בשנים האחרונות גובר בקרב קהילות הדהרמה במערב העיסוק בשאלות פוליטיות. זו לא תופעה חדשה לחלוטין – ארגונים כמו Buddhist Peace Fellowship וקהילות שיסדו מורים של בודהיזם מעורב חברתית כמו טיך נהאת האן או ברני גלאסמן המנוח פעילים מזה עשרות שנים. ובכל זאת בתקופה האחרונה שאלות פוליטיות חודרות יותר למיינסטרים של קהילת הדהרמה במערב.
יש לזה מספר סיבות. עליית השיח בציבור הכללי סביב משבר האקלים חודרת גם לעולם הדהרמה. לפני מספר שנים הוקמה הרשת One Earth Sangha שמתמקדת בשאלות סביבתיות. הצהרה שעוסקת במשבר האקלים וביכולת שלנו לפעול לגביו התפרסמה עם חתימותיהם של מאות מורות ומורי דהרמה מרחבי העולם. ואכן, משבר האקלים הוא כנראה הנושא שבו מתמקד חלק ניכר מהשיח הדהרמי-פוליטי במערב.
בארצות הברית, על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות מתפתח במעגלי הדהרמה האמריקאים שיח ער בנושאים של גזענות, הגירה וסביבה שהפכו לסוגיות של מחלוקת חריפה בחברה האמריקאית. שיח כזה מתקיים במידה פחותה גם בקהילות הדהרמה במערב אירופה על רקע מיליוני המהגרים ומבקשי המקלט שנמלטים ליבשת ותגובת הנגד של התחזקותן של מפלגות קסנופוביות.
לצד סיבות אלו יש גם את העובדה הפשוטה שהדהרמה במערב מבשילה והופכת מתופעה רוחנית (שולית) לדרך חיים של אנשים מהישוב. באופן טבעי דרך החיים הזו פונה להתייחס גם אל השאלות החברתיות והפוליטיות אשר כל כך משפיעות על כולנו.
הנה שלוש דוגמאות מהתקופה האחרונה.
ינאי פוסטלניק הוא אחד המורים הבכירים של מרכז הדהרמה Gaia House שבאנגליה. הוא מגיע ללמד בארץ במסגרת רטריטים של עמותת תובנה ובביקוריו הוא קיים פעילויות גם אתנו. ינאי הצטרף לפני מספר חודשים לתנועת Extinction Rebelion שמקיימת פעולות נרחבות של אי ציות אזרחי על מנת לדרוש מהשלטונות הבריטיים שינוי מדיניות במענה למצב החירום הסביבתי. התנועה החלה גם להתרחב למדינות נוספות ולאחרונה התקיים ערב השקה בתל אביב.
ינאי – ומורים ומתרגלים נוספים – הצטרפו לתנועה הזו באופן עצמאי מתוך הזדהות עם הנושא ודרכי הפעולה שלה. ולמרות ש-Extinction Rebelion אינה מזהה את עצמה כקשורה לעולם הדהרמה הם פועלים בתוכה כביטוי של הדהרמה והתרגול שלהם. החזון של התנועה מבטא מאכפתיות עמוקה לחיים באשר הם; מדובר בתנועה לא היררכית שמשקיעה חלק ניכר ממשאביה כדי לדאוג לרווחתם של הפעילים והפעילות במסגרתה. מנגד, הטקטיקות של אי ציות אזרחי כוללות פעולות של חסימת כבישים, הפגנות מול בתים של מקבלי החלטות ודרכים נוספות של שיבוש הסדר האזרחי (בצורה לא אלימה). מי שמדגישים את האיכויות הרכות והמכילות של הדהרמה עלולים לחוש שצורת פעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם האיכויות שהם שואפים לטפח בעולם. מהניסיון שלנו אנחנו יכולים להגיד שהתנגדות ואי ציות יכולים להיות מהשיאים של התרגול. כך או כך, דיון סביב השאלה "מה הוא מאבק פוליטי נכון" (על משקל הדרך כפולת השמונה של מאמץ נכון, הבנה נכונה, פרנסה נכונה וכו') הוא דיון חשוב שיצטרך להתקיים ככל שיותר א/נשים מקהילת הדהרמה ירצו להיות מעורבים בעשייה לשינוי.
לבינתיים הנה סרטון קצר שבו ינאי מספר ומראה את המעורבות שלו ב Extinction Rebelion.
ג'ק קורנפילד, אחד ממורי הדהרמה הבכירים בארצות הברית, פרסם לאחרונה מאמר לא קצר שכותרתו דהרמה ופוליטיקה. גם קורנפילד ביקר בעבר בישראל כאורח של עמותת תובנה והוא הקדיש חלק מהביקור שלו לתמיכה בפעילויות יהודיות-ערביות. המאמר אינה משהו יוצא דופן בפני עצמו. במגזינים הבודהיסטים הנחשבים trycicle ו-lion's roar מתפרסמים יותר ויותר מאמרים שעוסקים מתוך הדהרמה בשאלות חברתיות ופוליטיות. אבל ההידרשות של מורה מוביל כמו קורנפילד ממחישה עד כמה הנושא הפך לסוגיה מרכזית בשיח הדהרמה בארצות הברית. יתר על כן, מדובר במאמר ארוך שמנסה ללכת מעבר למובן מאליו. המאמר מתחיל בלהדגיש את החשיבות של "תודעת שלום" של כל אחד ואחת מאתנו ובמיוחד נוכח מציאות מאתגרת של קונפליקט. משם הוא ממשיך לחשיבות של טיפוח מודעות פוליטית-חברתית ומסיים בלקבוע עמדות ערכיות ברורות בנוגע לסוגיות של אי-שוויון כלכלי, מלחמה והרס הסביבה.
ואחרון חביב כריסטופר טיטמוס מבריטניה שגם הוא מבכירי וראשוני המורים במערב. כריסטופר תמיד שילב את הפוליטי בהוראה שלו. הוא מבקר בארץ מדי שנה ובעבר הוא הקפיד לכלול בביקוריו מפגש אצל פעילים פלסטינים בעיר שכם. גם אנחנו נהנינו מתמיכתו וקיימנו איתו סיורי דהרמה. כריסטופר אפילו ניסה לפני שלושים שנה להתמודד לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הירוקה (1,178 איש, קצת פחות מ-2% מהמצביעים הצביעו עבורו).
ממש אתמול עלה לאינטרנט אתר חדש של כריסטופר בשם חיים מעורבים. דף הבית של האתר מסביר שהוא נועד להראות את הדרך לחיים מעורבים נוכח המשברים המתמשכים שאנחנו חיים בתוכם. האתר עשיר בטקסטים אשר מתוך חכמת הדהרמה עוסקים בסוגיות חברתיות-פוליטיות בוערות. האתר מחולק לקטגוריות כגון אתיקה, פעולה, תרגול ועוד. חלק מהטקסטים עוסקים בחזון וערכים וטקסטים אחרים הם מאוד מעשיים עם כללי אצבע וקווים מנחים לתרגול ופעולה.
אלו הן שלוש דוגמאות מהזמן האחרון בלבד. ההתעוררות הזו גם מעלה שאלות ודילמות. למשל, בארצות הברית הדברים מתרחשים על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. לפחות חלק מהמורים והמורות האמריקאים אינם מסתפקים בהתייחסות לסוגיות ערכיות- פוליטיות אלא גם מתבטאים בצורה מפורשת ברמה המפלגתית: נגד טראמפ או בעד מועמד/ת כזה או אחר להובלת המפלגה הדמוקרטית במירוץ לנשיאות שבאופן לא רשמי כבר החל.
שיח פוליטי הוא בסך הכל שיח על ערכים בהקשר של מערכות חברתיות. לכן זה אך טבעי שהדהרמה ששאלות ערכיות נמצאות בליבה שלה, תיגע בשאלות פוליטיות. אולם הגלישה מהפוליטי אל המפלגתי היא כבר דבר פחות מובן מאליו ואולי גם יותר בעייתי כשמדובר בקהילת דהרמה. יש כאן גם עניין סוציולגי שנוגע למעמד החברתי-כלכלי של רבים מקרב קהילת הדהרמה האמריקאית ושמשפיע על העדפתם המפלגתית.
שאלה לא פחות חשובה היא מה יש לקהילות הדהרמה להציע בהיבט הפוליטי-חברתי מעבר לשיח. כלומר איזו עשייה לשינוי יכולה להיות מקודמת באופן קבוצתי בידי קהילות דהרמה.
וכמובן בהקשר הישראלי שאלת השאלות היא האם נראה התפתחות דומה גם כאן בישראל? ואם כן, באיזה אופן זה יקרה? אם לשפוט מהעבר הרי שתהליכים שמתרחשים בקהילות הדהרמה במערב מגיעים במוקדם או במאוחר גם לישראל.
קיצורו של דבר, אנחנו בתוך תהליך. דברים מן הסתם יבשילו. חלק מהשאלות שפירטנו יקבלו מענה בהמשך. ובוודאי יצוצו שאלות נוספות, דיונים ודרכי פעולה שיאפשרו לדהרמה ולאנשיה לתרום את חלקם לעשיה פוליטית-חברתית מיטיבה.
