכב הגיע כוח צבאי גדול וכמו בשבוע שעבר חסם את היציאה מהכפר. החיילים ניסו לסגור את היציאה בשער ברזל ושוב היתה לנו הזדמנות לראות את האומץ של המפגינים – כמה מהם חברים ותיקים שלנו שאנחנו מכירים כבר שנים.

חיילים סוגרים את המחסום כדי לכלוא בכפר את המפגינים (ותושבים בכלל). כמה מפגינים ניסו למנוע זאת.

מצד אחד עמידה נחושה מול החיילים החמושים, דחיפת השער ואפילו ספיגת מכות ומצד שני הימנעות מוחלטת מאלימות או התלהמות.
יש משהו חזק במראה של החיילים החמושים מכף רגל ועד ראש שגם עטויים במסיכות קורונה. הפגיעות של כולנו נוכח הוירוס המתפשט מאירה באור אבסורדי את היומרה הצבאית הזו לשלוט במתרחש ולכפות את הרצון הישראלי על המרחב ותושביו הפלסטינים.

הכוח של תפילה כמחאה

כמו בשבוע שעבר המתפללים כרעו והתפללו מטרים ספורים מהחיילים. עוד מפגן מעורר השראה של החיבור בין תפילה ומחאה. למרות הקורונה ושאר החששות אנחנו הישראלים היינו קבוצה גדולה יותר מאשר בשבועות הקודמים. לאורך המחאה יצא לנו לשוחח עם תושבים ולשמוע מהם על המתרחש. מצדם, הם התעניינו למה באנו ומדוע אנחנו עומדים איתם.

מתפללים מול החיילים שחסמו את היציאה מהכפר

המחאה הסתיימה וגם החיילים הסתלקו. אנחנו הוזמנו למפגש עם כמה מפעילי הפתח באזור. היה מעניין מאוד לשמוע את ההסברים שלהם וגם מרגש לראות עד כמה חשוב להם – אנשים שעשרות שנים נאבקים נגד הכיבוש וסופגים אכזבה אחר אכזבה מהתגובות של הציבור הישראלי – שאנחנו איתם.

תם ולא נשלם

הם סיפרו לנו על אירועים שונים של אלימות מתנחלים שהתרחשו באזור במהלך השבוע. ובעיקר הם דיברו מהלב על כמה חשוב להם שאנחנו מגיעים ושנמשיך להגיע. "זה מחזק אותנו שאתם איתנו. אם היינו לבד היינו חושבים שאולי אנחנו טועים. אבל כשאנשים ממדינות אחרות עומדים איתנו וכשישראלים עומדים איתנו אנחנו מבינים שהצדק איתנו". הדברים הללו היו נוגעים ללב באופן מיוחד. דורות של כיבוש ועדיין הספק הזה והצורך הכל כך אנושי בתמיכה מבחוץ ובגשרים אל הצד השני.

"החשיבות של ההפגנה היא בכך שאנחנו מעבירים את המסר שלנו. אנחנו כאן ואנחנו רוצים את החירות ואת הארץ שלנו. ואנחנו צריכים להרחיב את המאבק לעוד מקומות". הם גם דיברו על דור הילדים, על החובה להגן עליהם מאלימות וללמד אותם מה הזכויות ומה הזהות הלאומית שלהם (שכדי להגן עליהן יוצאים למאבק שבו חשופים לאלימות).

בשלב מסוים הם הסבירו שהסכסוך שלהם הוא לא עם היהודים אלא עם הציונות. מבחינתם מדובר באמירה מקרבת שמראה שהמאבק שלהם הוא עם אידאולוגיה ומדיניות ששוללות את הזכויות שלהם ולא עם יהודים באשר הם. מבחינתנו – לפחות מבחינת חלק מאיתנו – זו אמירה שקשה לשמוע. כיבוש וציונות זה אותו דבר? הקו הירוק משנה משהו? זה היה רגע מרתק והיה נראה שחלק מאיתנו מוכנות לענות ולהציג את עמדתן.

אבל כמו שקורה הרבה פעמים, דווקא ברגע המעניין הזה היינו צריכים להיפרד לשלום. נחזור בשבועות הבאים ובצורה כזו או אחרת השיחה תמשיך.

וידאו קצר מתפילת המחאה ביום ששי האחרון.

לתרגל דהרמה במשטר אפרטהייד

דן רותם – מפת ישראל/פלסטין על פי תכנית טראמפ (המרובעים מקיפים את אזורי ולאג'ה ודיר איסתיא)

ה-1 ביולי – תאריך היעד שהממשלה קבעה לסיפוח חלקים מהשטחים הכבושים – הוא זמן מתאים לשאול מה המשמעות של תרגול דהרמה במשטר אפרטהייד. וכדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכות להסתכל אל האינטראקציה בין הטוב שהדהרמה מטפחת לבין מציאות האפרטהייד: האם הטוב מפחית במשהו את האלימות, מקל את הסבל ואפילו מצליח לאתגר את הבסיס שממנו המשטר שלנו שואב את כוחו? או שאולי מדובר בשני מעגלים נפרדים: באחד מהם מתרחש דיכוי ובאחר תרגול רוחני מיטיב ויקר ערך והם מתקיימים בשני עולמות מקבילים….
כתיבה: אביב
המשך קריאת הפוסט "לתרגל דהרמה במשטר אפרטהייד"