רכישת ירקות מולאג'ה ויום עבודה בדיר איסתיא

חודש הרמדאן יסתיים בקרוב ואחרי עיד אלפיטר נצטרף שוב לחברינו מדיר איסתיא ליום עבודה במטעי הזיתים.
אבל לפני כן, שמחים לספר לכם על אפשרות לרכישה שבועית של ירקות אורגנים מולאג'ה.

קבוצת ירקות ושכנות טובה – הפרויקט היפה הזה מתקיים כבר לא מעט שנים ואם אתם ירושלמים אתם מוזמנים מאוד להצטרף. אחת לשבוע, בימי רביעי בערב מגיע משלוח של ירקות אורגנים מהשטחים החקלאיים של תושבי ולאג'ה לבית של משפחת ארבל בשכונת עיר גנים. משם אפשר לאסוף ארגז ירקות עד ליום חמישי. הארגז כולל כמות נאה של ירקות ועלותו 55 שקלים. אפשר להסתפק ברכישת הירקות אבל מי שמעוניין יוכל דרך החברות בקבוצה להכיר וליצור קשרים עם משפחות מהכפר. פרטים נוספים והצטרפות בקישור.

יום עבודה עם חקלאים בדיר איסתיא – בשבת ה-30 ביוני נצטרף שוב לחברינו בכפר. נסייע בהשקיית עצי זית

מודעות פרסומת

מדיטציה בזמנים קשים

מדיטציה בסיור דהרמה לאזור דיר איסתיא

ראשית, תזכורת לגבי שתי הפעילויות הקרובות שלנו:
שבת ה-12 במאי, יום עבודה עם חקלאים בדיר איסתיא
שבת ה-19 במאי, ליווי רועים בבקעת הירדן

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
מדיטציה בזמנים קשים
כתיבה: אביב
אחד ההיבטים של תרגול מדיטציה הוא התמיכה שהוא מעניק לנו בהתמודדות עם רגשות קשים. כל יום יכול לזמן לנו אירועים שיעוררו בנו כאב מטריד. המדיטציה היומית מציעה לנו מזור ואולי גם מאפשרת לנו ללמוד משהו מהמצוקה שחווינו, מהיווצרותה ומהתפוגגותה.

לפעמים אנחנו עוברים משבר משמעותי יותר, כזה שהמועקה והקושי שהוא מעורר בנו מלווים אותנו יום אחר יום לאורך תקופה: מחלה קשה, פרידה מאדם משמעותי, קשיי פרנסה … שום כמות של מדיטציה ותרגול לא תשנה את המציאות ואת מה שנשבר בה. ובכל זאת התמיכה שהתרגול נותן לנו במצבים כאלו יקרה מפז.

מועקה, כאב או כעס מתמשכים יכולים להיות גם נחלתם של פעילות ופעילים חברתיים. החשיפה החוזרת לעוול ולאלימות כמו גם תחושות של תסכול, ניכור או חוסר אונים יכולות להוליד עננה רגשית שרובצת על חלק ניכר מהיום ונמשכת ימים ושבועות. ההתמודדות עם העננה הזו דומה לזו של אלו שמתמודדים עם משברים אישיים.

הזמנה ליום עם חקלאים בדיר איסתיא

ביום שבת ה-12 במאי נצא עם חברינו מדיר איסתיא לטפל במטעי הזיתים שלהם.
העבודה הפיזית (הנעימה) יחד היא אחת הדרכים שבהן אנחנו מעמיקים את הקשרים בינינו.

מוזמנים לבוא איתנו כדי לראות מקרוב את האזור ולפגוש את השותפים שלנו בכפר.
כפי שאנו עושים תמיד נתחיל את היום בבניית התכוונות שתלווה אותנו לאורך הפעילות ונסיים במעגל התבוננות משותף.
בדרך הזו הפעילות שלנו היא גם תרגול, לצד המפגש עם המקום ואנשיו, נפגוש גם את עצמנו.

ניפגש בשבת ה-12 במאי בשעה 7:30 בתחנת הרכבת של ראש העין צפון (מרחק נסיעה קצרה מהכפר).
נהיה חזרה בראש העין בשעה 16:30
פרטים מלאים כולל לגבי טרמפ במידת הצורך נשלח למי שירשמו.

טופס ההרשמה כאן.
בשאלות אפשר לכתוב לנו.

בודהה-דהרמה: לשים את החיים במרכז

כתבה: רני עובדיה

נסעתי לבהוטן, ארצו של דרקון שוחר שלום. ביקרתי שם למשך שנים עשר יום ואני רוצה להביא את כל שפגשתי שמעתי וראיתי בה. חזרתי נחושה להפיץ כמידת יכולתי את שנגלה לי בביקור פותח הראש והלב הזה:  מנהיגות היא איכות פנימית חשובה שאפשר לטפח. בודהה-דהרמה היא מנהיגות. מנהיגות אינה רק עמדה פוליטית אלא ראייה בהירה של חזון יעדים ודרך המבקשת לרתום אנשים לחיות ערכי קהילה מודעת וערה. מודעות וערות שחוברים לליבת חיי התרבות החברה הכלכלה החינוך והלאום. קהילה שמציעה שייכות שבה השיח מפרה מעגלי שינוי והתפתחות לטוב ולשוחר שמחה אחווה ושלום שבכל אחת מאיתנו.

מקדש קן הנשרים בבהוטן

נראה לי שבזה הרגע הגדרתי את "דהרמה מעורבת חברתית" ואולי גם את "תובנה", מפרספקטיבה שהיא גם מוכרת אך גם חדשה לי: החיים הם העניין, ותירגול מדיטציה הוא רק אחד הכלים ואינו תכלית או יעד.

בבהוטן הבנתי עד כמה ראיית תרגול ולימוד מדיטציה כאבן מרכזית בחיי מודעות וערות חוטאת לפתיחת הלב ודרך השחרור בהיותה מוגבלת ומשרתת בקלות יתרה את הבועתי הנמנע והמתגונן שבנו.

אפשר ביחד לחשוב ולעשות צעדים בכיוונים חדשים, של יציאה מהבועה. דהרמה מעורבת חברתית עושה זאת כבר שנים רבות, אך  בתובנה עוד לא קרה מהלך כולל וגורף. אני מתכוונת למצע בהיר וחד משמעי בפירמידה הארגונית שלנו, שתישמע ותיושם בקולות של מורים, מנחים, ושותפים לדרך.

בבהוטן, כ- 730,000 תושבים, החיים ב-20 מחוזות שבמאה ה-17 אוחדו לממלכה בודהיסטית, אין שמות משפחה. אנשים נקראים בשם פרטי הנושא משמעות של איכות שתערוב תגן ותעצים את הטוב הישר והשמח שבליבם. תארו לכם חברה שאין בה שמות משפחה. שהגדרת האדם היא כפרט בלבד. שייך לעצמו ולכל.

בהוטן, בין הודו, סין ונפאל

ליד כל בית ועל כל הר וגבעה מתנוססים דגלי תפילה של חמשת האלמנטים המגינים מקשיי החיים, האוויר (כחול), המרחב (לבן), האדמה (צהוב), העץ (ירוק), והמים (אדום). כל דבר, אדם, כלב, אבן, עץ, מים – נתפס כיישות חיה שהיא חלק מהחי הגדול ובהתהוות גומלין איתו. הראייה הזו נוכחת ומדוברת בטבעיות של חלב אם. אומר אותה מדריך הטיולים, בעל המלון, המלצר, מוכרת התפוחים, תלמידת בית הספר, חיוך האיש הפוסע מסביב לסטופה בדרכו לעבודה.

"זה לא מה שאתה משיג אלא כמה מסופק ושמח הנך בחייך, כולנו חולקים בסבל. סבל אינו ניתן לחלוקה וגם אם נדמה אחרת אנחנו לוקחים בו חלק". כל מי שפגשתי דיבר את האמת הבסיסית הזו.

בית ספר ממלכתי בבהוטן

"חשוב לחיות על בסיס קיימות מאוזנת, אקולוגיה מתפתחת, שמירת רב תרבותיות וזהות אישית, ומשילות מסורה נאורה ומיטיבה" – המוטו הזה המהווה את הבסיס לתפיסת האושר מיוצג על קירות בתים, לצד כבישים, מבוטא בציור סמלי של פיל ועליו ארנב שעל גבו קוף ולראשו ציפור. תרבות – טבע וסביבה – כלכלה אקולוגית – הנהגה רוחנית-ערכית-תודעתית. מכל עבר מתנוסס המסר הזה.

מ-20 המחוזות של בהוטן נבחרים 20 חברים ויש גם 5 חברים גבוהים שהמלך ממנה, והוא בכללם, למועצה המדינית, שלצידה יש גם פרלמנט ובו 47 חברים. תפקיד המועצה לפקח על הפרלמנט ולעקוב אחרי תוכניות הפיתוח שעל הפרלמנט להציע וליישם. תשומת הלב המרכזית היא לחינוך, בריאות, חקלאות כלכלה ותיירות.  החינוך חינם, אינו חובה. הבריאות חינם. חינם משמע שבכל גיל ולכל השכלה ולימוד כמו גם עבור כל פעולה רפואית נדרשת, גם אם היא מתבצעת בחו"ל – המדינה משלמת. למועצה המבקרת נתונה סמכות לבטל חוקים והחלטות שאינן מיטיבות לאזרחים. רווחת האזרחים היא הנתון שעל הנציגים להיות בקיאים בו, ולכן מצופה מהם לבקר בכל הכפרים, להיפגש עם אנשים, להיות בשטח, להכיר את אנשי מחוזם באופן אישי. לקיים קשר טלפוני פתוח איתם בכל זמן. להיות כתובת ישירה.

כשמדברים עם אנשים בבהוטן מרגש לשמוע כמה הם מרגישים חלק מהנעשה במדינה ובאיזו אהבה פשוטה הם מדברים על חלומותיהם ועל קשייהם. האהבה למשפחה ולמנהיגים גורפת ומשכנעת. יש בה את אותה איכות שאי אפשר לטעות בה. של חופש וזכות ורשות.

באחד הימים השתתפנו כצופים באחד הפסטיבליים הגדולים המתקיימים באופן שוטף.  הפסטיבלים מיועדים להעלאת השמחה, למפגשי משפחות, להזדדמנות להיפגש לחגוג ולהיזכר במלחמה הקולקטיבית שלנו ברוחות הרעות של חמדנות עויינות ובלבול.

רציתי לראות מקרוב ככל האפשר את הריקודים הטכסיים, מחפשת זוויות טובות לצילום.  כך מצאתי את עצמי עולה במרגות עץ תלולות למרפסת, ומתקרבת למה שנועד באופן ברור לגמרי למושב הלאמה הגבוה ונציגי הממשל.  ההבדל היחידי בין המרפסת שכתוב היה עליה "למוזמנים בלבד" לבין המקומות האחרים, שבכולם התגודדו אנשים שמחים בתלבושות צבעונית, משפחות ברוכות ילדים ותינוקות, סבים וסבתות, היה כסאות פלסטיק פשוטים לעומת עמידה או ישיבה על הרצפה.  איש לא עצר אותי, איש לא מנע ממני לעבור דרך המחיצות הצבעוניות, להיפך, חייכו אלי בכל מקום, עד שבהדרגה הרפה ממני המתח השרירי המורגל לאירועים "רשמיים" בארץ, בהם כל המתקרב לבמת הכבוד ייתקל מייד בשוטרים וביחס כאל משיג גבול.

תודעת שלום ואחווה

תודעת שלום ואחווה מחלחלת מיום ליום באינסוף צורות ומבע לתוך הגוף הנושם ממש. תודעת שלום מורגשת באוויר הצלול שנושמים, באסתטיקה של ביגוד כלי אוכל ויחס למזון, בכלבים הידידותיים הגודשים בלהקות שמחות ושבעות את הרחובות, באווירה בכביש כשמשאית לפנינו נתקעת והנהג יוצא לעזור כמו שכולנו באופן טבעי נחלצים לדחוף ביחד.

כי לחיות בשלום ואחווה זה מדבק.  כי מייד רוצים להיות חלק.  כי כל כך טוב לשכוח לכמה ימים שיש מקומות בהם תופסים את החיים כתחרות על מקום ועל משאבים.  ולא כשיתוף פעולה מובן מאיליו בהם.

מיום ליום התאהבנו. מיום ליום האווירה בינינו (15) ברכב הטיולים השמח היתה שיתופית יותר, אוהבת וצחקנית יותר. נדיבה יותר.

ועוד לא סיפרתי על אמבטיית האבנים הלוהטות בחושך, באור הכוכבים, לצד געש הנחל הזורם.  על בית הספר הממלכתי של קירותיו משפטי עידוד לאהבה וחופש, ברוח You rise by lifting others.

בחדר המנהל תלויה כרזה ובה 10 כישורי החיים הבסיסיים שהם יעדי החינוך בבית הספר:

1.     מודעות עצמית
2.     חשיבה ביקורתית
3.     קבלת החלטות
4.     תקשורת אפקטיבית
5.     התמודדות עם לחצים
6.     אמפאטיה
7.     חשיבה יצירתית
8.     פתרון בעיות
9.     יחסים בינאישיים
10.    התמודדות עם רגשות.

בכניסה לבנין המרכזי בבית הספר ארון זכוכית ובו פסל הבודהה. מתחת לפסל חקוק "מוטו: הייה נכון". Be Prepared

זה רק על קצה המזלג. האם הצלחתי להעביר את הטעם, את הריח?

האושר מדבק. ואפשר לחנך אליו.

היעדים שחזרתי איתם: לתרגם את שפת הבודהה-דהרמה לשפה חילונית ישראלית. לשים את החיים ולא את המדיטציה במרכז ההתבוננות והרפלקציה. יש לזה השלכות לגבי צורת הריטריטים, צורות הלימוד והתירגול. לגבי תפיסת תפקיד המורה, תפקיד המנחה, צורות חיינו. להיות כתובת אחד לשניה.  לקחת חלק בחיי חברה ומדינה שהם חיי תודעה ערה. כי שחרור תודעתי-פרטי הוא סוג של הדוניזם בועתי. כי טובה דקת מדיטציה שישים פעם ביום מישיבה לשישים דקות מדיטציה בהיותינו נתונים לתנאי תרבות מערבית.  כך אמר לי הלאמה שחתם הקדשה חמה לבית הסנגה על ספרו (העוסק בשלבי המיתה המודעת).

מה דעתכם?
—————-

מאמרים, שיחות ואפשרויות לימוד עם רני אפשר למצוא בדף המורות של עמותת תובנה.

 

שלוש פעילויות השבוע בולאג'ה, דיר איסתיא וירושלים

מוזמנים לשלוש פעילויות שנקיים השבוע. כדי להצליח לקיים שלוש פעילויות יום אחר יום אנחנו זקוקים לעזרתכם. אנא הפיצו את המידע לחברים וחברות כדי שנצליח לקיים נוכחות יפה בשלושתם.

כרם נבות בעין ח'ניה – יום חמישי 15 במרץ 18:45-20:30 בקפה אמבאלה (רחוב ינאי 3, ירושלים).

גדר ההפרדה בולאג'ה מנתקת מהכפר 1,200 דונם של אדמות חקלאיות ואת מעיין עין ח'ניה. שטחים אלו הוכרזו לאחרונה כגן לאומי נחל רפאים שבו יבלו טיילים ישראלים.ערב שבו נסביר יחד עם אחד מתושבי הכפר על המתרחש בולאג'ה: גדר ההפרדה; סגירת שטחים חקלאיים נרחבים בפני תושבי הכפר והפיכתם לגן לאומי נחל רפאים שבו יבלו טיילים ישראלים; וסכנה של הריסה שמרחפת מעל חלק ניכר מבתי הכפר. מול כל אלו יש לא מעט שאנחנו יכולים לעשות ובערב גם נציג את אפשרויות הפעולה ונזמין אתכם להצטרף.
דף האירוע בפייסבוק (נשמח אם תשתפו).
הרשמה להשתתפות (אפשר להירשם גם אם אינכם יכולים להגיע לאירוע וכך נוכל לשלוח מידע על פעילויות עתידיות).

יום עבודה עם חקלאים בדיר איסתיא – יום ששי 16 במרץ, 7:00 – 15:30 יציאה מרכבת ראש העין צפון

בשבוע שעבר התחלנו לסייע בשיקום המחסה שנהרס בואדי קנה

לפני חודש וחצי הרסו פקחים של רשות הטבע והגנים מלווים בחיילים מחסה ללינת לילה של רועי צאן בואדי קנה. בשנים האחרונות מתנכלים פקחי רט"ג לחקלאי דיר איסתיא שמעבדים את אדמותיהם בואדי. הואיד הוכרז כשמורת טבע והתנחלות קרני שומרון מקדמת תכנית להפיכתו לפארק של ההתנחלות תוך סגירתו בפני פלסטינים. אתמול, ההתנחלות קיימה אירוע גדול בואדי שבשלו מנעו חיילים מפלסטינים להיכנס אליו.
אנחנו נגיע ליום עבודה עם חקלאים בואדי ובשטחים חקלאיים נוספים. בתכנית: שיקום המחסה שנהרס וטיפול במטעי הזיתים. הפעילות מתאימה גם לילדים.

ניפגש בשעה 7:00 בתחנת הרכבת של ראש העין צפון ונהיה שם בחזרה בשעה 15:30. פרטים מלאים, כולל לגבי טרמפים במידת הצורך, נשלח למי שירשמו בטופס ההרשמה.
בשאלות אפשר לכתוב לנו.
להרחבה על השיטה שבה בכסות של שמירה על ערכי טבע המדינה משתלטת על שטחים חקלאיים בבעלות פלסטינית פרטית קראו את הדיווח שלנו מדיר איסתיא וולאג'ה.

יום עבודה עם חקלאים בולאג'ה יום שבת 17 במרץ 8:00 – 15:30, יציאה מאצטדיון טדי

יום עבודה קודם באדמות ולאג'ה המאוימות

בימים אלו נבנה מחסום חדש בין ולאג'ה לירושלים. מיקום המחסום נועד למנוע מפלסטינים בכלל ותושבי הכפר בפרט להגיע למעיין עין ח'ניה ולשטחים חקלאיים נרחבים של ולאג'ה. על שטחים אלו הוכרז גן לאומי נחל רפאים והם אמורים להפוך למוקד משיכה לטיילים ישראלים.
אנחנו נעבוד עם חקלאים באדמותיהם שבשטחים שהוכרזו גן לאומי. מדובר בפעילות חוקית ולא צפוי חיכוך כלשהו מול רשויות ישראליות. הפעילות מתאימה גם לילדים.

ניפגש בשעה 8:00 באצטדיון טדי ונהיה בחזרה בשעה 15:30. פרטים מלאים, כולל לגבי טרמפים במידת הצורך, נשלח למי שירשמו בטופס ההרשמה.
בשאלות אפשר לכתוב לנו.
להרחבה על השיטה שבה בכסות של שמירה על ערכי טבע המדינה משתלטת על שטחים חקלאיים בבעלות פלסטינית פרטית קראו את הדיווח שלנו מדיר איסתיא וולאג'ה.

כדי להצליח לקיים שלוש פעילויות יום אחר יום אנחנו זקוקים לעזרתכם. אנא הפיצו את ההזמנה הזו. וכמובן, נשמח לראות אתכם ואתכן.

להכיר את השיטה בולאג'ה ודיר איסתיא – השתלטות על קרקעות באמתלה של ערכי טבע

הטראסות שגדר ההפרדה מנתקת מולאג'ה ושעליהן ישראל הכריזה גן לאומי "לרווחתם של תושבי ירושלים" – צילום, אמיל סלמן

בשבועות האחרונים גם בולאג'ה וגם בדיר איסתיא רשות הטבע והגנים פועלת נגד החקלאים המקומיים. זו הזדמנות לבחון את הדמיון במתרחש בין שני המקרים ולזהות שמדובר בשיטה ובמדיניות מכוונת שבה ישראל משתלטת על קרקעות בכסות של הגנה על הטבע. ובעיקר זו הזדמנות עבורנו לתמוך בחברים שלנו באדמותיהם.

בואו אתנו לימי העבודה הקרובים. תוך כדי העבודה החקלאית המהנה אנחנו גם לומדים על המתרחש וגם מפתחים קשרי ידידות ומחויבות עם אנשי ולאג'ה ודיר איסתיא.

ששי 16 במרץ בדיר איסתיא. ניפגש בשעה 7:00 בתחנת הרכבת של ראש העין ונסיים בשעה 15:00. הרשמה כאן.
שבת 17 במרץ בולאג'ה. ניפגש בשעה 8:00 בירושלים ונסיים ב 15:30. הרשמה כאן.

פרטים מלאים כולל לגבי טרמפים במידת הצורך נשלח למי שירשמו.
אפשר גם לכתוב לנו בשאלות.

אז מה אם אלו האדמות החקלאיות שלכם?

מי שעוקב אחרי הפעילות שלנו בשנים האחרונות ודאי שם לב כיצד גם בדיר איסתיא וגם בולאג'ה נדחקים בעלי הקרקע הפלסטינים מאדמותיהם בעקבות הכרזתן כשמורת טבע או גן לאומי. בשני המקרים מדובר בדפוס דומה. בחודש האחרון ראינו כיצד בולאג'ה פקח של רשות הטבע והגנים (רט"ג) מאיים על חקלאים שאדמותיהם הוכרזו "גן לאומי נחל רפאים". בימים אלו ישראל בונה מחסום חדש שיחד עם גדר ההפרדה ימנע גישה מפלסטינים בכלל ומתושבי ולאג'ה בפרט לשטחים אלו שכוללים אדמות מרעה, טראסות של מטעי זיתים ואת מעיין עין ח'ניה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין הכריז שהדבר נעשה כדי למשוך ל"גן הלאומי" את תושבי ירושלים הישראלים.

יהיה לנו כאן מוזר ובודד כשנהיה רק עם עצמנו

מהאירוע של עמותת אליפלט בשבת שעברה

בשבת בערב תתקיים הפגנת המונים בדרום תל אביב: נגד הגירוש – בעד דרום תל אביב (פרטים נוספים בדף האירוע בפייסבוק).

לפני שבועיים יוספה השתתפה עם כמה מתרגלים ומתרגלות באירוע התמיכה בפליטים של עמותת אליפלט. זה הדיווח החזק שלה.

כתבה: יוספה

הלכתי במוצ"ש לאירוע של אליפלט, "את המשפחה שלי לא תגרשו!" האירוע התקיים באולם גדול ונעים של אברהם הוסטל, מקום שעברתי לידו אבל אף פעם לא הייתי בפנים. בתוך תאי השירותים (שהיו משותפים לכל המגדרים) היו הודעות על טיולים מאורגנים לירושלים בה נראו יפים ויפות בשיער בלונד פרוע על רקע חומת העיר העתיקה, מחייכים ונהנים. בפנים היו ציורי קיר צבעוניים, במקום שהיה פעם מבנה תעשייתי, ובמה ללהקה ששרה משהו כמו "לא לגירוש! לא לגירוש!" והיה אפשר לקנות בירה וצ'יפס. היו ילדים בכל הצבעים שהצטופפו מסביב לפינת איפור ואחרים שגזרו וקישטו בחדוה. הם בנו מגדלים של תקוה מקרטונים ומעיתוני "הארץ." הילדים, וההורים שניסו לדאוג להם, עשו תחושה יומיומית של פיקניק או מרכז קהילתי עם חוגים.