על היופי של ולאג'ה

צילום: רוני גלבוע

ביום שבת ה-23 באפריל נצא ליום עבודה עם חקלאים בולאג'ה.
אין כמו ימי העבודה כדי להיווכח ביופי של ולאג'ה ואנשיה.
זה הבסיס שממנו צומחת שאר העשייה שלנו בולאג'ה.
ניפגש בשעה 7:30 בירושלים ונהיה בחזרה בשעה 16:00.
להצטרפות ומידע מלא אפשר למלא את טופס ההרשמה או לכתוב לנו.

לפני 10 ימים קהילת ולאג'ה קיבלה בשורה קטנה של תקוה. אחרי שש שנים שבהן המדינה פעלה להרוס את מרבית הבתים בשכונה הירושלמית של הכפר חל שינוי. המדינה הודיעה בבית המשפט שהיא מסכימה להקפאה של מרבית צווי ההריסה וזאת במטרה לאפשר קידום של תכנית מתאר. הדרך עוד ארוכה והיא לא תהיה פשוטה. אבל מדובר בהישג חשוב. זה זמן מצוין להזכיר שלצד העוול והסבל ולאג'ה היא גם מקום של יופי והרבה טוב.

כתיבה: אביב

ממהותם, מאבקים על זכויות אדם עוסקים בעוול. לכן אלו מאיתנו שמעורבים בהם לוקחים על עצמנו לספר בצורה מפורטת וחריפה עד כמה העוול הזה חמור: על האלימות, האטימות ואפילו הרשעות שבה בעלי הכוח פועלים ועל הסבל שנגרם למי שזכויותיהם נרמסות.

אבל מי שלוקחים חלק במאבקים הללו ומכירים מבפנים את המקומות, הקהילות והאנשים שהמערכות החברתיות-פוליטיות שלנו מכוונות נגדם יודעים עד כמה האלימות והסבל אינם כל הסיפור. כי לצד הדיכוי והמצוקה יש גם לא מעט יופי, חכמה וכוח. הרוח האנושית עשירה וחזקה מספיק בשביל שהאיכויות הללו יתקיימו גם בתנאים פוגעניים ביותר.

ולאג'ה היא אחד המקומות שבהם השניות הזו בולטת מיוחד. הכיעור של חומת ההפרדה והיופי של הטראסות החקלאיות; הריסות הבתים והאנשים המרשימים שאנחנו זוכים להכיר שם; חוסר האונים נוכח מדיניות מעוולת והחיבורים האינטימיים שנוצרים בין פעילים ישראלים ותושבי הכפר. השילוב של מה שפוצע ומה שמרחיב את הלב בולאג'ה הוא משהו שתמיד חוויתי והוא כנראה גם חלק חשוב ממה שמניע אותי ומאפשר לי לפעול.

באופן טבעי, הקמפיין שלנו לקידום תכנית מתאר לכפר התמקד בעוול. הסיפורים הקשים של משפחות שאיבדו את ביתן, האטימות של בעלי תפקידים ופוליטיקאים שמונעים מולאג'ה תכנית מתאר בנימוקים חסרי שחר והחרדה של עשרות משפחות שאיום ההריסה מרחף מעל בתיהן.

אבל ככל שהתקדם הקמפיין, ובחודשים האחרונים במיוחד, הרגשתי בתוכי התנגדות להצגת הדברים אך ורק בדרך הזו שמדגישה את העוול הקשה ולא מדברת על היופי של הכפר והמעלות של תושביו.

לא רציתי להציג את ולאג'ה רק דרך הפריזמה של הסבל ואת שותפיי שחיים בה אך ורק כקורבנות. וגם, רציתי שישראלים וישראליות ידרשו תכנית מתאר לולאג'ה לא רק כעניין מוסרי או פוליטי אלא בגלל שהבינו עד כמה המקום הזה מיוחד, ואלו דברים נפלאים אנשיו ימשיכו לייצר אם נסיר מהם את איום ההריסה והגירוש.

ואכן, בסיורים ובאירועי הזום שקיימנו לאורך הקמפיין סיפרנו גם על היופי של ולאג'ה. על המורשת שחקלאיה משמרים ועל ההשראה ששותפינו הפלסטינים מעניקים לנו. אבל נדמה לי שהדברים פחות הופיעו בכתיבה שלנו. כעת, אחרי התפנית החיובית בבית המשפט, אני משלים את החוב הזה גם בכתב.

מי שמבקר בולאג'ה אכן רואה עשרות בתים שכבר נהרסו. אבל הוא רואה גם את הטראסות המרהיבות של ולאג'ה. מטעי זית ושקד וגידולי ירקות שמושקים במי מעיינות. הודות לפעילות המשולבת הזו של אדם וטבע ולאג'ה היא אחד המקומות היפים בירושלים.

הנוף הזה חי הודות למשפחות החקלאים בולאג'ה שמשמרות ומטפחות את הטראסות שלהן בשיטות של חקלאות מסורתית, ללא מיכון כבד או אמצעים תעשייתיים אחרים.

עובדים

צורת ההתיישבות הזו של קהילה חקלאית המתגוררת לצד אדמותיה החקלאיות היתה נפוצה בעבר בירושלים. כיום, בין אם מסיבת הקשורות בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובין אם בגלל תהליכים של מודרניזציה ועיור, היא נעלמה ממנה כמעט כליל. ולאג'ה היא המקום היחיד בירושלים בו ממשיכים להתקיים המורשת ואוצר תרבות זה.  מדובר בהרבה יותר מנוף יפה. זה אורח חיים וזה גם ידע וחכמה בעלי ערך. לאורך השנים הגיעו לולאג'ה לא מעט ישראלים העוסקים בפרמקאלצ'ר וחקלאות אורגנית כדי ללמוד מהחקלאים חלק מהידע העשיר שלהם בטכניקות של חקלאות מסורתית.

דבר נוסף שצומח בולאג'ה הוא החיבור בין ישראלים ופלסטינים. זה קורה דרך הפעילות עם החקלאים ודרך המאבק המשותף לתכנון הוגן בולאג'ה שמהם מתפתחים קשרי ידידות קרובים ותובנות עמוקות.

כשאנחנו מבקרים בבתים בולאג'ה אנחנו פוגשים משפחות רגילות למדי עם חולשות ומעלות שיש בכל משפחה. וכמו בכל קהילה גם בולאג'ה יש אנשים עם שמחת חיים יוצאת דופן; אחרים שהם בעלי יזמה ותושייה מעוררי פליאה; אנשים שאינך מבין מאיפה יש להם את הכוח הנפשי לשאת את שהם נושאים; מבוגרים שאפשר לשמוע עוד ועוד מניסיון החיים שלהם; וצעירים עם חלומות לעתיד. מצד אחד זה מאד בנאלי. מצד שני מכת ההריסות בולאג'ה היא עננה שחורה המרחפת ללא הרף מעל הבנאליות הזו והופכת את שגרת החיים למשימה על-אנושית כמעט. לא פעם מצאתי את עצמי תוהה תוך כדי שיחה עם מי מתושבי הכפר לאן הוא או היא היו מגיעים אם לצד המעלות האישיות שלהם הם גם היו זוכים לתנאי החיים שעבור רובנו הם מובנים מאליהם.

הש

מאז הדיון בבית המשפט העננה הזו כבדה מעט פחות. המדינה הודיעה על הסכמתה להארכת הקפאה על רוב – לא על כל – צווי ההריסה בולאג'ה כדי לאפשר קידום של תכנית מתאר. זה הישג חשוב ומשמח/ אבל זה אינו סוף פסוק. נדרשת עוד עבודה רבה, ישנם עוד מכשולים פוליטיים ולמדינה לא תהיה בעיה לחזור בה מהגישה החיובית שהפגינה.

אנחנו נמשיך לפעול עם תושבי ולאג'ה כדי שתכנית מתאר אכן תזכה להתייחסות עניינית ותאושר.
יום העבודה עם חקלאים בכפר בשבת ה-23 באפריל הוא חלק מהעשייה הזו. למידע מלא מוזמנים/ות להירשם בטופס ההרשמה או לכתוב לנו.
אנחנו פועלים לא רק כדי למנוע עוול. ההצלחה של ולאג'ה תוסיף יופי לעולם.

פורסם על ידי

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“על היופי של ולאג'ה”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s