בזמנים מאתגרים אלו – התבוננות של סטיבן פולדר על איכויות מיטיבות בדרך ליצירת שינוי

סטיבן פולדר הוא המייסד והמורה המוביל של עמותת תובנה.
לאורך השנים סטיבן היה מעורב בכמה וכמה יוזמות בתחומי הסביבה, השלום ועוד.
והנה, קצת אחרי הסקירה שפרסמנו על העניין הגובר בקרב קהילות הדהרמה במערב בסוגיות חברתיות-פוליטיות, סטיבן פרסם את הטקסט היפה הזה.

בזמנים מאתגרים אלו כיצד נוכל לפעול וליצור שינוי?
כתיבה: סטיבן פולדר

אנחנו חיים בתקופה מאתגרת מבחינה פוליטית, חברתית וסביבתית. רמות החרדה והדאגה גבוהות מאי פעם והחמלה שבלב יכולה להניע אותנו לצאת החוצה ולפעול בעולם כדי לנסות ליצור שינוי. אבל בפנים אנחנו עלולים בקלות לחוש שזה גדול עלינו. או אולי אנחנו חשות רגשות של הצפה, כעס, ייאוש או חוסר אונים. כאשר אנחנו מנסות ליצור שינוי בעולם שמחוצה לנו לעתים תכופות מדי אנחנו פוגשות תסכול, פסימיות, ציניות, ייאוש, דחיה, חוסר הבנה והרבה שליליות. זה אחד האתגרים עימם צריכים להתמודד מי שעובדים בארגונים לשינוי חברתי ועשיית שלום וזה עלול לייצר תסכול אדיר ושחיקה. על מנות להתמודד עם זה עלינו לטפח גישות ומיומנויות שיעצימו אותנו ויסייעו לנו לפעול בעולם בצורה יעילה ומתוך טוב לב. המשך קריאת הפוסט "בזמנים מאתגרים אלו – התבוננות של סטיבן פולדר על איכויות מיטיבות בדרך ליצירת שינוי"

מודעות פרסומת

סולידריות של הלב – הזדמנות חשובה לעזור בקליק

בעשייה שלנו אנחנו מפתחים קשרים עם – וליבנו נקשר אל – הא/נשים שאנחנו פוגשים. זו אחת המתנות היקרות שאנו זוכים לה.
כמה מהמתרגלים והמתרגלות שלנו פיתחו קשר קרוב עם משפחה ואז, לפני קצת יותר משנה אחד הבנים נעצר.
השבוע הוא חזר הביתה.
והיום אנחנו פונים אליכם/ן כדי לגייס סכום צנוע – 9,000 ש"ח – לכיסוי חלק מההוצאות המשפטיות של המשפחה.
בסרטון למעלה יש את הסיפור והקישור להדסטארט נמצא כאן אבל תחילה המלים של אביגיל שמעבירות מה קורה כשאנשים מסכימים להינגע.

האמהות שלי והקשר הפלסטיני
כתיבה: אביגיל

פתאום זה מכה בי.
האמהות שלי. היא כמובן התימה הנוכחת ביותר בשש שנים האחרונות.
האמהות הטובה שלי אגב.

היצירה האחרונה שלי, ההצגה על יעל, הייתה קשורה כמובן באמהות, בגלל שחלקתי עם יעל, עשרה ימים ממש לפני שילדתי, חדר בריטריט שתיקה.
ועכשיו כשהדס גלעד המוכשרת והנדיבה (זה כל-כך כיף כשזה בא ביחד, כמו כל מי שמוותר על פרס ספיר לכבוד המאבק על הסרט על לאה צמל) אמרה שהיא תתרום את הספר החדש שלה, הממואר על האמהות, אני נזכרת שוב כמה המשפחה הפלסטינית הזו כל-כך שרוגה באמהות שלי.

למעשה הם היו סוג של מודל להורות. מודל אלטרנטיבי של התמודדות עם הגרוע מכל, כשאומרים לך שלבת שלך יש סרטן. הכרתי אותם בספטמבר 2012 ממש בתחילת ההריון שלי. אולי זה עזר שידעתי שהאמא היא אחות במקצועה והעיניים שלי נישאו אליה, לא יודעת. אולי כי האב אתאיסט ונשא את בתו בת התשע על כתפיים.
הבת הלכה וחלתה, הלכה וטופלה, ואני הלכתי ותפחתי ממלאת את בטני בבתי.

כמה סבלנות הייתה להם וכוח, גם ראיתי את נוכחות האבא כחזק, כיציב, את האם כשק חבטות (שהזכיר לי אותי כילדה, והיום כמובן אני חווה זאת גם) וזה שזה לגיטימי התפקידים האלו. ובכל זאת על האמא באמת בוכים. לא שבכתה הרבה. וגם מאשימים.

אז עכשיו אני מבינה מדוע גם ההתגייסות הנוכחית, שהתרחשה כל השנה שחלפה, כשהבן שלהם היה בכלא, למה זה כואב וקרוב כל-כך, משהו מדמי, נפשי, שרוג במשפחה הזו ואעשה בשבילם מה שעושים בשביל הילדים שלנו.

לא מזמן שוררתי עליהם בפואטרי סלאם. ועוד אמשיך לשורר ולכתוב עד שיסתיים הכיבוש המבאס הזה, שלא מרשה לנו להיות ההורים הכי טובים לעצמנו ולזולתנו.

הנה קמפיין שיצרנו לכבודם בהדסטארט.
הוא נקרא סולידאריות תומכת בחופש.

זה בסדר אם נפסיד ולא נצליח לעבור את המשוכה של אנשים שיתמכו במשפחה פלסטינית, עוד אחת, שהבן שלה נעצר. הם המשפחה שלי ואני עושה את זה לא משנה למה, כמו שעושים עבור משפחה. כמו להבדיל, אם חלילה וחס, הייתי צריכה את התמיכה הזו עבור בני משפחתי. זה חופש.

משהו שאתה מבין כשאתה מלווה פלסטיני בבית-חולים, כמה חסרה התמיכה והמארג, המאגר המשפחתי הרגיל ואתה הופך להיות המשפחה כמה שאתה יכול, אז גם כאן, בבית המעצר ובכל מקום בו יהיה צורך להיות בנאדם.

בתום ההקרנה שהייתי בה בדוק-אביב, לפני שהסרט על לאה צמל זכה, קמנו בתשואות כשלאה צמל הגיעה. אישה אחת שנעמדה לפניי צעקה למי שלא קם- "קומו בשביל האישה הזאת!"

בדיוק. קומו בשביל המשפחה הזו, המשפחה שלנו.

(הטקסט התפרסם לפני כמה ימים בבלוג של אביגיל)
————
אז זו הבקשה שלנו –
תרמו – מעט או הרבה – כדי שביחד נממש עוד ביטוי של סולידריות בין ישראלים לפלסטינים.
ושתפו את הפוסט הזה או את הבקשה לתרומה עם חברים – כדי שיוכלו גם הם לתמוך וכדי שייחשפו גם הם לסיפור מייצג של איך מערכת המשפט הצבאית מתנהלת.

וכמו שבתרומות אפשר לתרום סכום קטן יותר או גדול יותר, אנחנו מזמינים אתכם לבחור גם את המוטיבציה שלכם לתרומה –
– בבסיס, כי אכפתיות ותמיכה הן הדרך לעשות את העולם מקום טוב יותר.
– וקצת יותר מאתגר, כי אין לנו אמון בצבא. כי היה כאן מעצר שווא ו"משפט" שכל כולו הצגה.
המשך קריאת הפוסט "סולידריות של הלב – הזדמנות חשובה לעזור בקליק"

על התעוררות השיח הפוליטי בקהילות הדהרמה במערב

מתוך האתר של Buddhist Peace Fellowship

בשנים האחרונות גובר בקרב קהילות הדהרמה במערב העיסוק בשאלות פוליטיות. זו לא תופעה חדשה לחלוטין – ארגונים כמו Buddhist Peace Fellowship וקהילות שיסדו מורים של בודהיזם מעורב חברתית כמו טיך נהאת האן  או ברני גלאסמן המנוח פעילים מזה עשרות שנים. ובכל זאת בתקופה האחרונה שאלות פוליטיות חודרות יותר למיינסטרים של קהילת הדהרמה במערב.

יש לזה מספר סיבות. עליית השיח בציבור הכללי סביב משבר האקלים חודרת גם לעולם הדהרמה. לפני מספר שנים הוקמה הרשת One Earth Sangha שמתמקדת בשאלות סביבתיות. הצהרה שעוסקת במשבר האקלים וביכולת שלנו לפעול לגביו התפרסמה עם חתימותיהם של מאות מורות ומורי דהרמה מרחבי העולם. ואכן, משבר האקלים הוא כנראה הנושא שבו מתמקד חלק ניכר מהשיח הדהרמי-פוליטי במערב.

בארצות הברית, על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות מתפתח במעגלי הדהרמה האמריקאים שיח ער בנושאים של גזענות, הגירה וסביבה שהפכו לסוגיות של מחלוקת חריפה בחברה האמריקאית. שיח כזה מתקיים במידה פחותה גם בקהילות הדהרמה במערב אירופה על רקע מיליוני המהגרים ומבקשי המקלט שנמלטים ליבשת ותגובת הנגד של התחזקותן של מפלגות קסנופוביות.

לצד סיבות אלו יש גם את העובדה הפשוטה שהדהרמה במערב מבשילה והופכת מתופעה רוחנית (שולית) לדרך חיים של אנשים מהישוב. באופן טבעי דרך החיים הזו פונה להתייחס גם אל השאלות החברתיות והפוליטיות אשר כל כך משפיעות על כולנו.

מתוך האתר של Buddhist Peace Fellowship

הנה שלוש דוגמאות מהתקופה האחרונה.

ינאי פוסטלניק הוא אחד המורים הבכירים של מרכז הדהרמה Gaia House שבאנגליה. הוא מגיע ללמד בארץ במסגרת רטריטים של עמותת תובנה ובביקוריו הוא קיים פעילויות גם אתנו. ינאי הצטרף לפני מספר חודשים לתנועת Extinction Rebelion שמקיימת פעולות נרחבות של אי ציות אזרחי על מנת לדרוש מהשלטונות הבריטיים שינוי מדיניות במענה למצב החירום הסביבתי. התנועה החלה גם להתרחב למדינות נוספות ולאחרונה התקיים ערב השקה בתל אביב.

ינאי – ומורים ומתרגלים נוספים – הצטרפו לתנועה הזו באופן עצמאי מתוך הזדהות עם הנושא ודרכי הפעולה שלה. ולמרות ש-Extinction Rebelion אינה מזהה את עצמה כקשורה לעולם הדהרמה הם פועלים בתוכה כביטוי של הדהרמה והתרגול שלהם. החזון של התנועה מבטא מאכפתיות עמוקה לחיים באשר הם; מדובר בתנועה לא היררכית שמשקיעה חלק ניכר ממשאביה כדי לדאוג לרווחתם של הפעילים והפעילות במסגרתה. מנגד, הטקטיקות של אי ציות אזרחי כוללות פעולות של חסימת כבישים, הפגנות מול בתים של מקבלי החלטות ודרכים נוספות של שיבוש הסדר האזרחי (בצורה לא אלימה). מי שמדגישים את האיכויות הרכות והמכילות של הדהרמה עלולים לחוש שצורת פעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם האיכויות שהם שואפים לטפח בעולם. מהניסיון שלנו אנחנו יכולים להגיד שהתנגדות ואי ציות יכולים להיות מהשיאים של התרגול. כך או כך, דיון סביב השאלה "מה הוא מאבק פוליטי נכון" (על משקל הדרך כפולת השמונה של מאמץ נכון, הבנה נכונה, פרנסה נכונה וכו') הוא דיון חשוב שיצטרך להתקיים ככל שיותר א/נשים מקהילת הדהרמה ירצו להיות מעורבים בעשייה לשינוי.

לבינתיים הנה סרטון קצר שבו ינאי מספר ומראה את המעורבות שלו ב Extinction Rebelion.

ג'ק קורנפילד, אחד ממורי הדהרמה הבכירים בארצות הברית, פרסם לאחרונה מאמר לא קצר שכותרתו דהרמה ופוליטיקה. גם קורנפילד ביקר בעבר בישראל כאורח של עמותת תובנה והוא הקדיש חלק מהביקור שלו לתמיכה בפעילויות יהודיות-ערביות. המאמר אינה משהו יוצא דופן בפני עצמו. במגזינים הבודהיסטים הנחשבים trycicle ו-lion's roar מתפרסמים יותר ויותר מאמרים שעוסקים מתוך הדהרמה בשאלות חברתיות ופוליטיות. אבל ההידרשות של מורה מוביל כמו קורנפילד ממחישה עד כמה הנושא הפך לסוגיה מרכזית בשיח הדהרמה בארצות הברית. יתר על כן, מדובר במאמר ארוך שמנסה ללכת מעבר למובן מאליו. המאמר מתחיל בלהדגיש את החשיבות של "תודעת שלום" של כל אחד ואחת מאתנו ובמיוחד נוכח מציאות מאתגרת של קונפליקט. משם הוא ממשיך לחשיבות של טיפוח מודעות פוליטית-חברתית ומסיים בלקבוע עמדות ערכיות ברורות בנוגע לסוגיות של אי-שוויון כלכלי, מלחמה והרס הסביבה.

ואחרון חביב כריסטופר טיטמוס מבריטניה שגם הוא מבכירי וראשוני המורים במערב. כריסטופר תמיד שילב את הפוליטי בהוראה שלו. הוא מבקר בארץ מדי שנה ובעבר הוא הקפיד לכלול בביקוריו מפגש אצל פעילים פלסטינים בעיר שכם. גם אנחנו נהנינו מתמיכתו וקיימנו איתו סיורי דהרמה. כריסטופר אפילו ניסה לפני שלושים שנה להתמודד לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הירוקה (1,178 איש, קצת פחות מ-2% מהמצביעים הצביעו עבורו).

ממש אתמול עלה לאינטרנט אתר חדש של כריסטופר בשם חיים מעורבים. דף הבית של האתר מסביר שהוא נועד להראות את הדרך לחיים מעורבים נוכח המשברים המתמשכים שאנחנו חיים בתוכם. האתר עשיר בטקסטים  אשר מתוך חכמת הדהרמה עוסקים בסוגיות חברתיות-פוליטיות בוערות. האתר מחולק לקטגוריות כגון אתיקה, פעולה, תרגול ועוד. חלק מהטקסטים עוסקים בחזון וערכים וטקסטים אחרים הם מאוד מעשיים עם כללי אצבע וקווים מנחים לתרגול ופעולה.

מתוך האתר של Buddhist Peace Fellowiship

 

אלו הן שלוש דוגמאות מהזמן האחרון בלבד. ההתעוררות הזו גם מעלה שאלות ודילמות. למשל, בארצות הברית הדברים מתרחשים על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. לפחות חלק מהמורים והמורות האמריקאים אינם מסתפקים בהתייחסות לסוגיות ערכיות- פוליטיות אלא גם מתבטאים בצורה מפורשת ברמה המפלגתית: נגד טראמפ או בעד מועמד/ת כזה או אחר להובלת המפלגה הדמוקרטית במירוץ לנשיאות שבאופן לא רשמי כבר החל.
שיח פוליטי הוא בסך הכל שיח על ערכים בהקשר של מערכות חברתיות. לכן זה אך טבעי שהדהרמה ששאלות ערכיות נמצאות בליבה שלה, תיגע בשאלות פוליטיות. אולם הגלישה מהפוליטי אל המפלגתי היא כבר דבר פחות מובן מאליו ואולי גם יותר בעייתי כשמדובר בקהילת דהרמה. יש כאן גם עניין סוציולגי שנוגע למעמד החברתי-כלכלי של רבים מקרב קהילת הדהרמה האמריקאית ושמשפיע על העדפתם המפלגתית.

שאלה לא פחות חשובה היא מה יש לקהילות הדהרמה להציע בהיבט הפוליטי-חברתי מעבר לשיח. כלומר איזו עשייה לשינוי יכולה להיות מקודמת באופן קבוצתי בידי קהילות דהרמה.

וכמובן בהקשר הישראלי שאלת השאלות היא האם נראה התפתחות דומה גם כאן בישראל? ואם כן, באיזה אופן זה יקרה? אם לשפוט מהעבר הרי שתהליכים שמתרחשים בקהילות הדהרמה במערב מגיעים במוקדם או במאוחר גם לישראל.

קיצורו של דבר, אנחנו בתוך תהליך. דברים מן הסתם יבשילו. חלק מהשאלות שפירטנו יקבלו מענה בהמשך. ובוודאי יצוצו שאלות נוספות, דיונים ודרכי פעולה שיאפשרו לדהרמה ולאנשיה לתרום את חלקם לעשיה פוליטית-חברתית מיטיבה.

 

הזמנה ליום עבודה בדיר איסתיא

חודש הרמדאן הסתיים וחברינו המוסלמים חוגגים בימים אלו את עיד אל-פיטר.
אנחנו כבר מתכוננים לחזרה לימי העבודה המשותפים אחרי ההפוגה של חודש הצום.

בשבת ה-22 ביוני נצא לעבוד עם חקלאים בדיר איסתיא.
ניפגש בשעה 7:30 בתחנת הרכבת ראש העין צפון.
נהיה שם בחזרה בשעה 16:30 (ואם יהיה חם אז אולי נסיים מוקדם יותר).

פרטים מלאים כולל לגבי טרמפ במידת הצורך, נשלח למי שירשמו בטופס ההרשמה.
בשאלות אפשר לכתוב לנו.

יותר משמן זית

שלומית נסעה להביא עוד שמן וזיתים מדיר איסתיא וזו באמת הזדמנות להזכיר שאפשר לרכוש דרכנו את המוצרים המעולים של חקלאי הכפר. הנה קישור לטופס הזמנה. בטופס גם מופיעים המחירים אבל לנוחותכם רשמנו אותם גם למטה בסוף הטקסט.
לפני זה תיאור הביקור ששלומית כתבה ושממחיש שזה הרבה יותר משמן זית.

כתיבה: שלומית

יום שישי בבוקר, האוויר מהביל חם ויבש. נוסעת לדיר איסתיא לקנות שמן וזיתים מזיאד.

הדרך הכל כך מוכרת אלפי דונמים של מטעי זיתים בצבע ירוק עייף באור השרב. בארבעת צידי הצומת שלפני הפניה לכפר עומדים חיילים עם מדים ואפודים מסורבלים. הם מאחורי בטונדות המגינות על פלג גופם התחתון מקושטות בציורים של דגל ישראל. הרובים מכוונים לעבר נקודה לא ברורה בצומת, בטרמפיאדה טרמפיסטים מההתנחלויות הסמוכות. איך רובים יכולים לתת תחושה של בטחון למישהו – ממש לא ברור לי. הגוף שלי מתכווץ למראה הרובים השלופים ומנסה לחמוק מעין הרובה המאיימת.

בכניסה לכפר שקט מתמיד, הרחובות מנומנמים ריקים, חם – אדי החום עולים מהכביש. חודש הרמדאן, יום שישי וחם..מסביר עימאד שרק מתחיל לפתוח את המכולת בשעה 10. הוא מספר שהחקלאים עובדים מחמש בבוקר (לאחר התפילה) עד שמונה כשהשמש מתחילה להכות. עימאד מחייך כתמיד אך נראה מעט מנומנם ומותש מהחום מספר שאחרי תפילת הצהרים ילכו לישון עד הערב כשהצום מפסיק. מבקש שאחרי הרמדאן נצטרף ליום עבודה איתו בשדה.

ממשיכה לזיאד כהרגלנו שיחה על המשפחה ילדים בריאות והמצב הכללי, עדכונים על מה שהשתנה וקורה בחיינו, שיח של מכרים ותיקים נעים. גם הוא נראה עייף מהצום ואלרגיית האביב שתוקפת אותו כל שנה. נפרדת ממנו עד הפעם הבאה.

מחר אמזוג השמן לבקבוקים, איזה עונג לראות את הנוזל המוזהב – ירקרק נשפך לאיטו ומבעבע תמיד מעורר בי שמחה על היופי הזה.

מוזמנים לקנות שמן זית, זיתים, סבונים מזית וזעתר כולם תוצרת דיר איסתיא. גם טעים ובעיקר נותן תקווה (לי לפחות) לעתיד שיכול לאפשר לנו להיות אחד עם השני  בשלום, קשרי מסחר, חברות וכבוד הדדי – לחיות ביחד.
להזמנה מלאו את הטופס ונהיה בקשר.

מחירים
ליטר שמן זית רגיל – 35 ש"ח (המכירה היא בבקבוקים של 1.5 ליטר במחיר 52 ש"ח)
ג'ריקן של 18 ליטר שמן זית רגיל – 600 ש"ח
ליטר שמן זית אורגני – 46 ש"ח (המכירה היא בבקבוקים של 1.5 ליטר במחיר 69 ש"ח)
ג'ריקן של 18 ליטר שמן זית אורגני – 800 ש"ח
קילו זיתים כבושים – 38 ש"ח
חצי קילו זעתר – 30 ש"ח
סבון מזית – 8 ש"ח לחתיכה

 

 

הטבע שבחוץ, הטבע שבפנים – הזמנה ליום תרגול

הנוף שבתוכו נלך ונתרגל

הטבע שבחוץ, הטבע שבפנים: התבוננות פנימה והחוצה
שישי תרגול בטבע של הרי ירושלים
עם לילה קמחי ואביב טטרסקי
יום שישי 31 במאי, בין השעות  9:30 – 16:00 המשך קריאת הפוסט "הטבע שבחוץ, הטבע שבפנים – הזמנה ליום תרגול"

התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר

התקדמות העבודות להעברת מחסום ולאג'ה (19 באפריל 2019)

עיריית ירושלים חידשה את העבודות להעברת מחסום ולאג'ה וזאת למרות שבית המשפט המחוזי פסק שעליה לפרק את העבודות שביצעה שם לפני שנה. לכל אורך הסאגה של העברת המחסום העירייה מתנהלת תוך הפרה של החוק והוראות בית המשפט. אם חידוש העבודות הוא סימן לכך שבקרוב יועבר המחסום תהיה זו פגיעה קשה בתושבי ולאג'ה שתיחסם בפניהם הגישה לשטחים נרחבים של אדמות חקלאיות ולמעיין עין חניה. נוכח האיום הזה אנחנו נצא בשבת הבאה (4 במאי) ליום עבודה עם החקלאים המעבדים שטחים בסמיכות למיקום החדש של המחסום. בואו איתנו.

המשך קריאת הפוסט "התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר"