ימי מסיק בולאג'ה ודיר איסתיא

מסיק 2014

להרשמה מלאו את הטופס הזה. אם יש בעיה במילוי הטופס כיתבו לנו

תאריכים למסיק בדיר איסתיא
ניפגש ב 7:30 בתחנת הרכבת בראש העין (הגעה פשוטה ברכבת מתל אביב -
נארגן גם טרמפים במקרה הצורך)
יום ששי 10/10
יום שבת 18/10  – המעוניינים יכולים להישאר לישון בכפר ולהמשיך במסיק למחרת
יום ראשון 19/10 – תחילת המסיק במטעים הסמוכים להתנחלויות, נשמח שתצטרפו
יום ששי 24/10

תאריכים למסיק באל-ולאג'ה
ניפגש ב 7:30 באצטדיון טדי בירושלים (נארגן טרמפים במידת הצורך)
יום שבת 25/10
יום ששי 31/10

 

סיור דהרמה, מסיקי זיתים והכביש לשומקום

לפני שבועיים קיימנו סיור מוצלח מאוד לאזור דיר איסתיא. בנינו תכנית יפה ונתנו הסברים טובים אבל הדבר הכי משמעותי בסיורים הוא המפגש עם השותפים הפלסטינים שלנו והאפשרות לשמוע אותם.
לשמחתנו יש לנו אפשרות לקיים סיור נוסף ב-20 באוקטובר. בימים אלו מבקרת בארץ הנזירה (במסורת הטיבטית) אני ריטה אשר מלמדת מסגרת עמותת ידידי הדהרמה. ריטה מגיעה לארץ בקביעות בשנים האחרונות ולצד הוראת הדהרמה היא גם עוקבת ומתעניינת במציאות הפוליטית כאן. לסיור יצטרפו מתרגלים ומתרגלות מידידי הדהרמה וכמובן שגם אתם מוזמנים.
פרטים והרשמה כאן

עונת המסיק מתחילה בקרוב ואנחנו נארגן ימי מסיק בולאג'ה ובדיר איסתיא. רוב הפעילות שלנו תהיה בסופי שבוע אבל ננסה לארגן פעילות גם באמצע השבוע. מוזמנים להירשם כדי שנוכל להזמין אתכם כשיהיו תאריכים סופיים

דיווח מולאג'ה על הכביש לשומקום. לאחרונה הודיע הצבא על שינוי קטן בתוואי הגדר ליד ולאג'ה. השינוי הזה הופך כביש שהצבא סלל באדמות הכפר למיותר. הצבא התעקש לסלול את הכביש ורשות הטבע והגנים לא מנעה זאת למרות הנזק הגדול לגן הלאומי והידיעה שיש סיכוי שהוא יהיה כביש לשומקום. כעת הנזק כבר נעשה ולנו נשאר לדווח.

תכנית אב נחל קנה – התכנית להשתלטות על עוד שטח פלסטיני יוצאת לדרך?

לפני כחודש שמענו שבשמורת ואדי קנה נפרצה דרך חדשה ממאחז אלוני שילה לכיוון עמנואל: רוחבה כ 4-5 מטרים ואורכה כ-2 קילומטרים והיא נראית כמו הכנה לכביש. העבודות נעשו ללא היתר ותוך גרימת נזק לשמורה. אנשי דיר איסתיא והכפר הסמוך ג'ינספוט הצליחו לגרום להפסקת העבודות. מהמידע שהצלחנו לגלות מדובר ביותר מסתם דרך. בקרני שומרון מקדמים תכנית אשר תדחק את רגלי הפלסטינים מהשטח ותהפוך אותו לחלק מ-6 ההתנחלויות והמאחזים המקיפים את הואדי. בכך יושלם מהלך שהחל לפי למעלה מ-30 שנה ושמומלץ מאוד לקרוא עליו כאן.

הדרך שנפרצה

הדרך שנפרצה. אלוני שילה נמצא מאחורי הגבעה

במסגרת המאבק שלנו בשנתיים האחרונות למניעת העקירה בידי רשות הטבע והגנים של  1,400 עצי זית שחקלאי דיר איסתיא נטעו בואדי גילינו שמועצת קרני שומרון מקדמת את "תכנית אב נחל קנה". התכנית מתעלמת לחלוטין מכך שמדובר בשטח בבעלות פרטית פלסטינית ושפלסטינים מכל האזור נוהרים להנות מהמעיינות שלו. במקום זאת, ואדי קנה הוא בעצם "הריאה הירוקה של קרני שומרון, יקיר, נופים ועמנואל" ובעיקר הוא משאב לפעילות תיירותית שתכניס כסף להתנחלויות ותמשוך אליהן תושבים חדשים שיוכלו "לגור בעיר ולהרגיש בכפר".

כשבוחנים את מסמכי התכנית רואים שהכוונה היא להקשות על פלסטינים את הגישה אל תוך הואדי ובמקום זאת להפוך אותו לחלק אינטגראלי מההתנחלויות שסביבו: דרך הגישה הקיימת תיחסם ובמקומה יסללו כבישים שיחברו את ההתנחלויות אלו אל אלו ואל לב השמורה. טבעת הכבישים החיצונית תקיף את הואדי תוך ניתוקו מהכפרים הפלסטינים. הכבישים מההתנחלויות אל תוך השמורה ישלימו את "הישראליזציה" שלו. הדרך שנפרצה מאלוני שילה תואמת את אחד הכבישים שמופיעים בתכנית.

הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps

הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps . היא מתארת את המצב הקיים כיום ולא את מה שמופיע בתכנית אב נחל קנה

במקביל, מקודמים הפרויקטים התיירותיים: במימון משרד התיירות נפרץ שביל אופניים "עם גשר העץ הארוך בארץ" במימון משרד התיירות ממאחז אלוני שילה אל תוך השמורה, מתוכננים צימרים ופעילויות של ספורט אתגרי.

רגע, סלילת כבישים בתוך שמורת טבע?

"בעיה" קטנה עם התכנית היא שלמועצה מקומית של התנחלות אין שום סמכות בשמורה טבע והיא אינה יכולה לקדם תכניות הנוגעות לשמורה. לכן, לצורך התכנית שיזמה, מועצת קרני שומרון הקימה צוות היגוי ובו חברים בין השאר נציגים מרשות הטבע והגנים ומהמשרד להגנת הסביבה. צוות ההיגוי הוא זה שמגיש את התכנית ומעניק לה "הכשר" מקצועי: הנה, זו לא תכנית של מתנחלים אלא של הגוף הממשלתי שאחראי על הגנת הטבע ופיתוח שמורות. אם למישהו זה נשמע מוכר זה כי זו לא הפעם הראשונה שרט"ג נקראת לדגל.

במקרה של ואדי קנה רט"ג משמשת יותר מסתם עלה תאנה לקידום האינטרסים של קרני שומרון. רט"ג בעצם הצטרפה כאן לתכנית שבאה לסלול קילומטרים של כבישים בתוך שמורת טבע, חלקם ממש אל לב השמורה. במקום להיות זאת שמונעת תכנית הרסנית שכזו רט"ג תומכת בה. פקח רט"ג שאחראי על צווי העקירה לעצי הזית של הפלסטינים – " כי הם פוגעים בשמורה" – הוא גם זה שחבר בצוות התכנית ותומך בפציעת השמורה בשתי וערב של כבישים.

טוב, זה לא כל כך מפתיע

אין מנוס מלהבין שההגבלות על הפעילות החקלאית הפלסטינית וקידום התכניות של קרני שומרון לתיירות ישראלית הם שני צדדים של אותו מטבע: סילוק הפלסטינים מהשטח וניצולו לטובתם של ישראלים. רשות הטבע והגנים היא גורם מרכזי במימוש המהלך הזה. היינו רוצים לכתוב שרט"ג "מועלת בתפקידה" אלא שזו מדיניות עקבית שלה אשר מוכרת ממקומות רבים אחרים. גם בולאג'ה נחשפנו לאותה התנהלות של רט"ג ובקרוב נביא מידע נוסף על פעולותיה שם.

אולי כאן המקום לספר שמזה שלושה חודשים, הפקחים של רט"ג מתעלמים מפניות חוזרות ונשנות שלנו לגבי סתימה בצינור הביוב של התנחלות נופים אשר גורמת לזיהום גדול בשמורת ואדי קנה. בהתחלה הם אפילו הודיעו לנו שהבעיה טופלה ונפתרה כאשר בפועל לא נעשה דבר בעניין.
זו דוגמא קטנה להתעלמות השיטתית של רט"ג מהפגיעות המתמשכות הנגרמות לשמורה מההתנחלויות שסביבה: הביוב ממאחזים אלוני שילה ואל-מתן מוזרם אל תוך השמורה, כ-100 מבתי ההתנחלויות יקיר, נופים וקרני שומרון נבנו בתוך השמורה ובמשך 20 שנה כל ההתנחלויות באזור הזרימו את הביוב שלהן אל תוך השמורה. רט"ג לא נוקפת אצבע בעניינים הללו.

אז מה עושים

כשהתקשרנו נרעשים לשותפים שלנו בדיר איסתיא ואמרנו: "גילינו תכנית להשתלטות על האדמות שלכם בואדי קנה", הם צחקו ואמרו, "מה חדש? כבר 30 שנה אנחנו 'מחכים' שזה יקרה". אבל כשנפגשנו והראנו להם במה מדובר האווירה היתה מאוד כבדה. זה יותר מאבדן רכוש ויותר ממאבק לאומי: החיים שלהם ארוגים במעיינות ובשבילים של הואדי הזה. חלקם נולדו וגדלו בו (עד שהביוב מההתנחלויות אילץ את משפחותיהם להסתלק מהשטח), שם הם למדו לשחות, שם הוריהם הנחילו להם סודות של צמחים, חיות בר ועבודת אדמה. מן הסתם הרפתקאות הנעורים שלהם כוללות פרק או שניים שהתרחשו בואדי. כל זה מאוים.

כאמור, בדיר איסתיא וג'ינספוט פעלו והצליחו לגרום להפסקת העבודות. אנחנו פועלים כדי שרט"ג והמנהל האזרחי ימלאו הפעם את תפקידם ויפעלו נגד מי שפרצו את הדרך בתוך השמורה.

הניסיון מלמד שבקרני שומרון ובמנהל האזרחי ימצאו את הדרך להתגבר על "המכשול" שאנחנו והתושבים העמדנו בפניהם. נשתדל להיות צעד אחד לפניהם. הסיפור של ואדי קנה הוא לא מיוחד. כמותו וגרועים ממנו יש למכביר בשטחים הכבושים. אנחנו נפעל יחד עם תושבי דיר איסתיא מול העוול הזה ותוך כדי כך נבין יותר טוב מה זה כיבוש ולמה חייבים לסיים אותו.

דחיקת הפלסטינים מואדי קנה – רשימת תאריכים

1983-1976 מסביב לואדי קנה, בשטחים שהוכרזו שמורת טבע בתקופת המנדט הבריטי  מוקמות ההתנחלויות קרני שומרון, יקיר ועמנואל (בשנים הבאות יוקמו ההתנחלות נופים והמאחזים אלוני שילה ואלמתן)

1982 – צו צבאי מכריז על ואדי קנה שמורת טבע.

שנות ה-80 ואילך – קידוחי מים של חברת מקורות גורמים להדלדלות שפיעת המעיינות בואדי. הביוב מההתנחלויות מוזרם לואדי

שנות ה-80 – 50 משפחות פלסטיניות שחיו בואדי ועיבדו את אדמותיו נאלצות לנטוש אותו בגלל הדלדלות מקורות המים וזיהומם מהביוב. מאותה סיבה אין יותר אפשרות לגידולי ירקות ועצי הדר הדורשים השקיה תכופה.

2005 – ההתנחלויות מחוברות לצנרת ביוב. הזיהום בואדי הולך ופוחת

2006 ואילך – אחרי שהפסיקו לזהם את הואדי בקרני שומרון רוצים אותו לעצמם. הם       מייסדים את "צעדת האביב" בואדי קנה שבמהלכה הואדי נסגר בפני פלסטינים והמוני ישראלים מטיילים בו. לצעדות מגיעים חברי כנסת ושרים שנואמים על "הרחבת ההתישבות".
מתחילה העבודה על תכנית אב נחל קנה.

2011 – פקחי רשות הטבע והגנים עוקרים כ-1000 עצי זית שנשתלו בידי חקלאים מדיר איסתיא באדמותיהם שבואדי קנה

2012 – פקחי רט"ג מוציאים צווים המורים על עקירתם של 1,400 עצי זית נוספים.

מאי 2013 – בג"ץ פוסק בעתירה שהגישו חקלאים נגד צווי העקירה: רק עצים שנשתלו אחרי אפריל 2010 יעקרו. בפועל, העצים המדוברים מבוגרים יותר ולא אמורים להיעקר.

יולי 2013 – פקחי רט"ג מסמנים 2,100 עצים לעקירה. כמות העצים המסומנים גדולה בהרבה מזו שלהם הוצאו צווים. רוב העצים המסומנים הם עצים גדולים שברור שנשתלו שנים לפני 2010.

נובמבר 2013 – "תכנית אב נחל קנה" שיזמה מועצת קרני שומרון  להפיכת ואדי קנה לחלק אינטגראלי מההתנחלויות ומשאב כלכלי עבורן, מוגשת ללשכת התכנון במועצה האזורית שומרון.

נובמבר 2013 – בעקבות מכתב תלונה מעורך הדין של החקלאים פקחי רט"ג מגיעים לסמן מחדש את העצים שיעקרו. שוב מסומנים עצים מבוגרים. פעילים שלנו נכחו בשטח ושמעו כיצד ההנחיות שניתנות לגבי סימון העצים מתעלמות לחלוטין מעניין הגיל.

ינואר 2014 – פקחי רט"ג מלווים בכוחות צבא עוקרים בין 500 (גרסת רט"ג) ל 800 (לפי ההערכה של החקלאים) עצי זית מבין העצים המסומנים.

אוגוסט 2014 – פריצת דרך כהכנה מכביש מאלוני שילה לעמנואל. הפריצה נעשית ללא היתר בתוך השמורה. התוואי שלה תואם את מה שמופיע במפות של תכנית אב נחל קנה.

 

 

 

קהילות הדהרמה על המלחמה בעזה והאלימות הפוליטית בישראל

תחילה שתי תזכורות -

ביום חמישי הבא 18 בספטמבר מתקיים סיור הדהרמה שלנו לאזור דיר איסתיא. כריסטופר טיטמוס, יונתן דומיניץ ולילה קמחי יצטרפו אלינו ויסייעו להפוך את הסיור ליום של תרגול. סיימנו להכין את המסלול ולתאם עם חברינו מדיר איסתיא שיספרו לנו על המצב באזור. נותרו כמה מקומות באוטובוס. פרטים והרשמה כאן

ב 25-29 בספטמבר מתקיים הרטריט השנתי שלנו. הזדמנות למלא מצברים, לחדש את ההשראה ולבחון לעומק דילמות המעסיקות אותנו כפעילות ופעילים חברתיים. שירי, רני וזוהר הנהדרות ילמדו. פרטים והרשמה כאן

—————————

החודשיים וחצי השחורים של הקיץ הזה הביאו איתם גם התעוררות אזרחית גדולה – א/נשים רבים שהרגישו שיש להם את האחריות ואת היכולת להשמיע את כאבם על ההרג הנורא ולפעול נגד אלימות והסתה ולמען סולידריות וסובלנות. התהליך הזה התרחש גם בקרב הסנגהות השונות בארץ: התפרסמו טקסטים והתקיימו אירועים רבים שבהם הקהילה התייחסה למתרחש. אמנם גם בעבר היו קולות בקהילת הדהרמה שהפנו את מבטם אל אירועים פוליטיים וחברתיים, אולם אלו היו היוצא מן הכלל. הפעם היה מדובר בהיקף יוצא דופן של פעילות והתייחסות. לצד הפעילויות הרבות כקהילה, היו גם פניות אינדיבידואליות רבות של מתרגלים ומתרגלות שחיפשו אפיקי פעולה. אני קיבלתי לא מעט פניות מאנשים שרצו לברר לאן הם יכולים לתרום כסף ולאלו ארגונים הם יכולים להצטרף. לפני 5 שנים, בזמן עופרת יצוקה הדברים הללו קרו הרבה פחות. להמשיך לקרוא

סיור דהרמה לאזור דיר איסתיא

הפעילות שלנו בדיר איסתיא , גם אם יש בה אתגרים, היתה מאז ומתמיד מתגמלת מאוד.
אבל בחודשיים האחרונים – כשהאלימות, העוינות והפחד דומיננטים – ההגעה לדיר איסתיא נהייתה בעלת ערך עוד יותר גדול: לראות איך גם בזמן הקשה הזה השותפות והקירבה בינינו לבין המכרים שלנו שם לא נפגעות ואפילו מתחזקות. האפשרות לפעול ביחד עם אנשי הכפר היא אחד ממקורות התמיכה הגדולים שלנו.

לכן זה מאוד מיוחד להזמין לסיור הדהרמה בעוד פחות מחודש ולחלוק עם אנשים נוספים את מה שנבנה בינינו לבין תושבי דיר איסתיא.

יום תרגול בשטח – סיור דהרמה עם כריסטופר טיטמוס, יונתן דומיניץ ולילה קמחי לדיר איסתיא
יום חמישי 18 בספטמבר 9:00-17:00

הצטרפו לסיור מיוחד שהוא הזדמנות לתרגל התבוננות, הקשבה וחמלה תוך כדי לימוד על המציאות בשטחים שמעבר לקו הירוק. המפגש הישיר עם מציאות החיים שנפגוש הוא הזדמנות לחדור מבעד למחסומים של פחד, דעות ואידיאולוגיות.

דווקא עכשיו, כשהעוינות וחוסר האמון גדולים כל כך, חשוב לראות שיש גם דרך אחרת

מסיור קודם לאזור דיר איסתיא

מסיור קודם לאזור דיר איסתיא

שמאפשרת הבנה, דיאלוג ועשייה משותפת. הסיור מבוסס על הקשר המתמשך שלנו עם תושבי דיר איסתיא והוא יתקיים כיום תרגול: במקביל ללימוד אודות המציאות הפוליטית נתבונן פנימה על האופן בו אנו פוגשים את המציאות הזו. הסיור הוא לאזור בטוח שאנו מבקרים בו כבר כמה שנים, מספר פעמים כל חודש.

 

זו הזדמנות להיפתח אל מורכבות שיש בה דוקהה רבה ולשאול את עצמנו באומץ כיצד נבחר להתמודד עם הדוקהה הזו ועם החלק שיש לנו בקיומה. נעשה זאת תוך שאנו מקבלים תמיכה מכריסטופר, יונתן ולילה ומהסנגה שאיתנו, כמו גם מהיכולת שלנו לעצור ולהפנות את תשומת הלב למתרחש בתוכנו: הסיור יכלול גם זמן להתבוננות, שיתוף ועיבוד.
בסיור נלמד על האזור ועל האינטרסים הישראלים שבו. נפגוש ונדבר עם אנשים מהכפר על מציאות החיים שלהם והאופן בו הם מושפעים מהחיים תחת שלטון ישראלי. הסיור יכלול גם פרקי זמן נכבדים של מדיטציה, שיתוף ועיבוד.

 

תוך כדי הלימוד על המציאות הפוליטית נתרגל איכות של התבוננות והקשבה למתרחש בתוכנו. נשמע על המתרחש בכפר – ונבחין מה זה עושה ללב שלנו. נפגש עם תושבים ונהיה רגישים לאופן בו אנו מגיבים לדבריהם. נלמד על מה שקורה כאשר ישראלים ופלסטינים מסכימים לפעול יחדיו ונשאל את עצמנו מה היא פעולה נכונה במציאות של סכסוך אלים. לאורך היום נעצור לזמנים של רפלקציה, עיבוד ושיתוף.

 

זו הזדמנות מיוחדת למתרגלים ומתרגלות שבדרך כלל חוששים לבקר בכפרים פלסטינים, להיעזר בנוכחות של מורים וסנגהה מתרגלת כדי להשתתף בסיור. כמובן, המעוניינים יוכלו להצטרף לפעילות המתמשכת של דהרמה מעורבת חברתית ולשלב בין תרגול לפעילות שלום. אפשר להזמין גם בני זוג וחברים אשר יש להם עניין בסיור כזה.
ניסע יחד באוטובוס שכור מתל אביב. פרטים מלאים על נקודת המפגש ותכנית הסיור נשלח למי שירצו להירשם.

 

לפרטים נוספים והרשמה כיתבו לנו
עיזרו לנו להפיץ את האירוע על ידי שיתוף האירוע בפייסבוק

 

מדיטציה בואדי קנה בסיור קודם

מדיטציה בואדי קנה בסיור קודם

 

רטריט דהרמה ומעורבות חברתית 25-29 בספטמבר

 

להגדלה ליחצו על התמונה.
לאירוע בפייסבוק ולהרשמה גללו למטה.

הזמנה רטריט ראש השנה 2014

להרשמה מלאו את הפרטים בטופס כאן
עיזרו לנו להפיץ את הרטריט דרך הפייסבוק

 

איך יצרתי אחדות בעם והתבאסתי: שיחה על תרגול מטהה

מאת איתן

כמו רובנו, אני נקלע לשיחות עם מכרים על "המצב". כלומר, יוצא שאנשים שאני מכיר מנהלים שיחות איתי על מוסר, גם אם הם לא תמיד רוצים להודות בכך. אתמול התנהלה שיחה כזאת ביני ובין מכרה, אמו של ילד בן 3 שבא אלינו הביתה לשחק עם בתי. נקרא לו עידו. המכרה הזאת – נקרא לה דרורה – היא משכילה ונעימת הליכות, עם דימוי עצמי של אדם ליברלי, המחויב לערכים אוניברסליים. להלן השיחה, למיטב זכרוני, ומחשבותיי בעקבותיה.

דרורה: שמעתי מזוגתך שאתה נוסע לריטריט ויפסאנה. עשית את זה כבר? איך זה? הייתי רוצה לנסות פעם.
אני: יאללה, אפשר כאן בשכונה. יש קבוצה שמתרגלת מטהה. מטהה זה צורת תרגול שבה אתה מתרגל אהבת חינם לעצמך, לסובבים אותך, ובעצם, לכל היצורים החיים.
דרורה (צוחקת קצת): זה נשמע כמו הגננת של עידו, שאמרה לו שאם רק נאהב את חמאס, לא תהיה יותר מלחמה.
אני: נשמע לי די נכון מה שהיא אומרת. מה, לא?
דרורה: אני לא חושבת. עכשיו יש מלחמה, ובמלחמה יש הרג. גם אם זה עצוב.
אני: גם אם זה נשים וילדים? ובכלל חפים מפשע? ובכלל, למה שהרג יפתור משהו?
דרורה: כן, גם אם זה ילדים.
אני: יעני, אם הייתי הורג עכשיו את עידו, ילד בן 3, היית אומרת שזה מוצדק? שזה לגיטימי?
דרורה (פרצוף רציני ועצוב): כן, זה מוצדק.

אני (מרגיש כאילו חטפתי אגרוף לבטן): אופה, תראי מה השעה. אני זז לקנות סיגריות, אחזור עוד מעט. אם לא נתראה, נחמד שבאתם לבקר.

בזמן שהלכתי למכולת, ניסיתי לעבד את השיחה הזאת. מצד אחד, אדם מהקאסטה שלי. ילדינו סדקחברים. מצד שני, ראיית עולם הפוכה משלי. עד כמה שאני מבין אותה, נראה לי שלה יש ראיית עולם דומה מאוד לזו שהיא מייחסת לחמאס: הרג הוא מוצדק אם זה משרת מטרה ראויה או חשובה מספיק. מצאתי שהמחשבות שלי חוזרות ומתבייתות על השוני המוחלט ביני ובינה. שוני זה עורר בי שוב את תחושת הבידוד, שוב את הרצון לקחת את המשפחה שלי ולעוף מהמקום הזה.

אבל לא שכחתי שהשיחה התחילה כשיחה על תרגול מטהה. שוני מוחלט? בעצם, לא. דווקא רב הדמיון בינינו. שנינו גרים באותה שכונה, לשנינו יש בן ובת, שלומדים באותו בית ספר. שנינו ישראלים, יהודים. שנינו בני אדם. שנינו חיים ממש עכשיו. שנינו נושמים, כמו כל היצורים החיים. שנינו רוצים לחיות בשלווה, באהבה ובהבנה. שנינו רוצים לחיות בשלום. שנינו נמצאים בפחד, בכעס, ובבלבול לנוכח האלימות וחוסר התקווה.

ואז באו המחשבות על המחשבות: מה זו האחדות בעם הזאת? מה זה "שנינו ישראלים, שנינו בני אדם?" חרטא. היא הרי חושבת שרצח ילדים זה דבר שאפשר, באיזה שהוא עולם של מוסר, להצדיק. שוב המחשבות האלה עוררו בי אכזבה וכעס, בעיקר על עצמי: למה אני כל כך רפה מבחינה מוסרית? למה המצפן המוסרי שלי כל כך מקולקל? למה אני חושב שאני שונה ממנה? הרי שנינו רקובים באותה מידה.

לפי שעה, אין לי פתרון, ואני חושש שמחשבות על מחשבות על מחשבות לא יועילו. עליי להכיר בעובדה שיש אנשים שחושבים כמוה, ובעובדה שעליי לחיות איתם, כמו שעליי לחיות עם כל האנשים, בין אם חושבים כמוני ובין אם לאו. עליי להכיר בעובדה שאין הבדל ביני ובינה, ובו בזמן, יש הבדל ביני ובינה.

אולם אחרי העובדות שעליי להכיר בהן, נותרת שאלה: מה עליי לעשות? כיצד אני משנה את המציאות הזאת, גם אם במעט? האם התובנות שמתהוות מתוך תרגול מטהה הן עקרות, או שמא הן עשויות להוות תשתית לשינוי, קטן ככל שיהיה, שאוכל לעשות בחברה שלי?

יש לי רעיונות מעשיים: אולי להתקשר אליה, להזמין אותה לקפה, לנסות לברר את הדברים ולקוות שמשהו בה יזוז לכיוון האמון בדרכים בלתי אלימות, לכיוון האמון בבני אדם. אולי לקיים מפגש הורים בבית הספר, לדבר על חינוך לערכים בעת זוועות. אולי. אבל בינתיים, בחזרה לחיים, בחזרה לתרגול.