שמחים להזמין לשלוש פעילויות קרובות:
יום ששי ה-22 בפברואר בולאג'ה.
יום ששי ה-1 במרץ תרגול מדיטציה בבוקר ואחר הצהרים המשך להפגנה בשייח ג'ראח.
יום שבת ה-9 במרץ בולאג'ה.
יום ששי ה-22 בפברואר, יום עבודה עם חקלאים בולאג'ה
מערכת המשפט הישראלית ממשיכה לפעול לפי הפתגם הפלסטיני اذا القاضي غريمك لمين بدك تشكي
"אם השופט הוא האויב שלך אל מי תביא את קובלנותיך?". Continue reading "שלוש הזדמנויות לתרגול מעורב – בולאג'ה, בשייח ג'ראח ובדיר איסתיא"
ניצן מספר מעט מההתרחשויות בסמרה שבבקעת הירדן. ההתנכלויות שקהילת הרועים הזו נאלצת להתמודד עימן; הקשר הקרוב שנוצר בינינו לבין אנשי הקהילה; ומה שהקשר הזה מצמיח.
בואו להיות חלק מזה. ליוויי הרועים מתרחשים לאורך כל השבוע ובשבת הקרובה אנחנו יוצאים ליום נטיעות עם אנשי דיר איסתיא. הפרטים אחרי הטקסט של ניצן.
כתיבה: ניצן
אחר הצהריים, אנחנו חוזרים מהמרעה. הילדים במאהל כבר מחכים בחוסר סבלנות. בוריס מוציא מהמכונית לוח עץ עגול, פטיש ומסמרים וכולם מתחילים לעבוד בהתלהבות – לבנות מבוך שאפשר לגלגל בו גולות.
כבר למעלה משנתיים אנחנו מלווים את קהילת סמרה בצפון בקעת הירדן. פעם בשבוע אנו יוצאים עם הרועים למרעה כדי להגן עליהם מהתנכלויות מתנחלים, ובמהלך הזמן הזה יצרנו קשרים אמיצים עם משפחות הרועים.
לפני כשבועיים מתנחלים מהמאחז הסמוך עלו עם עדר הפרות שלהם על שדה חרוש וזרוע של אנשי סמרה. שדה חיטה שרק החל לנבוט. באותו שבוע הם עלו עוד פעמיים על השדה ורמסו אותו כמעט לחלוטין. היה לנו קשה לראות את הפנים המיואשות של הרועים. לאחר כל העבודה שהשקיעו ולאחר שסוף סוף הגיע חורף גשום וסיכוי ליבול כלשהו שהם והכבשים תלויים בו – הכל נרמס. אל האיומים והאלימות הפיזית שאנשי סמרה נאלצים להתמודד איתם דרך קבע התווספה גם הפגיעה הזו להשחית את עמלם.
חשבנו לכתוב את הפוסט הזה במטרה לגייס תרומות כדי לפצות אותם על השדה הרמוס. אבל כשסיפרנו להם על כך, הם סירבו בתוקף ואמרו שבעזרת אללה הם יסתדרו.
כמה מוזר שדווקא בגלל הבעיות וההתנכלויות לרועים נחשפנו לעולם המופלא הזה של רועי הצאן. לאנשים שמחוברים לחלוטין לאדמה ולמחזור הטבע וחיים כמו אבות אבותינו.
לרמוס את השדות שלהם ולמנוע מהם לרעות במקום בו הם רועים דורות על דורות, זה לרמוס רקמה טבעית ואנושית עדינה שהתפתחה במשך אלפי שנים. מה מספרים לעצמם אנשי המאחז כדי להפוך את המעשה הזה להגיוני בעיניהם?
ואנו, למרות המאמץ הגדול שאנו משקיעים, מרגישים ברי מזל שיצא לנו לטעום מאורח החיים הזה, שמבחינתנו, בני המערב, כבר אבד לפני שנים רבות.
להצטרפות לליווי הרועים בסמרה ובמקומות אחרים בבקעת הירדן כיתבו לנו.
בשבת הקרובה (2 לפברואר) נצא ליום נטיעות עם חקלאים בדיר איסתיא. מידע והרשמה כאן.
עיניים פקוחות – להסתכל על עצמנו במפגש הישיר עם המציאות
יום תרגול לפעילים ופעילות
שבת, 9 בפברואר 10:00 – 17:00
בית הסנגהה, עובדיה מברטנורא 21 דירה 15, תל אביב
בהנחיית אביב טטרסקי ונילי לביא Continue reading "עיניים פקוחות – הזמנה ליום תרגול לפעילים ופעילות"
לפני ארבע שנים נפרצה דרך ממאחז לא חוקי שמעל ואדי קנה. תלונה שהגשנו הביאה להעמדה לדין של אחד מאנשי אמנה – ארגון שאחראי לבניה של לא מעט התנחלויות ומאחזים. מצד אחד יש בכך מעט הגנה לאנשי דיר איסתיא שהדרך שנפרצה היא רק חלק ממהלכי הנישול שמופעלים נגדם בואדי קנה. מצד שני, התכניות הגדולות של התנחלות קרני שומרון להשתלט על הואדי עדיין מקודמות. Continue reading "מה מסתתר מאחורי פריצה לא חוקית של דרך מעל ואדי קנה?"
ככל שעובר הזמן הנזקים שגורמת גדר ההפרדה לתושבי ולאג'ה נהיים חמורים יותר. ביום העבודה הקרוב נעבוד יחד עם שני חקלאים. אבו נידאל מנוע מלהגיע לאדמות שלו. אז אנחנו נטפל בהן בהתאם להנחיותיו. מחסום חדש עלול להיבנות בקירבה מסוכנת לאדמות של יאסר. לכן אנחנו נעבוד איתו כדי לחזק את רוחו ולמנוע הצקות. Continue reading "סולידריות עם חקלאי ולאג'ה – יום עבודה באדמות שגדר ההפרדה מנתקת מהכפר"
אחרי הגשם המבורך של השבועות האחרונים מגיעה עונת השתילה. החקלאים בדיר איסתיא עוסקים כעת בשתילת עצי פרי באדמה רוויית המים ואנחנו מוזמנים להצטרף אליהם.
בשבת הבאה ה-29 בדצמבר נצא ליום שתילת עצי פרי במטעים של דיר איסתיא.
ניפגש בשעה 7:30 בתחנת הרכבת של ראש העין צפון.
נהיה שם בחזרה בשעה 16:30
להרשמה וקבלת מידע מלא נא למלא את הטופס.
דווקא עכשיו? האמת, שעכשיו זה חשוב מתמיד. הנה דיווח מהפעילות שקיימנו לפני מספר ימים. בואו לקחת חלק!
בשבת האחרונה, בסופו של שבוע שבו ישראלים ופלסטינים הורגים אלו באלו הגענו ליום עבודה בדיר איסתיא.
המארח שלנו אמר במפורש – "היו אנשים בכפר שהתפלאו שאנחנו מוכנים שתבואו השבוע. וגם בישראל בטח יש אנשים שחושבים שזה לא זמן מתאים. אבל דווקא עכשיו אנחנו חייבים לעבוד יחד. גם אם אנחנו לא יודעים איך לשנות את המציאות מהיסוד מה שאנחנו עושים הוא כל כך חשוב".
את היום התחלנו בפגישה עם חקלאי שלפני שבוע אנשי הביטחון מההתנחלות הסמוכה לקחו ממנו בכוח את תעודת הזהות והמפתחות לטרקטור שלו.
ראינו את מה שנשאר ממבני האבן שבהם התגוררה קהילה של חקלאים בני דיר איסתיא עד לסוף שנות ה-80. בעקבות בניית ההתנחלות בסמוך ומסיבות נוספות הקהילה עברה אל הכפר המרכזי.
בשנים האחרונות מתחדשת הפעילות החקלאית באדמות הללו ומי שגדלו בהם כילדים חוזרים כעת כבעלי הקרקע שמעמידים טראסות ונוטעים גפנים ועצי זית. התלהבנו מיופיים של השדות המוריקים ומהשרידים המרשימים של החיים שהתקיימו כאן.
ההתנכלות לבעל הטרקטור מגיעה כנראה על רקע הפריחה המחודשת באדמות אלו שהיא לצנינים בעייני אנשי ההתנחלות. האמתלה להתנכלות היא "אתר עתיקות" שלכאורה נמצא באדמות החקלאיות והיכן שעד לפני 30 שנה חיה קהילה חקלאית של בני הכפר. חשבנו יחד מה אפשרויות הפעולה שלנו וסיכמנו שנחכה לשמוע את החלטת אנשי הכפר כיצד הם רוצים שנפעל.
בשאר היום השתתפנו בנטיעת עצים וסיקול אבנים. עם המון שיחות ומחשבות על עצמנו ועל המקום הזה.
בסיום אמרה אחת המשתתפות ששוב היא חצויה. חלק ממנה כועס על העוול והאלימות. חלק ממנה מלא מהיופי והחיבור שחווינו יחד.
זו המהות של העבודה שלנו – לגעת בשתי האיכויות הללו שקיימות כאן – יופיה של הארץ, החיבור בין האנשים וגם חוסר השוויון והאלימות המתמשכים. אנחנו נתמכים ביופי כדי לפעול נוכח האלימות. אנחנו נתמכים בשותפות שנבנית בינינו. ואנחנו נתמכים גם בדהרמה שמלמדת אותנו להקשיב, להרחיב את הלב וכל הזמן להתרכך.
וכך נמשיך. במהלך יום העבודה כבר סיכמנו עם החקלאים להגיע לפעילות נוספת:
בשבת הבאה, ה-29 בדצמבר נגיע לדיר איסתיא ליום של שתילת עצי פרי במטעים.
ניפגש בשעה 7:30 בתחנת הרכבת של ראש העין צפון.
נהיה שם בחזרה בשעה 16:30
למידע מלא והרשמה נא למלא את הטופס.
בשאלות אפשר לכתוב לנו.
כתבה: נורית טולנאי
היינו אצלם!
במה להתחיל?
בנסיעה הקסומה המחסום לכיוון הכפר בירידה התלולה כשממול נוף הרים מפעים חשוף כולו סלעים, אני אומרת לזהר בנוף הפתוח החשוף עם מרחבים פותחי הלב האלה עוד לא הייתי. לפני ההתנחלות שבדרך לכפר פוגש אותנו אב המשפחה הנסיעה היא לשטח A* (שישראל אוסרת כניסת ישראלים אליו) ולכן הוויז לא מראה כביש סלול שם.
את המשפחה הכרתי לפני מספר שנים כשליווינו את הבת הצעירה אמל, והוריה – בילאל וג'נאת – לטיפולים רפואיים (את השמות שינינו בטקסט הזה כדי להגן על הפרטיות של המשפחה).
לפני ארבעה וחצי חודשים באישון לילה פרצו חיילים ישראלים לביתם ולקחו את אחד הבנים לכלא. שוק, כאב, אי ודאות פחד אימה… נפלו על המשפחה. Continue reading "הבן של החברים שלי עדיין בכלא"
