על התעוררות השיח הפוליטי בקהילות הדהרמה במערב

מתוך האתר של Buddhist Peace Fellowship

בשנים האחרונות גובר בקרב קהילות הדהרמה במערב העיסוק בשאלות פוליטיות. זו לא תופעה חדשה לחלוטין – ארגונים כמו Buddhist Peace Fellowship וקהילות שיסדו מורים של בודהיזם מעורב חברתית כמו טיך נהאת האן  או ברני גלאסמן המנוח פעילים מזה עשרות שנים. ובכל זאת בתקופה האחרונה שאלות פוליטיות חודרות יותר למיינסטרים של קהילת הדהרמה במערב.

יש לזה מספר סיבות. עליית השיח בציבור הכללי סביב משבר האקלים חודרת גם לעולם הדהרמה. לפני מספר שנים הוקמה הרשת One Earth Sangha שמתמקדת בשאלות סביבתיות. הצהרה שעוסקת במשבר האקלים וביכולת שלנו לפעול לגביו התפרסמה עם חתימותיהם של מאות מורות ומורי דהרמה מרחבי העולם. ואכן, משבר האקלים הוא כנראה הנושא שבו מתמקד חלק ניכר מהשיח הדהרמי-פוליטי במערב.

בארצות הברית, על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות מתפתח במעגלי הדהרמה האמריקאים שיח ער בנושאים של גזענות, הגירה וסביבה שהפכו לסוגיות של מחלוקת חריפה בחברה האמריקאית. שיח כזה מתקיים במידה פחותה גם בקהילות הדהרמה במערב אירופה על רקע מיליוני המהגרים ומבקשי המקלט שנמלטים ליבשת ותגובת הנגד של התחזקותן של מפלגות קסנופוביות.

לצד סיבות אלו יש גם את העובדה הפשוטה שהדהרמה במערב מבשילה והופכת מתופעה רוחנית (שולית) לדרך חיים של אנשים מהישוב. באופן טבעי דרך החיים הזו פונה להתייחס גם אל השאלות החברתיות והפוליטיות אשר כל כך משפיעות על כולנו.

מתוך האתר של Buddhist Peace Fellowship

הנה שלוש דוגמאות מהתקופה האחרונה.

ינאי פוסטלניק הוא אחד המורים הבכירים של מרכז הדהרמה Gaia House שבאנגליה. הוא מגיע ללמד בארץ במסגרת רטריטים של עמותת תובנה ובביקוריו הוא קיים פעילויות גם אתנו. ינאי הצטרף לפני מספר חודשים לתנועת Extinction Rebelion שמקיימת פעולות נרחבות של אי ציות אזרחי על מנת לדרוש מהשלטונות הבריטיים שינוי מדיניות במענה למצב החירום הסביבתי. התנועה החלה גם להתרחב למדינות נוספות ולאחרונה התקיים ערב השקה בתל אביב.

ינאי – ומורים ומתרגלים נוספים – הצטרפו לתנועה הזו באופן עצמאי מתוך הזדהות עם הנושא ודרכי הפעולה שלה. ולמרות ש-Extinction Rebelion אינה מזהה את עצמה כקשורה לעולם הדהרמה הם פועלים בתוכה כביטוי של הדהרמה והתרגול שלהם. החזון של התנועה מבטא מאכפתיות עמוקה לחיים באשר הם; מדובר בתנועה לא היררכית שמשקיעה חלק ניכר ממשאביה כדי לדאוג לרווחתם של הפעילים והפעילות במסגרתה. מנגד, הטקטיקות של אי ציות אזרחי כוללות פעולות של חסימת כבישים, הפגנות מול בתים של מקבלי החלטות ודרכים נוספות של שיבוש הסדר האזרחי (בצורה לא אלימה). מי שמדגישים את האיכויות הרכות והמכילות של הדהרמה עלולים לחוש שצורת פעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם האיכויות שהם שואפים לטפח בעולם. מהניסיון שלנו אנחנו יכולים להגיד שהתנגדות ואי ציות יכולים להיות מהשיאים של התרגול. כך או כך, דיון סביב השאלה "מה הוא מאבק פוליטי נכון" (על משקל הדרך כפולת השמונה של מאמץ נכון, הבנה נכונה, פרנסה נכונה וכו') הוא דיון חשוב שיצטרך להתקיים ככל שיותר א/נשים מקהילת הדהרמה ירצו להיות מעורבים בעשייה לשינוי.

לבינתיים הנה סרטון קצר שבו ינאי מספר ומראה את המעורבות שלו ב Extinction Rebelion.

ג'ק קורנפילד, אחד ממורי הדהרמה הבכירים בארצות הברית, פרסם לאחרונה מאמר לא קצר שכותרתו דהרמה ופוליטיקה. גם קורנפילד ביקר בעבר בישראל כאורח של עמותת תובנה והוא הקדיש חלק מהביקור שלו לתמיכה בפעילויות יהודיות-ערביות. המאמר אינה משהו יוצא דופן בפני עצמו. במגזינים הבודהיסטים הנחשבים trycicle ו-lion's roar מתפרסמים יותר ויותר מאמרים שעוסקים מתוך הדהרמה בשאלות חברתיות ופוליטיות. אבל ההידרשות של מורה מוביל כמו קורנפילד ממחישה עד כמה הנושא הפך לסוגיה מרכזית בשיח הדהרמה בארצות הברית. יתר על כן, מדובר במאמר ארוך שמנסה ללכת מעבר למובן מאליו. המאמר מתחיל בלהדגיש את החשיבות של "תודעת שלום" של כל אחד ואחת מאתנו ובמיוחד נוכח מציאות מאתגרת של קונפליקט. משם הוא ממשיך לחשיבות של טיפוח מודעות פוליטית-חברתית ומסיים בלקבוע עמדות ערכיות ברורות בנוגע לסוגיות של אי-שוויון כלכלי, מלחמה והרס הסביבה.

ואחרון חביב כריסטופר טיטמוס מבריטניה שגם הוא מבכירי וראשוני המורים במערב. כריסטופר תמיד שילב את הפוליטי בהוראה שלו. הוא מבקר בארץ מדי שנה ובעבר הוא הקפיד לכלול בביקוריו מפגש אצל פעילים פלסטינים בעיר שכם. גם אנחנו נהנינו מתמיכתו וקיימנו איתו סיורי דהרמה. כריסטופר אפילו ניסה לפני שלושים שנה להתמודד לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הירוקה (1,178 איש, קצת פחות מ-2% מהמצביעים הצביעו עבורו).

ממש אתמול עלה לאינטרנט אתר חדש של כריסטופר בשם חיים מעורבים. דף הבית של האתר מסביר שהוא נועד להראות את הדרך לחיים מעורבים נוכח המשברים המתמשכים שאנחנו חיים בתוכם. האתר עשיר בטקסטים  אשר מתוך חכמת הדהרמה עוסקים בסוגיות חברתיות-פוליטיות בוערות. האתר מחולק לקטגוריות כגון אתיקה, פעולה, תרגול ועוד. חלק מהטקסטים עוסקים בחזון וערכים וטקסטים אחרים הם מאוד מעשיים עם כללי אצבע וקווים מנחים לתרגול ופעולה.

מתוך האתר של Buddhist Peace Fellowiship

 

אלו הן שלוש דוגמאות מהזמן האחרון בלבד. ההתעוררות הזו גם מעלה שאלות ודילמות. למשל, בארצות הברית הדברים מתרחשים על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. לפחות חלק מהמורים והמורות האמריקאים אינם מסתפקים בהתייחסות לסוגיות ערכיות- פוליטיות אלא גם מתבטאים בצורה מפורשת ברמה המפלגתית: נגד טראמפ או בעד מועמד/ת כזה או אחר להובלת המפלגה הדמוקרטית במירוץ לנשיאות שבאופן לא רשמי כבר החל.
שיח פוליטי הוא בסך הכל שיח על ערכים בהקשר של מערכות חברתיות. לכן זה אך טבעי שהדהרמה ששאלות ערכיות נמצאות בליבה שלה, תיגע בשאלות פוליטיות. אולם הגלישה מהפוליטי אל המפלגתי היא כבר דבר פחות מובן מאליו ואולי גם יותר בעייתי כשמדובר בקהילת דהרמה. יש כאן גם עניין סוציולגי שנוגע למעמד החברתי-כלכלי של רבים מקרב קהילת הדהרמה האמריקאית ושמשפיע על העדפתם המפלגתית.

שאלה לא פחות חשובה היא מה יש לקהילות הדהרמה להציע בהיבט הפוליטי-חברתי מעבר לשיח. כלומר איזו עשייה לשינוי יכולה להיות מקודמת באופן קבוצתי בידי קהילות דהרמה.

וכמובן בהקשר הישראלי שאלת השאלות היא האם נראה התפתחות דומה גם כאן בישראל? ואם כן, באיזה אופן זה יקרה? אם לשפוט מהעבר הרי שתהליכים שמתרחשים בקהילות הדהרמה במערב מגיעים במוקדם או במאוחר גם לישראל.

קיצורו של דבר, אנחנו בתוך תהליך. דברים מן הסתם יבשילו. חלק מהשאלות שפירטנו יקבלו מענה בהמשך. ובוודאי יצוצו שאלות נוספות, דיונים ודרכי פעולה שיאפשרו לדהרמה ולאנשיה לתרום את חלקם לעשיה פוליטית-חברתית מיטיבה.

 

מודעות פרסומת

הזמנה ליום עבודה בדיר איסתיא

חודש הרמדאן הסתיים וחברינו המוסלמים חוגגים בימים אלו את עיד אל-פיטר.
אנחנו כבר מתכוננים לחזרה לימי העבודה המשותפים אחרי ההפוגה של חודש הצום.

בשבת ה-22 ביוני נצא לעבוד עם חקלאים בדיר איסתיא.
ניפגש בשעה 7:30 בתחנת הרכבת ראש העין צפון.
נהיה שם בחזרה בשעה 16:30 (ואם יהיה חם אז אולי נסיים מוקדם יותר).

פרטים מלאים כולל לגבי טרמפ במידת הצורך, נשלח למי שירשמו בטופס ההרשמה.
בשאלות אפשר לכתוב לנו.

יותר משמן זית

שלומית נסעה להביא עוד שמן וזיתים מדיר איסתיא וזו באמת הזדמנות להזכיר שאפשר לרכוש דרכנו את המוצרים המעולים של חקלאי הכפר. הנה קישור לטופס הזמנה. בטופס גם מופיעים המחירים אבל לנוחותכם רשמנו אותם גם למטה בסוף הטקסט.
לפני זה תיאור הביקור ששלומית כתבה ושממחיש שזה הרבה יותר משמן זית.

כתיבה: שלומית

יום שישי בבוקר, האוויר מהביל חם ויבש. נוסעת לדיר איסתיא לקנות שמן וזיתים מזיאד.

הדרך הכל כך מוכרת אלפי דונמים של מטעי זיתים בצבע ירוק עייף באור השרב. בארבעת צידי הצומת שלפני הפניה לכפר עומדים חיילים עם מדים ואפודים מסורבלים. הם מאחורי בטונדות המגינות על פלג גופם התחתון מקושטות בציורים של דגל ישראל. הרובים מכוונים לעבר נקודה לא ברורה בצומת, בטרמפיאדה טרמפיסטים מההתנחלויות הסמוכות. איך רובים יכולים לתת תחושה של בטחון למישהו – ממש לא ברור לי. הגוף שלי מתכווץ למראה הרובים השלופים ומנסה לחמוק מעין הרובה המאיימת.

בכניסה לכפר שקט מתמיד, הרחובות מנומנמים ריקים, חם – אדי החום עולים מהכביש. חודש הרמדאן, יום שישי וחם..מסביר עימאד שרק מתחיל לפתוח את המכולת בשעה 10. הוא מספר שהחקלאים עובדים מחמש בבוקר (לאחר התפילה) עד שמונה כשהשמש מתחילה להכות. עימאד מחייך כתמיד אך נראה מעט מנומנם ומותש מהחום מספר שאחרי תפילת הצהרים ילכו לישון עד הערב כשהצום מפסיק. מבקש שאחרי הרמדאן נצטרף ליום עבודה איתו בשדה.

ממשיכה לזיאד כהרגלנו שיחה על המשפחה ילדים בריאות והמצב הכללי, עדכונים על מה שהשתנה וקורה בחיינו, שיח של מכרים ותיקים נעים. גם הוא נראה עייף מהצום ואלרגיית האביב שתוקפת אותו כל שנה. נפרדת ממנו עד הפעם הבאה.

מחר אמזוג השמן לבקבוקים, איזה עונג לראות את הנוזל המוזהב – ירקרק נשפך לאיטו ומבעבע תמיד מעורר בי שמחה על היופי הזה.

מוזמנים לקנות שמן זית, זיתים, סבונים מזית וזעתר כולם תוצרת דיר איסתיא. גם טעים ובעיקר נותן תקווה (לי לפחות) לעתיד שיכול לאפשר לנו להיות אחד עם השני  בשלום, קשרי מסחר, חברות וכבוד הדדי – לחיות ביחד.
להזמנה מלאו את הטופס ונהיה בקשר.

מחירים
ליטר שמן זית רגיל – 35 ש"ח (המכירה היא בבקבוקים של 1.5 ליטר במחיר 52 ש"ח)
ג'ריקן של 18 ליטר שמן זית רגיל – 600 ש"ח
ליטר שמן זית אורגני – 46 ש"ח (המכירה היא בבקבוקים של 1.5 ליטר במחיר 69 ש"ח)
ג'ריקן של 18 ליטר שמן זית אורגני – 800 ש"ח
קילו זיתים כבושים – 38 ש"ח
חצי קילו זעתר – 30 ש"ח
סבון מזית – 8 ש"ח לחתיכה

 

 

הטבע שבחוץ, הטבע שבפנים – הזמנה ליום תרגול

הנוף שבתוכו נלך ונתרגל

הטבע שבחוץ, הטבע שבפנים: התבוננות פנימה והחוצה
שישי תרגול בטבע של הרי ירושלים
עם לילה קמחי ואביב טטרסקי
יום שישי 31 במאי, בין השעות  9:30 – 16:00 Continue reading "הטבע שבחוץ, הטבע שבפנים – הזמנה ליום תרגול"

התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר

התקדמות העבודות להעברת מחסום ולאג'ה (19 באפריל 2019)

עיריית ירושלים חידשה את העבודות להעברת מחסום ולאג'ה וזאת למרות שבית המשפט המחוזי פסק שעליה לפרק את העבודות שביצעה שם לפני שנה. לכל אורך הסאגה של העברת המחסום העירייה מתנהלת תוך הפרה של החוק והוראות בית המשפט. אם חידוש העבודות הוא סימן לכך שבקרוב יועבר המחסום תהיה זו פגיעה קשה בתושבי ולאג'ה שתיחסם בפניהם הגישה לשטחים נרחבים של אדמות חקלאיות ולמעיין עין חניה. נוכח האיום הזה אנחנו נצא בשבת הבאה (4 במאי) ליום עבודה עם החקלאים המעבדים שטחים בסמיכות למיקום החדש של המחסום. בואו איתנו.

Continue reading "התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר"

ביקור סולידריות במחוז סלפית – האם נוכל לגלות אמפתיה כלפי כולם?

מפת אזור סלפית – הכפר זאויה ממנו יצא עומר אבו לילי ממוקם בקצה המערבי (צד שמאל) של המפה. ההתנחלות אריאל (בקצה המזרחי – צד ימין – של המפה) ממוקמת בלב השטחים הכבושים, 20 קילומטר מהקו הירוק. אריאל גם חוצצת בין עיירת המחוז סלפית שנמצאת מדרום להתנחלות לכפרים שנמצאים מצפון ושסלפית היא מרכז עירוני עבורם. דיר איסתיא נמצאת בחלק הצפוני (למעלה) של המפה

מחוז סלפית היה רווי אלימות השבוע. הרבה מהאירועים האלימים באזור התרחשו במקומות שאנחנו מבקרים בהם ומכירים בהם אנשים – זאויה, בורכין, אריאל, חארס, כיפל חארס וכמובן דיר איסתיא. לאורך השבוע הקשבנו לחדשות, קראנו את מה שחברינו העלו לדפי הפייסבוק שלהם ודיברנו איתם בטלפון. אתמול נסענו לבקר. רצינו לראות את החברים שלנו, לשמוע פלסטינים וישראלים מספרים מה קרה בישובים שלהם השבוע ואיך הם מרגישים.

האם נוכל לגלות אמפתיה כלפי כולם?
כתיבה: אביב ואורית

יום ששי. הפלסטינים הכריזו על "יום זעם" של הפגנות מחאה על הרג ארבעה פלסטינים במהלך השבוע. אחד מהם, עומר אבו לילי נהרג ביום שלישי; זאת אחרי שביום ראשון הוא הרג בכניסה לאריאל את החייל גל קיידאן ואת תושב ההתנחלות עלי הרב אחיעד אטינגר; זאת אחרי ששבוע קודם לכן כוח של הצבא שפלס לעיירה סלפית הרג קרוב משפחה שלו. בתקשורת הישראלית מדווחים ש"השטח רותח" ושבצבא נערכים למהומות נרחבות אולי לאינתיפאדה.

למודי ניסיון אנחנו מתארים לעצמנו שיש פער גדול בין ההכרזות לבין המצב בשטח. אבל אנחנו יודעים שניתקל במחסומים של הצבא ובהרבה ישראלים ופלסטינים מתוחים. השאלה שניקרה במוחנו תוך כדי נסיעה היא האם נצליח להתנהל היום מתוך אכפתיות לכולם? Continue reading "ביקור סולידריות במחוז סלפית – האם נוכל לגלות אמפתיה כלפי כולם?"

"דהרמה – סנגה – אקטיביזם" – הרצאה בכנס 'דהרמה והחברה הישראלית'

 

בחודש נובמבר התקיים בתל אביב כנס "מיינדפולנס ודהרמה בחברה הישראלית". בכנס נסקרו דרכים שונות שבהן התרגול שלנו משתלב עם דיסיפלינות אחרות – חינוך, פסיכותראפיה וכו' – וכיצד מוסדות שונים מאמצים חלקים ממנו. אותנו ייצג בכנס אביב שהוזמן לספר על החיבור בין דהרמה לאקטיביזם כפי שהוא בא לידי ביטוי בפעילות שלנו.

אנחנו מעלים כאן את ההרצאה – בוידאו וגם בטקסט שבתוכו יש קישורים לדברים שפרסמנו בעבר ושמרחיבים את הנאמר בה. תודה לדני בן עמרם מהמרכז למיינדפולנס שלקח על עצמו את הפקת הכנס.

כתיבה: אביב

עשייה חברתית מבוססת על אכפתיות ועל תחושה של אחריות כלפי החברה שלנו. היא ניזונה מתפיסת עולם וחוש שיפוט לגבי מה שצודק ומה שראוי. כאשר היא נוחלת הצלחות הרי שלצד תחושת הסיפוק עלולות להתעורר אצלנו שחצנות או כוחנות. פעמים רבות עשייה חברתית כרוכה במפגש קרוב עם מצוקה. ומול מצוקה עלולים לעלות אצלנו כאב גדול, עייפות ויאוש. כאשר הניסיונות שלנו לתיקון נתקלים בהתנגדות מצד גורמים חזקים שמרוויחים משימור של עוול עולים אצלנו באופן טבעי זעם,תוקפנות ופחד. Continue reading ""דהרמה – סנגה – אקטיביזם" – הרצאה בכנס 'דהרמה והחברה הישראלית'"