הזמנה ליום עבודה עם חקלאים בדיר איסתיא

תחילה תזכורת ליום התרגול שנקיים בתל אביב ביום ששי ה-19 בפברואר:
בואו נדבר על זה – שיח במצבי קונפליקט.
פרטים מלאים והרשמה כאן

ובאותו יום נקיים גם פעילות למי שמעוניינים לצאת לשטח:

יום עבודה עם חקלאים בדיר איסתיא
יום ששי 19 בפברואר 8:00-16:00

הקשר שלנו עם אנשי דיר איסתיא הפך בחודשים האחרונים ליקר מתמיד. דווקא בימים הקשים הללו יש לנו את האפשרות לראות שישראלים ופלסטינים יכולים לפעול יחד, יכולים להיות קרובים.

מזמינים אתכם להצטרף אלינו ליום עבודה עם חקלאים מדיר איסתיא. העונה מתאימה לנטיעת עצי זית ולטיפול כללי במטעים. מעבר לעזרה החשובה, גם החברים שלנו בדיר איסתיא צריכים את המפגש ואת הקשר שהוא מאפשר.

ועבודה באדמה היא דרך מאוד כיפית לפעול יחד ליצירת מציאות אחרת.

מתי: יום ששי 19 בפברואר 8:00-16:00
איפה: ניפגש בתחנת הרכבת של ראש העין צפון וניסע משם יחד לדיק איסתיא (20 דקות נסיעה)
טרמפ: נארגן טרמפ למי שצריכ/ה
הרשמה: נא למלא את טופס ההרשמה
שאלות: כיתבו לנו

עיזרו לנו להזמין חברים שגם יהנו מהיום הזה.

בואי נדבר על זה – הזמנה לשבת תרגול

בואי נדבר על זה
יום תרגול – ששי 19 בפברואר שעות 17:00-10:00
רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
בהנחיית רני עובדיה ושירי בר
הבודהה אמר שבמקום שבו יש דעות מוצקות ורגשות חזקים קשה להשתמש בשיח, אבל השתוות הנפש יכולה לעשות פלאים.

בתקופה הנוכחית – שבה אלימות פיזית, מילולית ותודעתית נוכחת בכל מקום – מי שמעוניינת להשמיע קול התומך באי-אלימות ובחמלה למול אמירות קשות ועמדות נחרצות עומדת בפני לא מעט אתגרים:

להשמיע את קולי.
לעשות זאת בלי התלהמות והטחת האשמות.
להצליח לקיים שיח שבו שני הצדדים מקשיבים זה לזה ולא רק מתבצרים כל אחד בעמדתו.

דהרמה מעורבת חברתית מזמינה אתכם ליום תרגול שבו נראה כיצד חכמת הדהרמה נותנת לנו כלים לפתח שיח רגיש, מחובר ומעורר מחשבה גם סביב נושאים טעונים – למשל במקומות של אי הסכמה פוליטית.

יחד נבחן כיצד נוכל לייצר מרחב שמתקיימים בו כבוד, הקשבה וחקירה אמפתית של עמדות מקובעות. ממרחב שכזה צומחת האפשרות להבנה הדדית ולשינוי – הן אצלנו והן אצל בני ובנות השיח שלנו.

מתי: ששי 19 בפברואר שעות 10:00-17:00
איפה: בית הסנגה, רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
הרשמה: מלאו את טופס ההרשמה
שאלות: כיתבו לנו

עיזרו לנו להפיץ את האירוע בפייסבוק

רני עובדיה – מלמדת דהרמה בחיי יומיום ושיח קשוב. מתרגלת מדיטציה, פעילה בדהרמה מעורבת חברתית ופסיכולוגית קלינית בכירה.
שירי בר – מתרגלת דהרמה, עוסקת בהתמרת סכסוכים ובהתמודדות עם חסמים פסיכולוגים לשלום. פעילה בדהרמה מעורבת חברתית ומקימה-שותפה של מרכז רואים רחוק: הכרה וקונפליקט.

מצטרפים לפעילות תעאיוש בדרום הר חברון ב-6 בפברואר

על רקע אירועי השבועיים האחרונים אנחנו מזמינים אתכם להצטרף איתנו לפעילי תעאיוש בפעילות השבועית שלהם בליווי חקלאים לאדמותיהם.

מתי: יום שבת 6 בפברואר בשעה 7:30
איפה: נפגשים בגן הפעמון בירושלים
חזרה: בין 15:00 ל 16:00
הרשמה: מלאו את טופס ההרשמה
אנחנו נדאג לטרמפ למי שצריך ונשלח מידע מלא למי שירשמו.
בשאלות אפשר לכתוב לנו
בשבועיים האחרונים נמצאת הקבוצה ופעיליה תחת התקפה חריפה. שניים מפעיליה – עזרא נאוי וגיא בוטביה – יחד עם נסר נוואג'ה מהכפר הפלסטיני סוסיא עצורים בידי המשטרה בשל עלילה כאילו הביאו למותם של סוחרי קרקעות פלסטינים שהתכוונו למכור קרקעות לידי מתנחלים. מסע הרדיפה הנוכחי החל לפני חודשיים נגד ארגון "שוברים שתיקה", המשיך בחוק העמותות והגיע לשיא המכוער הנוכחי נגד תעאיוש.

בשבת 6 בפברואר נצטרף אל תעאיוש כאקט של תמיכה. בעבר קיימנו סיורים לדרום הר חברון כך שיש לנו מידה של הכרות עם הנעשה שם.

בתכנית "עובדה" ששודרה לפני שבועיים נשמע עזרא נאוי מתגאה שהסגיר בעבר סוחרי קרקעות פלסטינים לרשות הפלסטינית שעינתה והרגה אותם. הוא גם אומר שבכוונתו לעשות זאת שוב. האמירה הזו של נאוי ראויה כמובן לכל גינוי ואם היה בה אמת היה זה דבר חמור.

אלא שמה ששודר בתכנית – ושכידוע היה מבוסס על חומרים של ארגון ימין שחיפשו במשך 3 שנים משהו להכשיל בו את תעאיוש והפעילות החשובה שלה – משמש מאז לרדיפה פוליטית שחוצה עוד ועוד קווים אדומים. להמשיך לקרוא

לדבר כמו מרטין לותר קינג

כתב: אביב

בכיתה ז' היה לי מורה לאנגלית מיוחד. יום אחד הוא ביקש שני מתנדבים והושיב אותם אחד מול השני. אני לא ממש זוכר מה היו ההנחיות שלו אבל זה היה משהו שקשור לתת סטירות אחד לשני. הם כמובן לא רצו והתחילו בסטירות דמה. אבל מאוד מהר אחד מהם כן נתן מכה קטנה ואז מיד השני נתן מכה יותר חזקה ותוך 2-3 חילופים המורה היה מוכרח לעצור את ההדגמה לפני שהאלימות תצא משליטה. כל כך בקלות, שני ילדים שלא היה ביניהם שום ריב ושלא רצו להרביץ אחד לשני עברו לאלימות.

אני לא זוכר מה המורה לאנגלית עשה אחר כך ומה הוא בדיוק רצה שנלמד מהניסוי שלו אבל איתי זה נשאר עד היום: בכולנו יש אלימות. מספיק גירוד קטן בשביל להוציא מרובנו את האלימות שיש בנו. ורובנו משתמשים באלימות של אחרים כדי להצדיק את המעשים שלנו נגדם וכדי לא לכנות את האלימות שלנו אלימות. זה נכון גם לגבי אלימות פיזית וגם לגבי רגשות כמו שנאה או "סתם" מלים קשות. השיעור של המורה בארי נשאר איתי עד היום. ובתור אקטיביסט שמזדמן שוב ושוב לסיטואציות של קונפליקט זה שיעור שמציל את הנשמה שלי.

נזכרתי בשיעור הזה שוב לפני שבוע בעקבות הפיגוע בתל אביב. ראש הממשלה של המדינה שלי בחר להגיב לפיגוע הזה בדמוניזציה לכלל האוכלוסיה הערבית בישראל. ניסיתי לפנטז על ראש ממשלה אחר – ראש ממשלה שתופס את עצמו כמחויב לכל אזרחי המדינה – שהיה אומר דברים בסגנון "ערבים ויהודים, כולנו חיים במשותף במדינה הזו ורק על ידי הנמכת החומות נצליח ליצור מציאות ללא אלימות. בואו לא ניתן לכאב ולפחד להגביה אותן".

אבל תוך כדי הפנטזיה הבנתי שגם הכעס והביקורת שאני שומע מהמחנה שלי על דבריו הקשים של ראש הממשלה אינם מועילים. אמנם הביקורת מוצדקת ביותר. אבל הביקורת הזו נקלטת רק אצל מי שמלכתחילה הבין שנתניהו עושה דבר פסול. אחרים לא מצליחים לשמוע אותנו והביקורת הזו רק מקבעת אצלם דיכוטומיות של אנחנו והם ומחזקת את הטינה שלהם. התגובה הבאה תהיה חריפה יותר וזו שאחריה עוד יותר וכך מסלים פינג-פונג ההכתשות שאותו לימד אותי בארי המורה לאנגלית.

לכן אני מרשה לעצמי לפנטז על איימן עודה שבתגובה לדברים של נתניהו יגיד משהו בסגנון: "אחי היהודים, אני מרגיש את הכאב הקשה שלכם ומבין את הפחד שלכם. גם הציבור הערבי מפחד וכואב. אנחנו חייבים למצוא את הדרך לחיים ללא פחד ואלימות".

נכון, נתניהו תקף ציבור שלם ומאשים אותו במעשים שלא עשה ואילו איימן עודה ביקר את נתניהו על מילותיו. נתניהו הוא החזק ועודה שייך למיעוט המופלה. האחריות לעצור את כדור השלג הגדל של שנאה ופחד היא של הצד החזק. אבל כשהצד החזק מועל באחריות שלו – וזה קורה הרבה – הצד החלש צריך לבחור כיצד להתנהג. מרטין לותר קינג, לא חיכה שנשיאי ארה"ב – אייזנהאור, קנדי וג'והנסון – ידברו על זכויות השחורים כתנאי לכך שהוא ינסח את המאבק שלו במלים של אהבה והכרה בלבנים.

בכל מקרה, מאחר שאני לא שייך למיעוט הערבי, אסיים כאן את הפנטזיות על מה מישהו אחר יעשה. הדברים שלהלן מופנים אל עצמי ואל כל מי שימצא בהם טעם – מקווה שבקהל של דהרמה מעורבת חברתית יש לא מעט כאלו.

אנחנו בשפל. מצד אחד פלסטינים מנסים לרצוח יהודים כמה פעמים בשבוע ומצד שני שוב ושוב ישראלים יורים למוות בתוקפים הפלסטינים כשפעמים רבות אין בזה צורך. שתי החברות לא מצליחות לעצור את האלימות חסרת הטעם שלהן. כשהדברים הללו מתרחשים וסיום לא נראה קרוב, זה אולי מוזר לדבר על שיח מתלהם יותר או פחות. אבל השיח האלים הוא חלק בלתי נפרד מהאלימות. היא כנראה לא היתה מתאפשרת בלעדיו. וברמות כאלו של אלימות אנחנו עתידים לראות עוד ועוד הקצנה של מלים, רעיונות, רגשות והלכי רוח. ובניגוד לאלימות הפיזית, כולנו לוקחים חלק בשיח ולכן יש טעם שנבחן את עצמנו בשדה הזה.

יש כל מיני קשיים בפני יצירת שיח אחר. על הראשון כבר דיברתי: אני לא אתלהם, אדבר בצורה עניינית ואוותר על הטחת האשמות אבל אז אם יגיבו אלי בתוקפנות אני עלול לזרוק את הכוונות הטובות לפח ולהכות בחזרה.

קושי אחר נוגע למציאת המלים הנכונות: תוך כדי כתיבה עצרתי מספר פעמים כי הוויתור על מלים שהרגישו לי חריפות מדי גרם לי להרגיש שהמלים החלופיות שהשתמשתי בהן מסורבלות או אנמיות ביחס לחומרת הדבר שהן מנסות לתאר.

אבל הקושי שהכי חשוב לי להצביע עליו הוא שרגישות לשיח עלולה בקלות להפוך להשתקה. מאחר שרובנו לא מרטין לותר קינג, אז מי שנמנע ממלים קשות או מביקורת נחרצת בדרך כלל נמנע גם מלהתייחס לעוול ולדרוש תיקון. לפעמים במקום להקשיב למי שמדבר על עוול שחשוב שנדע עליו, משתיקים אותו בטענה שהוא מדבר מלים קשות. אז לא זו הכוונה וחלילה אם זו תהיה התוצאה. קינג לא היסס לקרוא לעוול בשמו. ואם באמת רוצים לדבר כמו מרתין לותר קינג אז צריך לזכור שקינג לא רק דיבר. קינג נאבק – אחד המאבקים הנחושים והאמיצים של המאה שעברה.

אנחנו נמשיך לדבר על – ולפעול לסיום – כיבוש, אי צדק, אלימות, הסתה ועוד רעות חלות. נעשה זאת בלי להפחיד, להכליל, להתנגח, לאיים. ואיפה שרק נוכל נשתמש בדיבור מקרב ונזכיר את הרצון של כולנו בחיבור, קירבה, שמחה וטוב.

——————-

את הדברים שלמעלה כתבתי לפני יומיים. הפסקאות האחרונות לא ביטאו מספיק טוב את מה שהתכוונתי אליו ולכן החלטתי לחכות עם הפרסום עד שיגיעו המלים הנכונות. אבל אמש הוצתו (כנראה) משרדי בצלם וזה הזמן לפרסם את הדברים גם אם הם לא הכי רהוטים.

לא, אני לא חושב שבתגובה להצתה הזו יקום מישהו מבצלם ויעלה באש את משרדי אם תרצו. אבל גם למלים יש משמעות. וברור שהיום יאמרו הרבה מלים קשות. מלים של פחד, של כעס, של כאב, כנראה גם כמה מלים של שנאה. באופן אישי אין לי כוונה להשתיק אף אחד שהזעזוע על המעשה הנורא הזה מוציא ממנו מלים קשות.

אבל אני אנסה לדבר אחרת. מאז אתמול בלילה, לצד הכאב העמוק על ההצתה והשנאה שמאחוריה, לצד הפחד ממה שעוד יתרחש, משפטים בנאליים כמו "לא מגרשים שנאה בשנאה", או "במקום להילחם בחושך להרבות את האור" מתגלים לי במלוא חכמתם. וזה לא רק בגלל מה שכתבתי למעלה על סכנת ההסלמה וליבוי האש, יש דבר נוסף. לצד הכעס מרימים ראש גם הפחד והיאוש. חיוני שנרשה לעצמנו לכאוב ולהרגיש את הפחד. אבל הדיבור שנסחף ברגשות ותוקף את האחר מזין גם את תחושת החולשה שלנו ואת רגש הפחד המשתק. כך שבראש וראשונה זה האינטרס שלנו למצוא שפה אחרת.

זה הזמן לא לפחד. זה הזמן למטהה:

סוטרת המטהה (בתרגום מאנגלית של מיכל כהן)

השואף לקדם את טובתו
ולטעום את טעמה של הנירוונה
בכנות ובקומה זקופה
להיות עדין בדיבורו, רך, וחופשי מגאווה.

מסתפק במועט, עליו להיות אדם שקל לתמוך בו
איננו עסוק יתר על המידה, חי חיים פשוטים
חושיו רגועים, נבון וזהיר
איננו עז מצח ואיננו נאחז בתאוותנות.

עליו להימנע מכל פעולה
אשר תיתן לנבונים סיבה להטיל בו דופי
מי ייתן ויעבד את המחשבה:
מי ייתן וכל הברואים יהיו מאושרים חופשיים מסכנה,
מי ייתן ויחיו בלב שלם באשר הם: ללא יוצא מן הכלל:
חזק או חלש
ארוך, קצר או בינוני
קטן, גדול או עצום.

באשר הם- נראים או בלתי נראים
קרובים או רחוקים
נולדו או עתידים להיוולד
מי ייתן וכל ברואים יהיו מאושרים!

מי ייתן ושום אדם לא ירמה אחר
ולא יטיל רבב במשנהו בשום מקום:
שלא ירצה ברעתו
מתוך כוונת זדון או שנאה.

ממש כשם שבמחיר חייה שלה
תגן האם מפגיעה
על בנה היחיד,
מי ייתן ונפתח את ליבנו
אל כל הברואים.

בעמידה, בהליכה, בישיבה או בשכיבה
כל עוד אתה ער,
שאף למודעות זו בכל אות נפשך:
זוהי התגלמות האלוהות עלי אדמות.

חופשי מאמונות שגויות
מוסרי, מלא תובנה
חופשי מהצמדות לתשוקות החושים
לעולם לא תחזור עוד למעגל הלידות והמוות.

השואפת לקדם את טובתה
ולטעום את טעמה של הנירוונה,
בכנות ובקומה זקופה
עליה להיות עדינה בדיבורה, רכה וחופשייה מגאווה.

מסתפקת במועט, עליה להיות אדם שקל לתמוך בו
איננה עסוקה יתר על המידה, חיה חיים פשוטים
חושיה רגועים, נבונה וזהירה
איננה עזת מצח ואיננה נאחזת בתאוותנות.

עליה להימנע מכל פעולה
אשר תיתן לנבונים סיבה להטיל בה דופי
מי ייתן ותעבד את המחשבה:
מי ייתן וכל הברואים יהיו מאושרים וחופשיים מסכנה,
מי ייתן ויחיו בלב שלם!

באשר הם:
ללא יוצא מן הכלל: חזק או חלש
ארוך, קצר או בינוני
קטן גדול או עצום.

באשר הם – נראים או בלתי נראים
קרובים או רחוקים
נולדו או עתידים להיוולד
מי ייתן וכל הברואים יהיו מאושרים!

מי ייתן ושום אדם לא יונה אחר
ולא יטיל רבב במשנהו בשום מקום:
שלא ירצה ברעתו של אחר
מתוך כוונת זדון או שנאה.

ממש כשם שבמחיר חייה שלה
תגן האם מפגיעה
על ביתה היחידה,
מי ייתן ונפתח את ליבנו
אל כל הברואים.

בעמידה, בהליכה, בישיבה או בשכיבה
כל עוד את ערה.
שאפי למודעות זו בכל אות נפשך:
זוהי התגלמות האלוהות עלי אדמות.

חופשייה מאמונות שגויות,
מוסרית, מלאת תובנה
חופשייה מהיצמדות לתשוקות החושים
לעולם לא תחזרי עוד למעגל הלידות והמוות.

הזמנה ליום עבודה עם חקלאים באדמות ואלג'ה – ששי 22 בינואר

ראשית תזכורת לגבי יום התרגול שנקיים בשבת הקרובה בתל אביב. התרגול יתקיים בשיח במצבי קונפליקט – נחוץ במיוחד בימים אלו. מידע והרשמה כאן

והזמנה ליום עבודה נוסף עם חקלאים בולאג'ה
ששי 22 בינואר 15:30-8:00

ימי העבודה התקופתיים שאנו מקיימים בולאג'ה מסייעים לחקלאי הכפר להמשיך לעבד את אדמותיהם שמאוימות בידי גדר ההפרדה ושעליהן הכריזה עיריית ירושלים גן לאומי "לרווחת תושבי ירושלים".

ביום העבודה הקרוב נכשיר שטחי אדמה ונתחיל בשיקום של טראסה נוספת. יהיה גם זמן לשמוע על הקורה בכפר מהפעילים שלנו ומהחקלאים שאיתם נעבוד.
ימי העבודה בולאג'ה מהנים לא פחות משהם חשובים. נשמח שתצטרפו אלינו.

ניפגש באצטדיון טדי בירושלים בשעה 8:00 ונהיה חזרה בשעה 15:30.
פרטים מלאים נשלח לנרשמים.

להרשמה מלאו את הטופס הזה.
אם יש שאלות נוספות או בעיה בטופס הרישום כיתבו לנו

תמונות מימי עבודה קודמים:

 

 

בואי נדבר על זה – הזמנה לשבת תרגול

ראשית תזכורת לסיור הדהרמה במזרח ירושלים שנקיים ביום ששי הקרוב. הזדמנות לראות את המציאות במזרח ירושלים ולשמוע על המדיניות הישראלית, יחסים בין ישראלים ופלסטינים בעיר, הר הבית ועוד. לאחר הסיור נמשיך בעזרת מורי ומורות תובנה בהתבוננות על עצמנו נוכח המציאות שנחשפנו אליה. פרטים מלאים והרשמה כאן


בואי נדבר על זה

יום תרגול – שבת 9 בינואר שעות 10:00-17:00
רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
בהנחיית רני עובדיה ושירי בר

הבודהה אמר שבמקום שבו יש דעות מוצקות ורגשות חזקים קשה להשתמש בשיח, אבל השתוות הנפש יכולה לעשות פלאים.

בתקופה הנוכחית – שבה אלימות פיזית, מילולית ותודעתית נוכחת בכל מקום – אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים חסרי יכולת להשמיע קול התומך באי-אלימות ובחמלה למול אמירות קשות ועמדות נחרצות.

דהרמה מעורבת חברתית מזמינה אתכם ליום תרגול שבו נראה כיצד חכמת הדהרמה נותנת לנו כלים לפתח שיח רגיש, מחובר ומעורר מחשבה גם סביב נושאים טעונים – למשל במקומות של אי הסכמה פוליטית.

יחד נבחן כיצד נוכל לייצר מרחב שמתקיימים בו כבוד, הקשבה וחקירה אמפתית של עמדות מקובעות. ממרחב שכזה צומחת האפשרות להבנה הדדית ולשינוי – הן אצלנו והן אצל בני ובנות השיח שלנו.

מתי: שבת 9 בינואר שעות 10:00-17:00
איפה: בית הסנגה, רחוב עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
הרשמה: מלאו את טופס ההרשמה
שאלות: כיתבו לנו

רני עובדיה – מלמדת דהרמה בחיי יומיום ושיח קשוב. מתרגלת מדיטציה ופסיכולוגית קלינית בכירה.
שירי בר –
מתרגלת דהרמה, עוסקת בהתמרת סכסוכים ובהתמודדות עם חסמים פסיכולוגים לשלום. פעילה בדהרמה מעורבת חברתית ומקימה-שותפה של מרכז רואים רחוק: הכרה וקונפליקט.

הטלת אימה על שום מה – פשיטות צבא בדיר איסתיא

ראשית, תזכורת לגבי סיור הדהרמה שנקיים במזרח ירושלים ב-25 בדצמבר. הצטרפו אלינו לשמוע על המדיניות שברקע של התפרצות גל האלימות ולהסתכל יחד על עצמנו בתוך המציאות הזו. פרטים והרשמה כאן.


הטלת אימה על שום מה / כתיבה: עמנואל

ב-4.12  נסענו לביקור בדיר איסתיא. הביקור נקבע שבוע מראש אך נחיצותו גברה על רקע פשיטת הצבא כמה ימים לפני כן.

ע"פ עדויות ששמענו בכפר, כוח של כ-200 חיילים (לפי חלק מהעדויות -300 חיילים) פשט על הכפר בלילה שבין 30 לנובמבר ו-1 בדצמבר. החיילים נכנסו בין השעות 1:00 ל-2:00 ל-10 בתים בכפר, לחלקם פרצו בכוח לפני שהדיירים שישנו הספיקו להתלבש ולפתוח את הדלת. אל חלק מהבתים החיילים נכנסו גם עם כלבים. ע"פ עדויות התושבים, לא קדמו לפשיטה אירועים של זריקות אבנים או הפרות סדר כלשהן מצד תושבי הכפר. גם בירור שלנו עם אנשים בהתנחלויות הסמוכה יקיר ובחיפוש באינטרנט, לא העלה מידע על אירוע בטחוני באזור (כמובן שגם אם כן התרחש אירוע כזה, מה שנתאר להלן אינו אלא ענישה קולקטיבית והטלת אימה חסרות כל הצדקה). להמשיך לקרוא