רטריט מדיטציה קצר לאקטיביסטים

רטריט מדיטציה קצר לאקטיביסטים
ששי-שבת (31 בינואר – 1 בפברואר)
בקיבוץ עין דור

הרטריט הוא הזמנה לאקטיביסטים ואקטיביסטיות לקחת יומיים לעצמם. יומיים של עצירה משותפת שבתוכה יש זמן למנוחה, שיתוף ותמיכה.

עומדים עם חקלאי ולאג'ה באדמות המאוימות – הזמנה ליום עבודה

ההתנכלויות לחקלאי ולאג'ה באדמות הכפר שהמדינה רוצה להפוך לאתר פיקניקים ישראלי גוברות. בשבת ה-11 בינואר נצא ליום עבודה בתמיכה בחקלאים באדמותיהם המאוימות. הנה קצת רקע ובסיומו הפרטים ליום העבודה.

בשבת האחרונה הגענו לכרמי הזיתים שלמרגלות ולאג'ה. השעה היתה שמונה בבוקר אבל קרני השמש עוד לא הגיעו אל הואדי ולכן האדמה היתה מכוסה כפור. מוחמד כבר היה עסוק בחריש עם הפרד ואחרי שאמרנו שלום התיישבנו בצד הכרם ונתנו לגוף, לעיניים וללב להינות מהיופי של אדמות ולאג'ה בבוקר הבהיר והקר.

הזמנה ליום עבודה בדיר איסתיא

יום עבודה בשנה שעברה

עונת המסיק מאחורינו ואנחנו שמחים להזמין להמשך הפעילות.

ביום שבת ה-14 בדצמבר נצא ליום עבודה עם חקלאים מדיר איסתיא. נעבוד עם משפחות שאנחנו מכיר כבר מספר שנים וגם עם משפחות שהקשר איתן החל במסיק האחרון.

בימי העבודה עם חקלאי דיר איסתיא אנחנו מעמיקים את הקשר בינינו וממשיכים ללמוד עוד על המציאות. הקשר המתמשך מאפשר לנו להבין דברים חדשים ולהרחיב את נקודת המבט שלנו. כך גם עולות לנו שאלות ודילמות גם ברמה הפוליטית וגם כלפי פנים אל עצמנו.

חיפוש במחסום

ציור של בנקסי על חומת ההפרדה בבית לחם

יודית כותבת על החוויה של להיות מעוכבים במחסום ולעבור בידוק ממושך. הכל בגלל שמן הזית ושאר המוצרים של חקלאי דיר איסתיא שהיו ברכב. אנחנו מוכרים את המוצרים הללו לאורך כל השנה. הנה טופס ההזמנה והמחירים בפנים.

כתיבה: יודית יהב

זה היה אחד מימי המסיק הטובים שלי. לא שהשתתפתי בימי מסיק רבים כל כך – ובכל זאת, בכמה מהם הייתי. מזג האוויר היה מושלם – אפור סתווי בלי השמש היוקדת – משפחה פלסטינית מקסימה אליה הצתוותנו, שפע של זיתים שהגביר את המוטיבציה ואת הקצב בעבודה, טיפוס חלק ובטוח על העצים השופעים.

אממהה, חוויה מעניינת, שלא לומר מתסכלת, עברה עלינו בדרכנו חזרה הביתה. ודווקא במחסום.

פסטיבל בתים מבפנים מתכוון להגיע לאדמות ולאג'ה – בואו נגיד להם לא!

בימים אלו רשויות המדינה מנסות להשלים את ההשתלטות על שטח חקלאי נרחב של הכפר ולאג'ה. כבר שנים שאנחנו פועלים בסולידריות עם חקלאי הכפר. לאור האירועים האחרונים נדרשת כעת פעילות נמרצת ונרחבת. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות דרך האינטרנט ובשביל זה אנחנו צריכים אתכם/ן.

חלק ניכר מההתפתחויות והעשיה שלנו בולאג'ה אינה מתפרסמת כאן אלא בבלוג "ידידי ולאג'ה". לטובת מי שפחות מכיר/ה את הסיפור של הכפר נכתוב בקצרה שעיריית ירושלים יחד עם רשות הטבע והגנים רוצות להפוך 1,200 דונם של אדמות הכפר – ובמרכזן המעיין הגדול עין חניה – לאתר פיקניקים לישראלים. הרשויות אינן מסתפקות בכך אלא רוצות לסלק מהשטח את בעלי הקרקע מולאג'ה ולמנוע מפלסטינים להגיע אליו.

בשבוע הבא אמורים להתקיים במעיין עין חניה סיורים לישראלים בלבד במסגרת פסטיבל בתים מבפנים וזאת לקראת חסימת הגישה של פלסטינים באופן סופי. יש לנו זמן כדי לעורר התנגדות להלבנת הנישול הזה ולפעול על מנת להביא לביטול הסיורים.

למטה ניתן עוד מידע על בתים מבפנים ועל סילוק תושבי ולאג'ה מהשטח. בשביל מי שרוצה להגיע ישר לתכלס, הנה מה שאנחנו מתכננים ומבקשים מכם/ן לעשות.

אז מה עושים
אנחנו רוצים לנצל את הימים שעד לתחילת הפסטיבל כדי להעלות מודעות בקרב הציבור לכך שלא מדובר בטבע וארכיאולוגיה אלא במעשה מכוער של נישול. אנחנו רוצים להביע מחאה בפני מארגני האירוע ומקווים שהם יתעשתו ויבטלו את הסיורים לעין חניה. ואם הסיורים בכל זאת יתקיימו אנחנו רוצים להיות בשטח בעת קיום הסיורים כדי למחות בפני המארגנים ולהסביר למשתתפים במה הם לוקחים חלק.

אתם יכולים –

–  לשלוח את המחאה שלכם למארגנים של בתים מבפנים. יחד עם קבוצות נוספות התחלנו בקמפיין דרך האתר של "זזים". בקישור הזה יש מכתב קצר שבלחיצת כפתור אפשר לשלוח למארגנים. שימו לב שאתם לא צריכים לקרוא את כל הטקסט שיש שם ושמפרט את ההשתלטות על אדמות ולאג'ה. בעמודה השמאלית אפשר להזין את הפרטים שלכם/ן ולשלוח את הפניה. מי שממש רוצה להשקיע יכולה גם לערוך את המכתב כך שיהיה אישי יותר. כדי שלמחאה יהיה משקל חשוב שכמה שיותר א/נשים ישלחו את המכתב. בבקשה שילחו ועזרו לנו להגיע לעוד אנשים. אחרי ששלחתם אפשר לשתף בפייסבוק את הדף של זזים עם כמה מלים אישיות.

–  לבוא איתנו כדי למחות בעין חניה. אנחנו מקווים שהמחאה תגרום לביטול הסיורים. אבל אם הם בכל זאת יתקיימו נהיה שם כדי לספר למשתתפים שמדובר בעוול גדול. הסיורים של בתים מבפנים מתוכננים להתקיים ביום חמישי ה-31 באוקטובר מהשעה 13:00 ועד השעה 16:00 וביום ששי ה-1 בנובמבר בין 10:30 ל 13:30. אנחנו נהיה שם כדי למחות באופן מנומס בפני המארגנים ולהסביר למשתתפים במה הם לוקחים חלק. אנחנו צריכים אתכם/ן איתנו. לפרטים נוספים והצטרפות בבקשה כיתבו לנו בצירוף מספר הטלפון שלכם/ן ונחזור אליכם. כמובן שאפשר לבוא גם רק לחלק מהזמן. עין חניה נמצא בירושלים לא רחוק משכונת מלחה ואנחנו נעזור בטרמפים למי שצריכ/ה.

– לשתף את הפוסט הזה (כפתור שיתוף נמצא בתחתית הטקסט). אולי בתוספת כמה מלים אישיות שמסבירות שעיריית ירושלים משלימה בימים אלו את סילוקם של חקלאי ולאג'ה משטח נרחב של אדמות חקלאיות כדי להפוך אותו לאתר פיקניקים לתושבי ירושלים. בלתי נתפס שפסטיבל יפה כמו בתים מבפנים משתף פעולה עם מהלך מכוער שכזה.

– יש לכם רעיונות נוספים? מצוין! כיתבו לנו.

– לא יכולים להגיע לעין חניה בחמישי וששי של השבוע הבא אבל רוצים לקחת חלק בדברים שנעשה בעתיד? כיתבו לנו ונוכל ליידע לקראת הפעילות הבאה.

אז מה בעצם קורה בולאג'ה ומה הקשר לבתים מבפנים?
כפי שהתפרסם בהרחבה בתקשורת, במהלך סוכות רשות הטבע והגנים פתחה את מעיין עין חניה לישראלים למשך שלושה ימים. כחלק מפתיחת המעיין לישראלים הוצבו חיילי מג"ב שמנעו גישת פלסטינים לא רק אל המעיין אלא אל שטח עצום של אדמות חקלאיות של תושבי ולאג'ה אשר נמצאות בסמוך למעיין. זאת היתה הצצה אל מה שצפוי להפוך למצב קבע אם חלילה הרשויות יצליחו בתכנית להעתיק את מחסום ולאג'ה, מהלך שכבר למעלה משנה וחצי נבלם ומתעכב.

ובסוף החודש, במסגרת פסטיבל בתים מבפנים מתוכננים מספר סיורים לישראלים בלבד לעין חניה. (שני סיורים אחרים בפסטיבל יועברו באזור סילואן בידי מדריכים של ארגון אלע"ד. אלע"ד הוא ארגון מתנחלים שמשתלט על בתים פלסטינים בסילואן תוך סילוק המשפחות הפלסטיניות שגרות בהן).

מעציב מאוד שהפסטיבל היפה הזה שאמור לחגוג את העושר של תרבות האדריכלות הירושלמית לוקח חלק במעשה הנישול המחפיר שמדינת ישראל מחוללת בעין חניה ואדמות ולאג'ה. בסוף הפוסט שמנו קישור שמרחיב על ההשתלטות על אדמות ולאג'ה. כאן רק נכתוב בקצרה: עין חניה הוא המעיין הגדול של ולאג'ה וסביבו יש אלף מאתיים דונם של אדמות חקלאיות של תושבי הכפר. כיום עדיין מתאפשר לחקלאים ולתושבי הכפר להגיע אל אדמותיהם ואל המעיין. אולם המדינה מתכוונת לחסום את הגישה בפני פלסטינים בכלל ובעלי האדמות מולאג'ה בפרט ולהפוך את המעיין והטראסות המרהיבות של ולאג'ה לאתר פיקניקים לישראלים.

בתים מבפנים בעין חניה
הסיורים של בתים מבפנים לעין חניה יתקיימו ב-31 באוקטובר (חמישי) בצהרים וב-1 בנובמבר (ששי) בבוקר. מדובר ביותר מחגיגה בשטח שממנו מסולקים פלסטינים: המהלך של סילוק הפלסטינים מאדמות ולאג'ה נתקל בקשיים שונים וביצועו המלא מתעכב כבר כמעט שנתיים. מול הקשיים הללו ארגוני מתנחלים ורשויות שונות מפעילים מגוון לחצים. הסיורים של בתים מבפנים בעין חניה הם חלק מהלחצים הללו.

אפשר רק לדמיין כיצד יתנהלו הסיורים בעין חניה: הם יתמקדו בממצאים מהתקופה הביזנטית ויאדירו את פרויקט השיקום והפיתוח שרשות הטבע והגנים ורשות העתיקות קיימו במקום בהשקעה של 14 מיליוני שקלים. מן הסתם לא יספרו על הפגיעה הקשה שהגעת ישראלים למעיין גורמת לתושבי ולאג'ה: לא יספרו על גדר ההפרדה שנמצאת מרחק 70 מטרים מעין חניה ושבמכוון לא הוקמה על הקו הירוק אלא בצמוד לשטח הבנוי של הכפר כדי להפריד בין התושבים לאדמותיהם ולמעיין. לא יספרו על הטראסות העתיקות וכרמי הזיתים היפהפיים שכחלק מפתיחת השטח לישראלים המדינה מתכוונת לחסום סופית את גישת בעלי הקרקע הפלסטינים אליהם.

קוראים לבתים מבפנים להתעשת
יחד עם עוד קבוצות בירושלים אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לקחת חלק במחאה נגד ההשחתה של פסטיבל בתים מבפנים. ביחד נגיד לא להלבנת הנישול של תושבי ולאג'ה מעין חניה ומכרמי הזיתים שלהם. תחילה הסבר קצר על בתים מבפנים ואז תיאור הפעולות שאנחנו מזמינים לקחת חלק בהן.

בתים מבפנים הוא פסטיבל שבמסגרתו מתקיימים עשרות סיורים למבנים אדריכלים מעניינים – בתים פרטיים, מבני ציבור, מהמורשת ההיסטורית של העיר ומחלקיה המודרניים. הרעיון נולד בלונדון ומשם התפשט לעשרות רבות של ערים ברחבי העולם.

הפסטיבל מתיימר לקדם ערכים של מעורבות אזרחית ויצירת עירוניות שוויונית. דבר זה הופך כמובן את ההחלטה לכלול סיור לעין חניה למקוממת במיוחד. למען האמת, בדקנו את הערכים ותנאי ההשתתפות שמפורטים באתר הבינלאומי של בתים מבפנים ולטעמנו האופן שבו הוא מתנהל בישראל סותר אותם ביותר ממובן אחד.

למשל, מי שמממנת את בתים מבפנים בירושלים ובעצם שותפה בעיצובו היא הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י). מדובר בחברה ממשלתית-עירונית שמשתפת פעולה דרך קבע עם ארגוני מתנחלים כמו אלע"ד ומקדמת פרויקטים שונים של התנחלויות במזרח ירושלים. סביר שזה גם הרקע להכללת עין חניה בפסטיבל השנה כחלק מהלחצים להשלים את ההשתלטות על אדמות ולאג'ה. כאמור, לבד מעין חניה הפסטיבל כולל השנה גם סיורים באזור סילואן שאותם יעבירו מדריכים של ארגון המתנחלים אלע"ד; ארגון שמסלק משפחות פלסטיניות מבתיהן.

עכשיו מה עושים
אנחנו רוצים לנצל את הימים שעד לתחילת הפסטיבל כדי להעלות מודעות בקרב הציבור לכך שלא מדובר בטבע וארכיאולוגיה אלא במעשה מכוער של נישול. אנחנו רוצים להביע מחאה בפני מארגני האירוע ומקווים שהם יתעשתו ויבטלו את הסיורים לעין חניה. ואם הסיורים בכל זאת יתקיימו אנחנו רוצים להיות בשטח בעת קיום הסיורים כדי למחות בפני המארגנים ולהסביר למשתתפים במה הם לוקחים חלק.

בתחילת הפוסט פירטנו הצעות שונות לפעולה – משליחת מכתב למארגנים ועד להגעה לפעולת הסברה במעיין.
מה שמתרחש בעין חניה ואדמות ולאג'ה (שהמדינה מנסה לשנות את השם שלהן לגן לאומי נחל רפאים) הוא מעשה אדיר של נישול שמתרחש ממש כאן לידינו. כבר עכשיו אנחנו רואים שלמחאה שהתחלנו להשמיע יש תוצאות: הרבה אנשים שאלמלא כן לא היו יודעים על המתרחש מבינים את העוול. יש פניות ולחצים אל המארגנים של בתים מבפנים ולטווח הארוך נוצרת הבנה שעין חניה אינו מקום שראוי לבלות בו. אם נירתם כולנו ונשתף את המידע ההשפעה שלנו תהיה גדולה יותר.

בבקשה חיזרו לחלק העליון של הפוסט ושילחו את מכתב המחאה למארגנים של בתים מבפנים. לא צריך יותר מלחיצת כפתור קטנה ולהזין את השם שלכם. מי שפנוי/ה להגיע איתנו למעיין בשבוע הבא בזמן קיום הסיורים, בבקשה כיתבו לנו בצירוף מספר הטלפון שלכם.

להרחבה , ראו מידע שפרסמנו בעבר על האופן שבו ישראל פועלת כדי לסלק את תושבי ולאג'ה מאדמותיהם ולהפוך אותן לאתר פיקניקים לישראלים בכסות של גן לאומי.

 

הזמנה לימי מסיק

מהמסיק בולאג'ה

ימי המסיק בפתח. עבור החקלאים הפלסטינים מדובר בפרנסה ולא פחות מכך במסורת ותרבות שהיא נדבך חשוב בשורשים הפלסטינים בארץ הזו. ובחיים תחת כיבוש עונת המסיק עומדת בצילן של הגבלות גישה שישראל מטילה, מפגשים לא רצויים עם חיילים והסכנה שבאלימות מצד אזרחים ישראלים.

זו תהיה השנה העשירית שבה אנחנו מצטרפים לחברינו בולאג'ה ודיר איסתיא. גם עבורנו זו כבר הפכה למסורת שבה אנחנו חוצים גבולות, נפגשים ובונים בסיס לשותפות מתמשכת. השנה, נוסף על ימי המסיק בשתי הקהילות הללו נגיע למסוק גם עם חקלאים בכפרים אחרים שם נאלצים להתמודד עם הגבלות של הצבא ואלימות ישראלית.

פרעתא – העדינות והחוזק, העצב והפחד

הקיץ החלטנו לעשות הפוגה קצרה מהפעילות הרגילה ולנצל את הזמן כדי לתכנן ולבנות קשרים חדשים.
בין השאר התחלנו לבקר בכפר פרעתא שנמצא מעט צפון-מזרחה לדיר איסתיא.
לפני כשבע עשרה שנה הוקם באזור המאחז האלים חוות גלעד ומאז נתונים חקלאים פלסטינים – מפרעתא ומכפרים נוספים – להשחתות עצים ולהתקפות אלימות שמונעות את גישתם לשטחים נרחבים. כרגיל, הצבא ושאר רשויות החוק לא פועלים נגד התוקפים הישראלים.
בקרוב תתחיל עונת המסיק והשנה ננסה להגיע גם לפרעתא ולקחת חלק בעמידה האמיצה של החקלאים שאינם מרימים ידיים.
גיתית כתבה את רשמיה מהביקור שלנו בכפר לפני שבוע.
————–

פרעתא – העדינות והחוזק, הפחד והעצב
כתיבה: גיתית

נסענו לפרעתא כדי לפגוש חקלאים פלסטינים שבשל אלימות ישראלית אינם יכולים לעבד את אדמותיהם. המאחז חוות גלעד בקרבת מקום, גבוה, צופה באדנות מאיימת על אדמותיהם. המתנחלים יורדים מהמאחז, כדבר שבשגרה, אל בתי הכפר, שוברים חלונות, זורקים אבנים, שורפים מכוניות.

ביקרנו משפחה שאחד מילדיה, בן 10 כיום, אינו מדבר באופן תקין כבר כמה שנים, מאז היה בבית לבד באחת מאותן התקפות. אביו מספר שבמקרה אחר, כאשר הלך לעבד את אדמותיו, מתנחל לקח אבן וניפץ אותה על ראשו, כשחיילים צופים ומעודדים.

ופגשנו את אבראהים, כבן 66, איש גבוה ורזה, עדין ומאופק, מוציא משקית בלויה תמונות ומסמכים. עשרות תלונות שהוגשו למשטרה – אף אחת מהן לא טופלה. בור מים להשקיה ושתייה שבנה  והמתנחלים זורקים לתוכו, יותר מפעם אחת, כבשים מתות, כדי לזהם את המים. הוא שב ושולה את הפגרים מהמים ומחכה לגשמים הבאים שימלאו את הבור במים זכים. באחת הפעמים, אחד המתנחלים הודה במעשה בפני המשטרה. דבר לא נעשה. אין לכך משמעות במקום הזה. אדנות וכוח שולטים כאן.

הצענו להצטרף וללוות אותו לאדמותיו, לקראת המסיק (כאשר ישראלים באים ומלווים, מעשי האלימות פוחתים). למוד ניסיון אמר שעליו ללכת לשטח ולבדוק מה נותר. מתנחלים שורפים, עוקרים ופוגעים בעצי הזית. או פושטים על המטעים ימים ספורים לפני המסיק וגונבים את כל הזיתים. לא ברור אם יוותרו זיתים למסיק.

השוטרים מכירים את אבראהים : "למה אתה מגיש תלונות? לך הביתה". אבל הוא מתעקש ללכת למשטרה, להגיש עוד תלונה ועוד אחת, שתהיה עדות. הוא מספר שבגלל התלונות, אנשי חוות גלעד מתנכלים לו יותר. אולי תקוותו ויציבותו הן שמכעיסות אותם. עדות לכך שטרם קיבל את אדנותם על הארץ ועל חייו. שטרם שברו את רוחו. רוחו המאופקת והעדינה חזקה, אבל העצב והפחד כאן, בכל צעד. בכל מילה.

מועקה ממלאת את הלב שמתקשה להכיל את הפורענות זו.

וכל מה שעולה בי היא השאלה למה אין שרשרת אנושית המגיעה לעמוד מסביב לאותם כפרים, כחיץ בינם לבין מתנחלי חוות גלעד. שרשרת אנושית שתאמר 'לא עוד'.

ובין לבין, שיחות על החיים שמסביב: הגעגועים הגדולים לבן בשוודיה; השיחות היומיומיות איתו והתקווה שיום אחד יוכל לבוא לבקר. הבת הגדולה שרוצה לפתוח עסק וקורותיה של בת אחרת. אבראהים מתגלה כאב שתומך בבנותיו, בבחירותיהן שאינן תמיד קונבנציונליות. בעדינות,בפשטות, בבהירות. אנשים – תמיד מרגשים, מפתיעים, מלאים בגוונים.

כמה שעות אחרי, בחזרה בבית,  נותרתי עם שפת הגוף והלב של האיש הזה –  העדינות והחוזק, העצב והפחד בעיניו.

——————–

בעוד כחודשיים נצטרף לאיבראהים וחקלאים נוספים בפרעתא. נצטרך אתכם ואתכן איתנו.